בוני התלמוד

    מסכת ערכין דף ל״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הניחא לרבנןדפליגי עליה דר' יהודה [דאמרי] שנת חמשים אינה ממנין השמיטין אצטריך לממני יובלות כדקאמרת:

    אלא לרבי יהודה דאמר שנת חמשיםהויא שנת יובל ועולה נמי למנין שמיטה הבאה ל"ל לממני יובלות בשמיטין סגיא משבע לשבע שנים יעשו שמיטה לעולם שאין שנה מפסקת בנתיים ואין כאן שום טעות:

    ודאידקתני לעיל מנו שמיטין ויובלות בימי עזרא דלא כר' יהודה:

    ולא מנו יובלותבימי סנחריב:

    והא כתיבבצדקיה:

    מקץ שבע שנים תשלחו וגו' והוינן בה מקץ שבע שניםמשמע לאחר שבע שנים שאף שנה שביעית והא כתיב ועבדך שש שנים:

    שש לנמכרכדכתי' (שמות כ״א:ב׳) שש שנים יעבד:

    ושבע לנרצעשהנרצע אינו יוצא עד היובל ואם נרצע ופגע יובל בשנה שמינית לרציעתו יוצא ביובל. אלמא בימי צדקיה הוה יובל וצדקיהו בימי חורבן הבית דהוו כמה וכמה דורות אחר גלות סנחריב:

    בתוכחה כתיבדקא מוכח להו ירמיה וקאמר להו השלחתם באותן שנים שהייתם חייבים לשלח:

    דכתיבבימי צדקיהו כי המוכר אל הממכר לא ישוב דקאמר להו סופכם לגלות ויהא יובל בטל ולא יחזרו שדות לבעליהן:

    אפשר יובל בטלמשגלו שבט ראובן וגד ונביא מתנבא עליו וכו':

    מה טיבו של יאשיהו בבית אלדהא קרא ביאשיהו כתיב כשהיה חוזר לבער עבודת כוכבים שבארץ ישראל ובית אל של מלכי ישראל היתה ויאשיהו מלך יהודה מה טיבו בה:

    קצירקצין דנו"ן מתחלפת ברי"ש כדכתיב נבוכד נצר נבוכד ראצר:

    מתני' בתי החצריםשאין להם לעיירות חומה:

    כח יפהכדמפרש נגאלין מיד ואין צריך להמתין שני שנים ביד הלוקח והיינו כבתים של ערי חומה:

    ובגרעון כסףשמנכה לו הלוקח לפי שנים ששהו בידו כשדות דכתיב (ויקרא כ״ה:כ״ז) וחשב את שני ממכרו וגו':

    גמ' על שדה הארץ יחשבבבתי החצרים כתיב:

    ובגרעון כסףאם בא לגאלם קודם היובל:

    מאי קאמרמהיכא תיתי דלא יצאו ביובל הלא הוקשו לשדה אחוזה ולמאי אצטריך וביובל יצא:

    ופגע יובל בשנה שניהללקיחתו של זה שלקחה מן הגזבר:

    ללוקח הוידהכי תניא לעיל גאלה אחר מיד הקדש הגיע היובל ולא נגאלה היה חלוט לו:

    לכהנים נפקאדהמקדיש שדה אחוזה וגאלה אחר יוצאה לכהנים ביובל. ולהכי נקט שנה שניה דאי פגע בשנה ראשונה לא אצטריך וביובל יצא דכי מדמית ליה לבתי ערי חומה אכתי לא איחלט ליה ונפיק ביובל דהא יש לו כח יפה שבשדות:

    אפילו לא גאלואחר נמי ליפוק מיד הקדש דהא כתיב וביובל יצא דלא אצטריך למכתב משום מכר הדיוט דהא אתקש לשדות:

    בן לוי יפה כחו בממכרושגואל מיד שדה מגרש עריהם ובתי ערי חומה גואלין לעולם ויוצאין ביובל כדאמר לקמן:

    הורע כחו בהקדישושלא יוצא בלא פדיון כדמפרש לקמן:

    ויצא ממכראי הוה כתיב ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר ביובל ולא הוה כתב בית הוה אמינא אפילו שטרי ומטלטלין של לוי אם מכרן יוצאין לו ביובל:

    ופליגא דרבי אושעיאהא דאמר רב הונא לעיל מקדיש בית בבתי חצרים וגאלה אחר מיד הקדש יוצאה מידו וחוזרת לבעלים ביובל פליגא אדרבי אושעיא:

    בכלל ונתן הכסף וקם לושהלוקח כלום מיד הקדש יקום המקח בידו לעולם:

    כשפרט לך הכתובבגואל שדה אחוזה של אחרים מיד הקדש דיוצאה מידו ומתחלקת האי הוא דאפקיה רחמנא בהדיא מכלל ונתן הכסף וקם לו:

    אבל הנךבתי החצרים כדקיימי קיימי בכלל וקם לו ולא נפקא מידא דלוקח:

    וביובל יצאלרבי אושעיא ל"ל:

    השלמה בעילהשלים לו שנה אחת משתי שנים שהיא ראויה לשהות ביד לוקח כדתניא לעיל בריש פירקין אכלה שנה אחת לפני היובל משלימין לו שנה אחרת לאחר היובל:

    תניא כוותיה דרב הונא גרסינןכרב הונא דאמר לעיל מקדיש בית בבתי החצרים וגאלה אחר מיד מקדיש יוצאה לבעלים ביובל:

    ותיובתא דרבי אושעיאדאמר כדקיימי קיימי בידא דלוקח:

    וגואלו לעולםואפילו גאלה אחר גואלה מידו ולא הויא כשדה אחוזה דכתיב בה לא יגאל עוד:

    גאלה אחר מיד הקדש והגיע יובל ולא גאלהמקדיש מידו חוזרת לו בחנם:

    ערכין 33 עמוד א

    1הניחא לרבנן דאמרי: שנת חמשים אינה מן המנין, אלא לרבי יהודה דאמר: שנת חמשים עולה לכאן ולכאן, למה לי? בשמיטין סגיא! הא ודאי דלא כרבי יהודה.

    2ולא מנו שמיטין ויובלות? והכתיב: ״(ירמיהו״, לד, יד) מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך׃

    3והוינן בהו מקץ שבע שנים, והכתיב ״(דברים טו״, יב) ועבדך שש שנים? ואמר רב נחמן בר יצחק שש לנמכר ושבע לנרצע׃

    4ההוא בתוכחה כתיב ״וקאמר נביא השלחתם והכתיב (ירמיהו לד״, י) וישמעו וישלחו׃

    5אלא אמר ר' יוחנן ירמיה החזירן ויאשיה בן אמון מלך עליהן ומנא לן דהדור דכתיב ״(יחזקאל ז״, יג) כי המוכר אל הממכר לא ישוב אפשר יובל בטל ונביא מתנבא עליו שיבטל אלא מלמד שהחזירן ירמיה׃

    6ומנלן דיאשיה מלך עליהן דכתיב ״(מלכים ב כג״, יז) ויאמר מה הציון הלז אשר אני רואה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים על המזבח בית אל׃

    7וכי מה טיבו של יאשיהו בבית אל אלא כשהחזירן ירמיהו יאשיהו מלך עליהם רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (הושע ו, יא) גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי:

    מתני׳ · משנה

    8בתי החצרים נותנין להם כח יפה שבבתי ערי חומה וכח יפה שבשדות ונגאלין מיד וכל שנים עשר חדש כבתים ויוצאין ביובל. ובגרעון כסף כשדות:

    גמ׳ · גמרא

    9תנו רבנן (ויקרא כה, לא) על שדה הארץ יחשב הקישו הכתוב לשדה אחוזה מה שדה אחוזה יוצא ביובל ובגרעון כסף אף בתי החצרים יוצאין ביובל ובגרעון כסף׃

    10אי מה שדה אחוזה אינה נגאלת בפחות משתי שנים אף בתי החצרים אינם נגאלים פחות משתי שנים תלמוד לאמר (ויקרא כה, לא) גאולה תהיה לו מיד הואיל ונתת להם כח יפה שבשדות וכח שדה שבבתים יכול לא יצאו ביובל תלמוד לאמר (ויקרא כה, לא) וביובל יצא׃

    11מאי קאמר אמר רב הונא לא נצרכא אלא למקדיש בית בבתי החצרים וגאלו אחר מיד הקדש ופגע בו יובל בשנה שניה׃

    12למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה מדמית ליה איחליט ליה ללוקח אי לשדה אחוזה מדמית לכהנים נפקא להכי אצטריך וביובל יצא׃

    13מתקיף לה רב זעירא מאי איריא גאלו אחר אפילו לא גאלו נמי אמר ליה אביי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון׃

    14מנלן מבן לוי מה בן לוי שיפה כחו בממכרו הורע כחו בהקדשו ישראל שהורע כחו בממכרו אין דין שהורע כחו בהקדשו׃

    15והתם מנלן דתניא (ויקרא כה, לג) ויצא ממכר שומע אני אפילו עבדיו מטלטליו ושטריו תלמוד לאמר בית ועיר אחוזתו׃

    16מה תלמוד לאמר ממכר ממכריו יוצא בחנם ואין הקדש יוצא בחנם אלא בפדיון׃

    17ופליגא דר' אושעיא דאמר ר' אושעיא הכל היו בכלל (ויקרא כז, יט) ונתן הכסף וקם לו׃

    18כשפרט הכתוב בשדה אחוזה (ויקרא כז, כא) והיה השדה בצאתו ביובל קדש לה' שדה הוא דפרק ליה ונפקא לכהנים אבל הנך כדקיימי קיימי׃

    19וביובל יצא למה לי אמר רב פפא לא נצרכא אלא למוכר בית בבתי החצרים ופגע בו יובל בשנה שניה׃

    20למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה מדמית ליה איחלט ליה ללוקח אי לשדה אחוזה מדמית ליה השלמה בעי להכי אצטריך וביובל יצא׃

    ברייתא

    21תניא כוותיה דרב הונא ותיובתא דרבי אושעיא המקדיש בית בבתי החצרים הרי זה גואל מיד וגואלו לעולם גאלו אחר מיד הקדש הגיע יובל ולא נגאל חוזר לבעלים ביובל׃

    תוספות

    אלא מלמד שהחזירן ירמיה ויאשיה מלך עליהםותימה שהרי אחרי שהחזירן ירמיה לא עמדו בארץ קודם חורבן כ"א ל"ו שנה כדפרישית לעיל בפ"ב (ערכין דף יב:) וא"כ לא הגיעו עד היובל והיאך נוכל למצוא וישמעו וישלחו וי"ל דנוכל למצוא אותם עבדים שהיו להם קודם שגלו והא דפריך לעיל והכתיב וישמעו וישלחו עיקר הפירכא מדכתיב (ירמיהו ל״ד:י׳) וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית משמע שנכנסו בברית לשלח עבדיהם חפשים ביובל כשיגיע היובל:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ערכין דף ל״ג עמוד א׳

    מסכת ערכין דף ל״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־501 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הניחא לרבנן דפליגי עליה דר' יהודה [דאמרי] שנת חמשים אינה ממנין השמיטין אצטריך לממני יובלות כדקאמרת:

    אלא לרבי יהודה דאמר שנת חמשים הויא שנת יובל ועולה נמי למנין שמיטה הבאה ל"ל לממני יובלות בשמיטין סגיא משבע לשבע שנים יעשו שמיטה לעולם שאין שנה מפסקת בנתיים ואין כאן שום טעות:

    ודאי דקתני לעיל מנו שמיטין ויובלות בימי עזרא דלא כר' יהודה:

    ולא מנו יובלות בימי סנחריב:

    והא כתיב בצדקיה:

    מקץ שבע שנים תשלחו וגו' והוינן בה מקץ שבע שנים משמע לאחר שבע שנים שאף שנה שביעית והא כתיב ועבדך שש שנים:

    שש לנמכר כדכתי' (שמות כ״א:ב׳) שש שנים יעבד:

    ושבע לנרצע שהנרצע אינו יוצא עד היובל ואם נרצע ופגע יובל בשנה שמינית לרציעתו יוצא ביובל. אלמא בימי צדקיה הוה יובל וצדקיהו בימי חורבן הבית דהוו כמה וכמה דורות אחר גלות סנחריב:

    ועוד 28 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Arakhin 33a · Sefaria

    תוספות

    אלא מלמד שהחזירן ירמיה ויאשיה מלך עליהם ותימה שהרי אחרי שהחזירן ירמיה לא עמדו בארץ קודם חורבן כ"א ל"ו שנה כדפרישית לעיל בפ"ב (ערכין דף יב:) וא"כ לא הגיעו עד היובל והיאך נוכל למצוא וישמעו וישלחו וי"ל דנוכל למצוא אותם עבדים שהיו להם קודם שגלו והא דפריך לעיל והכתיב וישמעו וישלחו עיקר הפירכא מדכתיב (ירמיהו ל״ד:י׳) וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית משמע שנכנסו בברית לשלח עבדיהם חפשים ביובל כשיגיע היובל:

    Tosafot on Arakhin 33a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת ערכין, דף ל״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־501 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 126 מילים

      נפתחת ב״הניחא לרבנן דאמרי: שנת חמשים אינה מן…״

      חכמים: רבי יהודה.

    2. קטע 219 מילים

      נפתחת ב״ולא מנו שמיטין ויובלות? והכתיב: (ירמיהו, לד,…״

    3. קטע 321 מילים

      נפתחת ב״והוינן בהו מקץ שבע שנים, והכתיב (דברים…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק.

    4. קטע 412 מילים

      נפתחת ב״ההוא בתוכחה כתיב וקאמר נביא השלחתם והכתיב…״

    5. קטע 535 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר ר' יוחנן ירמיה החזירן ויאשיה…״

    6. קטע 633 מילים

      נפתחת ב״ומנלן דיאשיה מלך עליהן דכתיב (מלכים ב…״

    7. קטע 730 מילים

      נפתחת ב״וכי מה טיבו של יאשיהו בבית אל…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק.

    8. קטע 825 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ בתי החצרים נותנין להם כח יפה…״

    9. קטע 928 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תנו רבנן (ויקרא כה, לא) על…״

    10. קטע 1046 מילים

      נפתחת ב״אי מה שדה אחוזה אינה נגאלת בפחות…״

    11. קטע 1121 מילים

      נפתחת ב״מאי קאמר אמר רב הונא לא נצרכא…״

      חכמים: רב הונא.

    12. קטע 1222 מילים

      נפתחת ב״למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה…״

    13. קטע 1321 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רב זעירא מאי איריא גאלו…״

      חכמים: רב זעירא, אביי.

    14. קטע 1421 מילים

      נפתחת ב״מנלן מבן לוי מה בן לוי שיפה…״

    15. קטע 1519 מילים

      נפתחת ב״והתם מנלן דתניא (ויקרא כה, לג) ויצא…״

    16. קטע 1613 מילים

      נפתחת ב״מה תלמוד לאמר ממכר ממכריו יוצא בחנם…״

    17. קטע 1716 מילים

      נפתחת ב״ופליגא דר' אושעיא דאמר ר' אושעיא הכל…״

    18. קטע 1823 מילים

      נפתחת ב״כשפרט הכתוב בשדה אחוזה (ויקרא כז, כא)…״

    19. קטע 1919 מילים

      נפתחת ב״וביובל יצא למה לי אמר רב פפא…״

      חכמים: רב פפא.

    20. קטע 2023 מילים

      נפתחת ב״למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה…״

    21. קטע 2128 מילים

      נפתחת ב״תניא כוותיה דרב הונא ותיובתא דרבי אושעיא…״

      חכמים: רב הונא, רבי אושעיא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ערכין דף ל״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026