אלא רבי יהודה לכתחלה קאמר - והא דרבי יהודה בריה דר' שמעון בן פזי ר' יהודה היא ודתרומה ר' יוסי היא ומודה הוא דברכות דרבנן דיעבד שפיר דמי והא דברכת המזון ר' יהודה היא משמיה דרביה ר' אלעזר בן עזריה דאומר צריך שישמיע לאזנו וכל צריך לכתחלה משמע הא דיעבד שפיר דמי:

אחר כוונת הלב כו' - ואפי' לכתחלה נמי א"צ:

השתא דאתית להכי - דאשמעת לן פלוגתא דר"מ:

אפילו תימא ר' יהודה - דאמר בק"ש נמי יצא דיעבד אין לכתחלה לא והא דברכת המזון ודתרומה רבי יהודה היא ודקא קשיא לך דר' יהודה בריה דר"ש בן פזי מני ר"מ היא דמכשר לכתחלה:

מאן תנא חרש דיעבד נמי לא - דקתני גבי שוטה:

לא יצא - דיעבד הוא:

ברכות 15 עמוד א

1יפנה, ויטול ידיו, ויניח תפילין, ויקרא ק"ש ויתפלל, וזו היא מלכות שמים שלמה.

2א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: כל הנפנה, ונוטל ידיו, ומניח תפילין, וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, דכתיב: ״(תהלים כו״, ו) ״ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'״. א"ל רבא: לא סבר לה מר כאילו טבל, דכתיב: ״ארחץ [בנקיון]״ ולא כתב ״ארחיץ [כפי]״.

3א"ל רבינא לרבא: חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר: מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמית.

4א"ל שפיר קאמר, מי כתיב ״ארחץ במים״? ״בנקיון״ כתיב ״כל מידי דמנקי״, דהא רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא.

5והני מילי לק"ש אבל לתפלה מהדר. ועד כמה? עד פרסה. והנ"מ לקמיה, אבל לאחוריה אפילו מיל אינו חוזר. [ומינה] מיל הוא דאינו חוזר, הא פחות ממיל חוזר.

מתני׳ · משנה

6הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא. ר' יוסי אומר: לא יצא.

7קרא ולא דקדק באותיותיה, ר' יוסי אומר: יצא. רבי יהודה אומר: לא יצא.

8הקורא למפרע לא יצא. קרא וטעה יחזור למקום שטעה.

גמ׳ · גמרא

9מאי טעמא דר' יוסי? משום דכתיב ״שמע״ השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך. ות"ק סבר, ״שמע״ בכל לשון שאתה שומע.

10ור' יוסי, תרתי שמע מינה.

11תנן התם: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום. ואם תרם תרומתו תרומה.

12מאן תנא חרש המדבר ואינו שומע דיעבד אין, לכתחלה לא?

13אמר רב חסדא: ר' יוסי היא, דתנן: הקורא את ״שמע״ ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי יהודה. ר' יוסי אומר: לא יצא.

14עד כאן לא קאמר ר' יוסי לא יצא, אלא גבי ק"ש דאורייתא, אבל תרומה משום ברכה הוא, וברכה דרבנן ולא בברכה תליא מילתא.

15וממאי דר' יוסי היא, דילמא ר' יהודה היא? ואמר גבי ק"ש נמי דיעבד אין, לכתחלה לא. תדע, דקתני: ״הקורא״, דיעבד אין, לכתחלה לא.

16אמרי: האי דקתני ״הקורא״, להודיעך כחו דר' יוסי דאמר דיעבד נמי לא. דאי ר' יהודה, אפי' לכתחלה נמי יצא.

17במאי אוקימתא כר' יוסי? ואלא הא דתניא: לא יברך אדם בהמ"ז בלבו, ואם בירך׃

18יצא. מני? לא ר' יוסי ולא ר' יהודה. דאי ר' יהודה הא אמר, לכתחלה נמי יצא? אי ר' יוסי, דיעבד נמי לא!

19אלא מאי, ר' יהודה. ודיעבד אין, לכתחלה לא.

20אלא הא דתני ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי: חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה, מני?

21לא ר' יהודה ולא ר' יוסי. אי ר' יהודה הא אמר דיעבד אין, לכתחלה לא. אי ר' יוסי הא אמר דיעבד נמי לא?

22אלא, לעולם רבי יהודה, ואפי' לכתחלה נמי. ולא קשיא, הא דידיה, הא דרביה. דתנן, רבי יהודה אומר משום ר' אלעזר בן עזריה: הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו, שנאמר: ״(דברים ו״, ד) ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״. אמר ליה. רבי מאיר, הרי הוא אומר: אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים׃

23השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה ולא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה.

24תנן התם הכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ורבי יהודה מכשיר בקטן׃

25מאן תנא חרש דיעבד נמי לא, אמר רב מתנה רבי יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר לא יצא׃

26ממאי דרבי יוסי היא ודיעבד נמי לא׃

תוספות

אמאן דמהדר אמיא בעידן ק"ש - ויש ספרים דגרסי הני מילי לק"ש אבל לתפלה לא דקאמר רשב"ל (פסחים מו.) לגבל ולתפלה ד' מילין ונראה דלא גרסינן ליה דהוא הדין לענין צלותא נמי מטעם שלא יעבור זמן תפלה דמאי שנא ק"ש מתפלה וגם יש לקמן פרק מי שמתו (ברכות ד' כב.) בטלוה לנטילותא כדרב חסדא דלייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא ומדלא הזכיר שם ק"ש משמע דבכל ענין מותר וההיא דרשב"ל דאמר ולתפלה ד' מילין פירש רש"י להתפלל שם במנין:

דילמא ר' יהודה היא - וא"ת והלא אין נזכר ר' יהודה ברישא. וי"ל דפשיטא מדסיפא ר' יהודה רישא נמי ר' יהודה ופליגי במילתא דר' יהודה:

להודיעך כחו דרבי יוסי - וא"ת לשמעינן כחו דרבי יהודה דכח דהתירא עדיף. וי"ל כיון דרבי יהודה לא דריש השמע לאזנך אין כאן שום חדוש ופשיטא דלכתחלה ומהיכא תיתי לאוסרו אי שרי דיעבד הוא הדין לכתחלה:

אי ר' יוסי דיעבד נמי לא - וא"ת לעולם אימא לך רבי יוסי היא וברכת המזון שאני דלא כתיב ביה שמע דבשלמא תרומה דלעיל ומגילה דלקמן שהן מדרבנן יש לדמותם לק"ש שתקנו שצריך שישמיע לאזנו כמו בק"ש ותקנו ממש שלא יצא כמו בק"ש אבל בבהמ"ז שהיא מדאורייתא כיון דלא כתיב ביה שמע למה יש לנו לתקן שלא יצא אם לא השמיע לאזנו כיון דמה"ת יצא. וי"ל כיון שתקנו שצריך להשמיע לאזנו כמו בק"ש הואיל ומדרבנן מיהא צריך להשמיע אין לחלק בין ק"ש ובין בהמ"ז דאפילו בדיעבד אית לן למימר שלא יצא:

ורבי יהודה מכשיר בקטן - וא"ת באיזה קטן מיירי אי בקטן שלא הגיע לחנוך הא אמרינן בפרק ראוהו בית דין (ר"ה ד' כט.) שכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ומ"ט דר' יהודה דמכשיר ואי בהגיע לחנוך מאי טעמייהו דרבנן דאסרי הרי קריאת מגילה דרבנן ואמרי' קטן שהגיע לחנוך מדרבנן כגדול ופוטר דרבנן כדאמר לקמן בפ' מי שמתו (ברכות ד' כ:) דקטן מוציא אביו שלא אכל אלא כזית דהיינו דרבנן. וי"ל שאני ברכת המזון שהיא חומרא יתירתא יותר מדאורייתא ובקל נפטרים ממנה כדאמרי' לקמן (שם) והם החמירו על עצמם או בכזית או בכביצה א"נ התם ליכא בקטן אלא חד דרבנן דמיירי שהקטן אכל כדי שביעה לכך אתי דרבנן ומוציא דרבנן אבל הכא דגבי קטן איכא תרתי דרבנן דהמגילה דרבנן והקטן דרבנן אינו יכול להוציא היכא דליכא אלא חד דרבנן:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רב נסים גאון

אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה - ידוע כי הפרסה ארבעת מילין ובמסכת פסחים בפ' אלו עוברין בפסח (דף מו) אמרינן אמר ר' אבהו אמר ריש לקיש לגבל ולתפלה ולנטילת ידים ד' מילין ואיתמר עלה אמר ר' יוסי בר' חנינא לא שנו אלא לפניו אבל לאחריו אפי' מיל אינו חוזר אמר רב אחא בר יעקב ומינה מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר ודכוותה בשחיטת חולין בפרק העור והרוטב (חולין דף קכג) ומזה העיקר אמרי' הכא אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה ובמס' מגילה (דף ב) אמרי' שעורא דמיל כמה הוי כמחמתן לטבריא ובפ' אלו עוברין בפסח (דף מו) נמי שיעורא דמיל כמה הוי כממגדל נוניא לטבריא:

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת ברכות דף ט״ו עמוד א׳

מסכת ברכות דף ט״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 26 קטעים ממוספרים, כ־512 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–64)עמוד

היעד שנמצא: ברכות דף ט״ו ע״א

פתיחה בקורא

מקורות הפוכים - חכמים שמפנים לדף הזה

רבינא [האחרון]ברכות טו ע"א