מותרין לישא ערב הרגל — כלומר מותר לכתחלה ואע"ג דשבעת ימים של סעודה יהיו ברגל:
עיקר שמחה — דנישואין חד יומא ובשאר יומי לא חשיב מערב שמחה בשמחה:
עיקר טירחא — דנישואין ביום ראשון דנישואין:
לחד יומא לא משהו אינשי — כלומר כיון שאינו יכול להתחיל אלא בערב הרגל אין ממתינין עד הרגל דדלמא מתרמי מלתא דלא מצי מתחיל בערב הרגל ולא מתחיל כל הרגל:
ועביד ז' — יומי שמחה להכא ולהכא לחנוכת הבית ולרגל:
ודלמא מינטר לא נטרינן — נישואין עד הרגל כי היכי דלא נטר שלמה אבל אי מתרמי ליה עביד:
אי הכי — דהיכא דאי איקרי ליה עביד איבעי ליה לשיורי בבנין עד הרגל כי היכי דליתרמי ליה חנוכת הבית ברגל:
אמה כליא עורב — הגג כלה ומקצר למעלה עד כאמה ומחפין אותו שם בברזל ובמסמרים כדי שלא ישבו העורבים עליו זהו לא חשיב כבנין:
ודלמא אמה כליא עורב נמי צורך בנין הוא — להכי לא שייריה אלא כל היכא דאיתרמי ליה לנישואין ברגל לא ידעינן מנלן דלא עבדינן:
שמע מינה הני לחוד — דלא מצי למיעבד ליה ביחד אפילו מתרמי:
לא עשו ישראל יום כפורים — לפי ששבעה ימים שלפני סוכות כל יום עשו שמחה ומשתה דכתיב ויעש שלמה בעת ההיא את החג שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום:
וקרבן יחיד — של נשיאים:
דאיסור סקילה — דחמור מכרת:
וקרבן צבור — דמה שהיו מקריבין בימי חנוכת הבית קרבן צבור הוא:
התם — במשכן דגבוה הוו קרבנות:
הכא — בחנוכת הבית דהדיוט משתה:
הכא נמי לעבדו — קרבנות מיכל לא ליכלו:
ביום השביעי — ומשמע לן יום ז' היינו שבת:
דלמא שביעי לקרבנות — שאם הקריב נשיא ששי בערב שבת מקריב נשיא שביעי באחד בשבת ומאי שביעי שביעי לקרבן נשיא:
ביום עשתי עשר יום — האי יום יתירא משמע מה יום רצוף שאין בו הפסק אף כולהו י"א יום רצוף דליכא הפסק בינתיים אפילו בשבת:
דלמא ימים הראויין — למשתה עביד משתה לאפוקי יום הכפורים:
גמר יום יום מהתם — מנשיאים דמשכן דגמרינן מתרי קראי דהוו רצופים אפילו בשבת אף משתה דחנוכת הבית הוו י"ד רצופים ואפילו [ביוה"כ]:
כ"ד רננות — כתיבי בפרשה בין רנה ותחנה ותפלה ובקשה:
פרשת נדרים — מסכת נדרים:
ביום השמיני — של חג היינו בעשרים ושתים:
וכתיב וביום עשרים ושלשה — אלמא דבעשרים ושתים ובעשרים ושלשה איפטרו מיניה:
של צורה — כלומר חכמים:
פלס מעגל רגלך — כלומר שקול מצות ועיין בהן איזו מצוה גדולה ועשה הגדולה:
וכתיב ארח חיים פן תפלס — דמשמע כל מצוה שתבא לידך עשה אותה בין גדולה בין קטנה ואל תניח קטנה מפני הגדולה:
מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים — תפלס פלס מעגל רגלך שתעשה אתה הגדולה וחבריך יעשו קטנה:
