אחת שבועת העדות כו' — בין שנחשד על שבועת העדות בין שנחשד על שבועת הפקדון שכפר ונשבע על שקר:
ואפי' נחשד על שבועת שוא — שהוא רע לשמים עליה ולא לבריות אעפ"כ הוא נפסל על ידה לשבועה:
חזרה שבועה למקומה — בגמ' מפרש לה:
כיצד אלו ואלו באין — לב"ד לישבע שבועת שוא מביניהם דלית בהו דאינו משקר:
ונתתו באנפילי — תיק העשוי למעות:
ישבע בעל הבית — שבועת היסת:
כל שהפירות בידו ידו על העליונה — ארישא פליג. דקתני ישבע בעל הבית שנתן לו את הדינר ואתא רבי יהודה למימר אין צריך שבועה שאין דרך חנוני המוכר שלא בהקפה ליתן את הפירות עד שיקבל את הדינר:
מעות — פרוטות של נחושת:
כשם שאמרו — משנה היא במסכת כתובות (דף פז.) במוציאה שטר כתובתה ומודה שקבל' מקצתה ונמצא שאין לסמוך על שטר כתובתה ואם טוען בעל דנתקבלה כולה לא תפרע אלא בשבועה:
עד אחד מעידה כו' ומנכסים משועבדים ונפרעת שלא בפניו — כולהו אכשם קיימי כשם שאין אחד מאלו נפרע אלא בשבועה כך היתומין לא יפרעו כו' ובגמרא מוקי ביתומים מן היתומים:
נפרעת שלא בפניו — ששלח גט ממדינת הים:
שלא פקדנו אבא — בשעת מיתה:
ששטר זה פרוע — שלא אמר לנו קודם לכן:
שלא מצאנו בין שטרותיו — שובר על שטר זה:
הרי זה נשבע — שלא מצא שובר:
גמ' ולקח בעליו — רישא דקרא שבועת ה' תהיה בין שניהם ולקח בעליו את השבועה ולא ישלם הנתבע שוב כלום:
הני הלכתא נינהו — בתמיה וכי הלכה למשה מסיני הם:
ומשום כדי חייו כו' — בתמיה:
כי היכי דליתגרו ליה פועלים — שאם ישבע הוא ויפסידו פועלים לא ימצא עוד פועלים למלאכתו שיגורו ממנו שהוא כופר בשכר פועליו:
כי היכי דליגריה בעל הבית — שלא יחשדוהו בתובע שכרו אחר שקבלו:
בעה"ב על כרחיה אגר — פועלים כשהוא צריך להם:
שכיר נמי על כרחיה מיתגר — שהוא צריך למזונות:
טרוד בפועליו הוא — שנותן שכר לכמה פועלים וכסבור שנתן לזה:
וליתיב ליה בעדים — יתקנו חכמים שלא יתן אדם שכר לפועל אלא בעדים ולא יבא לידי שבועה:
וליתיב ליה מעיקרא — ליתקון רבנן שיתן אדם לפועליו שכרן שחרית עד שלא יתחילו במלאכה ואם תבע לערב לא יטול כלום ולא תהא שם שבועה:
שניהם רוצים בהקפה — בעה"ב פעמים שאין מצויות לו מעות שחרית ופועל שלא יוציא המעות עד הלילה לפרנסתו:
