ובועלי נדות - אם טבלו לקריין לדברי תורה הטבילה אינה עולה להם לטהרם מטומאת בועל נדה שהיא שבעת ימים אבל לתקנת עזרא עולה להם כדתנן במתניתין זב שראה קרי ונדה כו' צריכין טבילה:

ברגיליות - במשניות השגורות בפיו שהוא מוציאן מפיו במרוצה ואין צריך להאריך בהן:

שלא יציע - בטעמי פירושיהן:

ואינו מציע את המדרש גרסינן - מפני שצריך הוא תמיד להזכיר בו את הפסוקים שהוא דורש:

אזכרות - שבמקראות הנדרשים:

לא יכנס למדרש כל עיקר - לא להציע ולא לשנות אבל לבית המדרש הוא נכנס ושותק:

הלכות דרך ארץ - כגון דרכן של ת"ח שהיא ברייתא ופרק בן עזאי הנותן ארבעה דברים אל לבו:

מגמגם וקורא - בעל קרי היה:

נראה בעיני דה"ג א"ר אלעאי הלכה כו' - ולא גרסינן מסייע ליה:

משום רבינו - רב:

כי הנך תלת סבי - וכולהו לקולא:

אינו נוהג אלא בארץ - בשחיטת חולין יליף טעמא בפרק הזרוע:

חטה ושעורה וחרצן - שלשתן במפולת יד דהוו להו כלאי זרעים וכלאי הכרם כאחת:

לטבילותא - דבעלי קריין:

חד תני - בבן עזאי לחשה לתלמידים:

משום בטול פריה ורביה - שהיו נמנעים מתשמיש מפני טורח הטבילה:

שמקילין בה - במרחצאות או בנתינת תשעה קבין:

שמחמירין בה - בארבעים סאה:

של טובלי שחרין - בעלי קריין הטובלין שחרית:

והא איהו אמר כו' - לעיל בריש שמעתין:

אפשר בנתינה - תשעה קבין ואף על גב דלא תנא לקמן אלא בחולה סתם תלמידי חכמים חולים הם כדאמר במסכת נדרים (דף מט:) כמאן מצלינן אקצירי ואמריעי כרבי יוסי. קצירי חולין מריעי רבנן:

גדר גדול גדרו - במה שהצריכו בארבעים סאה:

שתבע אשה - אותה אשה פנויה היתה וחכמים גזרו על היחוד אף על הפנויה:

אתם מזלזלים - לנהוג כרבי יהודה בן בתירא:

אפשר במרחצאות - חמין:

קאי כוותך - דבעי טבילה זו במקוה כשאר טבילות:

באגנא דמיא - גיגית:

נראה בעיני דה"ג א"ר אלעאי הלכה כו' - ולא גרסינן מסייע ליה:

תקן חצבא - ליתן מים לתלמידים עליהם שחרית קודם קריאת התורה:

לא שנו - דסגי בנתינה אלא בחולה שראה קרי לאונסו:

המרגיל - וממשיך את הקרי עליו שמשמש מטתו:

אתבר חצביה - אינו צריך לנו דחולה לאונסו לא שכיח:

ברכות 22 עמוד א

1משמשת וראתה נדה אינה צריכה טבילה, אבל בעל קרי גרידא מחייב. לא תימא ״מברך״, אלא מהרהר.

2ומי אית ליה לרבי יהודה הרהור? והתניא: בעל קרי שאין לו מים לטבול קורא קריאת שמע, ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ואוכל פתו ומברך לאחריה, ואינו מברך לפניה. אבל מהרהר בלבו ואינו מוציא בשפתיו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בין כך ובין כך מוציא בשפתיו.

3אמר רב נחמן בר יצחק: עשאן ר' יהודה כהלכות דרך ארץ.

4דתניא: (דברים ד, ט) ״והודעתם לבניך ולבני בניך״, וכתיב בתריה ״יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב״, מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע.

5מכאן אמרו: הזבים והמצורעים ובאין על נדות מותרים לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, לשנות במשנה וגמרא ובהלכות ובאגדות. אבל בעלי קריין אסורים.

6רבי יוסי אומר: שונה הוא ברגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה. רבי יונתן בן יוסף אומר: מציע הוא את המשנה, ואינו מציע את הגמרא. רבי נתן בן אבישלום אומר: אף מציע את הגמרא, ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו. רבי יוחנן הסנדלר תלמידו של רבי עקיבא משום ר"ע אומר: לא יכנס למדרש כל עיקר. ואמרי לה: לא יכנס לבית המדרש כל עיקר. ר' יהודה אומר: שונה הוא בהלכות דרך ארץ.

7מעשה ברבי יהודה שראה קרי, והיה מהלך על גב הנהר. אמרו לו תלמידיו: רבינו, שנה לנו פרק אחד בהלכות דרך ארץ. ירד וטבל ושנה להם. אמרו לו: לא כך למדתנו רבינו, שונה הוא בהלכות דרך ארץ?! אמר להם: אע"פ שמיקל אני על אחרים, מחמיר אני על עצמי.

ברייתא

8תניא, ר' יהודה בן בתירא היה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. מעשה בתלמיד אחד שהיה מגמגם למעלה מרבי יהודה בן בתירא. אמר ליה: בני, פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה, שנאמר: ״(ירמיהו כג״, כט) ״הלא כה דברי כאש נאם ה'״, מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה.

9אמר מר. מציע את המשנה ואינו מציע את הגמרא. מסייע ליה לרבי אלעאי, דאמר רבי אלעאי אמר ר' אחא בר יעקב משום רבינו: הלכה, מציע את המשנה ואינו מציע את הגמרא. כתנאי: מציע את המשנה ואינו מציע את הגמרא, דברי רבי מאיר. רבי יהודה בן גמליאל אומר משום רבי חנינא בן גמליאל: זה וזה אסור. ואמרי לה: זה וזה מותר.

10מ"ד זה וזה אסור כרבי יוחנן הסנדלר, מ"ד זה וזה מותר כרבי יהודה בן בתירא.

11אמר רב נחמן בר יצחק: נהוג עלמא כהני תלת סבי כרבי אלעאי בראשית הגז, כרבי יאשיה בכלאים, כרבי יהודה בן בתירא בד"ת׃

12כרבי אלעאי בראשית הגז דתניא, רבי אלעאי אומר: ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ.

13כרבי יאשיה בכלאים, כדכתיב: ״(דברים כב״, ט) (כרמך) לא תזרע [כרמך] כלאים רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד׃

14כרבי יהודה בן בתירא בדברי תורה דתניא רבי יהודה בן בתירא אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה׃

15כי אתא זעירי אמר בטלוה לטבילותא ואמרי לה בטלוה לנטילותא מאן דאמר בטלוה לטבילותא כרבי יהודה בן בתירא מאן דאמר בטלוה לנטילותא כי הא דרב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא:

ברייתא

16תנו רבנן בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים טהור נחום איש גם זו לחשה לרבי עקיבא ורבי עקיבא לחשה לבן עזאי ובן עזאי יצא ושנאה לתלמידיו בשוק פליגי בה תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא חד תני שנאה וחד תני לחשה׃

17מאן דתני שנאה משום בטול תורה ומשום בטול פריה ורביה ומאן דתני לחשה שלא יהו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים׃

18אמר רבי ינאי שמעתי שמקילין בה ושמעתי שמחמירין בה וכל המחמיר בה על עצמו מאריכין לו ימיו ושנותיו׃

19אמר ריב"ל מה טיבן של טובלי שחרין מה טיבן הא איהו דאמר בעל קרי אסור בדברי תורה הכי קאמר מה טיבן בארבעים סאה אפשר בתשעה קבין מה טיבן בטבילה אפשר בנתינה׃

20אמר רבי חנינא גדר גדול גדרו בה דתניא מעשה באחד שתבע אשה לדבר עבירה אמרה לו ריקא יש לך ארבעים סאה שאתה טובל בהן מיד פירש׃

21אמר להו רב הונא לרבנן רבותי מפני מה אתם מזלזלין בטבילה זו אי משום צינה אפשר במרחצאות׃

22אמר ליה רב חסדא וכי יש טבילה בחמין אמר ליה רב אדא בר אהבה קאי כוותך׃

23רבי זירא הוה יתיב באגנא דמיא בי מסותא אמר ליה לשמעיה זיל ואייתי לי תשעה קבין ושדי עלואי אמר ליה רבי חייא בר אבא למה ליה למר כולי האי והא יתיב בגווייהו אמר ליה כארבעים סאה מה ארבעים סאה בטבילה ולא בנתינה אף תשעה קבין בנתינה ולא בטבילה׃

24רב נחמן תקן חצבא בת תשעה קבין כי אתא רב דימי אמר רבי עקיבא ורבי יהודה גלוסטרא אמרו לא שנו אלא לחולה לאונסו אבל לחולה המרגיל ארבעים סאה׃

25אמר רב יוסף אתבר חצביה דרב נחמן כי אתא רבין אמר באושא הוה עובדא׃

תוספות

אין פירוש שמור לדף זה

לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רב נסים גאון

מה ארבעים סאה בטבילה ולא בנתינה - פירשו בברייתא דשיעור מקוה שכשר לטבילה מ' סאה ואיתה להא ברייתא בפרק ערבי פסחים (פסחים דף קט) ובעירובין בפרק מבוי (עירובין דף יד): עזרא תיקן להן טבילה לבעלי קריין. זו אחת מי' תקנות שתיקן עזרא ומפרשא בבבא קמא בפ' מרובה (בבא קמא דף פב) ובגמ' דהקורא את המגילה עומד דבני מערבא (הלכה א):

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת ברכות דף כ״ב עמוד א׳

מסכת ברכות דף כ״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 25 קטעים ממוספרים, כ־746 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–64)עמוד

היעד שנמצא: ברכות דף כ״ב ע״א

פתיחה בקורא

מקורות הפוכים - חכמים שמפנים לדף הזה

זעיריברכות כב ע"א