דף ביאור
מסכת שבועות דף ל״ה עמוד ב׳פרק 4 שבועת העדות
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת שבועות דף ל״ה עמוד ב׳
מסכת שבועות דף ל״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 27 קטעים ממוספרים, כ־691 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
״בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם״ קָאָמַר.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, ״בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ״ נָמֵי – ״בְּמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ״ קָאָמַר!
הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, כֵּיוָן דְּלֵיכָּא מִידֵּי אַחֲרִינָא דְּאִיקְּרִי רַחוּם וְחַנּוּן – וַדַּאי ״בְּמִי שֶׁהוּא חַנּוּן״, וַדַּאי ״בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם״ קָאָמַר. הָכָא, כֵּיוָן דְּאִיכָּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ – ״בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ״ קָאָמַר.
תָּנוּ רַבָּנַן: כָּתַב אָלֶף לָמֶד מֵ״אֱלֹהִים״, ״יָהּ״ מֵ״יְיָ״ – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ נִמְחָק. שִׁין דָּלֶת מִ״שַּׁדַּי״, אָלֶף דָּלֶת מֵ״אֲדֹנָי״, צָדִי בֵּית מִ״צְּבָאוֹת״ – הֲרֵי זֶה נִמְחָק.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ״צְבָאוֹת״ כּוּלּוֹ נִמְחָק – שֶׁלֹּא נִקְרָא צְבָאוֹת אֶלָּא עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״. אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.
תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַטָּפֵל לַשֵּׁם, בֵּין מִלְּפָנָיו וּבֵין מִלְּאַחֲרָיו – הֲרֵי זֶה נִמְחָק. לְפָנָיו כֵּיצַד? ״לַייָ׳״ – ל׳ נִמְחָק; ״בַּייָ׳״ – ב׳ נִמְחָק; ״וַייָ׳״ – ו׳ נִמְחָק; ״מֵיְיָ׳״ – מ׳ נִמְחָק; ״שֶׁיְיָ׳״ – ש׳ נִמְחָק; ״הַיְיָ׳״ – ה׳ נִמְחָק; ״כַּייָ׳״ – כ׳ נִמְחָק.
לְאַחֲרָיו כֵּיצַד? ״אֱלֹהֵינוּ״ – נוּ נִמְחָק, ״אֱלֹהֵיהֶם״ – הֶם נִמְחָק, ״אֱלֹהֵיכֶם״ – כֶם נִמְחָק. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: לְאַחֲרָיו אֵינוֹ נִמְחָק, שֶׁכְּבָר קִדְּשׁוֹ הַשֵּׁם. אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים.
(אַבְרָהָם, דְּלָטְיָא, לְנָבוֹת, בְּגִבְעַת בִּנְיָמִן, שְׁלֹמֹה, דָּנִיאֵל – סִימָן)
כׇּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה בְּאַבְרָהָם – קֹדֶשׁ; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא חוֹל – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמַר, אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ״.
חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אָמְרוּ: אַף זֶה קֹדֶשׁ. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִין יוֹתֵר מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה – כְּמַאן? כְּאוֹתוֹ הַזּוּג.
כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּלוֹט – חוֹל; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם, אַל נָא אֲדֹנָי, הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וְגוֹ׳״ – מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּנָבוֹת – קֹדֶשׁ, בְּמִיכָה – חוֹל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנָבוֹת – קֹדֶשׁ, בְּמִיכָה – יֵשׁ מֵהֶן חוֹל וְיֵשׁ מֵהֶן קֹדֶשׁ. אָלֶף לָמֶד – חוֹל, יוֹד הֵי – קֹדֶשׁ; חוּץ מִזֶּה, שֶׁאָלֶף לָמֶד וְהוּא קֹדֶשׁ: ״כׇּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים בְּשִׁילֹה״.
כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹל, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: קֹדֶשׁ.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְכִי מַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה?!
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מַה שֶּׁהִבְטִיחַ עָשָׂה; וְהֵם לֹא בִּיחֲנוּ אִם לִנְצוֹחַ אִם לִנָּצֵחַ. בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁבִּיחֲנוּ – הִסְכִּימוּ עַל יָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפִנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן (הַכֹּהֵן) עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר, הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם [בְּנֵי] בִנְיָמִן אָחִי אִם אֶחְדָּל וְגוֹ׳״.
כׇּל ״שְׁלֹמֹה״ הָאֲמוּרִין בְּשִׁיר הַשִּׁירִים – קֹדֶשׁ, שִׁיר לְמִי שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ; חוּץ מִזֶּה: ״כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה״ – שְׁלֹמֹה לְדִידֵיהּ, ״וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ״ – רַבָּנַן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף זֶה חוֹל: ״הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים״.
אַף זֶה – וְלָא מִיבְּעֵי הַאיְךְ?! אֶלָּא הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מַלְכוּתָא דְּקָטְלָא חַד מִשִּׁיתָּא בְּעָלְמָא לָא מִיעַנְשָׁא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה״ – לְמַלְכוּתָא דִרְקִיעָא, ״וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ״ – לְמַלְכוּתָא דְּאַרְעָא; שְׁמוּאֵל לָא כְּתַנָּא קַמָּא וְלָא כְּיֵשׁ אוֹמְרִים?!
אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה – קֹדֶשׁ; וְזֶה הוּא חוֹל – דְּמִטָּתוֹ. וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּיֵשׁ אוֹמְרִים.
כָּל מַלְכַיָּא הָאֲמוּרִים בְּדָנִיֵּאל – חוֹל; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ: ״אַנְתְּ מַלְכָּא [מֶלֶךְ] מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא, מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתׇקְפָּא וִיקָרָא יְהַב לָךְ״.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף זֶה קֹדֶשׁ – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מָרִי חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָךְ״ – לְמַאן קָאָמַר? אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לִנְבוּכַדְ נֶצַּר קָאָמַר לֵיהּ, שָׂנְאוֹתֵיהּ מַאי נִינְהוּ – יִשְׂרָאֵל; מֵילָט קָא לָיֵיט לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל?!
וְתַנָּא קַמָּא סָבַר: שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל אִיכָּא, שׂוֹנְאֵי גוֹיִם לֵיכָּא?!
וּבְכָל כִּנּוּיִין – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין כּוּ׳.
וּרְמִינְהִי: ״יִתֵּן ה׳ אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה״! לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה״ – נֶאֱמַר כָּאן ״אָלָה״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אָלָה״; מָה לְהַלָּן שְׁבוּעָה, אַף כָּאן שְׁבוּעָה; מָה לְהַלָּן בַּשֵּׁם, אַף כָּאן בַּשֵּׁם.
אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי, הָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא, רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה ״הִשָּׁבַע״ וְ״אַל תִּשָּׁבַע״, ״קַלֵּל״ וְ״אַל תְּקַלֵּל״ – מָה ״הִשָּׁבַע״ בַּשֵּׁם, אַף ״לֹא תִּשָּׁבַע״ בַּשֵּׁם; מָה ״קַלֵּל״ בַּשֵּׁם, אַף ״לֹא תְּקַלֵּל״ בַּשֵּׁם.
וְרַבָּנַן, אִי גְּמִירִי גְּזֵירָה שָׁוָה – נִיבְעֵי שֵׁם הַמְיוּחָד! אִי לָא גְּמִירִי גְּזֵירָה שָׁוָה – ״אָלָה״ דִּשְׁבוּעָה הִיא מְנָא לְהוּ?
נָפְקָא לְהוּ מִדְּתַנְיָא: ״אָלָה״ – אֵין ״אָלָה״ אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה״.
הָתָם ״שְׁבוּעַת הָאָלָה״ כְּתִיב! הָכִי קָאָמַר: ״אָלָה״ – אֵין ״אָלָה״ אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה״.