פורענות מזדמנת לו — למי שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין:
מפני התוכחה — שהיה מוכיח להם מעשיהם:
מאי דכתיב זה דור דורשיו — דמקיש דור לדורשיו:
למעליותא — לענין חסידות:
מאי שנא דכתיב ביהויקים וצדקיהו בראשית לפי שביקש הקב"ה להפוך מעשה בראשית בימיהם:
תוקפא — כעס:
ניחותא — נוח לרצות:
מתני' השג יד בנודר — תורת דין השג יד שהעני נידון בערכין לפי השג ידו כדכתיב ואם מך הוא מערכך בתר נודר אזלינן ולא בתר נידר כדמפרש לקמן:
והשנים בנידר — כדמפרש לקמן ילד שהעריך זקן נותן ערך זקן דלא אזלינן בתר שנים דידיה דנודר דהא לא אמר ערכי עלי אלא ערך פלוני עלי וערך זקן מבן ששים ומעלה פחות מערך ילד:
והערכין בנערך — קצב הערך דזכר ונקבה בתר נערך אזיל ולא בתר מעריך כדמפרש לקמן איש שהעריך אשה דאמר ערך פלונית עלי נותן ערך הנערך:
בזמן הערך — כדמפרש לקמן שאם העריך עצמו פחות מבן עשרים דהוי ערך קטן וקודם נתינתו נעשה בן עשרים אינו נותן אלא כשעה שהעריך תחילה:
אומר אני אף בערכין כן — אילו מתרמי בערכין דומיא דקרבנות הוי כקרבנות דהא דאמרת דערכין אינן כקרבנות משום דלא דמו אהדדי דמפני מה עני שהעריך עשיר נותן ערך עני לפי השג ידו משום דאין העשיר חייב כלום ולא דמי למצורע וזה שאמר על העשיר לא נתכוון אלא לפי מדת שנותיו של העשיר שפחותין או יתירין על שנותיו שלו הלכך נידון בהשג יד דהא לא פירש כלום אלא ערך מדת [שנותיו של] העשיר קיבל עליו ודין ערך נידון בהשג יד:
אבל עשיר שאמר ערכי עלי — דהוי חייב ערך שלם דומיא דמצורע עשיר ושמע עני וכו':
גמ' וקפריך השג יד במעריך הוא — ולא בנודר שהאומר דמי עלי אין נידון בהשג יד אלא הכל יתן כשיוכל דאמרינן בפרק האומר משקלי עלי (לקמן ערכין כ.) חומר בנדרים מבערכין שהנדרים אין נידונים בהשג יד:
ומשני כדכתיב על פי אשר תשיג וגו' — כלומר האי דקרי למעריך הכא נודר דלישנא דקרא נקט:
השנים בנערך ולא בנידר — דהאומר דמי פלוני עלי אין נידון לפי מדת שנים אלא כפי שאותו פלוני נמכר בשוק:
ואף על גב דמדירו עשיר — בתמיה. מדירו היינו זה שאמר קרבן מצורע עלי:
דלמא עליה — דמצורע חס רחמנא אדלות אבל אמדירו לא ואע"ג דהוי עני:
מאי אבל בקרבנות אינו כן — הא בקרבנות נמי אזלת בתר נודר:
1פורענות מזדמנת לו.
2תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלמלא בא הקב"ה עם אברהם יצחק ויעקב בדין, אין יכולין לעמוד מפני תוכחה, שנאמר: ״(שמואל א יב״, ז) ״ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני ה' את כל צדקות ה' אשר עשה אתכם ואת אבותיכם״.
3(תהלים כד, ו) ״זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה״, פליגי בה רבי יהודה נשיאה ורבנן, חד אמר: דור לפי פרנס, וחד אמר: פרנס לפי דורו.
4למאי הלכתא? אילימא למעליותא, דמר סבר: אי מעלי דרא מעלי פרנס, ומר סבר: אי מעלי פרנס מעלי דרא הא איכא צדקיה, דהוה מעלי ודריה לא הוה מעלי, והא יהויקים, דלא הוה מעלי ודריה הוה מעלי!
5דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב ״(ירמיהו כו״, א) ״בראשית ממלכות יהויקים מלך יהודה״?
6ביקש הקב"ה להחזיר את העולם לתוהו ובהו בשביל יהויקים, כיון שנסתכל בדורו נתיישבה דעתו. ביקש הקדוש ברוך הוא להחזיר את העולם לתוהו ובהו מפני דורו של צדקיהו, כיון שנסתכל בצדקיהו נתיישבה דעתו.
7אלא לענין תוקפא וניחותא קאמרינן.
8הדרן עלך יש בערכין.
9השג יד בנודר, והשנים בנידר, והערכין בנערך, והערך בזמן הערך.
10השג יד בנודר, כיצד? עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני, ועשיר שהעריך את העני נותן ערך עשיר.
11אבל בקרבנות אינו כן, הרי שאמר: ״קרבנו של מצורע זה עלי״, היה מצורע עני מביא קרבן עני, עשיר מביא קרבן עשיר.
12רבי אומר, אומר אני: אף בערכין כן, וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני, שאין העשיר חייב כלום. אבל עשיר שאמר: ״ערכי עלי״, ושמע עני ואמר: ״מה שאמר זה עלי״ נותן ערך עשיר.
13השג יד במעריך הוא! כדכתי' (ויקרא כז, ח) ״אשר תשיג יד הנודר יעריכנו הכהן״.
14השנים בנידר? בנערך הוא! איידי דאמר ״השג יד בנודר״, אמר נמי ״השנים בנידר״.
15השג יד בנודר, כיצד? עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני. מ"ט דאמר קרא: ״אשר תשיג יד הנודר״. בנודר תלה רחמנא׃
16אבל בקרבנות אינו כן? הרי שאמר קרבנו של מצורע זה עלי היה מצורע עני מביא קרבן עני ואע"ג דמדירו עשיר (ויקרא יד, כא) ואם דל הוא אמר רחמנא ולא דל הוא׃
17אמר רבי יצחק כשהיה מדירו עני ודלמא עליה דידיה חס רחמנא אמדירו לא דהכתיב הוא׃
18אמר רב אדא בר אהבה ואין ידו משגת לרבות את הנודר׃
19אבל מדירו עשיר הכי נמי דמייתי בעשירות׃
20א"כ מאי אבל בקרבנות אינו כן׃
מתני' השג יד בנודר והשנים בנידר והערכין בנערך — תימה אמאי לא ערבינהו בהדי הדדי וליתני השנים והערכין בנערך ועוד תימ' אמאי לא תני זכר נותן ערך נקבה ולא איצטריך לקמן לומר הערכי' בנערך כו':
כיצד עני שהעריך את העשיר כו' — (פי' רש"י) לעיל (ערכין דף ז:) פרק אין נערכין פחות כו':
השג יד בנודר במעריך הוא — פי' במעריך דוקא לא בנודר כדקאמרי' לקמן בהאומר משקלי (ערכין דף כ.) חומר בנדרים מבערכין שהנדרים חלים על הבהמה ועוף ואין נידונין בהשג יד מה שאין כן בערכין (והוא למעוטי מצורע עשיר):
השג יד בנודר כיצד עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני — מפי הר"ר מנחם מיאונ"י כגון עשיר שאמר ערכי עלי ושמע עני ואמר זה עלי נותן ערך עני אבל בקרבנות אינו כן הרי שאמר קרבן של מצורע זה עלי כו' אהא פליג רבי ואומר עשיר שאמר ערכי עלי ושמע עני ואומר מה שאמר זה עלי נותן ערך עשיר כמו בקרבנות וכן משמע פי' דמתני':
אבל מדירו עשיר מאי הכי נמי דמייתי בעשירות א"ה מאי אבל בקרבנות אינו כן - והלא בקרבנות כמו כן הדין שאם אמר עשיר קרבנות של מצורע עני זה עלי מביא קרבן עשיר וא"כ מאי חילוק יש בקרבנות לערכין ומשני אחדא פי' אמצורע עשיר ומדירו עני דאילו גבי מצורע אם אמר עני קרבן של מצורע עשיר זה עלי נותן ערך עשיר דלא אזלינן בתר הנודר ובערכין אזלינן בתר הנודר דאילו אמר עשיר ערכי עלי ושמע עני [ואמר] מה שאמר זה עלי נותן ערך עני דאזלינן בתר הנודר ומש"ה איצטריך הוא למעוטי גביה דלא אזלינן בתר נודר כמו בערכין ולרבי דאמר ערכין וקרבן שוין בדין זה אם כן לא איצטריך הוא למעוטי מצורע עשיר שמדירו עני דנותן ערך עשיר שהרי גבי ערכין כן הדין אלא איצטריך הוא למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר דס"ד הואיל ורבי בתר חיובא דגברא אזיל ה"נ ניזיל בתר חיובא דגברא ונייתי קרבן עני קמ"ל דלא אבל לרבנן לא איצטריך הוא למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר דהואיל דבערכין אזלינן בתר נודר פשיטא דבמצורע נמי אזלינן בתר נודר ולא איצטריך הוא להכי כדפי' וכן פירש רש"י וכי דייקינן בסוגיא דשמעתין כן הוא אבל צריך עיון לרבי דמדמה אמר העשיר ערכי עלי לקרבנות דמצורע עשיר דעני הנודר בעי לאיתויי קרבן עשיר והיינו דוקא כשאמר העני הרי עלי קרבנות מצורע זה לפוטרו ואם אמר כן בערכין מאי טעמא דרבנן כיון שאמר הרי מה שאמר זה עלי לפוטרו אם כן נדר בהדיא חמשים סלעים ואיך נפטר בערך עני:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מסכת ערכין דף י״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־366 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאפורענות מזדמנת לו למי שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין:
מפני התוכחה שהיה מוכיח להם מעשיהם:
מאי דכתיב זה דור דורשיו דמקיש דור לדורשיו:
למעליותא לענין חסידות:
מאי שנא דכתיב ביהויקים וצדקיהו בראשית לפי שביקש הקב"ה להפוך מעשה בראשית בימיהם:
תוקפא כעס:
ניחותא נוח לרצות:
מתני' השג יד בנודר תורת דין השג יד שהעני נידון בערכין לפי השג ידו כדכתיב ואם מך הוא מערכך בתר נודר אזלינן ולא בתר נידר כדמפרש לקמן:
ועוד 11 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Arakhin 17a · Sefaria
מתני' השג יד בנודר והשנים בנידר והערכין בנערך תימה אמאי לא ערבינהו בהדי הדדי וליתני השנים והערכין בנערך ועוד תימ' אמאי לא תני זכר נותן ערך נקבה ולא איצטריך לקמן לומר הערכי' בנערך כו':
כיצד עני שהעריך את העשיר כו' (פי' רש"י) לעיל (ערכין דף ז:) פרק אין נערכין פחות כו':
השג יד בנודר במעריך הוא פי' במעריך דוקא לא בנודר כדקאמרי' לקמן בהאומר משקלי (ערכין דף כ.) חומר בנדרים מבערכין שהנדרים חלים על הבהמה ועוף ואין נידונין בהשג יד מה שאין כן בערכין (והוא למעוטי מצורע עשיר):
השג יד בנודר כיצד עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני מפי הר"ר מנחם מיאונ"י כגון עשיר שאמר ערכי עלי ושמע עני ואמר זה עלי נותן ערך עני אבל בקרבנות אינו כן הרי שאמר קרבן של מצורע זה עלי כו' אהא פליג רבי ואומר עשיר שאמר ערכי עלי ושמע עני ואומר מה שאמר זה עלי נותן ערך עשיר כמו בקרבנות וכן משמע פי' דמתני':
