מסכת ברכות דף ה׳ עמוד א׳

1אם תלמיד חכם הוא אין צריך. אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון: (תהלים לא ו) בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת:

2א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש, לעולם ירגיז אדם. יצר טוב על יצר הרע שנא' (תהלים ד, ה) רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר ״אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה״.

3וא"ר לוי בר חמא אמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב ״(שמות כד״, יב) ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם לוחות אלו עשרת הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה מסיני:

4א"ר יצחק כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמר ״(תהלים קמט״, ו) רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם מאי משמע אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי מרישא דענינא דכתיב ״(תהלים קמט״, ה) יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וכתיב ״בתריה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם״.

5ואמר רבי יצחק כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין הימנו שנאמר ״(איוב ה״, ז) ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר ״(משלי כג״, ה) התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא מזיקין שנאמר ״(דברים לב״, כד) מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי.

6אמר רבי שמעון בן לקיש כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו שנאמר ״ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא יסורין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף״׃

7אמר ליה רבי יוחנן הא אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו שנאמר ״(שמות טו״, כו) ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך אלא כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו שנא' (תהלים לט, ג) נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר ואין טוב אלא תורה שנאמר ״(משלי ד״, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.

8אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח שמח אבל הקב"ה אינו כן נתן להם תורה לישראל ושמח שנא' כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.

9אמר רבא ואיתימא רב חסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנא' (איכה ג, מ) נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה שנאמר ״(תהלים צד״, יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃

10ואם תלה ולא מצא בידוע שיסורין של אהבה הם שנאמר ״(משלי ג״, יב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח.

11אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא כל שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורין שנאמר ״(ישעיהו נג״, י) וה' חפץ דכאו החלי׃

12יכול אפילו לא קבלם מאהבה תלמוד לומר (ישעיהו נג, י) אם תשים אשם נפשו מה אשם לדעת אף יסורין לדעת׃

13ואם קבלם מה שכרו (ישעיהו נג, י) יראה זרע יאריך ימים ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו שנא' (ישעיהו נג, י) וחפץ ה' בידו יצלח׃

14פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי אחא בר חנינא חד אמר אלו הם יסורין של אהבה כל שאין בהן בטול תורה שנאמר ״(תהלים צד״, יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃

15וחד אמר אלו הם יסורין של אהבה כל שאין בהן בטול תפלה שנאמר ״(תהלים סו״, כ) ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי׃

16אמר להו רבי אבא בריה דר' חייא בר אבא הכי אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן אלו ואלו יסורין של אהבה הן שנאמר ״כי את אשר יאהב ה' יוכיח״׃

17אלא מה ת"ל (תהלים צד, יב) ומתורתך תלמדנו אל תקרי תלמדנו אלא תלמדנו דבר זה מתורתך תלמדנו׃

18ק"ו משן ועין מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם עבד יוצא בהן לחרות יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה׃

19והיינו דרבי שמעון בן לקיש דאמר רשב"ל נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין נאמר ברית במלח דכתיב ״(ויקרא ב״, יג) ולא תשבית מלח ברית ונאמר ברית ביסורין דכתיב ״(דברים כח״, סט) אלה דברי הברית מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר אף ברית האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם:

ברייתא

20תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא׃

21תורה מנין שנאמר ״אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו״׃

22ארץ ישראל דכתיב ״(דברים ח״, ה) כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך וכתיב ״בתריה כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה״׃

23העולם הבא דכתיב ״(משלי ו״, כג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר.

24תני תנא קמיה דר' יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים׃