בוני התלמוד

    מסכת שבועות דף ו׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ומשנינן האי מאי בשלמא בלא סיד קרום ביצה לא קשהולשאת ולספחת כתיב משמע לשאת ולספחת ולנטפל עמה ש"מ דרבי לה רחמנא טפילה וטפילה כל שהוא במשמע ובלבד שיהא ממראות נגעים:

    ואף ע"ג דמנחתא מינה טובאוס"ל לר"ע דלשאת רבי לבהרת לא רבי דהא ספחת בשאת הוא דכתיב הלכך שאת הוא דמצטרפא לבהרת דסמוכה לה וכתיב והיה מלמד שמצטרפין וסיד לשאת ממילא דהא דמיא לה וכן קרום לשאת דספחת בשאת כתיבא ורבי לה תולדה וזו למעלה מזו דר' עקיבא בסיד ושאת ובהרת מיתוקם:

    אלא סיד ההיכלכי מפלגת להו בתרתי מיני זו תולדה לזו וזו תולדה לזו:

    קשיאהיאך יצטרף בהרת לסיד ותולדתו לרבי עקיבא דאית ליה זו למעלה מזו דהא ליכא למימר לרבי עקיבא דכי היכי דאיתרבאי טפילה לשאת ממשמעות איתרבאי טפילה נמי לבהרת מדרשא כדאמר לקמן לרבנן דא"כ זו למעלה מזו דרבי עקיבא היכא איתיה אבות ותולדות הוא דאיכא ואין בהם צירוף אלא לגבוה ממנו שתי מעלות:

    והיכא שמעינן ליה לר' עקיבאדקפיד אסדר מעלות לצירוף:

    יהושע בנו של ר' עקיבאהוא יהושע בן קרחה שר' עקיבא קרח היה כדאמרי' בבכורות (דף נח.) חוץ מן הקרח הזה:

    מפני מה כו'כדמפרש בעי ואזיל יאמרו מקרום כו':

    ואם לאו מה יאמרומחזר היה שמפרש מה הוא שואל:

    יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמאאחר שאין לנו חלוק במראות לובן למעלה מקרום ביצה אלא ד' מראות הללו יאמרו כל מראה לובן שהוא מקרום ולמעלה טמא דקיימא לן (פסחים דף ג:) לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה ולמה הזכירו שמותן:

    אמר לו לומר לך שמצטרפין זה עם זהלכך שנאום וסידרום לומר לך שכסדר הזה משנתן וכך דרך צירופם ועדיין אין אנו יודעין באיזה סדר הוא שונה אותן ומתשובות בנו אנו באין ללמוד:

    אמר לו ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זה עם זהומתשובתו אנו למידין סדר משנת אביו:

    ואילו מסיד ולמעלה לא קאמר ליהיאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרף ומסיד ולמעלה טמא ומצטרף:

    שמע מינה שמיע ליהמיניה כולהו בהדי שאת מצטרפין עליון אחד לשתי תולדות דאי סלקא דעתך משנת אביו כסדר משנתנו תולדה לבהרת סיד ותולדה לשאת קרום ביצה הכי הוה ליה למימר יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרף מסיד ולמעלה טמא ומצטרף ומדיהבינן עליון לסיד בפני עצמו ועליון לקרום בפני עצמו ממילא שמעינן דמצטרפין דקאמרי רבנן כל חד לעליון שלו אמרי והא מסברא ידעינן דעליונו של סיד שלג של קרום צמר דכיון דאין חלוק מראות בלובן מקרום ולמעלה אלא ד' אלו ובקרא תרי כתיבי והכתוב מעיד שבהרת לבנה כדלקמן והשאת קרובה לה כמשמעה גבוהה ממילא כי יהבת תולדה לזה ותולדה לזה מראה הסיד תתן לבהרת ומראה הקרום תתן לשאת שאם באתה ליתן מראה סיד לצמר מפני שהוא קרוב לה למי תתן מראה הקרום הכי הוה ליה למימר ולא הוה ליה למימר יאמרו מקרום ולמעלה טמא ומצטרפין דאי הוה תני הכי לא הוה סלקא דעתך לחלק תולדה לזה ותולדה לזה ומדאותביה הכי ש"מ שמיע ליה שאין תולדה לבהרת אלא עליון אחד לשתי תולדות והלכך על כרחך הוא שאת דרבי ליה רחמנא טפילה וסדר משנתן דקא"ל שנשנית כסדר צירופן הכי קא"ל זו למעלה מזו נשנו שלג והצמר והסיד וקרום ומצטרפין שלג עם הצמר והצמר עם הסיד והקרום דהא ליכא למימר דשמיע ליה מיניה שתיהן תולדה לשתיהן דהא מהיכא תיתי שיהא הקרום מצטרף לשלג לא כסדר מעלות ולא מן המקרא אלא ודאי בהדי שאת הוא דשמיע ליה מיניה דמצטרפין דרחמנא יהבינהו ליה טפילה לשאת ולא לבהרת ולכך השיבו יאמרו מקרום ולמעלה טמא ומצטרפין והכל יודעין דצירוף מראה דאמרי' לדומה. הוא לו דקאמרינן וכל מה שאדם יכול להבין מסדר משנתן בהזכרת שמותן היה מבין מאליו שאין לך אדם מסדרן אלא כסדר שהן שנויים עכשיו:

    ודלמא שאת ותולדתה בהרת ותולדתהשמיע ליה והכי נמי קא"ל יאמרו מקרום ולמעלה מסיד ולמעלה ותנא הוא דלא קפיד למיחשב ולמיזל כי רוכלא:

    משל דרבי עקיבאסדר צירופן:

    פתוךמעורב הוא נגע לבן אדמדם הכתוב בתורה דמדקאמר שנפלו לתוכו טיפי דם מכלל דבפתוך קאמר:

    שבזה ושבזהעל כרחך על ראשון ושני קאמר שכן לשון משנה והכי קאמר אדמדם שבראשון ושני סימן פתיכת אודם שבהם נכרת במקום אחר כגון טיפת דם בחלב ומראיהן לא אדום ולא לבן אלא כיין המזוג וסביבותיו לבן. אלא שאדמומיתו של שלג עזה כלומר לבנה משל סיד ושל סיד דיהה הימנה ומדקתני הכי בסיפא שמעינן לרישא דשבזה ושבזה דקאמר בשלג וסיד קאמר אלמא סדר משנתו של רבי עקיבא סיד אחר שלג:

    שבועות ו עמוד א

    1האי מאי? בשלמא בלא סיד היכל, קרום ביצה לא קשיא דאע"ג דקרום ביצה מתתאי דשאת, רחמנא אמר (ויקרא יד, נו) ״ולשאת ולספחת״ ספחת טפילה לשאת, אע"ג דמנחתא מיניה טובא. אלא סיד היכל קשיא, אלא מחוורתא מתניתין דלא כרבי עקיבא.

    2והיכא שמעינן לרבי עקיבא זו למעלה מזו?

    3אילימא מהא דתניא: אמר רבי יוסי, שאל יהושע בנו של רבי עקיבא מרבי עקיבא: מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה? אמר לו: ואם לאו, מה יאמרו? יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא!

    4אמר לו: לומר שמצטרפים זה עם זה. אמר לו, ויאמרו: ״מקרום ביצה ולמעלה טמא, ומצטרפין זה עם זה״! אמר לו: לומר לך, כל כהן שאינו בקי בהן ובשמותיהן, אינו רואה את הנגעים.

    5ואילו ״מסיד היכל ולמעלה״ לא קאמר;׃

    6מדלא אמר ליה, ש"מ דשמיע ליה לר' עקיבא דאמר: כולהו לבהדי שאת מצטרפין.

    7ודלמא ״שאת ותולדתה״, ״בהרת ותולדתה״?

    8אלא מדרבי חנינא דאמר ר' חנינא: משל דרבי עקיבא למה הדבר דומה? לארבעה כוסות של חלב, אחד נפלו לתוכו שתי טיפין של דם, ואחד נפלו לתוכו ארבע טיפין של דם, ואחד נפלו לתוכו שמונה, ואחד נפלו לתוכו שתים עשרה טיפין ואמרי לה: שש עשרה טיפין שכולן מראות לובן הן, אלא שזה למעלה מזה וזה למעלה מזה.

    9אימור דשמעת ליה לרבי עקיבא בפתוך; בחלוק מי שמעת ליה?

    10וכי תימא כי היכי דשמעת ליה בפתוך, הכי שמעת ליה בחלוק; ובפתוך גופיה מי שמעת ליה? והתניא, רבי עקיבא אומר: אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים; אלא של בהרת עזה כשלג, ושל סיד דיהה הימנה.

    תוספות

    אף על גב דמנחתא מינה טובאפירש בקונטרס דלר' עקיבא סיד וקרום הוו תרוייהו תולדה דשאת וספחת אשאת קאי ולא אבהרת והא דקבעי בסמוך טפילה לבהרת מנא ליה לרבנן קבעי דלרבי עקיבא אין לבהרת שום טפילה וכן פירש לקמן וקשיא דהא בקונטרס פירש בעצמו דאית ליה לר' עקיבא ב' שהן ארבע וכן נמי מוכח בסמוך דקאמר מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה כו' ושנים שהן ארבעה משמע שמכל אב יוצאה תולדה אחת כמו שתים שהן ארבע דשבת וידיעות ושבועות ועוד כיון דלספחת לא קאי אלא אשאת מנ"ל לרבות שתי תולדות לא נרבה לה כ"א סיד אבל קרום נימא דטהור ועוד דאמר לקמן משל דרבנן למה הדבר דומה לתרי מלכי ותרי איפרכי מלכו של זה למעלה ממלכו של זה ופריך האי זו למעלה מזו וזו למעלה מזו כו' והיינו כרבי עקיבא משמע דלרבי עקיבא נמי יש לכל אב תולדה לכך נראה לפרש דלר' עקיבא נמי סיד תולדה דבהרת ואפ"ה אין מצטרפת עמה הואיל שגבוהה ממנה שתי מעלות אבל עם השאת מצטרפת שאין גבוהה הימנה אלא מעלה אחת והא דקאמר האי לאו בת מינה הוא היינו אם מתניתין כר' עקיבא אתיא וקרום שהיא תולדה דשאת מצטרפת עמה ואע"ג דמרחקא טובא מדכתיב טפי ספחת אשאת מבהרת מדלא כתיב ולשאת ולבהרת ולספחותיהם והשתא הא דקבעי לקמן טפילה לבהרת מנא ליה בעי נמי לר"ע:

    מפני מה אמרופירוש למה הזכירו כלל שמותיהן:

    ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפיןפירוש ויפרשו דמצטרפין זה לזה הסמוכים במעלה אחת דאם לא יפרשו הוה אמינא דכולהו מצטרפי בהדי הדדי ואע"פ שלא הייתי יודע כל דין צירופן כגון קרום בהדי צמר בזה לא היה חושש דהשתא נמי דתני ב' שהן ד' לא שמעינן כל סדר צירופן:

    כל כהן שאינו בקי בהן ובשמותיהן כו'כשאין ישראל חכם עמו דאם ישראל בקי עמו אפי' כהן שוטה אומר לו ישראל אמור טמא והוא אומר וישראל בקי היינו דמסברו ליה וסביר כדאמר בריש ערכין (דף ג. ושם) ואם תאמר ומה לנו לזה הישראל הואיל ויש שם ישראל אחר המסבירו ויש לומר כגון שהמסביר עיניו כהות ואינו יכול לראות:

    ואחד נפל לתוכו י"בכאן לא כפל טיפות משום דכבר נפלו הרבה ובדבר מועט שמוסיפין עליו ניכר:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ודחינן הא לא קשיא דאע"ג דקרום ביצה מתחתיו דסיד כלומר מכהייה מסיד ההיכל. רחמנא אמר ולשאת ולספחת ספחת טפילה לשאת. אלא סיד בביכל קשיא. אלא מחוורתא מתני' דלא כר' עקיבא.

    והיכא שמעינן לר' עקיבא דאמר זו למעלה מזואילימא כדשאיל ליה בריה מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן דר ולא אמרו מקרום ביצה ולמעלה בלבנות טמא והשיבו אביו לומר שמצטרפין זו עם זו.

    ואמר לו ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זו עם זו וכו'.

    ודייקת מדלא אמר ליה מסיד ההיכל ומקרום ביצה ולמעלה ש"מ דשמיע ליה מאבוה דבהדי שאת מצטרפי דבעינן זו למעלה מזו. דלמא לא אמר הכי.

    אלא שאת ותולדתה דהוא קרום ביצה והוא הדין לבהרת ותולדתה דהוא סיד ההיכל אלא (מדתניא המזוג שבזה ושבזה כיין המזוג במים. אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה הימנה ואמר) [מדו"ח דאמר] ר' חנינא משל דר' עקיבא למה הדבר דומה לר' כוסות של חלב אחד נפל לתוכו שתי טיפות דם ואחד נפל לתוכו דר טיפות דם כו' עד שכולן מראה לבן הן אלא שזו למעלה מזו.

    ודחינן אימור דשמעת ליה לר' עקיבא זו למעלה מזו בפתוךפי' במעורב. בחלוק. כלומר בשאינו מעורב מי שמעת ליה הכי.

    ואפי' בפתוך גופיה מי אית ליה האי סבראוהא תנן בתחלת מסכת נגעים ר' עקיבא אומר אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה הימנה.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת שבועות דף ו׳ עמוד א׳

    מסכת שבועות דף ו׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 10 קטעים ממוספרים, כ־236 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ומשנינן האי מאי בשלמא בלא סיד קרום ביצה לא קשה ולשאת ולספחת כתיב משמע לשאת ולספחת ולנטפל עמה ש"מ דרבי לה רחמנא טפילה וטפילה כל שהוא במשמע ובלבד שיהא ממראות נגעים:

    ואף ע"ג דמנחתא מינה טובא וס"ל לר"ע דלשאת רבי לבהרת לא רבי דהא ספחת בשאת הוא דכתיב הלכך שאת הוא דמצטרפא לבהרת דסמוכה לה וכתיב והיה מלמד שמצטרפין וסיד לשאת ממילא דהא דמיא לה וכן קרום לשאת דספחת בשאת כתיבא ורבי לה תולדה וזו למעלה מזו דר' עקיבא בסיד ושאת ובהרת מיתוקם:

    אלא סיד ההיכל כי מפלגת להו בתרתי מיני זו תולדה לזו וזו תולדה לזו:

    קשיא היאך יצטרף בהרת לסיד ותולדתו לרבי עקיבא דאית ליה זו למעלה מזו דהא ליכא למימר לרבי עקיבא דכי היכי דאיתרבאי טפילה לשאת ממשמעות איתרבאי טפילה נמי לבהרת מדרשא כדאמר לקמן לרבנן דא"כ זו למעלה מזו דרבי עקיבא היכא איתיה אבות ותולדות הוא דאיכא ואין בהם צירוף אלא לגבוה ממנו שתי מעלות:

    והיכא שמעינן ליה לר' עקיבא דקפיד אסדר מעלות לצירוף:

    יהושע בנו של ר' עקיבא הוא יהושע בן קרחה שר' עקיבא קרח היה כדאמרי' בבכורות (דף נח.) חוץ מן הקרח הזה:

    מפני מה כו' כדמפרש בעי ואזיל יאמרו מקרום כו':

    ואם לאו מה יאמרו מחזר היה שמפרש מה הוא שואל:

    ועוד 9 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Shevuot 6a · Sefaria

    תוספות

    אף על גב דמנחתא מינה טובא פירש בקונטרס דלר' עקיבא סיד וקרום הוו תרוייהו תולדה דשאת וספחת אשאת קאי ולא אבהרת והא דקבעי בסמוך טפילה לבהרת מנא ליה לרבנן קבעי דלרבי עקיבא אין לבהרת שום טפילה וכן פירש לקמן וקשיא דהא בקונטרס פירש בעצמו דאית ליה לר' עקיבא ב' שהן ארבע וכן נמי מוכח בסמוך דקאמר מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה כו' ושנים שהן ארבעה משמע שמכל אב יוצאה תולדה אחת כמו שתים שהן ארבע דשבת וידיעות ושבועות ועוד כיון דלספחת לא קאי אלא אשאת מנ"ל לרבות שתי תולדות לא נרבה לה כ"א סיד אבל קרום נימא דטהור ועוד דאמר לקמן משל דרבנן למה הדבר דומה לתרי מלכי ותרי איפרכי מלכו של זה למעלה ממלכו של זה ופריך האי זו למעלה מזו וזו למעלה מזו כו' והיינו כרבי עקיבא משמע דלרבי עקיבא נמי יש לכל אב תולדה לכך נראה לפרש דלר' עקיבא נמי סיד תולדה דבהרת ואפ"ה אין מצטרפת עמה הואיל שגבוהה ממנה שתי מעלות אבל עם השאת מצטרפת שאין גבוהה הימנה אלא מעלה אחת והא דקאמר האי לאו בת מינה הוא היינו אם מתניתין כר' עקיבא אתיא וקרום שהיא תולדה דשאת מצטרפת עמה ואע"ג דמרחקא טובא מדכתיב טפי ספחת אשאת מבהרת מדלא כתיב ולשאת ולבהרת ולספחותיהם והשתא הא דקבעי לקמן טפילה לבהרת מנא ליה בעי נמי לר"ע:

    מפני מה אמרו פירוש למה הזכירו כלל שמותיהן:

    ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין פירוש ויפרשו דמצטרפין זה לזה הסמוכים במעלה אחת דאם לא יפרשו הוה אמינא דכולהו מצטרפי בהדי הדדי ואע"פ שלא הייתי יודע כל דין צירופן כגון קרום בהדי צמר בזה לא היה חושש דהשתא נמי דתני ב' שהן ד' לא שמעינן כל סדר צירופן:

    כל כהן שאינו בקי בהן ובשמותיהן כו' כשאין ישראל חכם עמו דאם ישראל בקי עמו אפי' כהן שוטה אומר לו ישראל אמור טמא והוא אומר וישראל בקי היינו דמסברו ליה וסביר כדאמר בריש ערכין (דף ג. ושם) ואם תאמר ומה לנו לזה הישראל הואיל ויש שם ישראל אחר המסבירו ויש לומר כגון שהמסביר עיניו כהות ואינו יכול לראות:

    ואחד נפל לתוכו י"ב כאן לא כפל טיפות משום דכבר נפלו הרבה ובדבר מועט שמוסיפין עליו ניכר:

    Tosafot on Shevuot 6a · Sefaria

    רבנו חננאל

    ודחינן הא לא קשיא דאע"ג דקרום ביצה מתחתיו דסיד כלומר מכהייה מסיד ההיכל. רחמנא אמר ולשאת ולספחת ספחת טפילה לשאת. אלא סיד בביכל קשיא. אלא מחוורתא מתני' דלא כר' עקיבא.

    והיכא שמעינן לר' עקיבא דאמר זו למעלה מזו אילימא כדשאיל ליה בריה מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן דר ולא אמרו מקרום ביצה ולמעלה בלבנות טמא והשיבו אביו לומר שמצטרפין זו עם זו.

    ואמר לו ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זו עם זו וכו'.

    ודייקת מדלא אמר ליה מסיד ההיכל ומקרום ביצה ולמעלה ש"מ דשמיע ליה מאבוה דבהדי שאת מצטרפי דבעינן זו למעלה מזו. דלמא לא אמר הכי.

    אלא שאת ותולדתה דהוא קרום ביצה והוא הדין לבהרת ותולדתה דהוא סיד ההיכל אלא (מדתניא המזוג שבזה ושבזה כיין המזוג במים. אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה הימנה ואמר) [מדו"ח דאמר] ר' חנינא משל דר' עקיבא למה הדבר דומה לר' כוסות של חלב אחד נפל לתוכו שתי טיפות דם ואחד נפל לתוכו דר טיפות דם כו' עד שכולן מראה לבן הן אלא שזו למעלה מזו.

    ודחינן אימור דשמעת ליה לר' עקיבא זו למעלה מזו בפתוך פי' במעורב. בחלוק. כלומר בשאינו מעורב מי שמעת ליה הכי.

    ואפי' בפתוך גופיה מי אית ליה האי סברא והא תנן בתחלת מסכת נגעים ר' עקיבא אומר אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה הימנה.

    Rabbeinu Chananel on Shevuot 6a · Sefaria

    רשב"א

    לשאת ולספחת טפילה לה.. ואע"ג דמנחת' טובא. וא"ת א"כ לר"ע היאך תמצאם זו למעלה מזו, דהא ק"ב למטה משאת ב' מדרגות ואעפ"כ מיצרפה עמה. וי"ל דכי אר"ע זו למעלה מזו לא אמ' אלא מס"ה ולמעלה אבל למטה מסיד מצטרף לגבי שאת ואע"ג דמנחת' מיניה טובא.

