בוני התלמוד

    מסכת ערכין דף ט״ז עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    דמיתאמרא באפי תלתאשהבעלים אמרוה בפני ג' המגלה אותה אינו לשון הרע שזה גילה תחלה דעתו שאם מגלה אותו אינו חושש דמידע ידע דסופה להגלות דחברך חברא אית ליה וזה מגלה לחבירו וזה לחבירו עד שיודע:

    מברך רעהו בקול גדול וגו' קללה תחשב לואותה ברכה קללה היא לו לחבירו:

    ושמעין אינשיאלמים שהוא עשיר ואזלי ואנסי ליה לממוניה. ל"א אנסי ליה שמתאכסנין אצלו אורחין עד שמכלין ממונו:

    בא לידי רעתושכשהוא מספר בטובתו יותר מדאי הוא עצמו אומר חוץ ממדה רעה זו שבו או אחרים שומעין שזה משבחו ואומרים הלא מדת כך וכך בידו:

    צרות העיןשצרה עינו באחרים ואינו מהנה שכיניו מכליו ע"י שאלה:

    אותו אצמיתואוקימנא לעיל דהיינו נגעים:

    אל יכרת מבית יואבמפני שהרג את אבנר:

    הואלהשבע ששלחך אלישע וקח ככרים:

    ובחזקתו גבה לבו וגו'בעוזיהו משתעי:

    שייחד ביתוכלי תשמישו שלא השאילם לאחרים:

    למה נסמכה כו'בפרשת ואתה תצוה נסמכה ענין המילואים לבגדי כהונה:

    ויטבלו את הכתנת בדםרמז היה להם שטבילת כפרת דמים עולה ע"י כתנת:

    אין אפוד ותרפיםבזמן שאין אפוד הוי עון תרפים:

    שבקולפעמוני המעיל נשמעין על מעשה קול לשון הרע ואת אמרת נגעים אתו עליה:

    אהנו מעשיושנתקוטטו על ידו. ואי קשיא אמאי לא מותיב ליה משפיכות דמים וגילוי עריות דקאמר לעיל נגעים באין עליהם והכא תניא דבגדי כהונה מכפרין תריץ דהא דתני בגדי כהונה מכפרין לאו עליה דידיה אלא על האחרים שעל ידו נענשין דבשפיכות דמים כתיב (במדבר ל״ה:ל״ג) כי הדם הוא יחניף וגו' ובגילוי עריות כתיב (ויקרא י״ח:כ״ה) ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה אבל לשון הרע לא אשכחן דמיענשי ביה אחריני:

    שבחשאיקטורת נעשית בהיכל בחשאי כדתניא בפרק הוציאו לו במסכת יומא (דף מד.) פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה. לשון הרע בחשאי הוא:

    קשיא שפיכות דמים וכו'דקאמרינן לעיל בגדי כהונה מכפרין על אחרים וקא חזינן דעגלה ערופה מכפרת על אחרים דעל ההורג אינה מכפרת דקיימא לן בסוטה (דף מז:) שאם נתערפה העגלה ואח"כ נמצא ההורג מנין שהוא נהרג תלמוד לומר ולארץ לא יכופר וגו':

    קשיא לשון הרעדלעיל דקתני דבגדי כהונה מכפרין:

    לא ידיע מאן קטליהעגלה מכפרת:

    בר קטלא הואוכל כמה דלא מיקטל לא מיכפרי אחריני דכתיב (במדבר ל״ה:ל״ג) ולארץ לא יכופר וגו':

    בצינעאדמעשה חשאי קטרת מכפרת:

    ערכין 16 עמוד א

    1רבה בר רב הונא: כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא, לית בה משום לישנא בישא. מ"ט חברך חברא אית ליה, וחברא דחברך חברא אית ליה.

    2כי אתא רב דימי אמר: מאי דכתיב ״(משלי כז״, יד) ״מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם קללה תחשב לו״? כגון דמיקלע לאושפיזא וטרחו קמיה שפיר, למחר נפיק יתיב בשוקא ואמר: רחמנא ניברכיה לפלניא דהכי טרח קמאי, ושמעין אינשי ואזלין ואנסין ליה.

    3תני רב דימי אחוה דרב ספרא: לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו, שמתוך טובתו בא לידי רעתו.

    4איכא דאמרי: רב דימי אחוה דרב ספרא חלש, על רב ספרא לשיולי ביה. אמר להו: תיתי לי דקיימי כל דאמר רבנן א"ל הא מי מקיימת לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי גנותו אמר להו לא שמיעא לי ואי הוה שמיעא לי קיימתה׃

    5א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן על שבעה דברים נגעים באין על לשון הרע ועל שפיכות דמים ועל שבועת שוא ועל גילוי עריות ועל גסות הרוח ועל הגזל ועל צרות העין׃

    6על לשון הרע דכתיב ״(תהלים קא״, ה) מלשני בסתר רעהו אותו אצמית׃

    7על שפיכות דמים דכתיב ״(שמואל ב ג״, כט) ואל יכרת מבית יואב זב ומצורע וגו'׃

    8ועל שבועת שוא דכתיב ״(מלכים ב ה״, כג) ויאמר נעמן הואל קח ככרים וכתי' (מלכים ב ה, כז) וצרעת נעמן תדבק בך וגו'׃

    9ועל גילוי עריות דכתיב ״(בראשית יב״, יז) וינגע ה' את פרעה נגעים וגו'׃

    10ועל גסות הרוח דכתיב ״(דברי הימים ב כ״ו, טז) ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעול בה' אלהיו (דברי הימים ב כ״ו, יט) והצרעת זרחה במצחו׃

    11ועל הגזל דכתיב ״(ויקרא יד״, לו) וצוה הכהן ופנו את הבית תנא הוא כונס ממון שאינו שלו יבא הכהן ויפזר ממונו׃

    12ועל צרות העין דכתיב ״(ויקרא יד״, לה) ובא אשר לו הבית [וגו'] ותנא דבי ר' ישמעאל מי שמיוחד ביתו לו׃

    13איני והא אמר ר' ענני בר ששון למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין כתונת מכפרת על שפיכות דמים דכתיב ״(בראשית לז״, לא) ויטבלו את הכתנת בדם מכנסים מכפרים על גילוי עריות דכתיב ״(שמות כח״, מב) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה׃

    14מצנפת מכפרת על גסי הרוח כדרבי חנינא דא"ר חנינא יבא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה אבנט מכפרת על הרהור הלב אהיכא דאיתיה (דכתיב ״(שמות כח״, לה) והיה על לב אהרן)׃

    15חושן מכפר על הדינין דכתיב ״(שמות כח״, טו) ועשית חושן משפט אפוד מכפר על עבודה זרה דכתיב ״(הושע ג״, ד) אין אפוד ותרפים מעיל מכפר על לשון הרע אמר הקב"ה יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול׃

    16ציץ מכפר על מעשה עזי פנים כתיב ״הכא (שמות כח״, לח) והיה על מצח אהרן וכתיב ״התם (ירמיהו ג״, ג) ומצח אשה זונה היה לך׃

    17לא קשיא: הא דאהנו מעשיו הא דלא אהנו מעשיו אי אהנו מעשיו אתו נגעים עליה אי לא אהנו מעשיו מעיל מכפר׃

    18והא"ר סימון אמר רבי יהושע בן לוי שני דברים לא מצינו להם בקרבנות כפרה בדבר אחר מצינו להם כפרה שפיכות דמים ולשון הרע שפיכות דמים בעגלה ערופה׃

    19ולשון הרע בקטרת דתניא ר' חנינא למדנו לקטרת שמכפרת דכתיב ״(במדבר יז״, יב) ויתן את הקטרת ויכפר על העם ותנא דבי רבי ישמעאל על מה קטרת מכפרת על לשון הרע אמר הקב"ה יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי׃

    20קשיא שפיכות דמים אשפיכות דמים קשיא לשון הרע אלשון הרע׃

    21שפיכות דמים אשפיכות דמים לא קשיא הא דידיע מאן קטליה הא דלא ידיע מאן קטליה׃

    22דידיע מאן קטליה בר קטלא הוא במזיד ולא אתרו ביה׃

    23לשון הרע אלשון הרע ל"ק הא בצינעא,׃

    תוספות

    כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישאפירוש כגון כה"ג דנורא בי פלוני דאיכא למישמע דלא אמרה משום לישנא בישא אבל אם הוא אמר דבר קנטור על חבירו אפילו היה אומרה בפניו אית ביה משום לישנא בישא:

    ובחזקתו גבה לבו וגו'גבי עוזיה כתוב. בדברי הימים כתיב (ד"ה א ה) ויוחנן הוליד [את] עזריה (הכהן) [הוא] אשר כיהן (בתוך) בבית אשר בנה (המלך) שלמה [בירושלים] וצ"ע למה כתיב עליו אשר כיהן יותר מן האחרים שהוא מונה שם כל כהנים גדולים אשר שמשו בבית ראשון והרי מונה לפניו כמה כהנים ולמה כתיב אשר כיהן גבי (עוזיה) [עזרי'] יותר מן האחרים וי"ל לפי שהוא הכניס עצמו להתווכח על הכהונה כשבא עוזיה יותר מן האחרים:

    אבנט מכפר על הרהור הלבאהיכא דאיתא ואבנט הוא כמו חגור של שש ארוכה מאד ואיתא נמי במדרש שהיה הכהן מקיפו סביביו ב' פעמים כנגד לב של אדם:

    הא דאהנו מעשיופירש רש"י שנתקוטטו על ידו ואי קשיא אמאי לא מותיב ליה משפיכות דמים וגילוי עריות דקאמר לעיל נגעים באין עליהם והכא תניא דבגדי כהונה מכפרים תריץ דהא דתני בגדי כהונה מכפרי' לאו עליה דידיה אלא על אחרים דע"י שפיכות דמים נענשים העולם דכתיב (במדבר ל״ה:ל״ג) כי הדם הוא יחניף ובגילוי עריות כתיב ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה אבל לשון הרע לא אשכחן דאיענשי ביה אחריני לשון רש"י ולא נהירא שהרי במסכת שבועות (דף לט.) אומר דעל כל העבירות אחרים נענשים עליהם אם יש בידם למחות ואי אין בידם למחות אפי' ג"ע וש"ד נמי לא ואור"י דמשפיכות דמים לא קשיא מידי לפי שיש עליה מיתת ב"ד ובגדי כהונ' מכפרין על המיתה אבל נגעים מיהא באין עליו ועוד יש מפרש דהאי דמשני הש"ס הא דאהנו מעשיו הא דלא אהנו מעשיו קאי נמי אשפיכות דמים וגילוי עריות וה"פ אהנו מעשיו היינו כשהרג ממש ועליו אין בגדי כהונה מכפרים אלא נגעים באין עליו לא אהנו מעשיו כגון שלא הרג ממש אלא שהלבין פני חבירו ברבים דקיימא לן (ב"מ דף נח:) כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים ועל זה בגדי כהונה מכפרים וכן גילוי עריות ממש אהנו מעשיו ולא אהנו מעשיו זהו כי הא דאמרי' (שבת דף נה:) מתוך ששהו קיניהן מעלה עליהם כאילו שכבום:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    רש"י ד"ה בא וכו' יותר מדאיוכ"ה ברי"ף פ"ב דשבת לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו יותר מדאי וברמב"ם פ"ז מהלכות דיעות אל יספר בפני שונאיו. וכ"כ בסמ"ג:

    ד"ה למה נסמכה כו' בפ' ואתה תצוהעיין פירוש רש"י זבחים דף פח ע"ב ד"ה למה נסמכה:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ערכין דף ט״ז עמוד א׳

    מסכת ערכין דף ט״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 23 קטעים ממוספרים, כ־564 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    דמיתאמרא באפי תלתא שהבעלים אמרוה בפני ג' המגלה אותה אינו לשון הרע שזה גילה תחלה דעתו שאם מגלה אותו אינו חושש דמידע ידע דסופה להגלות דחברך חברא אית ליה וזה מגלה לחבירו וזה לחבירו עד שיודע:

    מברך רעהו בקול גדול וגו' קללה תחשב לו אותה ברכה קללה היא לו לחבירו:

    ושמעין אינשי אלמים שהוא עשיר ואזלי ואנסי ליה לממוניה. ל"א אנסי ליה שמתאכסנין אצלו אורחין עד שמכלין ממונו:

    בא לידי רעתו שכשהוא מספר בטובתו יותר מדאי הוא עצמו אומר חוץ ממדה רעה זו שבו או אחרים שומעין שזה משבחו ואומרים הלא מדת כך וכך בידו:

    צרות העין שצרה עינו באחרים ואינו מהנה שכיניו מכליו ע"י שאלה:

    אותו אצמית ואוקימנא לעיל דהיינו נגעים:

    אל יכרת מבית יואב מפני שהרג את אבנר:

    הואל השבע ששלחך אלישע וקח ככרים:

    ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Arakhin 16a · Sefaria

    תוספות

    כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא פירוש כגון כה"ג דנורא בי פלוני דאיכא למישמע דלא אמרה משום לישנא בישא אבל אם הוא אמר דבר קנטור על חבירו אפילו היה אומרה בפניו אית ביה משום לישנא בישא:

    ובחזקתו גבה לבו וגו' גבי עוזיה כתוב. בדברי הימים כתיב (ד"ה א ה) ויוחנן הוליד [את] עזריה (הכהן) [הוא] אשר כיהן (בתוך) בבית אשר בנה (המלך) שלמה [בירושלים] וצ"ע למה כתיב עליו אשר כיהן יותר מן האחרים שהוא מונה שם כל כהנים גדולים אשר שמשו בבית ראשון והרי מונה לפניו כמה כהנים ולמה כתיב אשר כיהן גבי (עוזיה) [עזרי'] יותר מן האחרים וי"ל לפי שהוא הכניס עצמו להתווכח על הכהונה כשבא עוזיה יותר מן האחרים:

    אבנט מכפר על הרהור הלב אהיכא דאיתא ואבנט הוא כמו חגור של שש ארוכה מאד ואיתא נמי במדרש שהיה הכהן מקיפו סביביו ב' פעמים כנגד לב של אדם:

    הא דאהנו מעשיו פירש רש"י שנתקוטטו על ידו ואי קשיא אמאי לא מותיב ליה משפיכות דמים וגילוי עריות דקאמר לעיל נגעים באין עליהם והכא תניא דבגדי כהונה מכפרים תריץ דהא דתני בגדי כהונה מכפרי' לאו עליה דידיה אלא על אחרים דע"י שפיכות דמים נענשים העולם דכתיב (במדבר ל״ה:ל״ג) כי הדם הוא יחניף ובגילוי עריות כתיב ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה אבל לשון הרע לא אשכחן דאיענשי ביה אחריני לשון רש"י ולא נהירא שהרי במסכת שבועות (דף לט.) אומר דעל כל העבירות אחרים נענשים עליהם אם יש בידם למחות ואי אין בידם למחות אפי' ג"ע וש"ד נמי לא ואור"י דמשפיכות דמים לא קשיא מידי לפי שיש עליה מיתת ב"ד ובגדי כהונ' מכפרין על המיתה אבל נגעים מיהא באין עליו ועוד יש מפרש דהאי דמשני הש"ס הא דאהנו מעשיו הא דלא אהנו מעשיו קאי נמי אשפיכות דמים וגילוי עריות וה"פ אהנו מעשיו היינו כשהרג ממש ועליו אין בגדי כהונה מכפרים אלא נגעים באין עליו לא אהנו מעשיו כגון שלא הרג ממש אלא שהלבין פני חבירו ברבים דקיימא לן (ב"מ דף נח:) כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים ועל זה בגדי כהונה מכפרים וכן גילוי עריות ממש אהנו מעשיו ולא אהנו מעשיו זהו כי הא דאמרי' (שבת דף נה:) מתוך ששהו קיניהן מעלה עליהם כאילו שכבום:

    Tosafot on Arakhin 16a · Sefaria

    גליון הש"ס

    רש"י ד"ה בא וכו' יותר מדאי וכ"ה ברי"ף פ"ב דשבת לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו יותר מדאי וברמב"ם פ"ז מהלכות דיעות אל יספר בפני שונאיו. וכ"כ בסמ"ג:

    ד"ה למה נסמכה כו' בפ' ואתה תצוה עיין פירוש רש"י זבחים דף פח ע"ב ד"ה למה נסמכה:

    Gilyon HaShas on Arakhin 16a · Sefaria

    בן יהוידע

    כָּל מִלְּתָא דְּמִתְאַמְרָה בְּאַפֵּי תְּלָתָא לֵית בָּהּ מִשּׁוּם לִישְׁנָא בִּישָׁא מַאי טַעְמָא? חַבְרָךְ, חַבְרָא אִית לֵיהּ, וְחַבְרָא דְּחַבְרָךְ, חַבְרָא אִית לֵיהּ. קשא לפי האי טעמא אפילו אם אמרה בפני שנים נמי דינא הכי? ונראה לי בס"ד דאם אמר ראובן דבר על שמעון בפני שלשה שהם לוי ויהודה ויששכר, אמרינן ודאי לא קפיד ראובן אם ידע שמעון דבר זה יען כי אפשר שיששכר יאמר לפני זבולון דכך אמר ראובן על שמעון בפני ובפני לוי ויהודה ואם אחר כך זבולון יספר דברים אלו בפני חבירו וחבירו לחבירו מוכרח ראובן להודות על דברים אלו דכך וכך דבא על שמעון יען כי זה יתברר בעדים כי יששכר כאשר גילה הדברים האלה לזבולון אמר שאמר ראובן כן בפניו ובפני לוי ויהודה ואם יששכר חשוד מחמת שסיפר לשון הרע ילך שמעון אצל לוי ויהודה ומוכרחים שיעידו על האמת ויברר דכך וכך אמר עליו ראובן ויתבע ממנו בדין, ועל כן מוכרח לומר דראובן לא חש לזאת ולא קפיד מחמת תביעה של שמעון דאדרבה הוא רוצה שיוודע הדבר הזה והוא מברר דברים רעים אלו שדבר בעד שמעון. אבל אם ראובן לא אמר באפי תלתא יש לומר דראובן שקר דבר בשמעון וחושש ממנו פן יתבע ממנו בדין אך הוא לא חשש מתביעה של שמעון שאם יתבענו יכחיש יען כי הוא לא סיפר אלא בפני שנים ואם אחד מאלו השנים הלך וסיפר דברים אלו לאדם אחר וחברך חברא אית ליה והגיעו הדברים לאוזן שמעון שאומר יהודה על ראובן שכך וכך סיפר על שמעון בפני ובפני לוי הנה זה יהודה המספר אין בדבריו כלום ואינו נאמן כיון דסיפר לשון הרע ונשאר לוי לבדו אם ישאלהו שמעון האמת יכחיש ויאמר שאין לו ידיעה מזה כי כלל ידוע הוא אין היחיד לבדו נאמן בפני עצמו וכנודע מהך עובדא דטוביה חטא וזנגוד מנגד (פסחים קיג:) ועל כן יוכל ראובן להכחיש וכיון דיכול להכחיש לפיכך לא קפיד ולא חושש על ספור שלו ולהכי אין לדון מזה דאם אמרה באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא.

    אָמְרוּ לֵיהּ הַאי, מִי מִקַיְמַת? לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְכוּ'. יש להקשות למה הביאו לו מאמר זה בההיא שעתא? ועוד קשה מה ראה לשבח עצמו באותה שעה? ונראה לי בס"ד הוא רמז להם דהמבקר את החולה צריך שיזכיר זכיותיו כדי לעורר עליו מליצי יושר ומדת רחמים דכיון שראה שבאו לבקרו ושתקו רצה לעורר אותם בדבר ועל כן שבח עצמו לרמוז להם גם אתם עשו כמוני להזכיר שבחים שלי ולמה אתם שותקים? הלא זה הוא עיקר הביקור שיש ממנו תועלת לחולה! והשיבו לו ברמז טעם על אשר שתקו ולא דברו בשבחו מחשש המקטרגים כי כיון שהוא חולה על מטתו ויבא אדם להזכיר שבחו יתקנאו המקטרגים נמצא כונת הענין הזה דומה לכונת המאמר שאמרו 'אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ' והיינו טעמא כדי שלא יתעוררו המקטרגים לקטרג עליו על דרך שאמרו רבותינו ז"ל בקיר נטוי דסבירא ליה לרבנן שראוי להזכיר שבחו בלחש ובדרך רמז בתפלה ולא בפומבי ולזה אמר ולא שמיע לך מאמר זה כי מזה המאמר תבין למה שתקנו ולא דברנו בשבחך. אי נמי כיון שראו שדבר בשבח עצמו אמרו בודאי עדיין לא שמיע ליה מאמר דאל יספר דהשתא ומה אחרים מוזהרים בכך הוא עצמו לא כל שכן ומחמת כן דנו בדעתם דלא שמע עדיין מאמר זה ולהכי הזכירו מאמר זה ולא אחר, ונראה כוונו לטובתו כי יש סגולה לחולה לקבל עליו מדת חסידות בדבר אחד לעשותו ואז בזכות זה יתרפא ולכן כוונו לומר תקבל עליך לשמור חסידות זו כדי שתתרפא.

    עַל שִׁבְעָה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִים נראה נקיט לשון הרע ברישא כי אמרינן לעיל 'הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע כּוֹפֵר בָּעִקָּר' ומצינו בעשרת הדברות נקיט הצווי על עבודה זרה ברישא ואחרי זה נקיט שפיכות דמים כי נזק לשון הרע בזה קרוב יותר וכמו שאמרו 'קְטִיל תְּלָתָא' ואחר כך נקיט שאר דברים כסדרן בעשרת הדברות. והא דנקיט גזל אחר גסות הרוח משום דכלהו איירי בנגעים הבאים על גוף האדם עצמו אבל גזל וצרות עין איירי בנגעים הבאים על הבתים וכדיליף מקראי ולהכי נקטנהו לבסוף.

    Ben Yehoyada on Arakhin 16a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת ערכין, דף ט״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־564 מילים ב־23 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 23 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 124 מילים

      נפתחת ב״רבה בר רב הונא: כל מילתא דמיתאמרא…״

      חכמים: רב הונא, רבה.

    2. קטע 241 מילים

      נפתחת ב״כי אתא רב דימי אמר: מאי דכתיב…״

      חכמים: רב דימי.

    3. קטע 318 מילים

      נפתחת ב״תני רב דימי אחוה דרב ספרא: לעולם…״

      חכמים: רב דימי, רב ספרא.

    4. קטע 447 מילים

      נפתחת ב״איכא דאמרי: רב דימי אחוה דרב ספרא…״

      חכמים: רב דימי, רב ספרא.

    5. קטע 531 מילים

      נפתחת ב״א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן על…״

      חכמים: שמואל.

    6. קטע 612 מילים

      נפתחת ב״על לשון הרע דכתיב (תהלים קא, ה)…״

    7. קטע 715 מילים

      נפתחת ב״על שפיכות דמים דכתיב (שמואל ב ג,…״

      חכמים: שמואל.

    8. קטע 823 מילים

      נפתחת ב״ועל שבועת שוא דכתיב (מלכים ב ה,…״

    9. קטע 913 מילים

      נפתחת ב״ועל גילוי עריות דכתיב (בראשית יב, יז)…״

    10. קטע 1025 מילים

      נפתחת ב״ועל גסות הרוח דכתיב (דברי הימים ב…״

    11. קטע 1121 מילים

      נפתחת ב״ועל הגזל דכתיב (ויקרא יד, לו) וצוה…״

    12. קטע 1220 מילים

      נפתחת ב״ועל צרות העין דכתיב (ויקרא יד, לה)…״

    13. קטע 1352 מילים

      נפתחת ב״איני והא אמר ר' ענני בר ששון…״

    14. קטע 1431 מילים

      נפתחת ב״מצנפת מכפרת על גסי הרוח כדרבי חנינא…״

      חכמים: רבי חנינא.

    15. קטע 1537 מילים

      נפתחת ב״חושן מכפר על הדינין דכתיב (שמות כח,…״

    16. קטע 1625 מילים

      נפתחת ב״ציץ מכפר על מעשה עזי פנים כתיב…״

    17. קטע 1721 מילים

      נפתחת ב״לא קשיא: הא דאהנו מעשיו הא דלא…״

    18. קטע 1827 מילים

      נפתחת ב״והא"ר סימון אמר רבי יהושע בן לוי…״

      חכמים: רבי יהושע.

    19. קטע 1939 מילים

      נפתחת ב״ולשון הרע בקטרת דתניא ר' חנינא למדנו…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    20. קטע 2010 מילים

      נפתחת ב״קשיא שפיכות דמים אשפיכות דמים קשיא לשון…״

    21. קטע 2115 מילים

      נפתחת ב״שפיכות דמים אשפיכות דמים לא קשיא הא…״

    22. קטע 2210 מילים

      נפתחת ב״דידיע מאן קטליה בר קטלא הוא במזיד…״

    23. קטע 237 מילים

      נפתחת ב״לשון הרע אלשון הרע ל"ק הא בצינעא,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ערכין דף ט״ז ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026