בוני התלמוד

    מסכת שבועות דף ל״ה עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    במי שהוא חנוןולאו דחנון שם הוא אלא בשם מי שהוא חנון:

    כתב אלף למד מאלהיםשהתחיל לכתוב אלהים וכתב אלף למד אין נמחקין ואע"פ שלא גמר את השם שהרי ב' אותיות הללו שם לעצמו:

    חוץ מזה כו'למלאך האמצעי קרא אדון שכך באו לפניו מיכאל באמצעו גבריאל מימינו רפאל משמאלו:

    אף זה קדשדכתיב לעיל מינה וירא אליו יי' והדר כתיב והנה שלשה אנשים ואמר להקב"ה אל נא תעבור מעל עבדך המתן לי כאן עד שאכניס האורחין:

    מי שיש בידו כו'וה"ק ויאמר לוט אליהם באזניהם אל נא יהי כן וחזר כלפי השם ואמר לו אדוני הנה נא מצא עבדך:

    בנבותכתיב (מלכים א כ״א:י״ג) ברך נבות אלהים:

    במיכהכגון (שופטים י״ז:ג׳) לו בית אלהים וכגון (שם). הקדש הקדשתי הכסף לה' מידי לבני וגו' הרי הוא אסור עלי כהקדש גמורים שהן לשם עד שאתננו מידי לבני לעשות פסל ומסכה וכן (שם יח) נכח ה' דרככם כלפי שכינה אמר:

    אלף למד חולכגון (שם יז) לו בית אלהים (שם יח) את אלהי אשר עשיתי לקחתם:

    שמות האמורין בגבעהוישאלו בני ישראל בה' (שם כ):

    וכי מבטיחשיצליחו ואינו עושה:

    הם לא ביחנוהם לא שאלו אלא האלך ולא אמרו התתנהו בידי:

    באחרונה שביחנובאורים ותומים כי מחר אתננו בידך הסכימו לדבריהם:

    ומאתים לנוטרים כו'לרבנן הניחם ויעסקו בתורה אחד מששה שבהם:

    הנה מטתוחול שהיה נבעת מאשמדאי כדאמר במסכת גיטין (דף סח:):

    דקטלא חד משיתאבאנגריא דעבודת המלך:

    כל מלכיא האמורים בדניאלכל מקום שנאמר שם מלך:

    חוץ מזהמלך מלכיא דאילו לנבוכדנצר לא הוה קרי ליה דניאל מלך מלכיא אלא ה"ק אנת מלכא נבוכדנצר מלך מלכיא דהוא אלהא דשמיא מלכות חסנא יהב לך:

    והלא כבר נאמר בשבועת האלהמהכא משמע תיהוי לאלה ולשבועה ותו לא הוה ליה למיכתב אלא יתן ה' את ירכך נופלת:

    מה להלן שבועהדכתיב והשביע:

    ומה להלן בשםדכתיב יתן ה' וגו':

    השבעשבועת ה' תהיה וגו' (שמות כב):

    [ואל תשבע]לא תשבעו [בשמי] לשקר (ויקרא יט):

    קלליתן ה' אותך לאלה:

    לא תקללבין קללת השם בין קללת חבירו לא תקלל חרש:

    מה השבע בשם כו'וברייתא רבי חנינא ומתניתין רבנן:

    ג"שדנאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה:

    דשבועה היא מנא להוושמעה קול אלה מנא להו דבשבועה משתעי:

    נפקא להו מדתניאמגופיה דמשמעות דקרא הכי משמע:

    וכן הוא אומראלמא אלה היא שבועה כו' ופרכינן התם שבועת האלה כתיב שבועה שהיא בקללה אבל שבועה שאינה בקללה לא משתמע מהכא:

    שבועות 35 עמוד ב

    1״במי שהוא רחום״ קאמר.

    2א"ל רבא אי הכי בשמים ובארץ נמי במי שהשמים והארץ שלו קאמר:

    3הכי השתא התם כיון דליכא מידי אחרינא דאיקרי רחום וחנון ודאי במי שהוא חנון ודאי במי שהוא רחום קאמר הכא כיון דאיכא שמים וארץ בשמים ובארץ קאמר׃

    ברייתא

    4ת"ר כתב אלף למד מאלהים יה מיי' ה"ז אינו נמחק שין דלת משדי אלף דלת מאדני צדי בית מצבאות ה"ז נמחק׃

    5רבי יוסי אומר: צבאות כולו נמחק שלא נקרא צבאות אלא על שם ישראל שנאמר ״(שמות ז״, ד) והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל מארץ מצרים אמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי׃

    ברייתא

    6ת"ר כל הטפל לשם בין מלפניו ובין מלאחריו ה"ז נמחק לפניו כיצד ליי' ל' נמחק ביי' ב' נמחק ויי' ו' נמחק מיי' מ' נמחק (תהלים קמד, טו) שיי' ש' נמחק היי' ה' נמחק כיי' כ' נמחק׃

    7לאחריו כיצד אלהינו נ"ו נמחק אלהיהם ה"ם נמחק אלהיכם כ"ם נמחק אחרים אומרים לאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם אמר רב הונא הלכה כאחרים׃

    8(אברהם דלטיא לנבות בגבעת בנימן שלמה דניאל סימן)׃

    9כל שמות האמורים בתורה באברהם קדש חוץ מזה שהוא חול שנאמר ״(בראשית יח״, ג) ויאמר יי' אם נא מצאתי חן בעיניך׃

    10חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה משום רבי אלעזר המודעי אמרו אף זה קדש כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה כמאן כאותו הזוג׃

    11כל שמות האמורים בלוט חול חוץ מזה שהוא קדש שנאמר ״(בראשית יט״, יח) ויאמר לוט אליהם אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן בעיניך וגו' מי שיש בידו להמית ולהחיות זה הקדוש ברוך הוא׃

    12כל שמות האמורים בנבות קדש במיכה חול ר"א אומר בנבות קדש במיכה יש מהן חול ויש מהן קדש אלף למד חול יוד הי קדש חוץ מזה שאלף למד והוא קדש (שופטים יח, לא) כל ימי היות בית האלהים בשילה׃

    13כל שמות האמורים בגבעת בנימין ר"א אומר חול רבי יהושע אומר קדש׃

    14אמר לו ר"א וכי מבטיח ואינו עושה׃

    15אמר לו ר' יהושע מה שהבטיח עשה והם לא ביחנו אם לנצוח אם לנצח באחרונה שביחנו הסכימו על ידן שנאמר ״(שופטים כ״, כח) ופנחס בן אלעזר בן אהרן (הכהן) עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה עם [בני] בנימין אחי אם אחדל וגו'׃

    16כל שלמה האמורין בשה"ש קדש שיר למי שהשלום שלו חוץ מזה (שיר השירים ח, יב) כרמי שלי לפני האלף לך שלמה שלמה לדידיה ומאתים לנוטרים את פריו רבנן וי"א אף זה חול (שיר השירים ג, ז) הנה מטתו שלשלמה ששים׃

    17אף זה ולא מיבעי האיך אלא הא דאמר שמואל מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא לא מיענשא שנאמר ״כרמי שלי לפני האלף לך שלמה למלכותא דרקיעא ומאתים לנוטרים את פריו למלכותא דארעא שמואל לא כת״ק ולא כי"א׃

    18אלא ה"ק וי"א זה קדש וזה הוא חול דמטתו ושמואל דאמר כי"א׃

    19כל מלכיא האמורים בדניאל חול חוץ מזה שהוא קדש (דניאל ב, לז) אנת מלכא [מלך] מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך׃

    20וי"א אף זה קדש שנאמר ״(דניאל ד״, טז) מרי חלמא לשנאך ופשרה לערך למאן קאמר אי סלקא דעתך לנבוכדנצר קאמר ליה שנאותיה מאי נינהו ישראל מילט קא לייט להו לישראל׃

    21ות"ק סבר שונאי ישראל איכא שונאי עובדי כוכבים ליכא:

    22ובכל כנויין הרי אלו חייבין כו':

    23ורמינהי (במדבר ה, כא) יתן ה' אותך לאלה ולשבועה מה ת"ל והלא כבר נאמר והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה. לפי שנא' (ויקרא ה, א) ושמעה קול אלה נאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה מה להלן שבועה אף כאן שבועה מה להלן בשם אף כאן בשם׃

    24אמר אביי לא קשיא הא רבי חנינא בר אידי הא רבנן דתניא רבי חנינא בר אידי אומר הואיל ואמרה תורה השבע ואל תשבע קלל ואל תקלל מה השבע בשם אף לא תשבע בשם מה קלל בשם אף לא תקלל בשם׃

    25ורבנן אי גמירי גזירה שוה ניבעי שם המיוחד אי לא גמירי גזירה שוה אלה דשבועה היא מנא להו׃

    26נפקא להו מדתניא אלה אין אלה אלא לשון שבועה וכן הוא אומר (במדבר ה, כא) והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה׃

    27התם שבועת האלה כתיב ״הכי קאמר אלה אין אלה אלא בשבועה וכן הוא אומר והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה״׃

    תוספות

    בפר"ח גרס א"ד מן השם אינו נמחקותימה דמאי שנא מצ"ב מצבאות וש"ד משדי דנמחקין לפי שאין שם בפני עצמו ושמא משום דשם המיוחד הוא יש להחמיר בו יותר:

    ה"ג אין הלכה כרבי יוסי ואיצטריך דלא תימא נימוקו עמו וכן [גרס] ר"ח:

    באחרונה שביחנושבכולן לא כתב אם אחדל אלא באחרונה דכתיב האוסיף לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל:

    דקטלא חד משיתא בעלמא כו'בהוצאה למלחמת הרשות קאמר:

    מה כאן שבועהתימה ותיפוק ליה משבועת הפקדון מג"ש דתחטא וכ"ת דעיקר דאיצטריך למילף מה כאן בשם כו' אכתי לקמן דפריך לרבנן אלה דשבועה היא מנ"ל ליגמר מפקדון:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    דהא אשכחנן דאיקרי רחום ואיקרי חנון:

    תנו רבנן כל הטפל לשם בין מלפניו בין מלאחריו נמחקהה' ה"א נמחק.

    לאחריו כיצד אלהינו נ"ו נמחקאלהיכם כ"ם נמחקים כו'. אחרים אומרים שלאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם. אמר רב הונא הלכה כאחרים: ת"ר כתב א"ד מאדני. אל מאלהים. יה מיהוה. אין נמחקין. ש"ד משדי. צ"ב מצבאות נמחקין. ר' יוסי אומר צבאות כולו נמחק. אמר שמואל אין הלכה כר' יוסי:

    כל שמות הכתובים באברהם קדשכגון הנה נא הואלתי לדבר אל ה'. חוץ מזה ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור וגו'.

    חנניה בן אחי ר' יהושע ור' אלעזר בן עזריה אומר' אף זה קדש. וקיימא לן כותייהו. דהא רב אמר כותייהו דאמר גדול הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה. שהניח השכינה ואמר אל נא תעבור מעל עבדך והלך להכניס אורחין:

    כל שמות האמורין בלוט כגון הנה נא אדני חולחוץ מזה ויאמר לוט אליהם וגו' דכתיב ביה להחיות את נפשי. מי שיכול להמית ולהחיות:

    כל שמות האמורין בנבות קדשבמיכה חול. ר' אליעזר אומר כל האמורין בא"ל חול בי"ה קדש. חוץ מזה שאע"פ שאמור בא"ל שהוא קדש כל ימי היות בית האלהים בשילה:

    כל שמות האמורין בגבעת בנימין ר' אליעזר אומר חולר' יהושע אומר קדש.

    א"ל ר' אליעזר וכי הקדש מבטיח עשההן שלא ביחנו אם לנצח אם לינצח.

    באחרונה שביחנו הסכימו כו':

    כל שלמה האמור בשיר השירים קדש למי שהשלום שלוחוץ מזו האלף לך שלמה לדידיה ומאתים לנוטרים את פריו רבנן. וי"א אף זה חול הנה מטתו שלשלמה.

    אלא הא דאמר שמואל כל מלכותא דקטלא חד משיתא לא מיענשא דכתיב האלף לך שלמה מלכותא דרקיע. ומאתים לנוטרים את פריו מלכותא דארעא. כמאן לא כתנא קמא ולא כיש אומרים. אלא אימא וי"א אף זה האלף לך שלמה קדש. הנה מטתו שלשלמה חול.

    ושמואל דאמר כי"א:

    כל מלכיא האמורין בדניאל חול חוז מזה שהוא קדש אנת מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא וגו'.

    וי"א אף זה קדש מרי חלמא לשנאך דשנואתיה דנבוכדנצר מאי נינהו ישראל ודניאל לייט להו לישראל אלא לסנוותיה דהקב"ה: (וכן) [תנן] המשביע בכל הכנויין חייב ורמינן עלה הא דתנינא יתן ה' אותך לאלה ולשבועה מה ת"ל והלא כבר נאמר והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה.

    לפי שנאמר ושמעה קול אלהמה אלה האמורה בסוטה שבועה בשם. אף אלה האמורה בעדות שבועה בשם המיוחד דתניא ר' חנינא בר אידי דבעי שבועה בשם המיוחד.

    דתניא ר' חנינא בר אידי [אומר] נאמר השבע והשביע הכהן את האשה ונאמר לא תשבעו בשמי לשקר. נאמר קלל ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל וי"א ושמעה קול אלה. וי"א יתן ה' אותך לאלה ולשבועה. ונאמר אלהים לא תקלל. מה השבע בשם אף לא תשבע בשם ומה קלל בשם אף לא תקלל בשם.

    ורבנן דמתניתין אי גמירי אלה אלה בג"שליבעו שם המיוחד אמאי בכל הכנויים. אלה דהיא שבועה מנא להו.

    נפקא להו מדתניא אלהאין אלה אלא לשון שבועה. וכן הוא אומר והשביע הכהן את האשה וגו'.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת שבועות דף ל״ה עמוד ב׳

    מסכת שבועות דף ל״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 27 קטעים ממוספרים, כ־661 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    במי שהוא חנון ולאו דחנון שם הוא אלא בשם מי שהוא חנון:

    כתב אלף למד מאלהים שהתחיל לכתוב אלהים וכתב אלף למד אין נמחקין ואע"פ שלא גמר את השם שהרי ב' אותיות הללו שם לעצמו:

    חוץ מזה כו' למלאך האמצעי קרא אדון שכך באו לפניו מיכאל באמצעו גבריאל מימינו רפאל משמאלו:

    אף זה קדש דכתיב לעיל מינה וירא אליו יי' והדר כתיב והנה שלשה אנשים ואמר להקב"ה אל נא תעבור מעל עבדך המתן לי כאן עד שאכניס האורחין:

    מי שיש בידו כו' וה"ק ויאמר לוט אליהם באזניהם אל נא יהי כן וחזר כלפי השם ואמר לו אדוני הנה נא מצא עבדך:

    בנבות כתיב (מלכים א כ״א:י״ג) ברך נבות אלהים:

    במיכה כגון (שופטים י״ז:ג׳) לו בית אלהים וכגון (שם). הקדש הקדשתי הכסף לה' מידי לבני וגו' הרי הוא אסור עלי כהקדש גמורים שהן לשם עד שאתננו מידי לבני לעשות פסל ומסכה וכן (שם יח) נכח ה' דרככם כלפי שכינה אמר:

    אלף למד חול כגון (שם יז) לו בית אלהים (שם יח) את אלהי אשר עשיתי לקחתם:

    ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Shevuot 35b · Sefaria

    תוספות

    בפר"ח גרס א"ד מן השם אינו נמחק ותימה דמאי שנא מצ"ב מצבאות וש"ד משדי דנמחקין לפי שאין שם בפני עצמו ושמא משום דשם המיוחד הוא יש להחמיר בו יותר:

    ה"ג אין הלכה כרבי יוסי ואיצטריך דלא תימא נימוקו עמו וכן [גרס] ר"ח:

    באחרונה שביחנו שבכולן לא כתב אם אחדל אלא באחרונה דכתיב האוסיף לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל:

    דקטלא חד משיתא בעלמא כו' בהוצאה למלחמת הרשות קאמר:

    מה כאן שבועה תימה ותיפוק ליה משבועת הפקדון מג"ש דתחטא וכ"ת דעיקר דאיצטריך למילף מה כאן בשם כו' אכתי לקמן דפריך לרבנן אלה דשבועה היא מנ"ל ליגמר מפקדון:

    Tosafot on Shevuot 35b · Sefaria

    רבנו חננאל

    דהא אשכחנן דאיקרי רחום ואיקרי חנון:

    תנו רבנן כל הטפל לשם בין מלפניו בין מלאחריו נמחק הה' ה"א נמחק.

    לאחריו כיצד אלהינו נ"ו נמחק אלהיכם כ"ם נמחקים כו'. אחרים אומרים שלאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם. אמר רב הונא הלכה כאחרים: ת"ר כתב א"ד מאדני. אל מאלהים. יה מיהוה. אין נמחקין. ש"ד משדי. צ"ב מצבאות נמחקין. ר' יוסי אומר צבאות כולו נמחק. אמר שמואל אין הלכה כר' יוסי:

    כל שמות הכתובים באברהם קדש כגון הנה נא הואלתי לדבר אל ה'. חוץ מזה ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור וגו'.

    חנניה בן אחי ר' יהושע ור' אלעזר בן עזריה אומר' אף זה קדש. וקיימא לן כותייהו. דהא רב אמר כותייהו דאמר גדול הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה. שהניח השכינה ואמר אל נא תעבור מעל עבדך והלך להכניס אורחין:

    כל שמות האמורין בלוט כגון הנה נא אדני חול חוץ מזה ויאמר לוט אליהם וגו' דכתיב ביה להחיות את נפשי. מי שיכול להמית ולהחיות:

    כל שמות האמורין בנבות קדש במיכה חול. ר' אליעזר אומר כל האמורין בא"ל חול בי"ה קדש. חוץ מזה שאע"פ שאמור בא"ל שהוא קדש כל ימי היות בית האלהים בשילה:

    כל שמות האמורין בגבעת בנימין ר' אליעזר אומר חול ר' יהושע אומר קדש.

    ועוד 11 קטעי פירוש על דף זה.

    Rabbeinu Chananel on Shevuot 35b · Sefaria

    רשב"א

    אמר שמואל הלכה כר' יוסי כך גירסת הספרים שלפנינו, אבל ר"ח וכן בהלכות הריא"ף ז"ל גריס אין הלכה כר' יוסי, ואני תמיה לפי גירסתם למה להו למימר אין הלכה כר' יוסי פשיטא דיחיד ורבים הלכה כרבים, והוה להו לאקושיי בגמרא כן פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים, שכן דרך התלמוד בכל מקום, ולתרץ איצטריך משום דמסתבר טעמיה כלו' דאותו יחיד החולק, כמו בנדה בפרק המפלת (נדה ל, ב) וביבמות (מז, א) ובשאר מקומות בתלמוד, ואפילו ת"ל דה"נ משום דאמרינן ר' יוסי נמקו עמו, אכתי לא ניחא, דמ"מ ה"ל לאקשויי פשיטא ולמימר משום דר' נמקו עמו. ועוד דלא אמרו נמקו עמו במקום רבים.

    כל שלמה האמור בשיר השירים קדש לאו למימרא שאין נמחקין אלא כשהמשביע בו חייב, וכן הדין במלכיא האמורים בדניאל (ב, לז) דאפילו מלך גדול אני (מלאכי א, י) יי' מלך אין אדם נזהר מלמחוק מלך.

    ואידך דאמר כל מלכותא דקטלא חד משית' דעלמ' לא מיענשא דכתיב האלף לך שלמה מלכותא דרקיעא. פירוש האלף דהיינו ה' חולקין דעלמא מתים בדרך כל הארץ או ע"פ סנהדרין ששכינה עליהם, ואין רשות למלך לדונן להורגן בדיני המלכות וכדכתיב האלף לך שלמה דסבר שמואל שהוא קדש, ומאתים לנוטרים את פריו מלכותא דארעא שיכול להרגן בדיני המלכות והוא חילק חד משיתא וכן פירש רבנו מאיר הלוי (הלוי) ז"ל, י"ב מאות מאתים חלק ששי. ה"ק אף זה קדש ואידך חול פירוש דהא קאמר יש אומר אף זה קדש קאמר והשאר שלמה דספרא קאי שהן קדש ולומר שאף זה האלף לך שלמה קדש כמותו חול.

    הא דאמרינן אין גמירי ג"ש ובעי שם מיוחד אי לא גמירי ג"ש אלא שבועה מנ"ל. קשיא לי דהכי ה"ל למימר אם לא גמירי ג"ש כינויין מנ"ל, וליתא, דהא דאמר אלא שבועה מנ"ל טפי עדיף, משום דהא קושיא כוללת את הכל, דדילמא אפילו שבועה לית ליה, ואסיקנא דמגופא משתמע הכי, דתניא אין אלה אלא שבועה ור' אבהו אמר אלה שבועה מדכתיב ויבא אותו באלה, וכיון שכן מסתברא לי דלרבן דלית להו ג"ש ואית להו דלשון אלה שבועה, תו לא צריכי' לשבועת העדות לא לשם מיוחד ולא לכינויין, אלא בין אלה שאין עמה שבועה ולא שם ובין שבועה שאין עמה אלה הרי היא כאלה שיש עמה שבועה, דאיתרבו מדכתיב ושמעה קול אלה ושמעה אלה ושמעה קול. וכבר כתבתי למעלה (לה, א) שאין נראה כן מדברי רש"י, וכן כתב כאן רבינו יוסף הלוי וז"ל: לפי' השתא מכלל האי שמעת' דבין שבועה ממש בין שבועת האלה לא מחייב בה אלה עד דהוי בשם או בכינוי השם כרבנן, אבל שבועה זו שבועת האלה בלי שם או בלא כינוי לאו שבועה היא כלל ע"כ, ואני מה שנ"ל כתבתי. ועוד קשה לי לדברי הרב הלוי ז"ל דקא פסיק ואזיל שאין שבועה בלא שם ובלא כינוי, והא משמע בריש פרק קמא דנדרים (י, א) דאפילו שבועה גרידתא ואפילו כינוי שבועה כשקוקה ושבותה הויא שבועה, דאלו בשם אפילו בלא הזכרת שבועה, ושקוקה הויא שבועה אי אלו לא אמר בשם כך שלא אוכל או שאוכל או אכלתי ולא אכלתי חייב, ושמא כונת הרב לומר דוקא בשבועת הדיינין א"נ לשבועת העדות קאמר בין שהשביע בשם בלא אלה ובין שהשביע בשבועת האלה צריכה שם או כינוי.

    הא דאמרינן אמרה תורה השבע ואל תשבע. פירש רש"י ז"ל: השבע שבועת ה' תהיה בין שניהם, ויש מקשים עליו דמדקאמר מה השבע בשם, משמע דמילתא פשיטא לכ"ע דהשבע דאמרה תורה בשם היא, ואלו שבועת הדיינים דהיינו שבועת ה' תהיה בין שניהם ליתא בשם אלא לר' חנניה בר אידי ולא לרבנן, מדאמרינן בריש פרק שבועת הדיינין (שבועות לח, ב) משביעין אותו בשבועה האמורה בתורה, ופרישו בגמרא היכי משביעין אמר רב יהודה אמר רב משביעין אותו בשבועה האמורה בתורה דכתיב ואשביעך בה' אלהי השמים, ואמר ליה רבינא לרב אשי כמאן כר' חנניה בר אידי, דאלמא רבנן לית להו הכין, ונראין דברי ר"ח ז"ל שפירש אמרה תורה השבע, והשביע הכהן את האשה.

    Rashba on Shevuot 35b · Sefaria

    ריטב"א

    כיון דליכא מידי אחרינא דאיקרי חנון ורחום וא"ת והא אמרינן מה הוא רחום אף אתה היה רחום וי"ל דאפ"ה לא מיקרי אינש רחום וחנון סתם אלא משום והלכת בדרכיו שחייב להיות רחום וחנון כלומר נוהג עם הבריות בחמלה וחנינה ומכאן קשה למה שהיה אומר ה"ר יונה ז"ל דמאי דכתיב זרח בחושך אור לישרים חנון ורחום וצדיק דעל האיש ירא ה' דמיירי לעיל קאי וא"כ הא אשכחן מידי דאיקרי בתורה רחום וחנון וי"ל דלפי דבריו דמ"מ לא מיקרי כן בלשון בני אדם בסתם. אינו נמחק לפי שכבר קדשוהו שמים והלכתא כאחרים בלפניו אפילו אחרים מודו שהוא נמחק ונראין דבריו דנמחק אפילו שנכתב כל השם דאי קודם לכן אפי' צ"ב מצבאות וש"ד משדי וא' מאלהים נמי ואין לומר כיון שנכתב כל השם קדשוהו שמים לשלפניו דלא מקרי קדשוהו שמים אלא בשקדשוהו בשעת כתיבה שכבר היה נכתב השם. צ"ב מצבאות וה"ה טפי כל שלא נכתב כולו אלא איידי דנקט משדי ש"ד נקט נמי הכא צ"ב. שלא נקרא צבאות אלא ע"ש ישראל ומיהו מצינו שנקרא כן ע"ש שהוא אות בצבא שלו כדאיתא בחגיגה. כל שמות האמורי' בלוט חול חוץ מזה וכו' הא ודאי ליכא חוץ מזה אלא א' שהוא חול דכתיב הנה וגו' סורו נא והא דנקט כל שמות אגב ריהטא דאידך נקט הכי. ויאמר לוט אליהם אל נא אדני וגו' עד מי שיש בידו להמית ולהחיות אלמא לקב"ה קאמר אל נא אדני וגו' והא דכתיב ויאמר אליהם פי' בפניהם והא דאמרינן גבי שמות האמורים במיכה יש מהם קדש יו"ד ה"א וא"ו ה"א פשיטא שזה השם המיוחד בכל מקום הוא קדש אלא דאגב ריהטא משום דבעי לומר ואידך חול:

    כל שלמה האמור בשיר השירים קדש נראין דברי רבינו הרמב"ן ז"ל שפי' דלאו לענין שאינו נמחק קאמר שהרי אין זה כינוי אלא למלך שהשלום שלו אלא שבא ללמדנו שהוא קודש לדרשא דקראי או אפשר לענין הנשבע בשלמה האמור בשיר השירים שהוא הנשבע בא' מהכנויים וכן אתה למד ממ"ש לקמן למלך מלכייא האמור בדניאל דודאי נמחק דלא עדיף מהמלך הקדוש וכיוצא בו האמור בהקב"ה שלא שמענו בו איסור מחק וגם לא נהגו בו איסור אלא ודאי פירוש' דקראי קמ"ל או לענין הנשבע בו שהוא כנשבע ברחום וחנון וכ"נ מל' הרמב"ן ז"ל:

    האלף לך שלמה לדידיה פי' לאנפוקינון בקובא ולמעבד בהו אנגרייא ומאתיים לנוטרים את פריו רבנן וכו' פי' למתעסק בתורה שאין עליו עול מלכות ואידך דאמר כל מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא לא מענשא דכתיב האלף לך שלמה פי' דהאלף דהיינו ה' חולקי דעלמא מתים בדרך כל הארץ או ע"פ סנהדרין ששכינה עליהם ואין רשות למלך לדונם להרגם בדיני המלכות וכדכתיב האלף לך שלמה דסבר שמואל שהוא קודש ומאתים לנוטרים את פריו מלכותא דארעא שיכול להרגן בדיני המלכות והוא חלק חד משיתא וכן פי' רמ"ה ז"ל. אלא ה"ק אף זה קודש ואידך חול פי' דהא דקאמר י"א אף זה אף זה קודש קאמרי ואשאר שלמה דספרא קאי שהן קודש ולומר שאף זה האלף לך שלמה קודש כמותן וחול הנה מטתו שלשלמה. מה השבע בשם פי' רש"י ז"ל השבע שבועת י"י תהיה בין שניהם ואינו נכון דהא לרבנן שבועת הדיינין לא בעייא שם כדאיתא בהדייא בריש פ' שבועת הדיינים דתנן ומשביעין אותו השבועה האמורה בתורה דהיינו שם מיוחד ואמרינן כמאן כר"ח בר אידי דאלמא לרבנן לאו בשם הוא וא"כ היכי נקיט עליה הכא בפשיטותא כר"ח לכך הנכון כמו שפר"ח ז"ל להשבע בשם היינו שבועת סוטה דכתיב בהדייא שם יתן ה' אותך וגו' אבל שבועת ה' תהיה וגו' לא משמע בהכרח שיש בה שם אלא דשבועה גרידא נקרא שבועת ה' אליבא דרבנן:

    Ritva on Shevuot 35b · Sefaria

    מאירי

    כל הטפל לשם מלפניו נמחק לאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם כיצד ביי' כיי' ליי' מיי' אותיות בכל"ם נמחקות וכן ויי' ו' נמחק אלהינו אף נ"ו אינו נמחק אלהיכם אף כם אינו נמחק אלהיהם אף הם אינו נמחק וכן כל כיוצא בזה ומ"מ אין לוקין על מחיקה זו אלא שמכין אותו מכת מרדות:

    וגדולי המפרשי' כתבו שכל אלו האמור בהם שהם נמחקים דוקא שנכתבו שלא במקומן אבל אם נכתבו במקומן קדושים הם ואין נמחקים ואף שלא במקומן לא אמרו אלא שנכתבו לבדן אבל אם נכתבו עם כל הפסוק הרי הוא כמקומן הא שאר השמות שאין נמחקין אין שנוי מקום מפקיע קדושתן ואפי' נכתבו לבדן ואין הדברים נראין שאם במחיקה שלא לצורך אף כל מחיקה אסורה אלא שלא בא בכאן אלא לומר שבאלו אף לצורך כגון שטעה אין נמחקין ושאר האותיות לצורך נמחקין לכתחלה אף במקומן ואף שלא לצורך אין לוקין עליהן ואפילו אבדן או שרפן דרך פרוק עול או הכעסה אינו לוקה אלא שמכין אותו מכת מרדות:

    כל שם מן השמות שאין נמחקין שנכתב לשם חול הרי זה נמחק כגון זובח לאלהים שנכתב לשם ע"ז או נתתיך אלהים לפרעה שנאמר במקום שופט והדומים לו מעתה יש מקומות שיש לפקפק אם הם קדש אם הם חול ואתה צריך לידע איזהו קודש ואיזהו חול והוא שאמרו כל שמות האמורים באברהם קדש ואף מה שכתו' בו ויאמר י"י אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך קדש הוא ומדרשו שאמ' לו להקב"ה שלא יסתלק ממנו מתוך טירדא זו שהיה מכניס את האורחים שהטרדות מערבבות את השכל ומסלקות את השכינה והיה מתפלל שלא תסתלק הימנו בכך ומכאן אמרו גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה כלומר שראוי לאדם לבטל שקידתו והתבודדותו לכבוד הבריות ולהכנסת אורחים:

    כל שמות האמורים בלוט חול חוץ מזה אל נא אדני הנה מצא עבדך חן ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי מי שבידו להמית ולהחיות:

    כל שמות האמורים בנבות קדש במיכה חול כל שמות האמורים בגבעת בנימין קדש ושמא תאמר וכי יש מבטיח ואינו עושה שהרי שאלו האעלה וכו' מה שהבטיח עשה אלא שאורים ותומים לא בחנו אם לנצח אם לאו שהרי לא אמר להם ליתנו בידם ובאחרונה שבחנו שאמר להם מחר אתנהו בידיך הסכימו והצליחו:

    כל שלמה האמור בשיר השירים אע"פ שאמרו שהם קדש אינו בדין שמות למחיקה אלא להיות כשאר התארים ואפשר שלענין קללה אם אמ' במי שנקרא שלמה בשיר השירים שילקה וכן הודיעו בכל מלך האמור בדניאל שהם חול חוץ מזה שהוא קדש אנת מלכא מלך מלכיא מלכותא רבה יהב לך לא נאמ' מלך מלכיא אלא כנגד הקב"ה:

    כשם ששבועת שוא ושקר בלאו כך מצות עשה שישבע מי שחייב שבועה בבית דין בשם שנ' ובשמו תשבע והוא שאמרו נאמר השבע ונאמר לא תשבע נאמר קלל ר"ל אלה האמורה בסוטה ונאמר לא תקלל כמו שביארנו וכלם צריך בהם שם או כנוי כמו שביארנו:

    Meiri on Shevuot 35b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא התם שבועת האלה כתיב וה"ק כו' ק"ק דלמ"ד נמי דגמרי ג"ש תקשה ליה דשבועה בלאו אלה לא משתמע בג"ש מהתם ואפשר דנטר עד הכא ולתרוייהו פריך וק"ל:

    בפרש"י בד"ה השבע שבועת ה' תהיה גו' עכ"ל לולי פירושו היה נראה לפרש השבע היינו והשביע הכהן דסוטה דמהכא יליף ליה אלה אלה לג"ש ואפשר דהשבע ולא תשבע לא משמע ליה השבע דסוטה ולא תשבע דעדות דההיא נמי השבע הוא כמו בסוטה אלא במלתא אחריתא קמיירי השבע דפקדון ולא תשבע דשקר ומיהו מייתי שפיר מר' חייא בר אידי דאית ליה בעדות ג"ש מסוטה דאי לאו ג"ש הכא לא הוה אמרי' התם לא תשבע כמו תשבע אלא לסמוך התם אג"ש דהכא ודו"ק:

    תוס' בד"ה דקטלא חד כו' בהוצאת למלחמת הרשות קאמר עכ"ל [דלשון דקטלא] לא משמע להו באנגריא כפרש"י אלא [דקטלא ממש] ומשמע להו דבמלכי ישראל איירי קרא בהוצאה למלחמת הרשות דבמלחמת מצוה כתיב לא תחיה כל נשמה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Shevuot 35b · Sefaria

    בן יהוידע

    כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה בְּאַבְרָהָם 'קֹדֶשׁ' חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא חֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ" (בראשית יח, ג). פירש רש"י למלאך האמצעי שהוא מיכאל קראו אדון, ויש להקשות למה דבר את מיכאל בלבד והלא רוצה בשלשתם והיה לדבר בלשון רבים דאף על גב דמיכאל הוא גדול שבהם הנה הוא רוצה בשלשתם. ונראה לי בס"ד דמיכאל הוא שר החסד ואברהם אבינו ע"ה אחוז בחסד לכך קראו 'אֲדֹנָי' כלומר אתה אדון במדה שלי והוא רצה להזמין את שלשתם בשביל לקיים מצות גמילות חסדים אך אפשר שהם יסרבו מפני שרוצים לילך מהר לעשות שליחותם שנשלחו בעבורה לכך דבר עם מיכאל שהוא שר החסד אשר מצוה של גמילות חסדים שרוצה אברהם אבינו לקיים היא במקום מיכאל שהוא מדת החסד לכן אמר לו 'אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ' שהוא מדת החסד אשר אתה רואה ששם מקומך הנה יש לי כח חזק לומר לך 'אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ' מאחר שאני עושה בנין ופועל טוב בביתך ומקומך ועל כן מוכרח שתכריח את השנים גם כן לבא אצלי על שלחני.

    "וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ", רַבָּנָן (שיר השירים ח, יב) פירש רש"י לרבנן הניחם שיעסקו בתורה אחד מששה שבהם. ונראה לי בס"ד טעם למספר זה דאחד מששה פטרם מן האנגריא שהניחם לעסוק בתורה והוא דקיימא לן פחות משתות מחילה ושתות קנה ומחזיר אונאה ויתר משתות ביטול מקח (בבא מציעא נ:) וידוע דהמלך כל העם קנויים לו לאנגריא שלו ונחשבים עבדיו. ולכן עד עתה מלכי ישמעאל כל מלך אשר ימלוך יעמדו ביחד השרים הגדולים הפקידים ומקנים עצמם ואת כל העם כולו להמלך וקורין זה בלשון ערבי מבאייע"ה דאלו השרים הגדולים הם נחשבים על כל העם כולו אשר במלכותו ובזה קונה את כולם לעבדים. והנה כשעמדו השרים בברית הקנין להקנות העם כולו למלך ודאי הכניסו גם את החכמים בכלל ובאמת אין לו קנין עליהם באנגריא אך הוא פוטר חד משתא ונמצא מחזיר השתות ואינו משעבד ואם לא היה שתות הוה דין ביטול מקח והיה בטל הקנין מעיקרו אך כיון דמחזיר אונאה שהוא השתות נשאר המקח קיים לכן חד משתא פוטרם מן אנגריא ומניחם לעסוק בתורה.

    וְתַנָּא קַמָּא סָבַר שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל אִיכָּא, שׂוֹנְאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לֵיכָּא? בתמיהא.. רצונו לומר כיון דיש לו שונאים עכו"ם אז דניאל ע"ה כיון על שונאים העכו"ם אבל תנא דפליג סבירא ליה כיון דאמר שונאיו בסתם לא סמכינן אכונת לבו. והנה בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רפ"ד) איתא במגן אברהם סעיף קטן ז' על מנהגם לברך ביום שבת למלך ויפיל שונאיו תחתיו ויש לשאול בזה אם מזדמן שני מלכים נלחמים זה בזה וכל אחד מהם יש לו יהודים במלכותו דאז הם מתפללים עליו שיפלו שונאיו תחתיו ונמצאו תפילות ישראל סותרים זה את זה? ותירץ מגן אברהם ז"ל שהקהל כונתם להתפלל על שונאים אשר לו במלכותו ולא על אותם שהם חוץ למלכותו וממשלתו, ועיין מחצית השקל עיין שם. ואני אומר עדיפה מזה דמלבד שתפלותיהם סותרים הנה כל אחד מתפלל על היהודים אשר אצל המלך השני שיפלו דודאי הם שונאים אליו כיון דלוחמים עמו ודא עקא להתפלל על אחיהם היהודים שיפלו! אך בזה התירוץ שכתב שהם מכוונים על שונאים שבמלכותו דוקא נתרץ שפיר הדבר והנה מדברי תנא קמא דסבירא ליה שיכוין רק על אותם שבמלכותו ולאו על כל שונאים יש סייעתא לדברי המגן אברהם וסברתו בזה ודלא כהחולקין.

    Ben Yehoyada on Shevuot 35b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת שבועות, דף ל״ה, עמוד ב׳, בהיקף של כ־661 מילים ב־27 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 27 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 14 מילים

      נפתחת ב״״במי שהוא רחום״ קאמר.…״

    2. קטע 212 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבא אי הכי בשמים ובארץ נמי…״

      חכמים: רבא.

    3. קטע 327 מילים

      נפתחת ב״הכי השתא התם כיון דליכא מידי אחרינא…״

    4. קטע 421 מילים

      נפתחת ב״ת"ר כתב אלף למד מאלהים יה מיי'…״

    5. קטע 532 מילים

      נפתחת ב״רבי יוסי אומר: צבאות כולו נמחק שלא…״

      חכמים: רבי יוסי, שמואל.

    6. קטע 636 מילים

      נפתחת ב״ת"ר כל הטפל לשם בין מלפניו ובין…״

    7. קטע 724 מילים

      נפתחת ב״לאחריו כיצד אלהינו נ"ו נמחק אלהיהם ה"ם…״

      חכמים: רב הונא.

    8. קטע 88 מילים

      נפתחת ב״(אברהם דלטיא לנבות בגבעת בנימן שלמה דניאל…״

    9. קטע 921 מילים

      נפתחת ב״כל שמות האמורים בתורה באברהם קדש חוץ…״

    10. קטע 1035 מילים

      נפתחת ב״חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי אלעזר…״

      חכמים: רבי יהושע, רבי אלעזר, רב יהודה, רב גדולה.

    11. קטע 1135 מילים

      נפתחת ב״כל שמות האמורים בלוט חול חוץ מזה…״

    12. קטע 1239 מילים

      נפתחת ב״כל שמות האמורים בנבות קדש במיכה חול…״

    13. קטע 1312 מילים

      נפתחת ב״כל שמות האמורים בגבעת בנימין ר"א אומר…״

      חכמים: רבי יהושע.

    14. קטע 147 מילים

      נפתחת ב״אמר לו ר"א וכי מבטיח ואינו עושה…״

    15. קטע 1545 מילים

      נפתחת ב״אמר לו ר' יהושע מה שהבטיח עשה…״

    16. קטע 1640 מילים

      נפתחת ב״כל שלמה האמורין בשה"ש קדש שיר למי…״

    17. קטע 1736 מילים

      נפתחת ב״אף זה ולא מיבעי האיך אלא הא…״

      חכמים: שמואל.

    18. קטע 1812 מילים

      נפתחת ב״אלא ה"ק וי"א זה קדש וזה הוא…״

      חכמים: שמואל.

    19. קטע 1925 מילים

      נפתחת ב״כל מלכיא האמורים בדניאל חול חוץ מזה…״

    20. קטע 2030 מילים

      נפתחת ב״וי"א אף זה קדש שנאמר (דניאל ד,…״

    21. קטע 219 מילים

      נפתחת ב״ות"ק סבר שונאי ישראל איכא שונאי עובדי…״

    22. קטע 226 מילים

      נפתחת ב״ובכל כנויין הרי אלו חייבין כו':…״

    23. קטע 2346 מילים

      נפתחת ב״ורמינהי (במדבר ה, כא) יתן ה' אותך…״

    24. קטע 2440 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי לא קשיא הא רבי חנינא…״

      חכמים: רבי חנינא בר אידי, אביי.

    25. קטע 2518 מילים

      נפתחת ב״ורבנן אי גמירי גזירה שוה ניבעי שם…״

    26. קטע 2621 מילים

      נפתחת ב״נפקא להו מדתניא אלה אין אלה אלא…״

    27. קטע 2720 מילים

      נפתחת ב״התם שבועת האלה כתיב הכי קאמר אלה…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: שבועות דף ל״ה ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026