בוני התלמוד

    מסכת ערכין דף כ״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מתני' ידור הנאהידור שלא יחזירנה לעולם דשמא משום ערמה מגרש לה שתגבה כתובתה מן ההקדש ויחזירנה:

    קינוניאערמה:

    גמ' לימא כתנאי אמרה לשמעתיהולאו דברי הכל היא:

    אלא בבריאדהתם קאמר ר"א דאדם עושה קינוניא על ההקדש משום דמאי דשקיל מהקדש ליהוי דידיה:

    אבל בשכיב מרעדלמיתה קאי:

    אין אדם חוטא ולא לולהרויח בשביל אחר לא יחטא: ר"א סבר כיון דמדרינן ליה ברבים שלא יחזירנה שוב אין לו הפרה הלכך מהני הנדר ומדרינן:

    יש לו הפרהומש"ה אינו צריך דהא לא מהני מידי:

    על דעת רביםשאומרים לו נדור:

    בשאלה דהקדש פליגיר"א סבר אין נשאלין על ההקדש לחכם ואפילו אומר לו לחכם לא לדעת כן נדרתי והקדש טעות הוא אפ"ה אין חכם מתיר נדרו הלכך זה המגרש את אשתו בהקדישו מתחרט ואינו מוצא חכם שיתירנו ולכך עושה קינוניא זו ורבי יהושע סבר נשאלין על הקדש והכא אינו צריך לידור הנאה דאי משום קינוניא הוה עביד הוה מתשיל על נדריה ולא בעי לגרשה:

    והתניאבניחותא דבשאלה פליגי:

    הן הן דברי ב"ש הן הן כו'מחלוקת ר"א ורבי יהושע היינו נמי מחלוקת ב"ש וב"ה:

    הקדש טעות הקדשואין שאלה להקדש. הקדש טעות כגון שור לבן היוצא מביתי הקדש ונמצא שחור:

    אטו כל דמגרש בבי דינא מגרששיאמרו לו דור הנאה ילך בצנעה ויגרשנה:

    דכהן הוהרב הונא ואי הוה מגרשה לא מצי לאהדורה:

    כרשב"גבמס' כתובות (דף צה:) האומר בשעת מיתה נכסיי לך ואחריך לפלוני וירד הראשון ומכר [ואכל כו'] רשב"ג אומר אין לשני אלא מה ששייר הראשון וה"נ הוי רשע ערום:

    ערכין 23 עמוד א

    מתני׳ · משנה

    1המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה, ר"א אומר: כשיגרשנה ידור הנאה, רבי יהושע אומר: אינו צריך. כיוצא בדבר ארשב"ג אף הערב לאשה בכתובתה והיה בעלה מגרשה ידירנה הנאה, שמא יעשה קינוניא על נכסים של זה ויחזיר את אשתו.

    גמ׳ · גמרא

    2במאי קמיפלגי? רבי אליעזר סבר: אדם עושה קינוניא על ההקדש, ורבי יהושע סבר: אין אדם עושה קינוניא על ההקדש.

    3ואלא הא דאמר רב הונא: שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו, ואמר: ״מנה לפלוני בידי״ נאמן, חזקה אין עושה קינוניא על הקדש, לימא כתנאי אמרה לשמעתיה?

    4לא, עד כאן לא פליגי אלא בבריא, אבל בשכיב מרע דברי הכל אין אדם עושה קינוניא על ההקדש. מ"ט אין אדם חוטא ולא לו.

    5איכא דאמרי: בבריא דכ"ע לא פליגי (דאין) אדם עושה קינוניא על הקדש, והכא בנדר שהודר ברבים קמיפלגי, מר סבר: יש לו הפרה, ומ"ס אין לו הפרה.

    6ואיבעית אימא: דכ"ע נדר שהודר ברבים יש לו הפרה, והכא בנדר שהודר על דעת רבים קמיפלגי.

    7ואלא הא דאמר אמימר: נדר שהודר ברבים יש לו הפרה, על דעת רבים אין לו הפרה לימא כתנאי אמרה לשמעתיה? ותו, רבי יהושע אומר: ״אינו צריך״? ״אינו מועיל״ מיבעי ליה!

    8אלא הכא בשאלה דהקדש קמיפלגי.

    9והתניא: המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה, ר"א אומר: כשהוא מגרשה ידור הנאה, רבי יהושע אומר: אינו צריך, וא"ר אלעזר ברבי שמעון: הן הן דברי בית שמאי, הן הן דברי ב"ה׃

    10שב"ש אומרים: הקדש טעות הקדש, וב"ה אומרים: הקדש טעות אינו הקדש.

    11וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו'. משה בר עצרי ערבא דכלתיה הוה, ורב הונא בריה צורבא מרבנן הוה, ודחיקא ליה מילתא. אמר אביי: ליכא דנסבי עצה לרב הונא, דליגרש לדביתהו ותיתבע כתובתה מאבוה, ולהדרה מיהדרי.

    12א"ל רבא: והאנן ״ידור הנאה״ תנן! ואביי אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש? לסוף איגלאי מלתא דכהן הוה. אמר אביי: בתר עניא אזלא עניותא.

    13ומי אמר אביי הכי? והאמר אביי: איזהו רשע ערום? זה המשיא עצה למכור בנכסים, כרבן [שמעון בן] גמליאל.

    14בריה שאני, וצורבא מרבנן שאני.

    15ותיפוק ליה דערב דכתובה לא משתעבד!

    תוספות

    לכי יגרשנה ידור הנאהתימה לרבי למה ידור הנאה וכי מה הוא עושה והלא אינו רוצה שגובה מן ההקדש ואדרבה לאשה היה לו לקונסה שגובה מן ההקדש וי"ל כיון דחיישינן שמא עשה קינוניא על ההקדש או על הערב שהכניס בערבות לדידה לא קנסוה רבנן ולו ראוי לדור כדי לידע [אם] כוונתו להערים ולא תועיל לו כוונתו שהדירוה:

    אלא הא דא"ר הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן כו' - וא"ת והרי בפ' בתרא דב"ב (דף קעה. ושם) מוקי למלתיה דרב הונא בדנקיט שטרא וא"כ היכי שייך הכא חששא דקינוניא הרי השטר מקויים ביד פלוני ובודאי קושטא קאמר וי"ל דע"כ איכא חששא דקינוניא דאי לא אמר מנה לפלוני בידי אפילו היה לו שטר בידו לא יטול אלא בשבועה והשתא דאמר מנה לפלוני בידי נוטל בלא שבועה וה"נ איתא בפרק שבועת הדיינין (שבועות מב: ושם) גבי הא דתנן נשבעין לקטן ולהקדש ומפרש בגמ' עלה להקדש ליפרע מנכסי הקדש [ופריך] תנינא מנכסים משועבדים לא תפרע אלא בשבועה מה לי משועבד להדיוט מה לי משועבד לגבוה סד"א להדיוט הוא דאדם עושה קינוניא להדיוט אבל להקדש אין אדם עושה קינוניא להקדש קא משמע לן והא אמר רב הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן חזקה אין אדם עושה קינוניא על ההקדש הני מילי שכיב מרע דאין אדם חוטא ולא לו אבל בריא אדם עושה קינוניא להקדש אלמא אשכחן התם קינוניא גבי שבועה ה"נ אמרינן הכא מיהו תימה לפי מאי דמסיק התם דווקא בשכיב מרע אמר רב הונא דאין אדם עושה קינוניא להקדש אבל בריא אדם עושה קינוניא להקדש והכא אמר דבבריא פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע ואמר רבי יהושע דאין אדם עושה קינוניא להקדש וא"כ נימא דרב הונא דלא כרבי יהושע וי"ל דקינוניא זוטרתי כגון להפטר עצמו משבועה בריא עושה קינוניא להקדש ומ"מ מייתי שפיר ממילתא דרב הונא על מתני' מכ"ש דאפילו קינוניא בשבועה א"ר הונא דאין אדם עושה להקדש [כ"ש קינוניא דמתניתין לגרש אשתו]:

    דחזקה אין אדם חוטא ולא לולכך נאמן להגבותו בלא שבועה ואע"ג דאין נזקקין מנכסים משועבדים ומהקדש דהוי כמשעבדי כדאיתא בפרק שבועת הדיינין (שבועות מב: ושם) אלא בשבועה וכיון דלא חיישינן שעשה קינוניא להודות כמה חייב כמו כן אין לחוש כאן שמגרש אשתו ולחזור ולישאנה שאין סברא שיעשה קינוניא על ההקדש גבי גירושין יותר מש"מ:

    מר סבר יש לו הפרהוא"ת נהי נמי דיש לו הפרה מ"מ קי"ל דצריך לפרט הנדר וא"כ אי אתי קמי חכם לא מיפר ליה וי"ל דאין צריך לפרט הנדר כי אם הלשון שנדר בו אבל א"צ לפרש למה נדר ולא דמי לההיא דגיטין פ' השולח (גיטין דף לה:) גבי כהן שנשא אשה בעבירה דאמר עלה נודר ועובד יורד ומגרש דאמרת עלה דצריך לפרש ומש"ה לא מתיר ליה חכם שהרי התם הוא נודר שלא יהנה מאשתו פסולה כשיבא לפני חכם ומפרש לו נדרו לא יתיר לו אבל הכא לא ימנע מלהתיר אפי' אם ישמע הלשון שנדר:

    בשאלה דהקדש קמיפלגיפי' דלר' יהושע יש שאלה לפיכך אין צריך להדיר הנאה מאשתו אם יגרשנה דלא חיישינן דמשום קינוניא לגבות מן ההקדש הוא מגרשה דלמה לו לגרשה ישאל על ההקדש ויהיה הקדש בטעות ואז לא יהיה הקדש ותימה קצת דקי"ל כבית הלל דהקדש בטעות לא הוי הקדש וא"כ יש שאלה וא"כ היאך קאמר רב הונא דבבריא אדם עושה קינוניא להקדש ולמה יעשה קינוניא כיון דמצי שאיל על ההקדש כמו שאמר ר' יהושע ולפי מה דפרישית לעיל ניחא דקינוניא דשבועה דבר שהוא קל עביד ולא ישאל על הקדשו אבל גבי גירשה כי האי לגרש אשתו כדי להחזירה לא עביד כיון דמצי שאיל על הקדשו:

    ותיפוק ליה דערב הוא וכו'תימה אמאי לא פריך הכי כל הני פירכות אמתני' וי"ל דעל מתני' לא רצה להקשות לפי שהיה פשוט לתרץ דהוה ליה ואשתדיף:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמרא מר סבר יש לו הפרהעיין תוי"ט פ"ה מ"ה דבכורות ד"ה בני הכנסת:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ערכין דף כ״ג עמוד א׳

    מסכת ערכין דף כ״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־317 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מתני' ידור הנאה ידור שלא יחזירנה לעולם דשמא משום ערמה מגרש לה שתגבה כתובתה מן ההקדש ויחזירנה:

    קינוניא ערמה:

    גמ' לימא כתנאי אמרה לשמעתיה ולאו דברי הכל היא:

    אלא בבריא דהתם קאמר ר"א דאדם עושה קינוניא על ההקדש משום דמאי דשקיל מהקדש ליהוי דידיה:

    אבל בשכיב מרע דלמיתה קאי:

    אין אדם חוטא ולא לו להרויח בשביל אחר לא יחטא: ר"א סבר כיון דמדרינן ליה ברבים שלא יחזירנה שוב אין לו הפרה הלכך מהני הנדר ומדרינן:

    יש לו הפרה ומש"ה אינו צריך דהא לא מהני מידי:

    על דעת רבים שאומרים לו נדור:

    ועוד 7 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Arakhin 23a · Sefaria

    תוספות

    לכי יגרשנה ידור הנאה תימה לרבי למה ידור הנאה וכי מה הוא עושה והלא אינו רוצה שגובה מן ההקדש ואדרבה לאשה היה לו לקונסה שגובה מן ההקדש וי"ל כיון דחיישינן שמא עשה קינוניא על ההקדש או על הערב שהכניס בערבות לדידה לא קנסוה רבנן ולו ראוי לדור כדי לידע [אם] כוונתו להערים ולא תועיל לו כוונתו שהדירוה:

    אלא הא דא"ר הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן כו' - וא"ת והרי בפ' בתרא דב"ב (דף קעה. ושם) מוקי למלתיה דרב הונא בדנקיט שטרא וא"כ היכי שייך הכא חששא דקינוניא הרי השטר מקויים ביד פלוני ובודאי קושטא קאמר וי"ל דע"כ איכא חששא דקינוניא דאי לא אמר מנה לפלוני בידי אפילו היה לו שטר בידו לא יטול אלא בשבועה והשתא דאמר מנה לפלוני בידי נוטל בלא שבועה וה"נ איתא בפרק שבועת הדיינין (שבועות מב: ושם) גבי הא דתנן נשבעין לקטן ולהקדש ומפרש בגמ' עלה להקדש ליפרע מנכסי הקדש [ופריך] תנינא מנכסים משועבדים לא תפרע אלא בשבועה מה לי משועבד להדיוט מה לי משועבד לגבוה סד"א להדיוט הוא דאדם עושה קינוניא להדיוט אבל להקדש אין אדם עושה קינוניא להקדש קא משמע לן והא אמר רב הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן חזקה אין אדם עושה קינוניא על ההקדש הני מילי שכיב מרע דאין אדם חוטא ולא לו אבל בריא אדם עושה קינוניא להקדש אלמא אשכחן התם קינוניא גבי שבועה ה"נ אמרינן הכא מיהו תימה לפי מאי דמסיק התם דווקא בשכיב מרע אמר רב הונא דאין אדם עושה קינוניא להקדש אבל בריא אדם עושה קינוניא להקדש והכא אמר דבבריא פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע ואמר רבי יהושע דאין אדם עושה קינוניא להקדש וא"כ נימא דרב הונא דלא כרבי יהושע וי"ל דקינוניא זוטרתי כגון להפטר עצמו משבועה בריא עושה קינוניא להקדש ומ"מ מייתי שפיר ממילתא דרב הונא על מתני' מכ"ש דאפילו קינוניא בשבועה א"ר הונא דאין אדם עושה להקדש [כ"ש קינוניא דמתניתין לגרש אשתו]:

    דחזקה אין אדם חוטא ולא לו לכך נאמן להגבותו בלא שבועה ואע"ג דאין נזקקין מנכסים משועבדים ומהקדש דהוי כמשעבדי כדאיתא בפרק שבועת הדיינין (שבועות מב: ושם) אלא בשבועה וכיון דלא חיישינן שעשה קינוניא להודות כמה חייב כמו כן אין לחוש כאן שמגרש אשתו ולחזור ולישאנה שאין סברא שיעשה קינוניא על ההקדש גבי גירושין יותר מש"מ:

    מר סבר יש לו הפרה וא"ת נהי נמי דיש לו הפרה מ"מ קי"ל דצריך לפרט הנדר וא"כ אי אתי קמי חכם לא מיפר ליה וי"ל דאין צריך לפרט הנדר כי אם הלשון שנדר בו אבל א"צ לפרש למה נדר ולא דמי לההיא דגיטין פ' השולח (גיטין דף לה:) גבי כהן שנשא אשה בעבירה דאמר עלה נודר ועובד יורד ומגרש דאמרת עלה דצריך לפרש ומש"ה לא מתיר ליה חכם שהרי התם הוא נודר שלא יהנה מאשתו פסולה כשיבא לפני חכם ומפרש לו נדרו לא יתיר לו אבל הכא לא ימנע מלהתיר אפי' אם ישמע הלשון שנדר:

    בשאלה דהקדש קמיפלגי פי' דלר' יהושע יש שאלה לפיכך אין צריך להדיר הנאה מאשתו אם יגרשנה דלא חיישינן דמשום קינוניא לגבות מן ההקדש הוא מגרשה דלמה לו לגרשה ישאל על ההקדש ויהיה הקדש בטעות ואז לא יהיה הקדש ותימה קצת דקי"ל כבית הלל דהקדש בטעות לא הוי הקדש וא"כ יש שאלה וא"כ היאך קאמר רב הונא דבבריא אדם עושה קינוניא להקדש ולמה יעשה קינוניא כיון דמצי שאיל על ההקדש כמו שאמר ר' יהושע ולפי מה דפרישית לעיל ניחא דקינוניא דשבועה דבר שהוא קל עביד ולא ישאל על הקדשו אבל גבי גירשה כי האי לגרש אשתו כדי להחזירה לא עביד כיון דמצי שאיל על הקדשו:

    ותיפוק ליה דערב הוא וכו' תימה אמאי לא פריך הכי כל הני פירכות אמתני' וי"ל דעל מתני' לא רצה להקשות לפי שהיה פשוט לתרץ דהוה ליה ואשתדיף:

    Tosafot on Arakhin 23a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמרא מר סבר יש לו הפרה עיין תוי"ט פ"ה מ"ה דבכורות ד"ה בני הכנסת:

    Gilyon HaShas on Arakhin 23a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת ערכין, דף כ״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־317 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 139 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה,…״

      חכמים: רבי יהושע, רב לאשה.

    2. קטע 220 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ במאי קמיפלגי? רבי אליעזר סבר: אדם…״

      חכמים: רבי אליעזר, רבי יהושע.

    3. קטע 325 מילים

      נפתחת ב״ואלא הא דאמר רב הונא: שכיב מרע…״

      חכמים: רב הונא.

    4. קטע 424 מילים

      נפתחת ב״לא, עד כאן לא פליגי אלא בבריא,…״

    5. קטע 526 מילים

      נפתחת ב״איכא דאמרי: בבריא דכ"ע לא פליגי (דאין)…״

    6. קטע 616 מילים

      נפתחת ב״ואיבעית אימא: דכ"ע נדר שהודר ברבים יש…״

    7. קטע 730 מילים

      נפתחת ב״ואלא הא דאמר אמימר: נדר שהודר ברבים…״

      חכמים: רבי יהושע.

    8. קטע 85 מילים

      נפתחת ב״אלא הכא בשאלה דהקדש קמיפלגי.…״

    9. קטע 931 מילים

      נפתחת ב״והתניא: המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה,…״

      חכמים: רבי יהושע, רבי שמעון.

    10. קטע 1011 מילים

      נפתחת ב״שב"ש אומרים: הקדש טעות הקדש, וב"ה אומרים:…״

    11. קטע 1137 מילים

      נפתחת ב״וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר…״

      חכמים: רב הונא, רבן שמעון, רבא, אביי.

    12. קטע 1224 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבא: והאנן ״ידור הנאה״ תנן! ואביי…״

      חכמים: רבא, אביי.

    13. קטע 1318 מילים

      נפתחת ב״ומי אמר אביי הכי? והאמר אביי: איזהו…״

      חכמים: אביי.

    14. קטע 145 מילים

      נפתחת ב״בריה שאני, וצורבא מרבנן שאני.…״

      חכמים: רבא.

    15. קטע 156 מילים

      נפתחת ב״ותיפוק ליה דערב דכתובה לא משתעבד!…״

      חכמים: רב דכתובה.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ערכין דף כ״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026