אגרא דפרקא - עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם היא שכר המרוצה שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר למוד:

אגרא דכלה - שבת שלפני הרגל שהכל נאספין לשמוע הלכות הרגל:

אגרא דשמעתא סברא - שהוא יגע וטורח ומחשב להבין טעמו של דבר:

אגרא דתעניתא צדקתא - שנותנין צדקה לערב לפרנסת העניים שהתענו היום:

דלויי - להרים קול בלשון נהי ועגמת נפש שיבכו השומעים:

מילי - לשמח החתן בדברים:

אחורי בית הכנסת - כל פתחי בית הכנסת היו במזרח והכי תניא בתוספתא דמגילה (פרק ג) מעין מקדש ומשכן פניהם למערב ואחוריהם למזרח והמתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו והא דרב הונא מוקי לה לאביי בדלא מהדר אפיה לבי כנישתא:

חלף ההוא טייעא - סוחר ערבי:

כדו בר - כדו שתי בר רשות כי האי דאמרינן בסוכה (ד' מה:) הא דעיילי בבר:

כרום זלות - סיפיה דקרא דלעיל:

דברים שעומדים ברומו של עולם - כגון תפלה שעולה למעלה:

כיון שנצטרך אדם לבריות - הוא זל בעיניהם:

לראשנו - להיות נושה בנו דמתרגמינן כנושה (שמות כב) כרשיא:

עובר בחמשה קולות - מזלזל בחמשה קולות שבירך בהן הקב"ה את ישראל:

אותן קולות דקודם מתן תורה הוו - הנך קולות בתראי היינו הנך דאיירי בהו לעיל וקאמר דנראין היו ואע"פ שהקול אינו נראה זה נראה:

מביאים תודה בית ה' - כי אשיב את שבות וגו'. סיפיה דקרא דחמשה קולות דלעיל הוא:

בשביל זה - שיברא זה:

לצוות - של"ווץ בלע"ז:

גזלת העני - והלא אף גזלת העשיר גזלה היא אלא גזלת העני שאין לו כלום לגזול ממנו אלא שלא להשיב על שלומו:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

ברכות ו עמוד ב

1וכולהו כתיב״י באדרעיה״.

2אמר רבין בר רב אדא, אמר רבי יצחק: כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד, הקב"ה משאיל בו, שנאמר: ״(ישעיהו נ״, י) מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו,׃

3אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו׃

4יבטח בשם ה' מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח:

5אמר ר' יוחנן בשעה שהקב"ה בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס שנא' (ישעיהו נ, ב) מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה.

6א"ר חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו׃

7וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו׃

8ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב ״(בראשית יט״, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר: ״(תהלים קו״, ל) ויעמוד פינחס ויפלל:

9אמר רבי חלבו אמר רב הונא היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא למיפק אבל למיעל מצוה למרהט שנא' (הושע ו, ג) נרדפה לדעת את ה'׃

10אמר רבי זירא מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחליין רבנן שבתא כיון דשמענא להא דרבי תנחום א"ר יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת שנא' (הושע יא, י) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וגו' אנא נמי רהיטנא:

11אמר ר' זירא אגרא דפרקא רהטא׃

12אמר אביי אגרא דכלה דוחקא׃

13אמר רבא אגרא דשמעתא סברא׃

14אמר רב פפא אגרא דבי טמיא שתיקותא׃

15אמר מר זוטרא אגרא דתעניתא צדקתא׃

16אמר רב ששת אגרא דהספדא דלויי׃

17אמר רב אשי אגרא דבי הלולי מילי:

18אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר ״(תהלים יב״, ט) סביב רשעים יתהלכון׃

19אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה׃

20ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא א"ל כדו בר קיימת קמי מרך שלף ספסרא וקטליה׃

21א"ל ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק מאי (תהלים יב, ט) כרום זלות לבני אדם׃

22אמר ליה אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן׃

23ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום שנאמר ״כרום זלות לבני אדם״׃

24מאי כרום כי אתא רב דימי אמר עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין׃

25ר' אמי ור' אסי דאמרי תרוייהו כאילו נדון בשני דינים אש ומים שנאמר ״(תהלים סו״, יב) הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים:

26ואמר רבי חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר ״(מלכים א יח״, לו) ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו' ענני ה' ענני׃

27ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם׃

28ר' יוחנן אמר אף בתפלת ערבית שנאמר ״(תהלים קמא״, ב) תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב רב נחמן בר יצחק אמר אף תפלת שחרית שנאמר ״(תהלים ה״, ד) ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה:

29וא"ר חלבו אמר רב הונא כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות שנאמר ״(ירמיהו לג״, יא) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות׃

30ואם משמחו מה שכרו אמר רבי יהושע בן לוי זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות שנאמר ״(שמות יט״, טז) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר וגו' ויהי קול השופר וגו' והאלהים יעננו בקול.

31איני והא כתיב ״(שמות כ״, טו) וכל העם רואים את הקולת׃

32אותן קולות דקודם מתן תורה הוו׃

33רבי אבהו אמר כאילו הקריב תודה שנאמר ״(ירמיהו לג״, יא) מביאים תודה בית ה' רב נחמן בר יצחק אמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים שנאמר ״(ירמיהו לג״, יא) כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה':

34וא"ר חלבו אמר רב הונא כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין שנאמר ״(קהלת יב״, יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו'׃

35מאי (קהלת יב, יג) כי זה כל האדם א"ר אלעזר אמר הקב"ה כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה׃

36רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כולו ר' שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה ר' שמעון בן זומא אומר כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה:

37וא"ר חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר ״(תהלים לד״, טו) בקש שלום ורדפהו ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן שנאמר ״(ישעיהו ג״, יד) ״ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם״.

תוספות

אחורי בית הכנסת - פי' רש"י כל פתחי בתי כנסיות היו למזרח ואחוריהם למערב וזה המתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבהכ"נ נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו. ולא נהירא דאדרבה במהדר אפיה לבית הכנסת מיחזי כשתי רשויות שהקהל מתפללין למערב והוא מתפלל כנגדם למזרח. ע"כ נראה אחורי בהכ"נ מי שהוא אחורי העם במזרח והעם משתחוים למערב ולהכי קאמר ולא מהדר אפיה כו'. ודוקא הם שהיה מנהגם להתפלל למערב. אבל אנו מתפללים למזרח שאנו במערבו של א"י וכתיב והתפללו אליך דרך ארצם (מ"א ח) ונראה כמו שפי' להם לצד מערב יתפרש לנו לצד מזרח:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

ריטב"א

תורה ניתנה בה' קולות דכתיב ויהי קולות - ואין קולות פחותין משנים וגו' הפסוקים. ואותן קולות דוכל העם רואים קודם מתן תורה ולא חשיב להו:

סוף דבר וכו' - הכי משמע לסוף דבריו הכל נשמע למי שאת האלהים ירא ואת מצותיו שמור:

מאי כי זה כל האדם - כל העולם לא נברא אלא בשביל זה. כלומר כי העולם נברא לצורך בני אדם ובני אדם נבראו לשבח ולהודות להקב"ה ולעבדו וליראה אותו ואלו שעושין כן מקיימין העולם והשאר הרי הן כבהמה שאין עושין הדברים שנבראו בשבילן:

אלא לצוות לזה - כלומר לזמן לו כל מאכלו ומשתיו. והוא נברא לעשות רצון בוראו יתברך ויתעלה:

גזלת העני בבתיכם - יש מפרש מלשון ענייה שאין עונה לו:

מהדורה: Berakhah Meshuleshet, Warsaw, 1863. · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת ברכות דף ו׳ עמוד ב׳

מסכת ברכות דף ו׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 37 קטעים ממוספרים, כ־746 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–64)עמוד

היעד שנמצא: ברכות דף ו׳ ע״ב

פתיחה בקורא