בוני התלמוד

    מסכת ערכין דף ל״א עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    תני חדאבמקדיש שדה אחוזה לוה וגואל היינו הך דקתני לעיל אם גאל יגאל מלמד שלוה וגואל כו' ור"ש קאמר לה ואידך רבנן דפליגי עליה:

    מתני' הרי זה גואל מידואין לו דין שדה אחוזה שצריך להמתין שתי שנים:

    הרי זה כמין רביתשכשמחזיר לו מעותיו בתוך שנה ואין זה מנכה לו כלום נמצא שנשתמש בביתו בשכר המתנת מעותיו:

    ואינה רביתגמורה דרבית לא מיקרי אלא ע"י הלואה ולא ע"י מכר:

    יגאל בנובתוך שנה אם ירצה אבל לאחר שנה נחלט ואינו נגאל עוד לעולם כדכתיב (ויקרא כ״ה:ל׳) ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה וגו':

    אלא משעה שנמכרשאם מכרה ראובן לשמעון בניסן ושמעון ללוי באייר כיון שהגיע ניסן הבא נחלט ואין מונין למכר שני אלא לראשון:

    שנאמר עד מלאת לו שנהמשמע לזה שהיתה אחוזה שלו מונין:

    את חדש העיבורשאם היתה שנה מעוברת אינה נחלטת עד שלשה עשר חדש:

    שנה ועיבורהבין בשנה פשוטה בין בשנה מעוברת נותנין לו שנת לבנה וימים שיתירים בשנת חמה על שנת לבנה אחד עשר יום שמהם אנו מעברים את השנה:

    ואחד הניתן במתנהאם רצה נותן לגאול בתוך שנתו יגאל ואם לאו חלוט לו:

    גמ' מתני'דקתני הרי זה גואל מיד דמשמע אפי' בו ביום שמכרה מותר לגאול דלא כרבי:

    ימים תהיה גאולתו ואין ימים פחותין משניםדלא תשהא ביד לוקח פחות משני ימים:

    ורבנןאין הכי נמי דההיא ודאי מיבעי ליה להכי דממכרו ולא שנת מנין עולם וימים מיבעי ליה למעת לעת שאם מכרה באחד בניסן בחצי היום אין מונין לו שנה עד שיגיע חצי היום של אחד בניסן הבא:

    מיום ליוםשאם מכרה באחד בניסן אין מונין שנה למנין עולם דלימא כיון שהגיע תשרי עלתה לו שנה שהרי יצתה אותה שנה אלא עד אחד בניסן הבא אינו נחלט:

    שנת ממכרוולא של מנין עולם:

    מתני' ר' יהודה היאדאמר צד אחד ברבית מותר דרבית הבאה ע"י מכר קרי צד אחד משום דאין בא לידי רבית משני צדדין שאם לא יגאלנה ותיחלט לו אין כאן רבית אבל הלואה ודאי באה לידי רבית שאינה נחלטת לעולם:

    ועשה לו שדהו מכרשמשכן לו שדהו על אותו מנה וכתב לו אם לא אתן לך מנה מיכן ועד שלש שנים הרי היא שלך:

    בזמן שהמוכר אוכל פירותכל אותן שנים מותר:

    לוקח אוכל פירות אסורשמא יגאלנה בתוך שלש ונמצא שאכלם ברבית:

    מתני' ר' יהודה היאדאמר צד אחד ברבית מותר דרבית הבאה ע"י מכר קרי צד אחד משום דאין בא לידי רבית משני צדדין שאם לא יגאלנה ותיחלט לו אין כאן רבית אבל הלואה ודאי באה לידי רבית שאינה נחלטת לעולם:

    מעשה בביתוס בן זונין גרסינן:

    צד אחד ברביתשאם יגאלנה יהא רבית ואם לאו לא יהא רבית:

    ערכין 31 עמוד א

    1תני חדא: לוה וגואל וגואל לחצאין, ותניא אידך: אינו לוה וגואל ואינו גואל לחצאין. לא קשיא, הא רבנן והא ר"ש:

    מתני׳ · משנה

    2המוכר בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד, וגואל כל שנים עשר חדש, הרי זה כמין רבית, ואינו רבית.

    3מת המוכר יגאל בנו, מת הלוקח יגאל מיד בנו. אין מונין שנה אלא משעה שמכר, שנאמר: ״(ויקרא כה״, ל) ״עד מלאת לו שנה״.

    4כשהוא אומר ״תמימה״, להביא את חדש העיבור. רבי אומר: ליתן לו שנה ועיבורה. הגיע יום שנים עשר חדש ולא נגאלה היתה חלוטה לו. אחד הלוקח ואחד הניתן לו במתנה, שנאמר: ״{ויקרא כה }״לצמיתות״.

    גמ׳ · גמרא

    5מתני' דלא כרבי, דתניא: רבי אומר: ״ימים״ אין ימים פחות משנים.

    6ורבנן, האי ״ימים״ מאי עבדי ליה? מיבעי ליה מיום ליום. ורבי, מיום ליום מנא ליה? נפקא ליה {ויקרא כ״ה:כ״ט } מעד תום שנת ממכרו.

    7ורבנן? ההוא מיבעי ליה שנת ממכרו שלו, ולא שנת של מנין עולם. וימים מיבעי להו למעת לעת, דאי מעד תום שנת ממכרו״ הוה אמינא: מיום ליום אין, מעת לעת לא, כתב רחמנא ״ימים.

    8ורבי, מעת לעת מנא ליה? נפקא ליה מתמימה. ורבנן? ההוא מיבעי ליה לעיבורה.

    9ורבי נמי, הא מיבעי ליה לעיבורה! הכי נמי, מיום ליום ומעת לעת מעד תום שנת ממכרו נפקא.

    10הרי זו כמין רבית וכו'. והתניא: הרי זו רבית גמורה, אלא שהתורה התירתו!

    11אמר רבי יוחנן: לא קשיא, הא רבי יהודה והא רבנן. דתניא: הרי שהיה נושה בחבירו מנה, ועשה לו שדהו מכר, בזמן שהמוכר אוכל פירות מותר, לוקח אוכל פירות אסור.

    12רבי יהודה אומר: אף בזמן שהלוקח אוכל פירות מותר. אמר רבי יהודה: מעשה בביתוס בן זונין שעשה שדהו מכר על פי ר"א בן עזריה, ולוקח אוכל פירות היה. אמרו לו: משם ראייה? מוכר אוכל פירות היה, ולא לוקח.

    13מאי בינייהו? צד אחד ברבית איכא בינייהו, תנא קמא סבר: צד אחד ברבית אסור, ור' יהודה סבר: צד אחד ברבית מותר.

    תוספות

    תני חדא לוה וגואל לחצאיןפירש רש"י דאמקדיש שדה אחוזה קאי ול"נ דא"כ הוי סתם מתני' דתנן בהקדש מותר בכולן כר"ש ולא כרבנן ואור"י דקאי אמוכר בית בבתי ערי חומה וכן מוכחת הסוגיא בפ"ק דקדושין (דף כא. ושם כ:) אבל מקדיש שדה אחוזה אפי' רבנן מודו דלוה וגואל לחצאין:

    תניא בת"כ גבי מוכר שדה אחוזה וחשב שני ממכרו שנים אתה מחשב ואי אתה מחשב חדשים ומנין אם רצה לעשות חדשים שנה יעשה ת"ל וחשב וא"ת היכי מצינו ששניהם לצורך המוכר שיהא בו ריוח למוכר בשלמא כשמחשב חדשים מצינו כגון שבא לגאלה באמצע השנה דמחשבינן ליה חדשים שעברו שאכל הלוקח לגרע פדיונו כמו שאנו מחשבין השנים שעברו שאכל הלוקח אבל אי אתה מחשב חדשים היכי משכחת לה ויש לומר דמשכחת ליה כגון אם מכר בניסן בעשרה ליטרין ומחצה ויש עד היובל י' שנים ומחצה ובא לגואלה בר"ה ויש עוד להבא עד היובל ה' שנים:

    מיום ליום ומעת לעת מעד תום שנת ממכרו נפקאבמס' נדה דף מז: ושם ד"ה כולן) פירש ה"ר ר' אלחנן דדוקא בבתי ערי חומה בעינן מעת לעת [לשעות] אבל אינך דהתם דמצי למימר דאזלינן בהן בתר שנים שלהם ולא בתר שנות עולם בכולהו לא בעינן מעת לעת [לשעות] דבבתי ערי חומה דוקא הוא דגלי ליה קרא אבל דאינך לא והתוס' כתבו כאן הוא הדין בכולהו בעינן מעת לעת [לשעות] דילפינן שנה [שנה] מבתי ערי חומה כדאמר הש"ס לקמן גבי מילתא אחריתי:

    והתניא הרי זו רבית גמורה אלא שהתורה התירתוומסיק רבי יוחנן הא ר' יהודה הא רבנן פירוש מתני' כר' יהודה דאמר צד אחד ברבית מותר וברייתא דתני רבית גמורה אתיא כרבנן וא"ת מאי שנא ממשכנתא בלא נכייתא דאינו אלא אבק רבית כדאיתא באיזהו נשך (ב"מ דף סב. ושם) א"ל רבינא והרי משכנתא בלא נכייתא דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה ובדיננו אין מחזירין ממלוה ללוה אלמא לאו רבית גמורה היא והכא אמר דהוי ריבית גמורה ולפי פירוש רש"י דמחלק בין שדה לבית ניחא גבי הא דתנן פרק איזהו נשך (בבא מציעא סד:) המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות (ממנו) [מפני] שהוא רבית ופירש רש"י שם מאי שנא ממשכנתא דנכייתא דשרי ותירץ דיש לחלק בין שדה לבית דשמא השדה לא יעשה פירות אבל הבית אי אפשר שלא יהנה ממנו בדירתו ומשום הכי כי מנכה לו מן השכירות הוי רבית ולפי זה ניחא נמי הכא דבית שהוא דר בו בלא ספק הוי רבית גמורה אבל שדה דשמא לא יעשה פירות כי אכיל ליה נמי בלא נכייתא לאו רבית גמורה היא ואין נראה לר"ת חילוק זה דבבית נמי איכא ספיקא שמא יפול או ישרף אלא ודאי אין חילוק בין שדה לבית וההיא דמלוה את חבירו לא ישכור ממנו בפחות יש לתרץ דלא דמי למשכנתא בנכייתא דשרי דההיא משכנתא מיירי שהלוה לו על השדה ואין הלוה יכול להשכירו לאחר מפני שהוא ביד המלוה משום הכי אינו רבית דהא בלאו הכי הוא בטל והא דתנן המלוה את חבירו לא ישכור ממנו בפחות מיירי שלא הלוה לו על שדה או על הבית וביד הלוה להשכירו לאחר נמצא כשמוזיל גביה רבית הואי ולפי' זה דר"ת אינו מחלק בין שדה לבית הדרא קושיא לדוכתיה מאי שנא ממשכנתא בלא נכייתא דלא חשבינן ליה רבית גמורה וצ"ל דרבית גמורה מדרבנן קאמר והאי דאמר אלא שהתורה התירתו הכי פירושו מדכתב לן רחמנא דין בתי ערי חומה גלי לן דכי ה"ג אין זה רבית דאורייתא:

    ור' יהודה סבר צד אחד ברבית מותרוא"ת לר' יהודה משכנתא בלא נכייתא נמי תישתרי דצד אחד בריבית הוא ושמא לא יפדנו עוד וי"ל דלא חשבינן צד אחד ברבית אלא כגון עשה לו שדהו מכר דאיכא צד מכר אם לא יפדנו בתוך הזמן הקבוע לו אבל משכנתא בלא נכייתא דליכא ביה צד מכר דלעולם הוא ביד הלוה לפדותו ואם יפדנו כיון שאין מנכה לו מן הפירות שאכל הוה ליה רבית מידי דהוה אמלוה סאה בסאה ולא חשיב ליה ר' יהודה צד אחד ברבית אף על גב דשמא לא יתייקר מ"מ כיון דאין בו צד מכר אסור ולא חשיב ליה ר"י צד אחד ברבית:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ערכין דף ל״א עמוד א׳

    מסכת ערכין דף ל״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־298 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    תני חדא במקדיש שדה אחוזה לוה וגואל היינו הך דקתני לעיל אם גאל יגאל מלמד שלוה וגואל כו' ור"ש קאמר לה ואידך רבנן דפליגי עליה:

    מתני' הרי זה גואל מיד ואין לו דין שדה אחוזה שצריך להמתין שתי שנים:

    הרי זה כמין רבית שכשמחזיר לו מעותיו בתוך שנה ואין זה מנכה לו כלום נמצא שנשתמש בביתו בשכר המתנת מעותיו:

    ואינה רבית גמורה דרבית לא מיקרי אלא ע"י הלואה ולא ע"י מכר:

    יגאל בנו בתוך שנה אם ירצה אבל לאחר שנה נחלט ואינו נגאל עוד לעולם כדכתיב (ויקרא כ״ה:ל׳) ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה וגו':

    אלא משעה שנמכר שאם מכרה ראובן לשמעון בניסן ושמעון ללוי באייר כיון שהגיע ניסן הבא נחלט ואין מונין למכר שני אלא לראשון:

    שנאמר עד מלאת לו שנה משמע לזה שהיתה אחוזה שלו מונין:

    את חדש העיבור שאם היתה שנה מעוברת אינה נחלטת עד שלשה עשר חדש:

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Arakhin 31a · Sefaria

    תוספות

    תני חדא לוה וגואל לחצאין פירש רש"י דאמקדיש שדה אחוזה קאי ול"נ דא"כ הוי סתם מתני' דתנן בהקדש מותר בכולן כר"ש ולא כרבנן ואור"י דקאי אמוכר בית בבתי ערי חומה וכן מוכחת הסוגיא בפ"ק דקדושין (דף כא. ושם כ:) אבל מקדיש שדה אחוזה אפי' רבנן מודו דלוה וגואל לחצאין:

    תניא בת"כ גבי מוכר שדה אחוזה וחשב שני ממכרו שנים אתה מחשב ואי אתה מחשב חדשים ומנין אם רצה לעשות חדשים שנה יעשה ת"ל וחשב וא"ת היכי מצינו ששניהם לצורך המוכר שיהא בו ריוח למוכר בשלמא כשמחשב חדשים מצינו כגון שבא לגאלה באמצע השנה דמחשבינן ליה חדשים שעברו שאכל הלוקח לגרע פדיונו כמו שאנו מחשבין השנים שעברו שאכל הלוקח אבל אי אתה מחשב חדשים היכי משכחת לה ויש לומר דמשכחת ליה כגון אם מכר בניסן בעשרה ליטרין ומחצה ויש עד היובל י' שנים ומחצה ובא לגואלה בר"ה ויש עוד להבא עד היובל ה' שנים:

    מיום ליום ומעת לעת מעד תום שנת ממכרו נפקא במס' נדה דף מז: ושם ד"ה כולן) פירש ה"ר ר' אלחנן דדוקא בבתי ערי חומה בעינן מעת לעת [לשעות] אבל אינך דהתם דמצי למימר דאזלינן בהן בתר שנים שלהם ולא בתר שנות עולם בכולהו לא בעינן מעת לעת [לשעות] דבבתי ערי חומה דוקא הוא דגלי ליה קרא אבל דאינך לא והתוס' כתבו כאן הוא הדין בכולהו בעינן מעת לעת [לשעות] דילפינן שנה [שנה] מבתי ערי חומה כדאמר הש"ס לקמן גבי מילתא אחריתי:

    והתניא הרי זו רבית גמורה אלא שהתורה התירתו ומסיק רבי יוחנן הא ר' יהודה הא רבנן פירוש מתני' כר' יהודה דאמר צד אחד ברבית מותר וברייתא דתני רבית גמורה אתיא כרבנן וא"ת מאי שנא ממשכנתא בלא נכייתא דאינו אלא אבק רבית כדאיתא באיזהו נשך (ב"מ דף סב. ושם) א"ל רבינא והרי משכנתא בלא נכייתא דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה ובדיננו אין מחזירין ממלוה ללוה אלמא לאו רבית גמורה היא והכא אמר דהוי ריבית גמורה ולפי פירוש רש"י דמחלק בין שדה לבית ניחא גבי הא דתנן פרק איזהו נשך (בבא מציעא סד:) המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות (ממנו) [מפני] שהוא רבית ופירש רש"י שם מאי שנא ממשכנתא דנכייתא דשרי ותירץ דיש לחלק בין שדה לבית דשמא השדה לא יעשה פירות אבל הבית אי אפשר שלא יהנה ממנו בדירתו ומשום הכי כי מנכה לו מן השכירות הוי רבית ולפי זה ניחא נמי הכא דבית שהוא דר בו בלא ספק הוי רבית גמורה אבל שדה דשמא לא יעשה פירות כי אכיל ליה נמי בלא נכייתא לאו רבית גמורה היא ואין נראה לר"ת חילוק זה דבבית נמי איכא ספיקא שמא יפול או ישרף אלא ודאי אין חילוק בין שדה לבית וההיא דמלוה את חבירו לא ישכור ממנו בפחות יש לתרץ דלא דמי למשכנתא בנכייתא דשרי דההיא משכנתא מיירי שהלוה לו על השדה ואין הלוה יכול להשכירו לאחר מפני שהוא ביד המלוה משום הכי אינו רבית דהא בלאו הכי הוא בטל והא דתנן המלוה את חבירו לא ישכור ממנו בפחות מיירי שלא הלוה לו על שדה או על הבית וביד הלוה להשכירו לאחר נמצא כשמוזיל גביה רבית הואי ולפי' זה דר"ת אינו מחלק בין שדה לבית הדרא קושיא לדוכתיה מאי שנא ממשכנתא בלא נכייתא דלא חשבינן ליה רבית גמורה וצ"ל דרבית גמורה מדרבנן קאמר והאי דאמר אלא שהתורה התירתו הכי פירושו מדכתב לן רחמנא דין בתי ערי חומה גלי לן דכי ה"ג אין זה רבית דאורייתא:

    ור' יהודה סבר צד אחד ברבית מותר וא"ת לר' יהודה משכנתא בלא נכייתא נמי תישתרי דצד אחד בריבית הוא ושמא לא יפדנו עוד וי"ל דלא חשבינן צד אחד ברבית אלא כגון עשה לו שדהו מכר דאיכא צד מכר אם לא יפדנו בתוך הזמן הקבוע לו אבל משכנתא בלא נכייתא דליכא ביה צד מכר דלעולם הוא ביד הלוה לפדותו ואם יפדנו כיון שאין מנכה לו מן הפירות שאכל הוה ליה רבית מידי דהוה אמלוה סאה בסאה ולא חשיב ליה ר' יהודה צד אחד ברבית אף על גב דשמא לא יתייקר מ"מ כיון דאין בו צד מכר אסור ולא חשיב ליה ר"י צד אחד ברבית:

    Tosafot on Arakhin 31a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת ערכין, דף ל״א, עמוד א׳, בהיקף של כ־298 מילים ב־13 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 13 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 120 מילים

      נפתחת ב״תני חדא: לוה וגואל וגואל לחצאין, ותניא…״

    2. קטע 221 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ המוכר בית בבתי ערי חומה הרי…״

    3. קטע 323 מילים

      נפתחת ב״מת המוכר יגאל בנו, מת הלוקח יגאל…״

    4. קטע 434 מילים

      נפתחת ב״כשהוא אומר ״תמימה״, להביא את חדש העיבור.…״

      חכמים: רבי אומר.

    5. קטע 512 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מתני' דלא כרבי, דתניא: רבי אומר:…״

      חכמים: רבי אומר.

    6. קטע 624 מילים

      נפתחת ב״ורבנן, האי ״ימים״ מאי עבדי ליה? מיבעי…״

    7. קטע 733 מילים

      נפתחת ב״ורבנן? ההוא מיבעי ליה שנת ממכרו שלו,…״

    8. קטע 813 מילים

      נפתחת ב״ורבי, מעת לעת מנא ליה? נפקא ליה…״

    9. קטע 917 מילים

      נפתחת ב״ורבי נמי, הא מיבעי ליה לעיבורה! הכי…״

      חכמים: רבי נמי.

    10. קטע 1013 מילים

      נפתחת ב״הרי זו כמין רבית וכו'. והתניא: הרי…״

    11. קטע 1129 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוחנן: לא קשיא, הא רבי…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבי יהודה.

    12. קטע 1238 מילים

      נפתחת ב״רבי יהודה אומר: אף בזמן שהלוקח אוכל…״

      חכמים: רבי יהודה.

    13. קטע 1321 מילים

      נפתחת ב״מאי בינייהו? צד אחד ברבית איכא בינייהו,…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ערכין דף ל״א ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026