דמיתאמרא באפי תלתא — שהבעלים אמרוה בפני ג' המגלה אותה אינו לשון הרע שזה גילה תחלה דעתו שאם מגלה אותו אינו חושש דמידע ידע דסופה להגלות דחברך חברא אית ליה וזה מגלה לחבירו וזה לחבירו עד שיודע:
מברך רעהו בקול גדול וגו' קללה תחשב לו — אותה ברכה קללה היא לו לחבירו:
ושמעין אינשי — אלמים שהוא עשיר ואזלי ואנסי ליה לממוניה. ל"א אנסי ליה שמתאכסנין אצלו אורחין עד שמכלין ממונו:
בא לידי רעתו — שכשהוא מספר בטובתו יותר מדאי הוא עצמו אומר חוץ ממדה רעה זו שבו או אחרים שומעין שזה משבחו ואומרים הלא מדת כך וכך בידו:
צרות העין — שצרה עינו באחרים ואינו מהנה שכיניו מכליו ע"י שאלה:
אותו אצמית — ואוקימנא לעיל דהיינו נגעים:
אל יכרת מבית יואב — מפני שהרג את אבנר:
הואל — השבע ששלחך אלישע וקח ככרים:
ובחזקתו גבה לבו וגו' — בעוזיהו משתעי:
שייחד ביתו — כלי תשמישו שלא השאילם לאחרים:
למה נסמכה כו' — בפרשת ואתה תצוה נסמכה ענין המילואים לבגדי כהונה:
ויטבלו את הכתנת בדם — רמז היה להם שטבילת כפרת דמים עולה ע"י כתנת:
אין אפוד ותרפים — בזמן שאין אפוד הוי עון תרפים:
שבקול — פעמוני המעיל נשמעין על מעשה קול לשון הרע ואת אמרת נגעים אתו עליה:
אהנו מעשיו — שנתקוטטו על ידו. ואי קשיא אמאי לא מותיב ליה משפיכות דמים וגילוי עריות דקאמר לעיל נגעים באין עליהם והכא תניא דבגדי כהונה מכפרין תריץ דהא דתני בגדי כהונה מכפרין לאו עליה דידיה אלא על האחרים שעל ידו נענשין דבשפיכות דמים כתיב (במדבר ל״ה:ל״ג) כי הדם הוא יחניף וגו' ובגילוי עריות כתיב (ויקרא י״ח:כ״ה) ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה אבל לשון הרע לא אשכחן דמיענשי ביה אחריני:
שבחשאי — קטורת נעשית בהיכל בחשאי כדתניא בפרק הוציאו לו במסכת יומא (דף מד.) פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה. לשון הרע בחשאי הוא:
קשיא שפיכות דמים וכו' — דקאמרינן לעיל בגדי כהונה מכפרין על אחרים וקא חזינן דעגלה ערופה מכפרת על אחרים דעל ההורג אינה מכפרת דקיימא לן בסוטה (דף מז:) שאם נתערפה העגלה ואח"כ נמצא ההורג מנין שהוא נהרג תלמוד לומר ולארץ לא יכופר וגו':
קשיא לשון הרע — דלעיל דקתני דבגדי כהונה מכפרין:
לא ידיע מאן קטליה — עגלה מכפרת:
בר קטלא הוא — וכל כמה דלא מיקטל לא מיכפרי אחריני דכתיב (במדבר ל״ה:ל״ג) ולארץ לא יכופר וגו':
בצינעא — דמעשה חשאי קטרת מכפרת:
