ספר מלחמות - ספר תורה לישנא אחרינא שנלחם רבה ורב המנונא ונתור ככי דההוא טייעא לישנא אחרינא גזע ישישים זה רבה בר רב הונא דהוא בן גדולים בן רב הונא דהוא ראש גולה ועדיף מנשיא דארץ ישראל ועמו ספר מלחמות עמו רב המנונא:

קאת וקיפוד הוכפלו - קללה כמו וירשוה קאת וקיפוד (ישעיהו ל״ד:י״א) כלומר קללה באה והוכפלה בעולם:

לראות שוד ושבר - זה שקצף הקב"ה על עולמו:

נשים לילות כימים - בהספד על ששם לילות כימים בתורה:

בר קיפוק ובר אבין - הוו ספדני:

(ההוא יומא - דנח נפשיה):

חלש דעתיה - דהאי מדמי ליה לשלהבת והאי לאבידה:

וההוא יומא - דנח נפשיה לא ספדוהו משום דאירע להו תקלה על ידו:

לא בר קיפוק ולא בר אבין חליץ - משום דאיתהפכו כרעייהו ותנינא (יבמות דף קג.) האי מאן דמסגי אלוחתא דריגלא לא חליץ דהתורה אמרה וחלצה נעלו מעל רגלו ולא מתחת לרגלו:

אתי לדגלת - חדקל:

רוב שלישית - ישראל נקראו שלישית ורבא שקול כרוב ישראל ואמר ליה קום ואמור מילתא כלומר בקש רחמים:

כאות במי מרה - שאשה סוטה נבדקת בהן:

בעת חנינתו - דולד:

אבד חנינו - אביו המחננו:

והבאתי השמש בצהרים - אשקיע השמש בצהרים:

יומו של יאשיה - שנהרג יאשיה קרי יומו שמש:

לגרמיה - לדעתיה:

רבי זירא היה מבבל ובה נולד וגדל בארץ ישראל והיינו דקאמר ארץ שנער הרה וילדה ארץ צבי גדלה שעשועיה ואהכי קרי ליה רבי זירא ורב זירא:

אוי נא לה אמרה רקת - יכולה לומר כן רקת היא טבריא:

אחיתו - הורידו דמעות:

איתחמיאו כוכבי - נראו הכוכבים שנשתנה העולם מרוב צער:

כיפי דנורא - אבנים של אור:

אשתעו צלמנייא - נימוחו פרצוף שלהן:

והוו למחלצייא - כלומר נחלקה ונתמעכה כל צורת פרצוף של צלמים וצור' המטבעות מפני צורת החסיד שנשתנית:

דרבי מנחם - בנן של קדושים שלא נסתכל אף בצורה של זוזא כדאמרינן בערבי פסחים (דף קד.):

והוו למחלצייא - כמו שהוחלקה במעגל ובמחלצים שבה מטחין טיט הכותל:

אנדרטא - צורת הצלמים שעושין על שם המלך שמת:

שבעין מחתרין - דגנבים דבזכותיה לא הוו אתו גנבים:

כיפי דברדא - אבנים:

נשוק כיפי - כיפאות של גשרים נשתברו ונשקו זו את זו:

שיצי - קוצים:

מועד קטן 25 עמוד ב

1כי מטו אגישרא, קמו גמלי. אמר להו ההוא טייעא: מאי האי? אמרו ליה: רבנן דקא עבדי יקרא אהדדי. מר אמר: מר ניעול ברישא, ומר אמר: מר ניעול ברישא. אמר: דינא הוא דרבה בר הונא ליעול ברישא. חליף גמליה דרבה בר הונא, נתור ככיה ושניה דההוא טייעא.

2פתח עליה ההוא ינוקא: גזע ישישים עלה מבבל, ועמו ספר מלחמות, קאת וקפוד הוכפלו, לראות בשוד ושבר הבא משנער. קצף על עולמו וחמס ממנו נפשות, ושמח בהם ככלה חדשה. רוכב ערבות שש ושמח, בבא אליו נפש נקי וצדיק.

3כי נח נפשיה דרבינא, פתח עליה ההוא ספדנא: תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר, נשים לילות כימים [על משים לילות כימים].

