בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת שבועות דף י״ג עמוד א׳פרק 1 שבועות שתים קמא

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת שבועות דף י״ג עמוד א׳

    מסכת שבועות דף י״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־388 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    בְּעוֹמֵד בְּמִרְדּוֹ, וְרַבִּי הִיא. דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר, עַל כׇּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עָשָׂה תְּשׁוּבָה בֵּין לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה – יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; חוּץ מִפּוֹרֵק עוֹל וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה וּמֵפֵר בְּרִית בְּבָשָׂר – שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; וְאִם לָאו, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.

    מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דְּתַנְיָא: ״כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה״ – זֶה הַפּוֹרֵק עוֹל וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. ״וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר״ – זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בַּבָּשָׂר. ״הִכָּרֵת תִּכָּרֵת״ – הִכָּרֵת לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, תִּכָּרֵת לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים.

    יָכוֹל אֲפִילּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֲוֹנָהּ בָּהּ״ – לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁעֲוֹנָהּ בָּהּ.

    וְרַבָּנַן – ״הִכָּרֵת״ בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״תִּכָּרֵת״ לָעוֹלָם הַבָּא, ״עֲוֹנָהּ בָּהּ״ – שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה וָמֵת, מִיתָה מְמָרֶקֶת.

    וּמִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לַהּ כְּרַבִּי?! וְהָא מִדְּסֵיפָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי יְהוּדָה הִיא! דְּקָתָנֵי סֵיפָא: אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים וְאֶחָד כֹּהֵן מָשׁוּחַ; וּמַאן אִית לֵיהּ הַאי סְבָרָא – רַבִּי יְהוּדָה; מִכְּלָל דְּרֵישָׁא רַבִּי יְהוּדָה.

    אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי הִיא, וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דַּוְקָא קָאָמַר מָר – רַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, אֲבָל רַבִּי יְהוּדָה לָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי? אוֹ דִלְמָא, מִדְּרַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, אַף רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ נָמֵי כְּרַבִּי; מִיהוּ אוֹרְחָא דְמִילְּתָא קָתָנֵי – לְמֵימַר דְּתַלְמִיד סָבַר לַהּ כְּרַבֵּיהּ?

    אֲמַר לֵיהּ: אִין, דַּוְקָא קָאָמֵינָא – רַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, אֲבָל רַבִּי יְהוּדָה לָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי.

    דְּתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַל שָׁבִים וְעַל שֶׁאֵינָן שָׁבִים? וְדִין הוּא – הוֹאִיל וְחַטָּאת וְאָשָׁם מְכַפְּרִין, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; מָה חַטָּאת וְאָשָׁם – אֵין מְכַפְּרִין אֶלָּא עַל הַשָּׁבִים, אַף יוֹם הַכִּפּוּרִים – אֵין מְכַפֵּר אֶלָּא עַל הַשָּׁבִים! מָה לְחַטָּאת וְאָשָׁם – שֶׁאֵין מְכַפְּרִין עַל הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג; תֹּאמַר לְיוֹם הַכִּפּוּרִים – שֶׁמְּכַפֵּר עַל הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג?!

    הוֹאִיל וּמְכַפֵּר עַל הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג, יְכַפֵּר עַל שָׁבִים וְעַל שֶׁאֵינָן שָׁבִים! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַךְ״ – חָלַק.

    סְתָם סִיפְרָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה; וְקָאָמַר: שָׁבִים אִין, לֹא שָׁבִים לָא.

    וְרָמֵי סְתָם סִיפְרָא אַסְּתַם סִיפְרָא – דְּתַנְיָא: יָכוֹל לֹא יְהֵא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְעַנָּה בּוֹ, וּקְרָאוֹ מִקְרָא קֹדֶשׁ, וְלֹא עָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה; לֹא הִתְעַנָּה בּוֹ, וְלֹא קְרָאוֹ מִקְרָא קֹדֶשׁ, וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹם כִּפֻּרִים הוּא״ מִכׇּל מָקוֹם!

    אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי, וְהָא רַבִּי יְהוּדָה.

    רָבָא אָמַר: הָא וְהָא רַבִּי, וּמוֹדֶה רַבִּי בְּכָרֵת דְּיוֹמָא. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, כָּרֵת דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְרַבִּי לֵית לֵיהּ.

    אַלְּמָה לָא? מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ – כְּגוֹן דַּעֲבַד בְּלֵילְיָא וּמִית, דְּלָא אֲתָא יְמָמָא לְכַפּוֹרֵי לֵיהּ!

    אֶלָּא אֵימָא: