וגואלין לעולם — אם מכרו שדה גואלין אותה מיד וישראל אינו מותר לגאול פחות מב' שנים כדכתיב במספר שני תבואות ימכר לך:
נהי דליתנהו בהשמטת קרקעות — כלומר בכל דין השמטת קרקעות דהא תנן מוכרין לעולם:
והך אכילת קדשים משום כפרה הוא דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכהנים אוכלין והבעלים מתכפרין (יומא סח:) אימא לא תיבעי זימון קמ"ל כו':
מצטרפין כו' — אי אכיל חד כהן וחד לוי וחד ישראל. כהן בהדי זר מצי למיכל מן החולין הלכך מצטרפין:
לא נצרכא אלא לבן בוכרי — בסיפא דמילתא מפרש הא דרבא:
ששוקל — שקלים באחד באדר:
אינו חוטא — כדמפרש לקמן דלא הוו חולין בעזרה אע"ג דלכתחילה לא מיחייב דכתיב (שמו' לח) לכל העובר על הפקודים ושבט לוי לא נפקד:
אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן — להנאתן ושלא כדין:
שלנו הוא — שהרי מתרומת הלשכה הן באין ואם אנו שוקלין ללשכה נמצאת מנחת העומר ושתי הלחם ולחם הפנים משלנו והיאך נאכלין הכתיב לא תאכל. ולדידן לית לן הך דרשא דהאי כליל תהיה במנחת כהן גרידתא כתיב אבל במנחת צבור זיל בתר רובא:
דמסר להו לצבור וכו' — והלכך לבן בוכרי דפטר להו לכהנים משקלים איצטריך מתני' למתני דכהן שהעריך עצמו או את אחר נותן את הערך כישראל דסד"א כו' קמ"ל (דלא גמירי):
לא יהו פחותין מסלע — דעני בערכין נידון בהשג יד דכתיב (ויקרא כז) על פי אשר תשיג יד הנודר וגו' ופחות מסלע לא יתן לעולם כדאמר בפ' שני (לקמן ערכין ז:) אין בערכין פחות מסלע ומייתי טעמא מהאי קרא וכיון דלהכי אתא לא הוה ס"ד למדרש לדרשא אחריתי למפטר כהנים מערכין ומתני' לא איצטריך:
כהנים נפטרו מפדיון הבן בפ"ק דבכורות (ד.) מק"ו אם פטרו את של ישראל במדבר ק"ו את של עצמן:
ה"נ דליתנהו באיל אשם — והא ישראל נינהו אלא ודאי הכי לא דרשי' ואכתי מתני' למה לי למיתני כהנים ולוים וישראלים:
והעמידו לפני הכהן — עני שהעריך את עצמו או את אחר:
ולא כהן לפני כהן — הלכך כהן ליתיה בערכין דאי עני הוא לא קרינא ביה והעמידו לפני הכהן קמ"ל מתני':
נערכין לאתויי כו' — כלומר אמר מר לעיל הכל נערכין לאתויי מנוול ומוכה שחין:
ערך סתום — לקמן מפרש וכולה ברייתא מפרש לקמן:
ערך אבריו — אמר ערך ידי עלי לא אמר כלום דאין ערך לאיברים אבל אם אמר דמי ידי עלי נותן דמי ידו:
שהנשמה תלויה בו — שאם אמר ערך ראשי או ערך כבידי:
ת"ל נפשות — בנפש תלה רחמנא ואם העריך דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כולו:
ולא את המת — שאם אמר ערך מת זה עלי לא אמר כלום:
והעמיד והעריך — גבי עני שהעריך כתיב:
ד"א נפשות — למה נאמר שאם לא נאמר נפשות אלא נפש הייתי אומר אין לי אלא אחד שהעריך אחד כדכתיב (ויקרא כ״ז:ב׳) איש כי יפליא [נדר] בערכך נפשות דהיינו אחד שהעריך אחד:
דבר אחר נפשות — למה נאמר שאם אמר נפש הייתי אומר אין לי אלא איש שהעריך בין איש ובין אשה דכתיב (ויקרא כ״ז:ב׳) איש כי יפליא בערכך נפשות דמשמע שהאיש מעריך נפש כל שהוא:
