בוני התלמוד

    מסכת ברכות דף ט״ו עמוד ב׳

    פרק ב׳ - היה קורא

    Also cited as: Berakhot 15b, Chapter 2 Hayah Korei

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ולכתחלה הוא דלא הא דיעבד שפיר דמי - ובהא איכא למימר דאפילו ר' יהודה מודה דלא שמעינן דפליג בק"ש אלא דיעבד:

    מדסיפא ר' יהודה - דקתני ר' יהודה מכשיר בקטן:

    ודילמא כולה ר' יהודה היא וחסורי מחסרא והכי קתני הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחש"ו – והא כדאיתא והא כדאיתא:

    בד"א - דקטן לכתחלה לא בקטן שלא הגיע לחנוך אבל הגיע לחנוך אפי' לכתחלה שרי. הגיע לחנוך מצות כגון בן תשע ובן עשר כדאמרינן ביומא פרק בתרא (ד' פב.):

    במאי אוקימתא - למתניתין דמגילה:

    כרבי יהודה - ואשמעת לן דכי אמר ר' יהודה בק"ש יצא דיעבד קאמר ולא לכתחלה:

    אלא הא דתני כו' תורם - ואע"פ שהוא צריך לברך ואין אזניו שומעות מני:

    אלא מאי - בעית למימר דר' יהודה היא דק"ש אפי' לכתחלה קאמר כי היכי דתיקו הא דר' יהודה בריה דר' שמעון בן פזי אליביה והאי דאפליגו בדיעבד להודיעך כחו דר' יוסי:

    אלא הא דתניא כו' - מני:

    לעולם ר' יהודה אפי' לכתחלה מכשיר - ודמגילה רבי יוסי היא ואפי' דיעבד נמי פסיל והא דתורם לכתחלה ר' יהודה והא דברכת המזון דרביה הוא דאמר ר' יהודה משום רבי אלעזר בן עזריה צריך להשמיע לאזנו והאי לישנא לכתחלה משמע אבל דיעבד יצא:

    השתא דאתית להכי - דאשמעתן הא פלוגתא דר"מ:

    אפי' תימא ר' יהודה - דאמר בק"ש יצא דיעבד אין לכתחלה לא ומתני' דמגילה לכתחלה היא דפסלה לחרש ור' יהודה היא והא דברכת המזון נמי ר' יהודה היא ודקא קשיא לך הא דר"י בריה דר' שמעון בן פזי מני ר"מ היא דמכשיר לכתחלה:

    הלכה כר' יהודה - דק"ש שלא השמיע לאזנו יצא:

    הוה אמינא - דרבי יהודה לכתחלה נמי אמר והאי דאפליג דיעבד משום דרבי יוסי:

    ואין לו תקנה - אפילו בדיעבד:

    בשאר מצות - בכל הברכות:

    ההוא - הסכת ושמע בדברי תורה כתיב כדאמרי' בפ' הרואה (ברכות ד' סג:) כתתו עצמכם על דברי תורה:

    ולא דקדק - שמגמגם:

    הלכה כדברי שניהם להקל - הלכה כר' יהודה דלא בעי שמיעה והלכה כר' יוסי דלא בעי דקדוק:

    שאול ועוצר רחם - פסוק הוא בספר משלי שלש הנה לא תשבענה:

    רחם מכניס - הזרע ומוציא הולד:

    שאול - קבר:

    שמכניסין בו בקולי קולות - של בכי ומספד:

    וכתבתם - שתהא כתיבה תמה ושלימה:

    ואפילו צואות - שבפרשה כגון וקשרתם וכתבתם צריך לכתוב בתפילין ומזוזות:

    דאמר לך מני - הא דאצטריך ליה קרא לרבות צואות לכתיבה:

    רבי יהודה היא - דשמעינן גבי כתיבת פרשת סוטה משום דלא כתיב ביה וכתבתם אלא וכתב דאמר אלות אין צואות לא כגון והשביע אותה הכהן ואמר הכהן דתנן (סוטה ד' יז) רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב אלא יתן ה' אותך לאלה ולשבועה:

    משום אלה הוא - דמשמע מיעוטא הא לא כתיב מיעוטא הוה משמע כולה מלתא מוכתב והכא דליכא מיעוטא למה ליה לרבויינהו מוכתבתם:

    בין הדבקים - תיבות המדובקות זו בזו אם אינך מפרידן כשהתיבה השניה מתחלת באות שהתיבה שמלפניה נגמרת הוא קורא אותן שתי אותיות באות אחת אם אינו מתעסק ליתן ריוח ביניהן כדמפרש רבא:

    בפרש שדי - אם תפרש שדי ותבדיל תיבות של מלכות שמים מלכים בה תשלג בצלמון התורה אשר בה מלכים ימלוכו תשלג ותצנן לך את צל המות:

    ברכות 15 עמוד ב

    1דילמא רבי יהודה היא, ולכתחלה הוא דלא, הא דיעבד שפיר דמי.

    2לא ס"ד דקתני, חרש דומיא דשוטה וקטן. מה שוטה וקטן דיעבד נמי לא אף חרש דיעבד נמי לא.

    3ודילמא הא כדאיתא והא כדאיתא.

    4ומי מצית לאוקמה כרבי יהודה? והא מדקתני סיפא: רבי יהודה מכשיר בקטן, מכלל דרישא לאו רבי יהודה היא?!

    5ודילמא כולה ר' יהודה היא ותרי גווני קטן, וחסורי מחסרא, והכי קתני: הכל כשרין לקרות את המגילה, חוץ מחש"ו בד"א בקטן שלא הגיע לחנוך, אבל קטן שהגיע לחנוך אפילו לכתחלה כשר, דברי רבי יהודה, שרבי יהודה מכשיר בקטן.

    6במאי אוקימתא, כר"י ודיעבד אין, לכתחלה לא? אלא הא דתני ר"י בריה דר' שמעון בן פזי, חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה,׃

    7מני? לא ר' יהודה ולא ר' יוסי. אי ר' יהודה, דיעבד אין לכתחלה לא אי ר' יוסי, דיעבד נמי לא!

    8אלא מאי ר' יהודה ואפילו לכתחלה נמי. אלא הא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא מני׃

    9לא ר' יהודה ולא ר' יוסי אי רבי יהודה הא אמר אפי' לכתחלה נמי ואי ר' יוסי הא אמר אפי' דיעבד נמי לא׃

    10לעולם ר' יהודה היא ואפילו לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתניא א"ר יהודה משום ר' אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר ״שמע ישראל אמר לו ר' מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים״׃

    11השתא דאתית להכי אפי' תימא ר' יהודה כרביה ס"ל ולא קשיא הא ר' יהודה הא רבי מאיר׃

    12א"ר חסדא אמר רב שילא הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה והלכה כרבי יהודה׃

    13וצריכא דאי אשמעינן הלכה כר' יהודה הוה אמינא אפילו לכתחלה קמ"ל הלכה כר' יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה׃

    14ואי אשמעינן הלכה כרבי יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה הוה אמינא צריך ואין לו תקנה קמ"ל הלכה כרבי יהודה׃

    15אמר רב יוסף מחלוקת בק"ש אבל בשאר מצות דברי הכל לא יצא דכתיב ״(דברים כז״, ט) הסכת ושמע ישראל׃

    16מיתיבי לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רב יוסף מחלוקת בק"ש דכתיב ״שמע ישראל אבל בשאר מצות דברי הכל יצא״׃

    17והכתיב ״הסכת ושמע ישראל״׃

    18ההוא בדברי תורה כתיב:

    19קרא ולא דקדק באותיותיה:

    20א"ר טבי א"ר יאשיה הלכה כדברי שניהם להקל:

    21וא"ר טבי א"ר יאשיה מאי דכתיב ״(משלי ל״, טו) שלש הנה לא תשבענה שאול ועוצר רחם וכי מה ענין שאול אצל רחם אלא לומר לך מה רחם מכניס ומוציא אף שאול מכניס ומוציא׃

    22והלא דברים ק"ו ומה רחם שמכניסין בו בחשאי מוציאין ממנו בקולי קולות שאול שמכניסין בו בקולי קולות אינו דין שמוציאין ממנו בקולי קולות מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה:

    23תני ר' אושעיא קמיה דרבא וכתבתם הכל בכתב אפילו צואות׃

    24א"ל דאמר לך מני ר' יהודה היא דאמר גבי סוטה אלות כותב צואות אינו כותב והתם הוא דכתיב ״(במדבר ה״, כג) וכתב את האלות האלה אבל הכא דכתיב ״וכתבתם אפי' צואות נמי״׃

    25אטו טעמיה דר' יהודה משום דכתיב ״וכתב טעמיה דר' יהודה משום דכתיב אלות אלות אין צואות לא״׃

    26אצטריך סד"א נילף כתיב״ה כתיבה מהתם מה התם אלות אין צואות לא אף הכא נמי צואות לא כתב רחמנא וכתבתם אפי' צואות״:

    27תני רב עובדיה קמיה דרבא ולמדתם שיהא למודך תם שיתן ריוח בין הדבקים׃

    28עני רבא בתריה כגון על לבבך על לבבכם בכל לבבך בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ׃

    29א"ר חמא ברבי חנינא: כל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם שנאמר ״(תהלים סח״, טו) בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון אל תקרי בפרש אלא בפרש אל תקרי בצלמון אלא בצלמות:

    30ואמר רבי חמא ברבי חנינא למה נסמכו׃

    תוספות

    דילמא ר' יהודה וחסורי מחסרא וכו' - תימה דאין זה בשום מקום דקאמר חסורי מחסרא ולאוקמי אליבא דחד תנא ועוד לוקמיה כר' יוסי ובלא חסורי מחסרא. וי"ל משום דלקמן פסקינן כר' יהודה לכך ניחא לאוקמיה אליבא דר' יהודה:

    אבל בשאר מצות יצא - וא"ת הא לעיל אמר דשאר מצות ילפינן מק"ש כגון תרומה ומגילה וברכת המזון. וי"ל דרב יוסף פליג אסוגיא דלעיל:

    בין הדבקים - רב אלפס מוסיף כגון וחרה אף דאם לא יתן ריוח אז נראה כמו וחרף וכן מוסיף וראיתם אותו וזכרתם את ועשיתם את שצריך ליתן ריוח בין מ"ם שבסוף תיבה לאל"ף שבתחלת תיבה שאחרי' וכן צריך להתיז זיי"ן של תזכרו שלא ישמע שי"ן למען שיהיה לנו שכר מצות ואין לנו לעשו' על מנת לקבל פרס:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רב נסים גאון

    תני ר' (יאשיה) [אושעיא] קמיה דרבא וכתבתם הכל בכתב ואפי' צוואות נמי אמר ליה דאמר לך מני ר' יהודה היא דאמר גבי סוטה אלות כותב צוואות אינו כותב. עיקר דבריו של ר' יהודה במס' סוטה בפ' היה מביא את מנחתה (דף יז) בא לו לכתוב המגילה מאיזה מקום היה כותב ר' יהודה אומר כל עצמו לא היה כותב אלא יתן ה' אותך ובאו המים המאררים וגו' ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ברכות דף ט״ו עמוד ב׳

    מסכת ברכות דף ט״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 30 קטעים ממוספרים, כ־584 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ברכות דף ט״ו ע״ב

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים - חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026