רבי יהושע ויוחנן בן גודגדא לוים היו - יוחנן בן גודגדא סבר משורר ששוער במיתה כשהוא מגיף לבדו וגזרו רבנן במסייע דלא ליתי למעבד לחודיה ור' יהושע סבר אפילו כי עביד לחודיה אינו אלא באזהרה ולא גזרו רבנן במסייע:

עולת נדבת ציבור - כגון קיץ המזבח הבא מן השופרות שנותנין בהן מעות מותר חטאת ומותר אשם:

עולותיכם - ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם (במדבר י׳:י׳) והיינו שירה:

ויאמר חזקיהו - משמע שהיה נמלך:

אלא לאו נדבה - ונמלך אם ישוררו וכתיב החל שיר ה' שהורו לו ב"ד לשורר:

עולת ר"ח - דמוסף הואי:

כבש הבא עם העומר - דהוא עולת חובה בי"ו בניסן:

אלא אמר רב אשי - הא דמימלך לאו משום דמספקא ליה דודאי הוקבע ר"ח בזמנו אלא רשותא הוא דקא נסיב:

מידי דהוה אשליח דציבורא דמימליך - ונסיב רשותא אם יתפלל:

אפילו תימא עולת חובה - עולת תמיד שבכל יום ויום הואי:

זכות ליום זכאי - בניסן נגאלו בניסן עתידין להיגאל:

מוצאי שבת - אחד בשבת:

ומוצאי שביעית - שמינית:

וישב עליהם את אונם - פסוק הוא בתהלים במזמור אל נקמות ה':

בטל התמיד - שלא היו להם כבשים מחמת שהיו צרים על ירושלים ואין יוצא ובא:

ומ"ש עולת נדבה דהואי - הלא לא היו כבשים מצויים:

הא לא קשיא בן בקר בעלמא אתרמי להו - שאינו ראוי לתמיד וראוי לעולת נדבה:

ותסברא - דשירה גמורה הויא ההיא שירה על קרבן והא שירה דאחד בשבת לה' הארץ ומלואה כדאמר בראש השנה (דף לא.) והאי קרא במזמור אל נקמות ה' שהוא שיר של רביעי בשבת:

אילייא - קינה כדמתרגמינן ושאי על שפים קינה וטלי על נגדין אילייא (ירמיהו ז׳:כ״ט):

דוכן כמין אצטבא היה:

אי הכי - דאפילו שלא על הקרבן אומר שירה בעולת נדבה נמי לימא ותפשוט בעיא דר' אבין:

נפקא מיניה חורבא - דהא דר"ל רשות הוא דאי אית ליה לעולת נדבה ברשות אתי למימר עולת חובה נמי רשות הלכך לא אמרינן שיר לגמרי בנדבה:

מאי הוי עלה - דבעיא דר' אבין:

ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם - מקיש עולה לשלמים ושלמים לעולה לענין שיר:

מה עולה האמורה כאן קדשי קדשים - דאין לך עולה קדשים קלים אף שלמים האמורים כאן טעונים שיר בשלמים קדשי קדשים משתעי ואין לך שלמים קדשי קדשים אלא כבשי עצרת דשלמי ציבור הן וכתיב בהו (ויקרא כ״ג:כ׳) קדש יהיו לה' לכהן ומה שלמים האמורים כאן לגבי שיר קבוע להן זמן דהא אוקימנא בכבשי עצרת אף עולה האמורה כאן שקבוע לה זמן לאפוקי נדבת ציבור דאין קבוע לה זמן:

ערכין 11 עמוד ב

1על עסקי קול. רב אשי אמר, מהכא: (דה"ב ה יג) ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד׃

2רבי יונתן אמר מהכא (במדבר יח, ג) ולא ימותו גם הם גם אתם מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח׃

ברייתא

3תניא נמי הכי ולא ימותו גם הם גם אתם אתם בשלהם והם בשלכם במיתה הם בשלהם אינן במיתה אלא באזהרה׃

4אמר אביי נקיטינן משורר ששיער בשל חבירו במיתה שנאמר ״(במדבר ג״, לח) והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד וגו' והזר הקרב יומת מאי זר אילימא זר ממש הכתיב ״חדא זימנא אלא לאו זר דאותה עבודה״:

5מיתיבי משורר ששיער ומשוער ששורר אינן במיתה אלא באזהרה׃

6תנאי היא דתניא מעשה בר' יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא אמר לו בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים׃

7מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר מיתה היא וגזרו בה רבנן ומ"ס אזהרה היא ולא גזרו בה׃

8דכ"ע אזהרה היא מר סבר מסייע גזרו ביה רבנן ומר סבר לא גזרו ביה רבנן׃

9בעי רבי אבין עולת נדבת ציבור טעונה שירה או אינה טעונה שירה {במדבר י } עולותיכם אמר רחמנא אחת עולת חובה ואחת עולת נדבה או דלמא עולותיכם דכולהו ישראל קאמר רחמנא׃

10ת"ש (דה"ב כט, כז) ויאמר חזקיהו להעלות העולה (על המזבח) ובעת החל העולה החל שיר ה' והחצוצרות ע"י כלי (שיר) דוד מלך ישראל האי שירה מאי עבידתה אילימא דעולת חובה ל"ל אימלוכי אלא לאו דעולת נדבה׃

11א"ר יוסף לא עולת ראש חודש הוה וקא מיבעיא להו מי הוקבע ר"ח בזמנו דליקרב או לא׃

12אמר ליה אביי ומי מצית אמרת הכי והכתיב (דה"ב כט, יז) ביום ששה עשר לחדש הראשון וגו' ויאמר חזקיהו להעלות העולה (על המזבח)׃

13אלא אמר רמי בריה דרב ייבא כבש הבא עם העומר קמיבעיא להו מי קבע ר"ח בזמנו דליקריב או לא׃

14מתקיף לה רב אויא וליחזי פסח היכי עביד מצה היכי אכיל׃

15אלא אמר רב אשי מידי דהוה אשליחא דציבורא דממליך השתא דאתית להכי אפילו תימא עולת חובה מידי דהוה אשליחא דציבורא דממליך׃

16ת"ש רבי יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב׃

17אמרו כשחרב הבית בראשונה אותו היום תשעה באב היה ומוצאי שבת היה ומוצאי שביעית היתה ומשמרתו של יהויריב היתה והיו כהנים ולוים עומדים על דוכנן ואומרים שירה ומה שירה אמרו (תהלים צד, כג) וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלהינו עד שבאו אויבים וכבשום וכן בשניה׃

18האי שירה מאי עבידתיה אילימא דעולת חובה מי הואי בי"ז בתמוז בטל התמיד אלא לאו דעולת נדבה׃

19ותסברא מ"ש דעולת חובה דלא הואי ומ"ש דעולת נדבה דהואי הא לא קשיא בן בקר אקראי בעלמא הוא דאיתרמיא להו׃

20אמר רבא ואיתימא רב אשי ותסברא שירה דיומיה (תהלים כד, א) לה' הארץ ומלואה וישב עליהם את אונם בשיר דארבעה בשבת הוא אלא אילייא בעלמא הוא דנפל להו בפומייהו׃

21והא עומדין על דוכנן קתני כדר"ל דאמר אומר שלא על הקרבן אי הכי בעולת נדבה נמי לימא נפיק מינה חורבא׃

22מאי הוה עלה ת"ש דתני רב מרי בריה דרב כהנא (במדבר י, י) על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם׃

23מה עולה קודש קדשים אף שלמים קודש קדשים ומה שלמים קבוע להם זמן. אף עולה קבוע לה זמן:

תוספות

מהכא ויהי כאחד למחצצרים - ובקרא (במדבר י׳:י׳) כתיב ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם אלמא איכא שירה [מן התורה]:

משוער ששורר - דבדברי הימים (א ט) כתיב משפחות שהיו משוערים ומשפחות שהיו משוררים:

מיתיבי - פ"ה לא ידענא האי אזהרה מהיכא היא ורבינו מנחם נ"ע פי' דכתיב (במדבר ח׳:כ״ו) לשמור משמרת ועבודה לא יעבוד וכתיב (שם) ככה תעשה ללוים במשמרותם:

דמר סבר במיתה - אם משוער לבדו וגזרו בו רבנן מסייע עם אחר ומ"ס באזהרה ולא גזרו רבנן אם בא לסייע:

עולת נדבת ציבור טעונה שיר - כגון עולת קיץ אבל דיחיד אפי' חובתו אין טעונה נסכים:

אלא אמר רמי בריה דרב ייבא כבש הבא עם העומר קא מיבעיא ליה - טובא תימה מאי ס"ד דהא אתמול הקריבו תמידין ומוספין אמאי לא אימלך אלא ממוסף ט"ז דניסן:

איבעיא להו אי איקבע ר"ח - וקשה לרש"י דבדברי הימים כתיב האי קרא מקמי ויועץ המלך לעשות הפסח בחדש השני:

אלא אמר רב (שימי) [אשי] מידי דהוי אשליח דציבורא דממליך - ולעולם לא תפשוט דנימא דכבש הבא עם העומר הוה:

שירה דיומא לה' הארץ ומלואה (תהילים כ״ד:א׳) - ואם עולת קיץ טעונה שירה היינו שיר שאמרו בתמיד של שחר בו ביום:

אי הכי בעולת נדבה - פי' בקונטרס ותפשוט בעיא דרבי אבין:

לעולותיכם ולזבחי שלמיכם מה עולה קדשי קדשים אף שלמים כו' ומה שלמים שקבוע להן זמן וכו' - והא ברייתא איתא נמי בזבחים בפ' איזהו מקומן (זבחים דף נה.) ומתניא הכי מה עולה קדשי קדשים אף שלמים קדשי קדשים מה עולה טעונה צפון אף שלמים כו' וליכא התם ומה שלמים שקבוע להם זמן וכו' כדאיתא הכא ושמא כל זה דטעונין צפון ודקבוע להם זמן היא ברייתא וכן היה שונה אותה רב מרי הכי והתם תניא מה שהיה צריך ממנה א"נ אין בברייתא כי אם עולה קדשי קדשים אף שלמים קדשי קדשים (ה"נ ומקשינן) לענין קביעות זמן ולענין טעונה צפון דזבחים. רבינו אלחנן:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

בן יהוידע

"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹקִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל", עַל עִסְקֵי קוֹל (שמות יט, יט) (דברי הימים ב' ה, יג). אף על גב דזה נאמר בסיני שעדיין לא נבנה המשכן ולא נצטוו בעבודת הלוים על הדוכן, ועוד דאף על גב דמשה רבינו ע"ה היה לוי הוא לא עשה עבודת הלוים לשורר על הדוכן, נראה לי בס"ד דדריש הכי דהאלקים ענהו למשה רבינו ע"ה בשביל מצות הקול שיש ללויים אחר שהוקם המשכן והואיל והוא לוי לכן מצוה זו של לויים שעושין בקול שירה הגינה שיענהו עתה.

"וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם" - מָה אַתֶּם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ, אַף הֵם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ (במדבר יח, ג). נראה גם מהכא יליף שירה דלויים בפה כי הכהנים יש להם שני מיני עבודה האחד בידים בהקרבה והשני בפה שהוא בברכת כהנים שגם זו אמרו רבותינו ז"ל נקראת עבודה וכיון דמדמי כהנים ולויים להדדי מוכרח שגם בלויים יש שני מיני עבודות אחת בשיר שבפה ואחת בשיר של כנור שהוא בידים.

מְגַלְגְלִין זְכוּת לְיוֹם זַכַּאי וְחוֹבָה לְיוֹם חַיָּב - קשא לא נקיט כאן אלא חובה דתשעה באב ולא פירש זכות ליום זכאי? ונראה לי בס"ד דכפי סדר העיבור יום שחל בו תשעה באב יחול בו יום טוב ראשון של פסח וסמניך 'עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ' (שמות יב, ח) וידוע דגם בזמן שהיו מקדשין על פי הראיה היו משתדלין לכוין שיעלה קדוש החודש על פי משפט העיבור שיש לנו עתה וידוע יום טוב ראשון של פסח שהוא מכוון כנגד יום תשעה באב היה בו זכות ליום זכאי כי בו נצח יעקב אבינו ע"ה את שר עשו ובו נצח אברהם אבינו ע"ה את המלכים ובו יצאו ישראל ממצרים ובו נלחמו הכוכבים במחנה סיסרא ובו נהרגו חיל סנחריב ולכן כיון שפירש החובה ליום חייב מה שנעשה בתשעה באב ממילא מובן שהיה זכות ליום זכאי שהוא כנגד יום זה.

"יַצְמִיתֵם הֳ' אֱלֹקֵינוּ", עַד שֶׁבָּאוּ אוֹיְבִים וּכְבָשׁוּם (תהלים צד, כג) - הנה נודע כי בחרבן תמה זכות אבות וכנזכר בגמרא (שבת נה.) והם השלימו בתיבת 'יַצְמִיתֵם' ולא הספיקו לומר 'הֳ' אֱלֹקֵינוּ' נמצא סיימו באותיות 'תם' של תיבת 'יַצְמִיתֵם' להורות תמה זכות אבות הרמוזים בראשי תיבות יַ צְמִיתֵם יְ יָ אֱ לֹקֵינוּ.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת ערכין דף י״א עמוד ב׳

מסכת ערכין דף י״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 23 קטעים ממוספרים, כ־505 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–34)עמוד

היעד שנמצא: ערכין דף י״א ע״ב

פתיחה בקורא