    א"ל לומ' לך כל כהן ולאו [דוקא] כהן, שאם יש[ראל] בקי עומד ע"ג אע"פ שהוא אינו בקי רואה את הנגעים, אלא ה"ק כל כהן שאינו בקי ואין יש[ראל] בקי עע"ג אינו רואה את הנגעים. ותדע לך שאע"פ שהוא אינו בקי שאם יש' בקי עע"ג שהוא רואה את הנגעים דתניא בספרא (ויקרא יג, ב ה"ח) ואומ' לו אמור טמא והוא אומ' אמור טהור והוא אומ'.

    Rashba on Shevuot 6a · Sefaria

    מאירי

    שאת שאני שהתורה רבתה לו טפלה אפי' היתה רחוקה ממנו הרבה שנ' לשאת ולספחת ו"ו מוסף על ענין ראשון ומחברה עם השאת אבל בהרת לא רבתה לו תורה תולדה בפי' ומן הסברא אי אתה נותן לה טפילה אלא כל שקרובה לו במראה עד שאין מראה מפסיק בנתים ואפי' היה סובר גזרה שוה של לבנה להקיש שאת לבהרת לרבוי תולדה דיו אם ילמוד ממנה לקרובה לה אבל לא לרחוקה וכל שכן במקום שהשאת שהוא אב מפסיק בנתים ואי אפשר לומר שלא להצטרף שהרי ר' עקיבא עצמו לומד שמצטרפין זה עם זה כלומר שיש צירוף לכל אחת עם איזו מחברותיה ועל כרחך לדעתו הבהרת מצטרפת עם השאת מכח המדרש והשאת עם שתי התולדות הואיל ושתיהן ממינו וטפילה נתרבתה לו מן המקרא אפי' הרבה אבל לא הבהרת עם התולדות נמצא שאת מצטרפת עם הכל ואח"כ בא לחקור היכן אמר ר' עקיבא זו למעלה מזו והיה סבור להביאה ממה ששנו בבריתא שאל יהושע בנו של ר' עקיבא מר' עקיבא מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה ואמ' לו ואם לאו מה יאמרו ואמר לו יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא והשיבו לומר שמצטרפין זה עם זה ר"ל כל אחד בראוי לו ואילו אמר מקרום ולמעלה הייתי סבור לפרש מקרום ולמעלה טמא כל שהוא כגריס במין אחד ובמראה אחד וחזר ושאלו שיאמרה כן בפי' מקרום ולמעלה טמא מצטרפת כל אחת בראוי לה וחזר והשיבו שלא נשנו בסדר זה אלא להודיע איכות ענינם להיות הרואה בקי בעניניהם אחר שחלייהם חלוקים באיזה איכות או בהיות אחד מהם חזק ודבק יותר מחבירו וקשה להתרפאת שכל כהן שאינו בקי בהן ובשמותיהן עד שיאמר שהוא נגע פלוני וממין פלוני אינו רשאי לראות את הנגעים לטמא ולטהר על פי עצמו אא"כ על פי חכם ישראל שיאמ' לו טמא או טהור ומאחר שלא אמר לו יאמרו מסיד היכל ולמעלה טמא ומקרום ולמעלה טמא ר"ל ומצטרף כל אחד במינו למדנו שכבר שמע ממנו שמקרום ולמעלה מצטרפות עם השאת והשאת עם הבהרת ונמצאו כלן מצטרפות עם השאת שהוא עקר הנגע והמצוי יותר ונדחית ראיה זו ממה שאמר ודילמא וכו' כלומר שמא כך היתה כונתו לומר מקרום ולמעלה טמא ומסיד ולמעלה טמא ומצטרף כל אחד במינו ונקט חדא והוא הדין לחברתה וחזר והביאה ממה שמשלו בדבריו של ר' עקיבא נגעים בפתוך ר"ל בנגע שנתערבה קצת אדמימות לארבעה כוסות של חלב אחד נפלו לתוכו שתי טפין של דם ואחד ארבעה ואחד שמנה ואחד שש עשרה שהפתוך שבבהרת הוא ככוס רביעי שמתוך לבנונית החזק האדמומית נראה בה ביותר וכן כלם על הסדר והרי מ"מ נמצאו כאן ארבעה מראות חלוקים זה מזה ואלו לרבנן הרי שאת וסיד שוים בלובן ומפתוך נשמע לחלוק כל אחד לפי שטתו והוא שאמרו אדמדם שבזה ושבזה ר"ל של בהרת ושל שאת

    Meiri on Shevuot 6a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפירוש רש"י בד"ה ש"מ שמיע ליה כו' דהא ליכא למימר דשמיע ליה מינה דשתיהם תולדה לשתיהם כו' עכ"ל ר"ל דע"כ לא שמיע ליה הכי דאין זה כסדר מעלות ולא מן המקרא מריבוי דספחת לרבות שניהן לשניהן וק"ל:

    בד"ה שבזה ושבזה כו' פתיכת אודם שבהם נכרת במקום אחד כגון טיפת חלב כו' עכ"ל נקט כגון טיפת חלב משום דר"ח קאמר משל דרבי עקיבא לדם בחלב דהיינו באותו מקום אחד מן הנגע שהוא פתוך הוא כטפת דם בחלב שאינו לא אדום ולא לבן אלא כיין המזוג כדנקט ר"ע במלתיה אבל סביבותיו של הנגע במקום שאינו פתוך הוא לבן דהא קרא ליה בהרת אדמדם דהיינו במקום שאינו פתוך הוי בהרת וק"ל:

    בד"ה אלא שאדמימותו כו' ומדקתני הכא בסיפא שמעינן לרישא דשבזה ושבזה כו' עכ"ל משמע ליה טפי להוכיח מרישא דכך סדר משנתן אפילו בסתם שלא פירשו בו כהאי לישנא דשבזה ובזה דסיד אחר שלג וק"ל:

    תוס' בד"ה אע"ג דמינחתא כו' והא דקאמר האי לאו בת מינה הוא היינו אם מתניתין כו' עכ"ל רצה לומר דלא תקשי לן לעיל האי לאו בת מינה הוא ולא תצטרף סיד עם השאת משום דלאו תולדה דידיה הוא אלא אם מתני' אתי' כרבי עקיבא דסדר משנתן שלג וסיד אבל לפום סברא דהשתא דמתני' לא אתיא כר' עקיבא וסדר משנתו סיד אחר שאת לא תקשי לן האי לאו בת מינה הוא ומצטרפת שפיר סיד עם השאת אע"ג דלאו תולדה דידיה הוא כפירוש התוס' ודברי מהר"ר יוסף אבן לב בזה וגם בשאר סוגיא דשמעתין אינן מבוררין ואין להאריך בהם וק"ל:

    Chidushei Halachot on Shevuot 6a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת שבועות, דף ו׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־236 מילים ב־10 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 10 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 139 מילים

      נפתחת ב״האי מאי? בשלמא בלא סיד היכל, קרום…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    2. קטע 27 מילים

      נפתחת ב״והיכא שמעינן לרבי עקיבא זו למעלה מזו?…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    3. קטע 333 מילים

      נפתחת ב״אילימא מהא דתניא: אמר רבי יוסי, שאל…״

      חכמים: רבי יוסי, רבי עקיבא.

    4. קטע 432 מילים

      נפתחת ב״אמר לו: לומר שמצטרפים זה עם זה.…״

    5. קטע 56 מילים

      נפתחת ב״ואילו ״מסיד היכל ולמעלה״ לא קאמר;…״

    6. קטע 613 מילים

      נפתחת ב״מדלא אמר ליה, ש"מ דשמיע ליה לר'…״

    7. קטע 75 מילים

      נפתחת ב״ודלמא ״שאת ותולדתה״, ״בהרת ותולדתה״?…״

    8. קטע 856 מילים

      נפתחת ב״אלא מדרבי חנינא דאמר ר' חנינא: משל…״

      חכמים: רבי חנינא, רבי עקיבא.

    9. קטע 910 מילים

      נפתחת ב״אימור דשמעת ליה לרבי עקיבא בפתוך; בחלוק…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    10. קטע 1035 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא כי היכי דשמעת ליה בפתוך,…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    חכמים הנזכרים בדף

    • רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות

      ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…

      מקור: מסכת שבועות דף ו׳ עמוד א׳ · קטע 3 — “…יהושע בנו של רבי עקיבא מרבי עקיבא: מפני מה…

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: שבועות דף ו׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026