אהלים לנחלים — כנחלים נטיו כאהלים נטע:
אף [אהלים] — בתי מדרשות. אהלים לשון נטיעה נופלת בהם שנאמר ויטע אהלי אפדנו (דניאל יא):
קטרין ליה גננא — קושרין לו חופה להשיאו אשה:
יחזור לראש — כגון שהיה יודע שבפרק זה טעה ודלג אבל אינו יודע באיזה מקום בו טעה:
בין פרק לפרק — שיודע שגמר הפרשה וצריך להתחיל פרשה אחרת ואינו יודע באיזה מהן:
יחזור לפרק ראשון — להפסק ראשון והיה אם שמוע:
בין כתיבה לכתיבה — שיודע שצריך לומר וכתבתם ואינו יודע אם ראשון אם שני:
וא"ר יוחנן — לתנא וכו':
סרכיה נקט — אין לטעות מכאן עד אמת ויציב וא"צ לחזור אלא לאמת שהפרשה שגורה בפיו:
מתני' האומנין — שהם עסוקים במלאכתן בראש האילן או בראש הנדבך והגיע זמן ק"ש קורין לשם מיד:
נדבך — בנין של אבנים כמו נדבכין די אבן גלל (עזרא ו׳:ד׳):
מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה — דצלותא רחמי היא ובעי כוונה הלכך אין מתפללין בראש האילן ובראש הנדבך דמסתפי דילמא נפלי דאין יכולין לעמוד שם אלא על ידי הדחק ומחמת בעתותא לא מצי מכווני:
תנן האומנין קורין בראש האילן — אפי' בזמן שהן עסוקין אלמא לא בעי כוונה:
גמ' ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה — בזמן שעוסקין בהן מפני שענפיהם מרובים ויכולין לעמוד שם שלא בדוחק ואין שם פחד ליפול לפיכך מתפללין בראשם אבל בשאר אילנות אין מתפללין:
בין כך ובין כך — כלומר בין מתאנה בין משאר אילנות:
יורד ומתפלל — דהא אינו משועבד למלאכה שהוא ברשות עצמו:
לפי שאין דעתו מיושבת עליו — מבעתותו ואם הקלו אצל פועלים מפני בטול מלאכה לא הקלו אצל בעל הבית:
ברה דבת שמואל — בכמה מקומות קרי ליה בר רחל ובת שמואל היתה ונשבית לבין העמים כדאמר בכתובות (דף כג.) ובא עליה אחד ונתעברה הימנו ואח"כ נתגייר ושמיה איסור כדאמרי' בב"ב (דף קמט.) רב מרי בריה הורתו שלא בקדושה הוה לכך לא היה נקרא על שם אביו:
תנן האומנין קורין בראש האילן — אפ' בזמן שהן עסוקין אלמא לא בעי כוונה:
שבטלין ממלאכתן וקורין — כדי שיהו קורין בכוונה רשאין להיבטל ממלאכתן:
פרק ראשון — פרשת שמע בעי כוונה:
קורין את שמע ומברכין לפניה ולאחריה — כתקונה וכן בזמן תפלה:
אבל אין יורדין לפני התיבה — אינן רשאין ליבטל ממלאכתן ולירד לפני התיבה לעשות שליח צבור שיש שם בטול מלאכה יותר מדאי:
מעין שמונה עשרה — הביננו לדעת דרכיך כו' שכולל י"א ברכות בברכה אחת וג' ראשונות וג' אחרונות כהלכתן:
הא ר"ג הא רבי יהושע — דתנן בפרק תפלת השחר (ברכות דף כח:) ר"ג אומר בכל יום ויום מתפלל אדם י"ח ברכות רבי יהושע אומר מעין י"ח:
עושין בשכרן — שנוטלין שכר פעולתן לבד סעודתן צריכין למהר המלאכה ומתפללין מעין י"ח:
והתניא — בניחותא דיש חלוק בין עושין בשכרן לעושין בסעודתן:
ואין מברכין לפניה — שאינה מן התורה:
אבל מברכין לאחריה — שהיא מן התורה דכתיב ואכלת ושבעת וברכת (לקמן ברכות דף מח:):
וכוללין — שני ברכות באחת שברכת הארץ ובנין ירושלים דומות:
אבל עושין בסעודתן — בשביל האכילה לבדה מתפללין י"ח:
בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה — כבר פירשתיה בפרק ראשון (דף יא.):
