מסכת סוכה דף י׳ עמוד א׳פרק 1 סוכה

הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁהַתַּחְתּוֹנָה צִלָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ, וְעֶלְיוֹנָה חֲמָתָהּ מְרוּבָּה מִצִּלָּתָהּ, וְקָיְימִי תַּרְוַיְיהוּ בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים.

וּפְעָמִים שֶׁהָעֶלְיוֹנָה כְּשֵׁרָה וְתַחְתּוֹנָה פְּסוּלָה הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן דְּתַרְוַיְיהוּ צִלָּתָן מְרוּבָּה מֵחֲמָתָן, וְקָיְימָא עֶלְיוֹנָה בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים.

פְּשִׁיטָא! תַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁרָה וְעֶלְיוֹנָה פְּסוּלָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. מַהוּ דְּתֵימָא: נִיגְזַר דִּילְמָא מִצְטָרֵף סְכָךְ פָּסוּל בַּהֲדֵי סְכָךְ כָּשֵׁר, קָא מַשְׁמַע לַן.

כַּמָּה יְהֵא בֵּין סוּכָּה לְסוּכָּה. וּתְהֵא תַּחְתּוֹנָה פְּסוּלָה?

אָמַר רַב הוּנָא: טֶפַח, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאׇהֳלֵי טוּמְאָה טֶפַח. (דְּתַנְיָא:) טֶפַח עַל טֶפַח בְּרוּם טֶפַח — מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה, וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטּוּמְאָה. אֲבָל פָּחוֹת מֵרוּם טֶפַח — לֹא מֵבִיא, וְלֹא חוֹצֵץ.

וְרַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמְרִי: אַרְבָּעָה, שֶׁלֹּא מָצִינוּ מָקוֹם [חָשׁוּב] פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עֲשָׂרָה. מַאי טַעְמָא דִּשְׁמוּאֵל — כְּהֶכְשֵׁרָהּ כָּךְ פְּסוּלָהּ. מָה הֶכְשֵׁרָהּ בַּעֲשָׂרָה, אַף פְּסוּלָהּ בַּעֲשָׂרָה.

תְּנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֵין דָּיוֹרִין בָּעֶלְיוֹנָה — הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁרָה.

מַאי אֵין דָּיוֹרִין? אִילֵּימָא דָּיוֹרִין מַמָּשׁ: אַטּוּ דָּיוֹרִין קָא גָרְמִי? אֶלָּא לָאו, מַאי אֵין דָּיוֹרִין — כׇּל שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְדִירָה, וְהֵיכִי דָּמֵי? דְּלָא גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה. מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְדִירָה פְּסוּלָה.

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אֲמַר, אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: אִם אֵין הַתַּחְתּוֹנָה יְכוֹלָה לְקַבֵּל כָּרִים וּכְסָתוֹת שֶׁל עֶלְיוֹנָה — הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁרָה.

מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְקַבֵּל פְּסוּלָה?

אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּיכוֹלָה לְקַבֵּל עַל יְדֵי הַדְּחָק.

מַתְנִי׳ פֵּירַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה, אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנֶּשֶׁר, אוֹ שֶׁפֵּירַס עַל גַּבֵּי הַקִּינוֹף — פְּסוּלָה. אֲבָל פּוֹרֵס הוּא עַל גַּבֵּי נַקְלִיטֵי הַמִּטָּה.

גְּמָ׳ אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַנֶּשֶׁר. אֲבָל לְנָאוֹתָהּ — כְּשֵׁרָה. פְּשִׁיטָא, מִפְּנֵי הַנֶּשֶׁר תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ לְנָאוֹתָהּ, וְהַאי דְּקָתָנֵי מִפְּנֵי הַנֶּשֶׁר — אוֹרְחָא דְמִילְּתָא קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: סִיכְּכָהּ כְּהִלְכָתָהּ וְעִיטְּרָהּ בִּקְרָמִין וּבִסְדִינִין הַמְצוּיָּרִין, וְתָלָה בָּהּ אֱגוֹזִין שְׁקֵדִים אֲפַרְסְקִין וְרִמּוֹנִים, פַּרְכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבּוֹלִין, יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת — אָסוּר לְהִסְתַּפֵּק מֵהֶן