אבל מדירו עשיר מאי הכי נמי דמייתי בעשירות א"ה מאי אבל בקרבנות אינו כן - והלא בקרבנות כמו כן הדין שאם אמר עשיר קרבנות של מצורע עני זה עלי מביא קרבן עשיר וא"כ מאי חילוק יש בקרבנות לערכין ומשני אחדא פי' אמצורע עשיר ומדירו עני דאילו גבי מצורע אם אמר עני קרבן של מצורע עשיר זה עלי נותן ערך עשיר דלא אזלינן בתר הנודר ובערכין אזלינן בתר הנודר דאילו אמר עשיר ערכי עלי ושמע עני [ואמר] מה שאמר זה עלי נותן ערך עני דאזלינן בתר הנודר ומש"ה איצטריך הוא למעוטי גביה דלא אזלינן בתר נודר כמו בערכין ולרבי דאמר ערכין וקרבן שוין בדין זה אם כן לא איצטריך הוא למעוטי מצורע עשיר שמדירו עני דנותן ערך עשיר שהרי גבי ערכין כן הדין אלא איצטריך הוא למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר דס"ד הואיל ורבי בתר חיובא דגברא אזיל ה"נ ניזיל בתר חיובא דגברא ונייתי קרבן עני קמ"ל דלא אבל לרבנן לא איצטריך הוא למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר דהואיל דבערכין אזלינן בתר נודר פשיטא דבמצורע נמי אזלינן בתר נודר ולא איצטריך הוא להכי כדפי' וכן פירש רש"י וכי דייקינן בסוגיא דשמעתין כן הוא אבל צריך עיון לרבי דמדמה אמר העשיר ערכי עלי לקרבנות דמצורע עשיר דעני הנודר בעי לאיתויי קרבן עשיר והיינו דוקא כשאמר העני הרי עלי קרבנות מצורע זה לפוטרו ואם אמר כן בערכין מאי טעמא דרבנן כיון שאמר הרי מה שאמר זה עלי לפוטרו אם כן נדר בהדיא חמשים סלעים ואיך נפטר בערך עני:
Tosafot on Arakhin 17a · Sefaria
יחידת טקסט מלאה של מסכת ערכין, דף י״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־366 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
נפתחת ב״פורענות מזדמנת לו.…״
נפתחת ב״תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלמלא בא…״
חכמים: רבי אליעזר, שמואל.
נפתחת ב״(תהלים כד, ו) ״זה דור דורשיו מבקשי…״
חכמים: רבי יהודה.
נפתחת ב״למאי הלכתא? אילימא למעליותא, דמר סבר: אי…״
נפתחת ב״דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן…״
חכמים: רבי יוחנן, רבי שמעון.
נפתחת ב״ביקש הקב"ה להחזיר את העולם לתוהו ובהו…״
נפתחת ב״אלא לענין תוקפא וניחותא קאמרינן.…״
נפתחת ב״הדרן עלך יש בערכין.…״
נפתחת ב״מתני׳ השג יד בנודר, והשנים בנידר, והערכין…״
נפתחת ב״השג יד בנודר, כיצד? עני שהעריך את…״
נפתחת ב״אבל בקרבנות אינו כן, הרי שאמר: ״קרבנו…״
חכמים: רבן עני, רבן עשיר.
נפתחת ב״רבי אומר, אומר אני: אף בערכין כן,…״
חכמים: רבי אומר.
נפתחת ב״גמ׳ השג יד במעריך הוא! כדכתי' (ויקרא…״
נפתחת ב״השנים בנידר? בנערך הוא! איידי דאמר ״השג…״
נפתחת ב״השג יד בנודר, כיצד? עני שהעריך את…״
נפתחת ב״אבל בקרבנות אינו כן״? הרי שאמר קרבנו…״
חכמים: רבן עני.
נפתחת ב״אמר רבי יצחק כשהיה מדירו עני ודלמא…״
חכמים: רבי יצחק.
נפתחת ב״אמר רב אדא בר אהבה ואין ידו…״
חכמים: רב אדא בר אהבה.
נפתחת ב״אבל מדירו עשיר הכי נמי דמייתי בעשירות…״
נפתחת ב״א"כ מאי אבל בקרבנות אינו כן…״
דור ראשון לאמוראים ותלמידו הגדול של רב, היה אומר שמועות בשם רבו רב.
מקור: מסכת ערכין דף י״ז עמוד א׳ · קטע 18 — “אמר רב אדא בר אהבה ואין ידו משגת לרבות…”
שמו: שמואל הכהן בריה דאבא בר אבא.
מקור: מסכת ערכין דף י״ז עמוד א׳ · קטע 2 — “…מפני תוכחה, שנאמר: (שמואל א יב, ז) ״ועתה התיצבו…”
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: ערכין דף י״ז ע״א
פתיחה בקורא