בוני התלמוד

    מסכת ערכין דף י״ב עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    נסכים הבאין בפני עצמןכגון שהביאו היום קרבן ציבור ולא הביאו נסכים עמו והביאום למחר דאמר מר (מנחות דף מד:) מנחתם ונסכיהם בלילה מנחתם ונסכיהם אפי' למחר:

    אכילה ושתיהקרבן ונסכים:

    והא תני רב מרי בריה דרב כהנאלעיל דאין עולת נדבה טעונה שיר שהרי אין זמנה קבוע:

    ותסבראדלשם שירה אמרו באחד בשבת:

    נפיק מיניה חורבאדאתי למימר כי היכי דנסכים הבאים בפני עצמן רשות נסכים הבאין עם הקרבן נמי רשות:

    לגלותנוגלות יהויכין והחרש והמסגר ויחזקאל היה מהם:

    יובלראש השנה שלה ביום הכפורים דתוקעין ב"ד בשופר ונפטרים עבדים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן ואז נראית שהיא יובל. אלמא שנת היובל הוה בשנת י"ד לחורבן הבית וקס"ד בהדי שתא דחורבן קאמר ויובל הוא לעולם במוצאי שביעית דשנת מ"ט שביעית היא:

    ואי ס"ד במוצאי שביעי' חרובהיכי משכחת לה י"ד לבהדי דתיהוי במוצאי שביעית אחד בשבוע וכו':

    אחר שנהוכי חשבת ט"ו שנים משנת היובל למפרע משכחת חורבן במוצאי שביעית שהיא שנת ל"ו למנין יובל זה:

    אי הכידבשנת ט"ו לחורבן הוי ההיא נבואה כ"ו לגלות יהויכין הואי:

    דאמר מר גלוישראל עם יהויכין:

    בשבעבשנה שביעית לכיבוש יהויקים:

    גלו בשמונהכלומר שאותה גלות היתה בשנה שמינית למלכות נבוכדנצר דשנה שניה למלכותו כיבש יהויקים כדמפרש לקמן:

    גלו בי"חעם צדקיהו והיא היתה חרבות ירושלים והיא היתה שנת י"ח לכיבוש יהויקים והיא שנת י"ט לנבוכדנצר:

    משב ועד תמני סרימשנה שביעית שהוא גלות יחזקאל עד תמני סרי שהוא חורבן הבית חד סרי לבהדי שתא דגלה בה יחזקאל ולבר משנת החורבן דמנינו לה בהדי הנך דמחורבן ועד יובל וחמיסר דמחורבן ועד יובל עם שנת החורבן ושנת היובל אשתכח דכ"ו הוו מהשתא דגלו בה ועד יובל והיכי אמר יחזקאל בעשרים וחמש לגלותנו היה יובל וס"ד דבהדי שתא דגלו קאמר:

    ולדידךדבעית למימני לשנת החורבן בהנך ארבעה עשר מי ניחא:

    מכדי גלו נמי בי"טדס"ד דהאי מתרץ דג' גליות הוו דהא דתני גלו בי"ח ובי"ט הוו שני גליות וסבר דבשמונה עשר הוה חורבן וכי מנית נמי ארביסר לבהדי שנת חורבן ושנת היובל משכחת לה עשרין ושית בגלות יהויכין שהיתה בשנת שבע ולבהדי שתא דגלו בה:

    אלא מאי אית לך למימרהאי דקאמר יחזקאל בעשרים וחמש לגלותנו:

    לבר משתא דגלו בהיהויכין ויחזקאל:

    מ"מ תשסרי לרבינא קשיאדהא ודאי בגלות האחרון היה החורבן וכיון דאמר רבינא חמיסרי שנים עד היובל ומגלות יהויכין ועד שנת חורבן שהוא בי"ט הוו חד סרי לבר משתא דגלו בה ולבר שנת החורבן וחמיסרי הא עשרין ושית:

    מי סברת ג' גליות הווהש"ס הוא דקא מתרץ דהאי דאמרן לעיל גלו נמי בתישסרי לאו מלתא היא דחד גלות הוה דבשמונה עשר לכיבוש יהויקים הוו חרבות ירושלים שהיא תשעה עשר לנבוכדנצר הלכך משב ועד תשעה עשר לבר משתא דגלו בה יהויכין ויחזקאל ולבר שנת החורבן וט"ו עם שנת החורבן ושנת היובל הרי כ"ה:

    דאמר מרבסדר עולם:

    ערכין 12 עמוד א

    1איבעיא להו: נסכים הבאים בפני עצמן טעונין שירה או אין טעונין שירה? כיון דאמר [רבי] שמואל בר נחמני א"ר יונתן: ״מנין שאין אומרים שירה אלא על היין״ [וכו']. אמרינן או דלמא על אכילה ושתיה אמרינן אשתייה לחודה לא אמרינן׃

    2ת"ש ר' יוסי אומר: מגלגלין זכות ליום זכאי וכו'.

    3האי שירה מאי עבידתיה אילימא דעולת חובה מי הוה בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד ואלא דעולת נדבה והא תני רב מרי בריה דרב כהנא דלא צריכא אלא לאו דנסכין׃

    4אמר רבא ואיתימא רב אשי ותסברא שירה דיומיה (תהלים כד, א) לה' הארץ ומלואה (תהלים צד, כג) וישב עליהם את אונם בשירה דארבעה בשבא הוא אלא אילייא בעלמא הוא דנפל להו בפומייהו׃

    5והא עומדים על דוכנן קתני כדריש לקיש דאמר ר"ל אומר שירה שלא על הקרבן א"ה בנסכים נמי לימא נפיק מיניה חורבא:

    6גופא ר' יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וכו'׃

    7בראשונה במוצאי שביעית מי משכחת לה והכתיב ״(יחזקאל מ״, א) בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר איזו היא שנה שראש השנה בעשור לחדש הוי אומר זה יובל׃

    8ואי ס"ד בחד בשבוע חרוב מחד בשבוע לחד בשבוע תמני לחד בשבוע אחרינא חמש עשרה הוויין׃

    9אמר רבינא בארבע עשרה שנה אחר שנה שהוכתה העיר׃

    10א"ה בעשרים וחמש שנה עשרים ושש הויין דאמר מר גלו בשבע גלו בשמונה׃

    11גלו בי"ח גלו בי"ט׃

    12משב ועד תמני סרי חד סרי וחמש עשרה עשרים ושית הויא׃

    13אמר לך רבינא ולדידך מי ניחא מכדי גלו נמי בתשע עשרה משב ועד תשסרי תרתי סרי וארבע סרי עשרים ושית הויין אלא מאי אית לך למימר לבר משתא דגלו בה לדידי נמי לבר משתא דגלו בה׃

    14מכל מקום תשסרי לרבינא קשיא׃

    15מי סברת שלש גליות הוי גלו בשבע לכיבוש יהויקים שהיא שמונה לנבוכדנצר גלו בשמונה עשרה לכיבוש יהויקים שהיא תשע עשרה לנבוכד נצר׃

    16אמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה,׃

    תוספות

    נסכים הבאים בפני עצמן טעונין שירה או לאופי' נסכים מקרבן ציבור שלא הקריבו ביומו ולמחר מקריבין כדדרשי' (מנחות דף מד:) ומנחתם עד עשרה ימים וליכא לפרושי אם התנדב אדם מנחת נסכים דאפי' הביאו קרבן חובה קרבנו אין טעון נסכים ומיירי ודאי שמקריבה ביום אבל מקריבה בלילה [הא] א"ר אלעזר מה כפרה ביום אף שירה ביום:

    ותסברא שירה דיומיה לה'ואי נמי נסכים הבאים בפני עצמן טעונים שירה היינו שיר של יום שמביאין אותו ולא שיר שהיה ראוי ביום הבאת קרבן:

    מחד בשבוע לחד בשבועלמפרע קחשיב ט"ו שנה:

    אמר רבינאבי"ד אחר שנה שהוכתה העיר [דהיינו] בשנת ט"ו לחורבן אז היה יובל:

    אי הכידהוה שנת ט"ו לחורבן עשרין וה' הויין כ"ו הויין דאמר מר גלו בז' פי' בז' לכיבוש יהויקים שכיבש בד' למלכותו והוא מלך י"א שנה ובאותה שנה הרג יהויקים והמליך יהויכין בנו ג' חדשים ולתקופת השנה באותה שנה הגלהו לבבל והחרש והמסגר ואז היה גלות דיחזקאל:

    גלו בי"ח לכיבוש היינו כשהוכתה העיר:

    משבע שגלו בה עד תמניסר שחרבה העירבלא תמניסר עצמו שהוא מנין דט"ו חדסר דשנה שביעית שגלו בה היא היתה שנה אחרונה ליהויקים ושוב מלך צדקיהו י' שנים לפני שנת החורבן וט"ו כ"ו הויין בשלמא אי אמרינן די"ד שנה לחורבן עצמו קאמר ניחא די"ד וי"א הם כ"ה אלא כיון דאמר דהוה שנת ט"ו קשיא ומצית לשנויי דשנה שגלו בה היא היתה שנה ראשונה לצדקיהו וליכא אלא י' שנים מן הגלות עד שנת של חורבן אלא קים ליה דאינו כן דהגלות היה באותה שנה שנמנית ליהויקים א"כ איכא אחד עשר שנה:

    ולדידך מי ניחאמכדי גלו בי"ט שנה והיינו כשהוכתה העיר מז' עד י"ט י"ב הוו וארבסרי כ"ו הויין ומצי למיפרך לפי שיטתן שהיה סבור די"ח וי"ט שני גליות דא"כ היכי מתוקמא אי הוכתה בי"ח לא הוכתה בי"ט ואין להקפיד דסוגיא בעלמא הוא ולמסקנא ניחא:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ערכין דף י״ב עמוד א׳

    מסכת ערכין דף י״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־297 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    נסכים הבאין בפני עצמן כגון שהביאו היום קרבן ציבור ולא הביאו נסכים עמו והביאום למחר דאמר מר (מנחות דף מד:) מנחתם ונסכיהם בלילה מנחתם ונסכיהם אפי' למחר:

    אכילה ושתיה קרבן ונסכים:

    והא תני רב מרי בריה דרב כהנא לעיל דאין עולת נדבה טעונה שיר שהרי אין זמנה קבוע:

    ותסברא דלשם שירה אמרו באחד בשבת:

    נפיק מיניה חורבא דאתי למימר כי היכי דנסכים הבאים בפני עצמן רשות נסכים הבאין עם הקרבן נמי רשות:

    לגלותנו גלות יהויכין והחרש והמסגר ויחזקאל היה מהם:

    יובל ראש השנה שלה ביום הכפורים דתוקעין ב"ד בשופר ונפטרים עבדים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן ואז נראית שהיא יובל. אלמא שנת היובל הוה בשנת י"ד לחורבן הבית וקס"ד בהדי שתא דחורבן קאמר ויובל הוא לעולם במוצאי שביעית דשנת מ"ט שביעית היא:

    ואי ס"ד במוצאי שביעי' חרוב היכי משכחת לה י"ד לבהדי דתיהוי במוצאי שביעית אחד בשבוע וכו':

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Arakhin 12a · Sefaria

    תוספות

    נסכים הבאים בפני עצמן טעונין שירה או לאו פי' נסכים מקרבן ציבור שלא הקריבו ביומו ולמחר מקריבין כדדרשי' (מנחות דף מד:) ומנחתם עד עשרה ימים וליכא לפרושי אם התנדב אדם מנחת נסכים דאפי' הביאו קרבן חובה קרבנו אין טעון נסכים ומיירי ודאי שמקריבה ביום אבל מקריבה בלילה [הא] א"ר אלעזר מה כפרה ביום אף שירה ביום:

    ותסברא שירה דיומיה לה' ואי נמי נסכים הבאים בפני עצמן טעונים שירה היינו שיר של יום שמביאין אותו ולא שיר שהיה ראוי ביום הבאת קרבן:

    מחד בשבוע לחד בשבוע למפרע קחשיב ט"ו שנה:

    אמר רבינא בי"ד אחר שנה שהוכתה העיר [דהיינו] בשנת ט"ו לחורבן אז היה יובל:

    אי הכי דהוה שנת ט"ו לחורבן עשרין וה' הויין כ"ו הויין דאמר מר גלו בז' פי' בז' לכיבוש יהויקים שכיבש בד' למלכותו והוא מלך י"א שנה ובאותה שנה הרג יהויקים והמליך יהויכין בנו ג' חדשים ולתקופת השנה באותה שנה הגלהו לבבל והחרש והמסגר ואז היה גלות דיחזקאל:

    גלו בי"ח לכיבוש היינו כשהוכתה העיר:

    משבע שגלו בה עד תמניסר שחרבה העיר בלא תמניסר עצמו שהוא מנין דט"ו חדסר דשנה שביעית שגלו בה היא היתה שנה אחרונה ליהויקים ושוב מלך צדקיהו י' שנים לפני שנת החורבן וט"ו כ"ו הויין בשלמא אי אמרינן די"ד שנה לחורבן עצמו קאמר ניחא די"ד וי"א הם כ"ה אלא כיון דאמר דהוה שנת ט"ו קשיא ומצית לשנויי דשנה שגלו בה היא היתה שנה ראשונה לצדקיהו וליכא אלא י' שנים מן הגלות עד שנת של חורבן אלא קים ליה דאינו כן דהגלות היה באותה שנה שנמנית ליהויקים א"כ איכא אחד עשר שנה:

    ולדידך מי ניחא מכדי גלו בי"ט שנה והיינו כשהוכתה העיר מז' עד י"ט י"ב הוו וארבסרי כ"ו הויין ומצי למיפרך לפי שיטתן שהיה סבור די"ח וי"ט שני גליות דא"כ היכי מתוקמא אי הוכתה בי"ח לא הוכתה בי"ט ואין להקפיד דסוגיא בעלמא הוא ולמסקנא ניחא:

    Tosafot on Arakhin 12a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת ערכין, דף י״ב, עמוד א׳, בהיקף של כ־297 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 139 מילים

      נפתחת ב״איבעיא להו: נסכים הבאים בפני עצמן טעונין…״

      חכמים: שמואל.

    2. קטע 29 מילים

      נפתחת ב״ת"ש ר' יוסי אומר: מגלגלין זכות ליום…״

    3. קטע 329 מילים

      נפתחת ב״האי שירה מאי עבידתיה אילימא דעולת חובה…״

      חכמים: רב מרי, רב כהנא.

    4. קטע 432 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא ואיתימא רב אשי ותסברא שירה…״

      חכמים: רב אשי, רבא.

    5. קטע 521 מילים

      נפתחת ב״והא עומדים על דוכנן קתני כדריש לקיש…״

      חכמים: רבא.

    6. קטע 69 מילים

      נפתחת ב״גופא ר' יוסי אומר מגלגלין זכות ליום…״

    7. קטע 736 מילים

      נפתחת ב״בראשונה במוצאי שביעית מי משכחת לה והכתיב…״

    8. קטע 816 מילים

      נפתחת ב״ואי ס"ד בחד בשבוע חרוב מחד בשבוע…״

    9. קטע 99 מילים

      נפתחת ב״אמר רבינא בארבע עשרה שנה אחר שנה…״

    10. קטע 1013 מילים

      נפתחת ב״א"ה בעשרים וחמש שנה עשרים ושש הויין…״

    11. קטע 114 מילים

      נפתחת ב״גלו בי"ח גלו בי"ט…״

    12. קטע 1211 מילים

      נפתחת ב״משב ועד תמני סרי חד סרי וחמש…״

    13. קטע 1336 מילים

      נפתחת ב״אמר לך רבינא ולדידך מי ניחא מכדי…״

    14. קטע 145 מילים

      נפתחת ב״מכל מקום תשסרי לרבינא קשיא…״

    15. קטע 1522 מילים

      נפתחת ב״מי סברת שלש גליות הוי גלו בשבע…״

    16. קטע 166 מילים

      נפתחת ב״אמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ערכין דף י״ב ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026