בוני התלמוד

    מסכת ערכין דף ו׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    רבי ינאיגבאי הוה ויזיף מעות הצדקה לצורכו ופרע:

    דכמה דמשהירבי ינאי דלית ליה זוזי למפרע ניחא להו לעניים:

    דמעשהרבי ינאי לציבורא ואמר דלית ליה מעות לחלק לעניים וכופה אותם לצדקה ואיכא רווחא לעניים:

    מנורהכמשמעה:

    נרקרוישוי"ל של כסף או של זהב:

    מדאמר ר' אסי כו'כלומר מדנקט ר' אסי עובד כוכבים דפעי וצועק למה שניתם ממה שנתתי מכלל דישראל דלא פעי שרי לשנויי לדבר מצוה דאי בישראל אסור ל"ל למנקט עובד כוכבים:

    שלא נשתקע שם בעליהממנה שעדיין אומרים זו היא מנורה נדבתו של פלוני עובד כוכבים:

    אסור לשנותהדפעי:

    ולמאיקאמר ר' אסי דאסור לשנותה אילימא כו':

    שעזרקעובד כוכבים היה:

    לא שכיחשעזרק במתא דליפעי שסוחר היה ומחזר בעיירות:

    מתני' הגוסס והיוצא ליהרג כו'מפרש בגמרא טעמא:

    ר"ח בן עקביאאיוצא ליהרג פליג אבל בגוסס מודה דכתיב (ויקרא כ״ז:ח׳) והעמיד והעריך אותו וגוסס לאו בר העמדה והערכה הוא:

    שדמיו קצוביןבפרשה ערכין אבל אנודר מודה דהא כנמכר בשוק בעי למשיימיה וזה אינו נמכר בשוק כלומר שאין אדם קונהו ויפסיד מעותיו:

    נודר ומעריך כו'ובגמרא מפרש מאי קא אתי ר' יוסי למימר הא ת"ק לא אמר אינו נודר שאם אמר דמי פלוני עלי יפטר דהא לא נידר קאמר:

    גמ' אלא לא נערך אמאי לאהרי דמיו קצובין:

    כל חרם לא יפדהמי שהוא ראוי ליחרם וליהרג אינו בכלל פדיון:

    למומתין בידי שמיםכגון האי דכתיב השור יסקל וגם בעליו יומת והך מיתה ליכא למימר בידי אדם דהא אמרי' בפ"ק דסנהדרין (דף טו:) מות יומת המכה רוצח הוא על רציחתו אתה הורגו ואי אתה הורגו על רציחת שורו:

    שלא ניתנה שגגתן לכפרהכגון מגדף ומקלל אביו דאם עשה בשוגג אינו בקרבן ולא בגלות:

    מיתות קלותכלומר דקלות להך מילתא שניתנה שגגתן לכפרה כגון רוצח דשגגתו גולה ועובד ע"ז ומחלל שבת ובא על הערוה דשגגתו חטאת:

    כולי עלמא לא פליגידודאי נדרו נדר והקדישו הקדש ומעריך את אחרים דהא בר דעה הוא:

    מלוה על פהכגון זה שהזיק ולא עמד בדין על כך קודם למיתה: תשלומי נזק כתובין בתורה ומדאורייתא משעבד ליה בעל כרחיה:

    ואיכא דמתני להלהא דרב יוסף ורבה:

    חייבדבר דעה הוא:

    פטוריןדאין לו דמים ועומד הוא ליחבל וכל הנך איכא ליהרג בדיני ישראל קאמר:

    לחזרת עמידת ב"דשאין אתה יכול להחזירו לב"ד ולעמוד בדין על מה שחבל שאין מענין את דינו:

    ערכין ו עמוד ב

    1איני? והא רבי ינאי יזיף ופרע! שאני רבי ינאי, דניחא להו לעניים דכמה דמשהי מעשי ומייתי להו.

    ברייתא

    2ת"ר ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת אסור לשנותה. סבר רבי חייא בר אבא למימר: לא שנא לדבר הרשות ולא שנא לדבר מצוה. אמר ליה רב אמי: הכי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה מותר לשנותה.

    3מדאמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: בעובד כוכבים שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת, עד שלא נשתקע שם בעליה אסור לשנותה, משנשתקע שם בעליה מותר לשנותה.

    4למאי? אילימא לדבר הרשות, מאי איריא עובד כוכבים אפילו ישראל נמי!

    5אלא לדבר מצוה, וטעמא דעובד כוכבים הוא דפעי, אבל ישראל דלא פעי שפיר דמי.

    6שעזרק טייעא אינדב שרגא לבי כנישתא דרב יהודה, שנייה רחבא ואיקפד רבא. איכא דאמרי: שנייה רבא ואיקפד רחבא, וא"ד שנייה חזני דפומבדיתא, ואיקפד רחבא ואיקפד רבה.

    7מאן דשנייה סבר דלא שכיח, ומאן דאיקפד סבר זמנין דמקרי ואתי.

    מתני׳ · משנה

    8הגוסס והיוצא ליהרג לא נידר ולא נערך. ר' חנינא בן עקביא אומר: נערך, מפני שדמיו קצובין. רבי יוסי אומר: דנודר ומעריך ומקדיש, ואם הזיק חייב.

    גמ׳ · גמרא

    9בשלמא גוסס לא נידר דלאו בר דמים הוא, ולא נערך דלאו בר העמדה והערכה הוא, אלא יוצא ליהרג, בשלמא לא נידר דלאו בר דמים הוא, אלא לא נערך אמאי לא?

    10דתניא: מנין היוצא ליהרג ואמר ״ערכי עלי״, שלא אמר כלום? ת"ל (ויקרא כז, כח) ״כל חרם לא יפדה״. יכול אפילו קודם שנגמר דינו? תלמוד לומר: (ויקרא כז, כט) ״מן האדם״, ולא כל האדם.

    11ולרבי חנינא בן עקביא, דאמר נערך מפני שדמיו קצובין, האי ״כל חרם״ מאי עביד ליה?

    12לכדתניא, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: לפי שמצינו למומתים בידי שמים שנותנין ממון ומתכפר להם, שנאמר ״(שמות כא״, ל) ״אם כופר יושת עליו״, יכול אף בידי אדם כן? תלמוד לומר ״כל חרם לא יפדה״.

    13אין לי אלא מיתות חמורות, שלא ניתנה שגגתן לכפרה, מיתות קלות, שניתנה שגגתן לכפרה, מנין? תלמוד לומר: ״כל חרם״.

    14רבי יוסי אומר: נודר ומעריך כו'. ותנא קמא מי קאמר דלא?

    15אלא, בנודר ומעריך ומקדיש כ"ע לא פליגי, כי פליגי באם הזיק. תנא קמא סבר: אם הזיק אינו חייב בתשלומין, ורבי יוסי סבר: אם הזיק חייב בתשלומין.

    16במאי קמיפלגי? אמר רב יוסף: במלוה על פה גובה מן היורשין קמיפלגי, תנא קמא סבר: מלוה על פה אינו גובה מן היורשין, ורבי יוסי סבר: המלוה על פה גובה מן היורשין.

    17רבא אמר: דכ"ע מלוה על פה אינו גובה מן היורשין, והכא במלוה כתובה בתורה קמיפלגי, תנא קמא סבר: מלוה כתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא, ורבי יוסי סבר: ככתובה בשטר דמיא.

    18ואיכא דמתני לה אהא: היוצא ליהרג, הוא שחבל באחרים חייב, אחרים שחבלו בו פטורין. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף הוא אם חבל באחרים פטור, שלא ניתן לחזרת עמידת בית דין.

    תוספות

    אילימא לדבר הרשות מאי איריא עובד כוכבים אפילו ישראל נמיהכי נמי מצי למימר מאי איריא לא נשתקע שם בעליה אפי' נשתקע נמי:

    מנין ליוצא ליהרג ואמר ערכי עלי שלא אמר כלוםומשום דליתא בדמים ליכא למעוטי דהא איתרבו לעיל (ערכין דף ב.) מנוול ומוכה שחין:

    כי פליגי באם הזיקובאם הקדיש לא פליגי שמיד שהקדיש חל הקדש ולא דמיא למלוה אבל יש להקשות אמאי לא פליגי באם נדר והעריך וי"ל דנקט הזיק משום דקתני חיוב בתשלומין (משום) [אהזיק] משמע דאהזיק לחודיה פליגי ובנודר ומעריך שמא יחול מיד אבל גובה מן היורשין ונודר ומעריך איצטריך דס"ד הואיל ואינו נידר ונערך נודר ומעריך נמי אינו קמ"ל דנודר ומעריך ומקדיש כשאר בני אדם:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' אינדב שרגאעי' ב"ב דף ח ע"א תוס' ד"ה יתיב:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ערכין דף ו׳ עמוד ב׳

    מסכת ערכין דף ו׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־439 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    רבי ינאי גבאי הוה ויזיף מעות הצדקה לצורכו ופרע:

    דכמה דמשהי רבי ינאי דלית ליה זוזי למפרע ניחא להו לעניים:

    דמעשה רבי ינאי לציבורא ואמר דלית ליה מעות לחלק לעניים וכופה אותם לצדקה ואיכא רווחא לעניים:

    מנורה כמשמעה:

    נר קרוישוי"ל של כסף או של זהב:

    מדאמר ר' אסי כו' כלומר מדנקט ר' אסי עובד כוכבים דפעי וצועק למה שניתם ממה שנתתי מכלל דישראל דלא פעי שרי לשנויי לדבר מצוה דאי בישראל אסור ל"ל למנקט עובד כוכבים:

    שלא נשתקע שם בעליה ממנה שעדיין אומרים זו היא מנורה נדבתו של פלוני עובד כוכבים:

    אסור לשנותה דפעי:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Arakhin 6b · Sefaria

    תוספות

    אילימא לדבר הרשות מאי איריא עובד כוכבים אפילו ישראל נמי הכי נמי מצי למימר מאי איריא לא נשתקע שם בעליה אפי' נשתקע נמי:

    מנין ליוצא ליהרג ואמר ערכי עלי שלא אמר כלום ומשום דליתא בדמים ליכא למעוטי דהא איתרבו לעיל (ערכין דף ב.) מנוול ומוכה שחין:

    כי פליגי באם הזיק ובאם הקדיש לא פליגי שמיד שהקדיש חל הקדש ולא דמיא למלוה אבל יש להקשות אמאי לא פליגי באם נדר והעריך וי"ל דנקט הזיק משום דקתני חיוב בתשלומין (משום) [אהזיק] משמע דאהזיק לחודיה פליגי ובנודר ומעריך שמא יחול מיד אבל גובה מן היורשין ונודר ומעריך איצטריך דס"ד הואיל ואינו נידר ונערך נודר ומעריך נמי אינו קמ"ל דנודר ומעריך ומקדיש כשאר בני אדם:

    Tosafot on Arakhin 6b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' אינדב שרגא עי' ב"ב דף ח ע"א תוס' ד"ה יתיב:

    Gilyon HaShas on Arakhin 6b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת ערכין, דף ו׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־439 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״איני? והא רבי ינאי יזיף ופרע! שאני…״

      חכמים: רבי ינאי.

    2. קטע 242 מילים

      נפתחת ב״ת"ר ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית…״

      חכמים: רבי חייא בר אבא, רב אמי, רבי יוחנן, אבא.

    3. קטע 326 מילים

      נפתחת ב״מדאמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: בעובד…״

    4. קטע 411 מילים

      נפתחת ב״למאי? אילימא לדבר הרשות, מאי איריא עובד…״

    5. קטע 514 מילים

      נפתחת ב״אלא לדבר מצוה, וטעמא דעובד כוכבים הוא…״

    6. קטע 626 מילים

      נפתחת ב״שעזרק טייעא אינדב שרגא לבי כנישתא דרב…״

      חכמים: רב יהודה, רבא, רבה.

    7. קטע 711 מילים

      נפתחת ב״מאן דשנייה סבר דלא שכיח, ומאן דאיקפד…״

    8. קטע 826 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ הגוסס והיוצא ליהרג לא נידר ולא…״

      חכמים: רבי יוסי.

    9. קטע 931 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ בשלמא גוסס לא נידר דלאו בר…״

    10. קטע 1033 מילים

      נפתחת ב״דתניא: מנין היוצא ליהרג ואמר ״ערכי עלי״,…״

    11. קטע 1115 מילים

      נפתחת ב״ולרבי חנינא בן עקביא, דאמר נערך מפני…״

      חכמים: רבי חנינא.

    12. קטע 1238 מילים

      נפתחת ב״לכדתניא, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן…״

      חכמים: רבי ישמעאל, רבי יוחנן.

    13. קטע 1319 מילים

      נפתחת ב״אין לי אלא מיתות חמורות, שלא ניתנה…״

    14. קטע 1411 מילים

      נפתחת ב״רבי יוסי אומר: נודר ומעריך כו'. ותנא…״

      חכמים: רבי יוסי.

    15. קטע 1526 מילים

      נפתחת ב״אלא, בנודר ומעריך ומקדיש כ"ע לא פליגי,…״

      חכמים: רבי יוסי.

    16. קטע 1631 מילים

      נפתחת ב״במאי קמיפלגי? אמר רב יוסף: במלוה על…״

      חכמים: רב יוסף, רבי יוסי.

    17. קטע 1731 מילים

      נפתחת ב״רבא אמר: דכ"ע מלוה על פה אינו…״

      חכמים: רבי יוסי, רבא.

    18. קטע 1831 מילים

      נפתחת ב״ואיכא דמתני לה אהא: היוצא ליהרג, הוא…״

      חכמים: רבי שמעון.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ערכין דף ו׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026