4א"ל רב אשי לבר קיפוק ההוא יומא מאי אמרת אמר ליה אמינא אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק בנחל שוטף נפלה חכה מה יעשו מי גבים׃

5א"ל בר אבין ח"ו דחכה ושלהבת בצדיקי אמינא ומאי אמרת אמינא בכו לאבלים ולא לאבידה שהיא למנוחה ואנו לאנחה׃

6חלש דעתיה עלייהו ואתהפוך כרעייהו ההוא יומא לא אתו לאספודיה והיינו דאמר רב אשי לא בר קיפוק חליץ ולא בר אבין חליץ׃

7רבא כי הוה אתא לדגלת א"ל לבר אבין קום אימא מילתא קאי ואמר באו רוב שלישית במים זכור ורחם תעינו מאחריך כאשה מבעלה אל תזניחנו כאות מי מרה׃

8(חנין יוחנן זירא אבא יעקב יוסי שמואל חייא מנחם סימן)׃

9רבי חנין חתניה דבי נשיאה הוה לא קא הוו ליה בני בעא רחמי והוו ליה ההוא יומא דהוה ליה נח נפשיה פתח עליה ההוא ספדנא שמחה לתוגה נהפכה ששון ויגון נדבקו בעת שמחתו נאנח בעת חנינתו אבד חנינו אסיקו ליה חנן על שמיה׃

10כי נח נפשיה דר' יוחנן פתח עליה ר' יצחק בן אלעזר קשה היום לישראל כיום בא השמש בצהרים דכתיב ״(עמוס ח״, ט) והיה ביום ההוא והבאתי השמש בצהרים ואמר ר' יוחנן זה יומו של יאשיהו׃

11כי נח נפשיה דר' יוחנן יתיב רבי אמי שבעה ושלשים אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא רבי אמי דעבד לגרמיה הוא דעבד דהכי אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אפילו רבו שלימדו חכמה אינו יושב עליו אלא יום אחד׃

12כי נח נפשיה דרבי זירא פתח עליה ההוא ספדנא ארץ שנער הרה וילדה ארץ צבי גידלה שעשועיה אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה׃

13כי נח נפשיה דרבי אבהו אחיתו עמודי דקסרי מיא דרבי יוסי שפעו מרזבי דציפורי דמא דרבי יעקב אתחמיאו כוכבי ביממא דר' אסי איעקרו כל אילניא דר' חייא נחיתו כיפי דנורא מרקיעא דר' מנחם ברבי יוסי אישתעו צלמנייא והוו למחלצייא׃

14דר' תנחום בר חייא איתקצצו כל אנדרטיא דר' אלישיב איחתרו שבעין מחתרתא בנהרדעא דרב המנונא נחיתו כיפי דברדא מרקיעא דרבה ורב יוסף נשוק כיפי דפרת אהדדי דאביי ורבא נשוק כיפי דדגלת אהדדי כי נח נפשיה דר' משרשיא, טעון דיקלי שיצי.

ברייתא

15ת"ר׃

תוספות

שפעו מרזבי דציפורי דמא - מפרש בירושלמי דיהב נפשיה על גזרתם פירוש נשפך דמו על יחוד השם תוספתא פ"א שנתן נפשו על המילה:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

כלומר זכותו מגינה עליהם דהוא מדבי ריש גלותא.

א"ל רב אשי לרב קיפוק בהא יומא דנח נפשיה דרבינא מאי אמרת עליה.

פירוש בר קיפוק הוה ספדנא וכן בר אבין ושאלינהו מהו ההספד שתספדו עליו. וכיון שאמר לו בר קיפוד בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר. כלומר כ"ע לגביה כאזוב גבי ארז נינהו כולהו. ובר אבין אמר בכו לאובדין ולא לאבידה כו' חלש דעתיה דרב אשי אמר שויתון לגביה כאזוב של קיר והוא כארז מכלל שהוא גדול ממני. נעשה להן חולי ונהפכו רגליהן שאינן יכולין להלך ולא יצאו בהספד. וזהו שאמר רב אשי כיון שרגליהן של אלו הפוכות אינן ראוין לחליצה.

כי נח נפשיה דר' יוחנן יתיב עליה ר' אמי שבעה ושלשים.

ואסיקנא אפילו רבו שלמדו תורה אינו יושב עליו אלא יום אחד - וא"ר יצחק בר אמי תניא חכם כיון שהחזיר פניו מאחורי המטה שולל.

פתח עליה ההוא ספדנא - ארץ שנער הרה וילדה. פי' שנער בבל. ארץ צבי א"י. רקת זו טבריא שמת בה.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת מועד קטן דף כ״ה עמוד ב׳

מסכת מועד קטן דף כ״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־446 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–29)עמוד

היעד שנמצא: מועד קטן דף כ״ה ע״ב

פתיחה בקורא

מקורות הפוכים - חכמים שמפנים לדף הזה