וכל דדמי ליה — כל שבועה לשעבר:
משחק בקוביא — גזלן דרבנן הוא דאמרינן אסמכתא לא קניא אבל מדאורייתא לאו גזלן הוא:
היכי תנן — ר' יוסי אומר יחלוקו או ר' מאיר אומר יחלוקו:
לסיני — לשבועת הר סיני שהשביע הקב"ה את ישראל על לא תגזול והוא יפרע מן הכופר ממון לחבירו אבל ב"ד אין נזקקין לא לשבועה ולא לפרעון:
למחויב לה — על זה שהודה במקצת וכיון שאינו יכול לישבע שהרי חשוד הוא ישלם:
וכן היתומים כו' — מתני' היא בפירקין:
אי נימא מן הלוה — אם הוציאו שטר עליו לא יפרעו אלא בשבועת יורשין המפורש במשנתנו שבועה שלא פקדנו אבא כו':
לא שנו — דבשבועה מיהת יפרעו יתמי מלוה שהוציאו שטר על יתמי לוה:
כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה — משעה שמת לוה אין לו למלוה ליפרע מן היתומים אלא בשבועה דקי"ל אין נפרעין מן היתומים אלא בשבועה:
ואין אדם מוריש — לבניו ממון שהוא מחויב עליו שבועה אלמא הואיל והוא מחויב שבועה שלא התקבלתי חוב זה ויתומין אין יכולין לישבע כן אלא שלא פקדנו אבא ואין זו השבועה המוטלת על אביהם וגם יתמי לוה אין יכולין לישבע שפרעו אביהן קאמר רב ושמואל שלא יפרעו אלמא המחויב שבועה ואין יכולין לישבע לא זה ולא זה סבירא לרב ושמואל חזרה שבועה לסיני ואין כאן לא שבועה ולא פרעון:
לישלם — דהא מודה דחטף ולא כל הימנו של כל חוטף לומר שלי חטפתי:
ליכא תרי סהדי — ומיגו דאי בעי למימר לא חטפי מהימן נמי למימר דידי חטפי:
לפטריה — משום האי מיגו:
איכא חד סהדא — ואי אמר לא חטפתי הוה בעי לאישתבועי להכחיש את העד:
לישתבע — את השבועה שהעד מחייבו אינו יכול דהא מודה דחטף והעד מחייבו לישבע שלא חטף וגבי הך שבועה הוא פסול כגזלן אצל כל שבועות והא ליכא למימר לישתבע דדידיה חטף שאין זו שבועה המוטלת עליו:
בין שניהם — אם בעלי הדין קיימין:
מה לי הוא ומה לי אבוה — מאחר שהוא טוען טענת ברי למה אינו יכול לישבע:
