הודה במקצת קרקעות פטור — שאין נשבעין על הקרקעות כדילפינן לקמן בפירקין (שבועות דף מב:) ואף הודאתן אינה מביאה לידי שבועה:
הודה במקצת כלים חייב — שבועה אף על הקרקעות ע"י גלגול דשבועה מקצת כלים:
הא כלים וכלים דומיא דכלים וקרקעות — כלומר משני מינין והודה באחד וכפר באחד חייב:
זוקקין — הכלים זוקקין את הקרקעות לשבועה:
תנינא — במסכת קדושין נכסים שאין להם אחריות זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן:
הכא עיקר — דכולה מסכת בהלכות שבועה:
וההיא — דקדושין:
אגב גררא נסבה — איידי דתנא התם נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בלא משיכה תני בהדייהו שאף הם זוקקין את הנכסים שיש להם אחריות לשבועה:
אדמון היא — דבעי הודאה ממין הטענה ומיהו היכא דטענו שנים והודה לו באחד מהם חייב והא דאדמון במתני' היא מיהו הכא במסכת שבועות לא מפרשין בגמרא במאי פליגי אבל בפרק בתרא דכתובות (דף קח:) מפרשינן דבהכי פליגי:
טענו חטין וקדם והודה בשעורין — מי שהיה לו לטעון על חבירו חטין ושעורין וטענו חטין ולא הספיק לטענו שעורין עד שקדם זה ואמר חטין אין לך בידי אבל שעורין יש לך בידי:
אם כמערים — אם נראה לב"ד שקפץ להודות כדי שלא יטעננו זה שעורין ויתחייב לו שבועה בהודאת שעורים חייב לו שבועה אם אמר לו זה שניהם יש לי בידך:
ואם במתכוין — להשיב לו על טענתו של חטין ולא כקופץ פטור:
לפיכך יצאו כלים — ליכתב בפירוש:
למה שהן — להתחייב עליהם בכל שהן דהוה ליה למכתב (שמות כ״ב:ו׳) כי יתן איש אל רעהו כספים לשמור ואנא אמינא מה כספים שנים ודבר חשוב אף כל שנים ודבר חשוב אלא כתב כלים לומר דהוי דבר חשוב ולא בעינן שווייהן שתי כסף:
וכפר בפרוטה פטור — כדמפרש ואזיל כרב דאמר כפירה שתי כסף בעינן:
כפר בכלים — ואפילו כל דהו כדאמרינן לכך יצאו כלים למה שהן ואי משום הודאה ממין הכפירה בהא סבירא ליה כשמואל דאמר טענו בחטין ושעורין והודה לו באחד מהן חייב:
היסת — לשון שומא ששמו חכמים עליו שבועה כמו (שמואל א כ״ו:י״ט) אם ה' הסיתך בי: אין אדם מעיז פניו [כו']:
תדע — דאמרינן אשתמוטי אשתמיט:
הכופר במלוה — ובאו עדים והוא לא נשבע כשר לעדות ולא אמרן חשיד אממונא הוא אלא אשתמוטי קמשתמיט ליה משום דמלוה להוצאה ניתנה ואין עכשיו בידו במה לפרוע:
בפקדון פסול לעדות — ואפילו לא נשבע דמשעה דכפר איחשיד ליה אממונא ובב"מ בפ"ק (דף ה:) מוקמי' ליה בדאתו סהדי דההיא שעתא הוה בידיה דליכא למימר אירכס ליה ומשתמיט עד דבחיש ומשכח ליה:
מתני אסיפא — להא דרב נחמן:
כ"ש אסיפא — דהא אודי ליה עליו ואיכא דררא דממונא:
