בוני התלמוד

    מסכת מועד קטן דף כ״א עמוד ב׳

    פרק ג׳ - ואלו מגלחין

    Also cited as: Moed Katan 21b, Chapter 3 VeEllu Megallechin

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מצוה שאני - כלומר הואיל ומצוה להניח תפילין מצי להניח לאלתר בשני:

    אשה - אבילה טווה בפלך:

    אלא במקום המתנחמין - סמוך לאבלים:

    אפילו ב' בנים חתנים - קברתי מנוחם אני מרוב כבוד שעשיתם לי:

    ואם בשביל עקיבא באתם הרי כמה עקיבא בשוק - שלא הלכתם לנחמן:

    כ"ש ששכרכם כפול - שלכבוד התורה באתם:

    לכו לבתיכם לשלום - הרי שאל בשלומן:

    ורמינהו - דבתוך ל' יום אינו שואל:

    ונשא אשה - בתוך שלשים יום כגון שאין לו בנים כדלקמן:

    אינו רשאי ליכנס לביתו - לנחמו משום חלישת דעת דאשה אחרונה קתני מיהת בתוך ל' יום אינו שואל בשלומו כ"ש שהאבל עצמו אינו שואל בשלומו של זה ולעיל קתני משבעה ואילך משיב ושואל כדרכו:

    אמר רב אידי הוא שואל בשלום אחרים - כלומר תריץ הא דתני מכאן ואילך שואל כדרכו בתוך שלשים יום דהוא שואל בשלום אחרים שהן שרויין בשלום והא דקתני בתוך ל' יום אינו שואל בשלומו אין אחרים שואלין בשלומו:

    מכלל דשיילי - בתוך ל' יום וקשיא למאן דתני בתוך ל' יום אינו שואל:

    דלא ידעי - כלומר הא דתני דמשיב להני דשאלי ליה ולא ידעי דאבל הוא אבל מאן דידע דאבל הוא לא שאיל ליה בתוך ל' יום:

    אי הכי - דאוקמת לה בלא ידעי אפילו ג' ימים נמי משיב (למאן דשאיל ליה ואמר דאבל הוא) למאן דלא ידע ושאיל ליה בתוך ג' ימים:

    התם מודע להו - הא דקתני כל ג' ימים אסור בשאילת שלום אבל מודע להו דאבל הוא ולא מהדר להו:

    הכא - לאחר ג' לא צריך לאודועינהו למאן דלא ידעי דאבל הוא אלא משיב:

    ורמינהו בתוך י"ב חדש אינו שואל בשלומו - וקשה להך דתני לאחר שלשים יום שואל בשלומו:

    מן הצד - שאומר לו תתנחם ואינו מזכיר שם המת:

    הא באבל על אביו ועל אמו - אינו שואל בשלומו עד י"ב חדש:

    הא בשאר קרובים - שואל בשלומו לאחר ל' יום:

    התם נמי - שלשים דמוקמת ליה בשאר קרובים:

    ידבר עמו תנחומין מן הצד - לאחר ל' כי היכי דבאביו ואמו מדבר עמו תנחומין מן הצד לאחר י"ב חדש ואמאי קתני לאחר ל' אינו מדבר עמו תנחומים כלל:

    ה"נ - ומאי לאחר ל' אינו מדבר עמו תנחומים כדרכו:

    מונה עמהן - עם האבלים שבאותו מקום הואיל דבמקום קרוב הוה ויכול לבא בתחלת האבילות חשבינן ליה כמו דאתא דאינו מונה אלא ה' ימים עם שאר אבלים:

    מונה לעצמו - שבעה שלימין:

    שיש גדול הבית בבית - שבא ומצא גדול הבית בבית מונה עמהן עם אבילי הבית וזה שבא הוא הצעיר ממנו אבל אם היה גדול בדרך ובא בתוך שלשה ימים אפי' ממקום קרוב מונה לעצמו דלא חשיב אבילות דצעיר לאצטרופי גדול בהדיה:

    מועד קטן 21 עמוד ב

    1מצוה שאני.

    ברייתא

    2ת"ר אבל, ג' ימים הראשונים אסור במלאכה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה. מכאן ואילך עושה בצינעא בתוך ביתו. והאשה טווה בפלך בתוך ביתה.

    ברייתא

    3ת"ר אבל, ג' ימים הראשונים אינו הולך לבית האבל, מכאן ואילך הולך, ואינו יושב במקום המנחמין, אלא במקום המתנחמין.

    ברייתא

    4תנו רבנן: אבל, ג' ימים הראשונים אסור בשאילת שלום. משלשה ועד שבעה משיב ואינו שואל. מכאן ואילך, שואל ומשיב כדרכו.

    5שלשה ימים הראשונים אסור בשאילת שלום? והתניא: מעשה ומתו בניו של ר"ע נכנסו כל ישראל והספידום הספד גדול.

    6בשעת פטירתן, עמד ר"ע על ספסל גדול ואמר: אחינו בית ישראל שמעו! אפי' שני בנים חתנים מנוחם הוא בשביל כבוד שעשיתם. ואם בשביל עקיבא באתם, הרי כמה עקיבא בשוק. אלא כך אמרתם: (תהלים לז, לא) תורת אלהיו בלבו וכ"ש ששכרכם כפול לכו לבתיכם לשלום׃

    7כבוד רבים שאני׃

    8מג' ועד ז' משיב ואינו שואל מכאן ואילך, שואל ומשיב כדרכו׃

    9ורמינהו המוצא את חבירו אבל בתוך ל' יום מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו לאחר ל' יום שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין׃

    10מתה אשתו ונשא אשה אחרת אינו רשאי ליכנס לביתו לדבר עמו תנחומין מצאו בשוק אומר: לו בשפה רפה ובכובד ראש׃

    11אמר רב אידי בר אבין הוא שואל בשלום אחרים שאחרים שרויין בשלום אחרים אין שואלין בשלומו שהוא אינו שרוי בשלום׃

    12והא מדקתני משיב מכלל דשיילינן ליה דלא ידעי׃

    13אי הכי התם נמי התם מודע להו: ולא מהדר להו הכא לא צריך לאודועינהו׃

    14ורמינהו המוצא את חברו אבל בתוך י"ב חדש מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו לאחר י"ב חדש שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין אבל מדבר עמו מן הצד׃

    15א"ר מאיר המוצא את חברו אבל לאחר י"ב חדש ומדבר עמו תנחומין למה הוא דומה לאדם שנשברה רגלו וחיתה מצאו רופא ואמר לו כלך אצלי שאני שוברה וארפאנה כדי שתדע שסממנין שלי יפין׃

    16לא קשיא הא באביו ואמו הא בשאר קרובים׃

    17התם נמי ידבר עמו תנחומין מן הצד אין ה"נ ומאי אינו מדבר עמו תנחומין כדרכו אבל מדבר עמו מן הצד׃

    ברייתא

    18ת"ר אבל ג' ימים הראשונים בא ממקום קרוב מונה עמהן בא ממקום רחוק מונה לעצמו מכאן ואילך אפי' בא ממקום קרוב מונה לעצמו ר"ש אומר אפי' בא ביום השביעי ממקום קרוב מונה עמהן׃

    19אמר מר ג' ימים הראשונים בא ממקום קרוב מונה עמהן א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן והוא שיש גדול הבית בבית׃

    20איבעיא להו׃

    תוספות

    מכאן ואילך עושה בצינעא בתוך ביתו - פי' בתוספת הרב במתפרנס מן הצדקה קאי והכי משמע לעיל דקאמר לעיל (מועד קטן ד' יט:) הקובר מתו ב' ימים קודם הרגל מונה ה' ימים אחר הרגל ומלאכתו נעשית ע"י אחרים משמע דהאבל אסור כל ז' והתם נמי לא שרינן לעצמו שיהא עושה מלאכה וה"נ תניא במסכת שמחות (פ"ה) אבל כל ז' ימים אסור בעשיית מלאכה הוא ובניו ובנותיו ועבדיו ושפחותיו ובהמתו כשם שהוא אסור לעשות לו כך אחרים אסורים לעשות לו פי' חוץ מזיתיו הפוכים ומלאכת האבד מיום ג' ואילך עושה מלאכה דוקא במי שמתפרנס מן הצדקה ובצינעא אבל אמרו חכמים תבא מארה לשכיניו כו' בר קפרא אומר אף בשלישי לא יעשה כך הביא בתוס' הרב ולכאורה נראה דכיון דילפינן (לעיל מועד קטן דף כ.) מוהפכתי חגיכם לאבל מה חג ז' לענין מלאכה איירי וגם הר"א מסופק דלמא אעני דוקא קאי אבל בשם רבינו שמואל אמר בכל אבלים קאי מדלא קתני מכאן ואילך עושה עני בצינעא ולא כדפרישית:

    מכאן ואילך הולך - פי' בתוספת הרב ועל זה סומכים שבאים בבהכ"נ בט' באב ואיני יודע אם הוא מנהג טוב ומדבריו מצינו למדין שחושב ט' באב כמו לאחר שלשה ונפקא מינה לענין תפילין כדפי' לעיל:

    מדבר עמו תנחומין ואינו שואל - וקשיא למ"ד מכאן ואילך שואל ומשיב:

    מתה אשתו ונשא אשה אחרת - משמע בתוך ל' יום דאי לאחר ל' יום היכי קאמר אינו רשאי ליכנס לביתו לדבר עמו תנחומין הא בשאר מתים נמי אמרו אינו מדבר עמו תנחומין וצריך לאוקמי באין לו בנים לפי' ר"ת שמתיר לישא אשה אחר שבעה א"נ בהניחה לו בנים קטנים שמותר לישא מיד ולבעול אחר ל' יום לפירוש רבינו יצחק והאריך בתוספות פרק קמא דכתובות (דף ד. ושם בד"ה אבל איפכא) ובליקוטין כתוב בתשובה:

    מקום קרוב - פירשו בהלכות גדולות דהיינו י' פרסאות:

    אפילו בא ביום שביעי ממקום קרוב - וא"ת והא מקצת היום ככולו וי"ל כגון שלא עמדו עדיין מנחמין מאצלן ויש נמי בפ"ק דכתובות (דף ח:) ברכת אבלים בעשרה כל ז' ומסתמא היינו ביום א"נ י"ל מקצת היום ככולו לא הוי בלילה לענין שום דבר כדאמרינן במגילה בפ"ב (דף כ.) דשימור לילה לאו שימור הוא לענין שבעה נקיים:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ת"ר אבל שלשה ימים הראשונים אסור בעשיית מלאכה ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה מיכן ואילך עושה בצנעא בתוך ביתו ואשה טווה בפלך בתוך ביתה: ירושלמי תבא מאירה לשכיניו שהצריכוהו לאבל לעשות ולאכול: ת"ר ג' ימים הראשונים אסור לילך לבית האבל מיכן ואילך הולך כדרכו ואינו יושב במקום המנחמין אלא במקום המתנחמין. ג' ימים הראשונים אסור בשאילת שלום. והא כשמתו בני ר"ע באו כל ישראל והספידום הספד גדול ובשעת פטירתן עמד ר' עקיבא על ספסל גדול ואמר אחינו בית ישראל שמעו אפילו בנים חתנים קבר מנוחם הוא בשביל כבוד שעשיתם וכמה עקיבא בשוק אלא כך אמרתם תורת אלהיו בקרבו לא תמעד אשוריו וכ"ש ששכרכם כפול לכו לבתיכם לשלום.

    ופרקינן כבוד רבים שאני - ומקשינן מיכן ואילך שואל ומשיב כדרכו והתניא המוצא חבירו אבל בתוך שלשים יום מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו לאחר שלשים יום שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין מתה אשתו ונשא אשה אחרת כו' הנה אין שואלין אפילו לאחר ז' בשלומו ופריק רב אידי בר אבין אחרים אין שואלין בשלומו שהוא אינו שרוי בשלום אבל הוא שואל בשלום אחיו שהן שרויין בשלום:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מועד קטן דף כ״א עמוד ב׳

    מסכת מועד קטן דף כ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־370 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מועד קטן דף כ״א ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026