קולר — שלשלת העון:
ורואה זכות — ורבו החליף:
איני מבדה — משקר:
וקום התם — ושיהא סבור בעל דין שאתה בא להעיד ויודה אמת:
ואגלגל עליו שבועה — שאינו מודה לי במקצת ואשביענו על ידי גלגול או שבועת קרקעות שאין נשבעין עליהן אלא על ידי גלגול:
שלא יהא אחד בעל דין ושנים עדים — והם בעלי דין:
לבוש כמותו — שלא תגרום לנו לישא לך פנים או יסתתמו דברי שכנגדך מפני חשיבותך ואמר איך יאמינו בי בית דין על אדם חשוב כזה:
מדבר שקר תרחק — וכיון שאיש מריבו מסותם מעמיד זה את שקרו:
פוזמוקייכו — כמין אנפיליאות חשובים קלצונ"ש בלע"ז:
לא תשא — אזהרה למקבל:
קרי ביה לא תשיא — אזהרה לבעל דין:
שמע שוא — שהמטעים דבריו שלא בפני בעל דינו אינו בוש מדברי שקר:
ואשר לא טוב עשה — פסוק זה בספר יחזקאל:
זה הבא בהרשאה — ומתעבר על ריב לא לו ושמא הראשון נוח לו ונוח לפשרה יותר מזה שאינו יכול לעשות פשרה בממון אחרים:
שיש עליה עסיקין — עוררין כמו (בראשית כ״ו:כ׳) כי התעשקו עמו שמערערין על המחזיק בה וזה בא וקונה אותה ובוטח על חזקו שהוא איש זרוע:
למעוטי מלך — דתנן סנהדרין (דף יח.) לא מעיד ולא מעידין אותו:
משחק בקוביא — בעירבון. והמראה שקורין פרמייל"ה:
כל שכן מלך — דמדאורייתא לא חזי דכתיב (דברים י״ז:ט״ו) שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך והבא להעיד צריך לעמוד לפני הדיין כדאמרן לעיל (שבועות דף ל.) ודרך בזיון הוא לו:
אבל משחק בקוביא מדאורייתא חזי — שלא פסלה תורה אלא עד חמס שנוטל בחזקה כמו (שופטים ט) ויגזלו את כל (העובר) דבעלי שכם ורבנן גזרו ביה ועשוהו גזלן מדבריהם ואמרו אסמכתא היא ולא קניא וכיון דמדאורייתא חזי חיילא עליה שבועה ורב אחא סבר הואיל וסוף סוף אי מסהיד לא מקבלינן ליה לא קרינן ביה והוא עד:
בדון מינה ומינה בדון מינה ואוקי באתרה פליגי — פרשה שלמדה דבר מחבירתה בגזירה שוה אם תעמיד אותו דבר בזו בתורת מה שהיה עומד במקום שלמדתו משם דהואיל ולמדתו ממנו על כרחך ממנו תחזור ותלמדנו לכל משפטו או דון מינה ואוקי באתרה כלומר לאחר שלמדתו משם והבאתו לכאן העמידהו כאן בתורת שאר דברים המפורשים כאן והשתא מפרש לה ואזיל:
ר' מאיר סבר דון מינה ומינה — לקמן (שבועות דף לד.) ילפינן שבועת העדות בגזירה שוה דתחטא תחטא משבועת הפקדון למושבע מפי עצמו דכתיבא בשבועת הפקדון ולא כתיבא בשבועת העדות:
דון מינה — מה פקדון מושבע מפי עצמו חייב דכתיב (ויקרא ה) אשר ישבע עליו אף עדות מפי עצמו חייב ומינה מה פקדון אפי' שלא בב"ד דהא ונשבע על שקר בין בבית דין בין שלא בבית דין משמע:
אף בעדות — אע"ג דמושבע מפי אחרים האמור בשבועת העדות אינו אלא בב"ד כדאמרינן לקמן בשמעתין מפי עצמו דילפינן מפקדון אפילו שלא בבית דין ומייתינן ליה הכא כי התם:
ורבנן סברי דון מינה — מה פקדון מושבע מפי עצמו חייב אף עדות מושבע מפי עצמו חייב:
ואוקי באתרה — כלומר לאחר שהבאתו לכלל שבועת העדות העמידהו כמשפט המפורש בשבועת העדות מה מושבע מפי אחרים האמור בשבועת העדות אינו אלא בבית דין אף מפי עצמו שהבאת לה ממקום אחר אינו אלא בבית דין:
