מסכת שבועות דף י״ג עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Shevuot 13a, Chapter 1 Shevuot Shetayim Kamma
רש"י
בעומד במרדו - דלא עבד תשובה ודקשיא לך זבח רשעים תועבה מתני' רבי היא דאמר יוה"כ מכפר על שאינן שבין והאי קרא מוקי לה בשאר יומי:
פורק עול - כופר בעיקר:
מגלה פנים בתורה - בא על דברי תורה בחוצפא ובגלוי עזות פניו כגון (סנהדרין דף צט:) מנשה שהיה יושב ודורש באגדות של דופי לא היה למשה לכתוב אלא ותמנע היתה פלגש וילך ראובן בימי קציר חטים (בראשית ל׳:י״ד):
ברית - בשר מילה:
דבר ה' בזה זה הפורק עול - שביזה דיבור ראשון שאמור בסיני אנכי ה' אלהיך (שמות כ׳:ב׳) שלא שמעו אותו אלא מפי הגבורה:
ומגלה פנים - מדאפקיה קרא בלשון בזיון וזה בוזה דברי תורה הוא:
זה המיפר ברית בבשר - שהיא מצוה יחידית:
לא אמרתי אלא בזמן שעונה בה - אלמא בשאינו שב קאי קרא ובהנך תלת הוא דגלי לן אף לאחר יוה"כ הא בשאר אע"פ שאינו שב יום הכפורים מכפר:
ורבנן - דאית להו נמי בשאר עבירות דאין יוה"כ מכפר על שאינן שבין אמרי לך הא דגלי לן קרא בהנך תלת לאו ביוה"כ איירי אלא הכרת תכרת דקאמר תכרת לעולם הבא שאף מיתה אינה ממרקת על שלש הללו בלא תשובה אבל שאר עבירות בלא תשובה נמי מיתה ממרקת אחר יום הכפורים אבל יוה"כ בלא מיתה לא:
שאם עשה תשובה - ואין עונה בה מיתה ממרקת אף על שלש הללו ולא תכרת לעולם הבא:
אחד ישראל וכו' - מתכפרים משאר עבירות בשעיר המשתלח:
ומאן אית ליה האי סברא - דכהנים מתכפרין במשתלח:
רבי יהודה - לקמן בהאי פירקא:
אבל ר' יהודה לא סבר לה כרבי - שיהא יוה"כ מכפר על שאינן שבים ולא אתיא מתניתין אליביה:
או דלמא - רבי יהודה נמי כרבי סבר לה ומתניתין רבי יהודה נמי והאי דלא אמר רבי יהודה היא וסבר לה כרבי אורחא דמילתא שייך טפי למימר רבי היא וסבר לה כר' יהודה רביה ולא למימר רבי יהודה היא וסבר ליה כרבי תלמידיה:
דוקא קאמינא רבי סבר לה כרבי יהודה - בשעיר המשתלח דע"כ מתניתין רבי היא כדאוקימנא מדקתני יוה"כ מכפר על שאינן שבין אבל ר' יהודה לא סבר ליה כרבי דתניא אין יוה"כ מכפר על שאינן שבין לרבי יהודה:
חטאות ואשמות אין מכפרין אלא על השבין - דכתיב (במדבר ה) והתוודו את חטאתם וגו' (ויקרא ה) והתודה אשר חטא עליה:
שאין מכפרין על המזיד כשוגג - רוב חטאות ואשמות אין מכפרין על המזיד כשוגג אלא אשם שפחה חרופה ואשם נזיר טמא ואשם שבועת הפקדון וחטאת דשבועת העדות:
אך חלק - אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא וכל אכין ורקין מיעוטין ללמדך שפעמים שאין יוה"כ מכפר:
סתם סיפרא - תורת כהנים ר' יהודה היא הכי אמרינן בסנהדרין באלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פו.):
לא קראו מקרא קודש - לא קיבלו בברכותיו לומר מקדש ישראל ויוה"כ:
ומודה רבי בכרת דיומא - הא דתניא קמייתא דאינו מכפר על שאינן שבין בכרת של יום הכפורים קאמר של עינוי ושל מלאכה אבל על כל שאר עבירות מכפר אף על פי שעשה בו מלאכה ולא התענה בו:
דאי לא תימא הכי - דבכרת דיומיה מודה רבי דלא מכפר ותימא דאכרת דיומיה מכפר:
כרת דיוה"כ לית ליה לרבי - בתמיה א"כ למה כתב רחמנא ביום הכפורים כרת בשלמא שאר כריתות דאי מיית קודם יוה"כ לא איכפר אבל הנך למה לי הא כי עבר עליה מכפר עליה הא יומא:
אלמה לא - בתמיה כלומר אלמה אי אית ליה לרבי דמכפר על כרת דיומיה בלא תשובה לא איכא כרת ביום הכפורים:
והא משכחת לה כגון דעבד בליליא ומית דלא אתי יממא לכפורי ליה - שאין מכפר אלא יום כדכתיב (ויקרא ט״ז:ל׳) כי ביום הזה יכפר עליכם:
1בעומד במרדו, ורבי היא. דתניא: רבי אומר, על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר; חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר שאם עשה תשובה, יום הכפורים מכפר; ואם לאו, אין יום הכפורים מכפר.
2מאי טעמא דרבי? דתניא: (במדבר טו, לא) כי דבר ה' בזה זה הפורק עול ומגלה פנים בתורה ואת מצותו הפר זה המפר ברית בבשר (במדבר טו, לא) הכרת תכרת הכרת לפני יוה"כ תכרת לאחר יוה"כ׃
3יכול אפילו עשה תשובה ת"ל (במדבר טו, לא) עונה בה לא אמרתי אלא בזמן שעונה בה׃
4ורבנן הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא עונה בה שאם עשה תשובה ומת מיתה ממרקת׃
5ומי מצית מוקמת לה כרבי והא מדסיפא רבי יהודה היא רישא נמי ר' יהודה היא דקתני סיפא אחד ישראל ואחד כהנים ואחד כהן משוח ומאן אית ליה האי סברא רבי יהודה מכלל דרישא ר' יהודה׃
6אמר רב יוסף רבי היא וסבר לה כר' יהודה׃
7א"ל אביי דוקא קאמר מר רבי סבר לה כר' יהודה אבל רבי יהודה לא סבר לה כרבי או דלמא מדרבי סבר לה כרבי יהודה אף רבי יהודה סבר לה נמי כרבי מיהו אורחא דמילתא קתני למימר דתלמיד סבר לה כרביה׃
8א"ל אין דוקא קאמינא רבי סבר לה כרבי יהודה אבל ר' יהודה לא סבר לה כרבי׃
9דתניא יכול יהא יוה"כ מכפר על שבים ועל שאינן שבים ודין הוא הואיל וחטאת ואשם מכפרין ויום הכפורים מכפר מה חטאת ואשם אין מכפרין אלא על השבים אף יוה"כ אין מכפר אלא על השבים מה לחטאת ואשם שאין מכפרין על המזיד כשוגג תאמר ליוה"כ שמכפר על המזיד כשוגג׃
10הואיל ומכפר על המזיד כשוגג יכפר על שבים ועל שאינן שבים תלמוד לומר (ויקרא כג, כז) אך חלק׃
11סתם סיפרא מני ר' יהודה וקאמר שבים אין לא שבים לא׃
12ורמי סתם סיפרא אסתם סיפרא דתניא יכול לא יהא יוה"כ מכפר אא"כ התענה בו וקראו מקרא קדש ולא עשה בו מלאכה לא התענה בו ולא קראו מקרא קדש ועשה בו מלאכה מנין ת"ל (ויקרא כג, כח) יום כפורים הוא מ"מ׃
13אמר אביי לא קשיא הא רבי והא רבי יהודה׃
14רבא אמר הא והא רבי ומודה רבי בכרת דיומא דאי לא תימא הכי כרת דיום הכפורים לרבי לית ליה׃
15אלמה לא משכחת לה כגון דעבד בליליא ומית דלא אתא יממא לכפורי ליה׃
16אלא אימא:
תוספות
בעומד במרדו - הקשה הר"ר שלמה מדריו"ש דבפרק בתרא דיומא (דף פה: ושם) אמרינן מיתה ויום הכפורים מכפרים עם התשובה עם התשובה אין בפני עצמו לא הא מני דלא כרבי והא לא אתיא אפילו כרבנן דאית להו דמיתה בלא תשובה מכפרת בשאר עבירות דלאו הנך שלשה ויש לומר דהכא לא קאמרי רבנן דמיתה ממרקת אלא עם היסורין והדינין שדנין אותו לאחר מיתה וע"י כך אינו נכרת לעולם הבא אבל עם התשובה מיתה ממרקת לגמרי שאין נדון עוד ביסורין לאחר מיתה אבל לרבי מיתה ויוה"כ בלא תשובה ממרקת לגמרי בשאר עבירות והשתא אתי שפיר כרבנן:
שאין מכפרין על המזיד - פירש בקונטרס רוב חטאות ואשמות אין מכפרין על המזיד אלא אשם שפחה חרופה ואשם נזיר טמא ואשם שבועת הפקדון וחטאת דשבועת העדות וא"ת ונגמר מהנהו שמכפר על הזדון כשוגג וי"ל דאיכא למיפרך שכן אין מכפר על חייבי כריתות וחייבי מיתות ב"ד:
הואיל ומכפר על המזיד - וא"ת נימא דיוה"כ לא יכפר על המזיד מידי דהוה אחטאת ואשם וי"ל דקרא דיוה"כ הוא איכא למ"ד דמשמע אפי' אינם שבים וכ"ע מודו דמרבינן במזיד ועוד דאדרבה נילף משעיר הנעשה בפנים שמכפר על המזיד:
לא קראו מקרא קודש - פירש בקונטרס שלא קיבלו עליו בברכותיו לומר מקדש ישראל ויום הכפורים ואין נראה דלא אשכחן ברכות ביום הכפורים דליהוו דאורייתא ונראה לר"ת קראו מקרא קודש שמודה שב"ד קדשוהו ושובת ממלאכה בשביל קדושת היום ולא קראו מקרא קדש שאינו שובת מחמת קדושת היום אלא מחמת שמתעצל לעשות מלאכה:
תלמוד לומר יום כפורים הוא מכל מקום - תימה דלמא בעשה תשובה איירי ולעולם סבר תנא דאינו מכפר אלא על השבין:
דאי לא תימא הכי - ואם תאמר למה לו אך חלק למאי דס"ד השתא דידעינן מסברא דכרת דיום הכפורים לרבי לית ליה וי"ל דהמ"ל ולטעמיך או שמא איצטריך אך אפי' חזר בו מעבירה אלא שמבעט בכפרה שאינו רוצה שיום הכפורים יכפר:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
ואוקימנא למתני' בעבר על מצות עשה ולא עשה תשובה אלא עומד במרדו ורבי היא דתניא אע"פ שלא עשה תשובה יוה"כ מכפר עליו חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר שאין יוה"כ מכפר עליהן אלא אם יחזרו בתשובה כו'. דברי רבי ורבנן פשוטים הם.
ואקשי' ומי מצות מוקמת לה למתני' כרבי והא מדקתני סיפא אחד ישראל ואחד כהנים ואחד כהן משוה ותירצה רב יהודה שחללו כולן מתכפרין בשעיר המשתלח בשרא עבירות ומתני' ר' יהודה היא מכלל דרישא נמי ר' יהודה היא. ופריק רב יוסף מתני' כולה רבי היא וסיפא סבר לה כר' יהודה. פי' ר' יהודה רביה. ורבי תלמיד הוא. ואמר ליה דוקא קא אמרת.
א"ל רב יוסף דוקא קאמינא.
דרבי סבר לה כר' יהודה רביה דשעיר המשתלח בשאר עבירות זולתי טומאת מקדש וקדשיו מכפר על הכל.
ור' יהודה לא סבר לה כרבי דיוה"כ מכפר אפי' על שאינן שבין - דקתני סתמא בתורת כהנים דהוא סיפרא כי יוה"כ אינו מכפ' אלא על השבין שנאמר אך בעשור לחדש וגו' וקיימא לן אכין ורקין מיעוטין.
ואינו מכפר על שאינן שבין.
וסתם סיפרא ר' יהודה היא כדגרסינן באלו הן הנחנקין משמיה דר' יוחנן סתם סיפרא ר' יהודה:
ורמינן סתם סיפרק אסתם סיפרא.
ופריק אביי הא רבי [והא ר'] יהודה.
רבא אמר הא והא רבי היא - והא דתניא אם לא שב אינו מתכפר לו בעבירה שעבר יום הכפורים דאי לא תימא הכי כרת דכיתבא ביום הכפורים לית ליה לרבי. ודחינן כרת (לר') דיוה"כ (היכי) [הכ] משכחת לה. כגון דאכיל בליליא או עבד עבידתא ומית דלא סליק עמוד השחר לכפורי ליה.
מסכת שבועות דף י״ג עמוד א׳
מסכת שבועות דף י״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־368 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: שבועות דף י״ג ע״א
פתיחה בקורא