מסכת ערכין דף כ״ט עמוד א׳

גמ׳ · גמרא

1תנו רבנן: חרמי כהנים אין להן פדיון ונותנין לכהן. חרמים כל זמן שהן בבית בעלים הרי הן כהקדש לכל דבריהן, שנאמר: ״(ויקרא כז״, כח) ״כל חרם בישראל קדש קדשים הוא לה'״. נתנן לכהן הרי הן לכל דבריהן כחולין, שנאמר: ״(במדבר יח״, יד) ״כל חרם בישראל לך יהיה״.

2ר' יהודה בן בתירא אומר: סתם חרמים לבדק הבית כו'. בשלמא רבנן כדקא מפרשי טעמייהו וטעמא דרבי יהודה בן בתירא, אלא רבי יהודה בן בתירא האי ״כשדה החרם״ מאי עביד ליה?

3מיבעיא ליה לכדתניא: (ויקרא כז, כא) כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו מה תלמוד לומר? מנין לכהן שהקדיש שדה חרמו, שלא יאמר: הואיל ויוצאה לכהנים, והרי היא תחת ידי תהא שלי?

4ודין הוא: בשל אחרים אני זוכה, בשל עצמי לא כל שכן? ת"ל כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו׃

5וכי מה למדנו משדה חרם מעתה? הרי זה בא ללמד ונמצא למד: מקיש שדה חרמו לשדה אחוזה של ישראל.

6מה שדה אחוזה של ישראל, יוצאה מתחת ידו, ומתחלקת לכהנים, אף שדה חרמו, יוצאה מתחת ידו, ומתחלקת לאחיו הכהנים.

7ואידך? מחרם״ ״החרם״. ואידך, ״חרם״ ״החרם לא משמע ליה.

8ורבי יהודה בן בתירא, דחל על קדשי קדשים ועל קדשים קלים, מנא ליה? סבר ליה כרבי ישמעאל.

9אמר רב: הלכה כרבי יהודה בן בתירא, ורב שביק רבנן ועביד כרבי יהודה בן בתירא? ברייתא איפכא תניא, שביק מתני' ועביד כברייתא רב מתני' נמי איפכא תני׃

10מאי חזית דאפכת מתניתין מקמי ברייתא נפיך ברייתא מקמי מתני' רב גמריה גמיר אי הכי כרבי יהודה בן בתירא כרבנן מיבעי ליה הכי קאמר למאי דאפכיתו ותניתו הלכה כרבי יהודה בן בתירא׃

11ההוא גברא דאחרמינהו לנכסיה בפומבדיתא אתא לקמיה דרב יהודה אמר ליה שקול ארבעה זוזי ואחיל עלייהו ושדינהו בנהרא ולישתרו לך אלמא קסבר סתם חרמים לבדק הבית׃

12כמאן כשמואל דאמר הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל אימר דאמר שמואל שחיללו לכתחלה מי אמר׃

13הני מילי בזמן שבית המקדש קיים דאיכא פסידא אבל בזמן הזה אפי' לכתחלה אי הכי אפי' פרוטה נמי פרסומי מלתא׃

14אמר עולא אי הואי התם הוה יהיבנא כולהו לכהנים אלמא קסבר עולא סתם חרמים לכהנים׃

15מיתיבי אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר ״(ויקרא כה״, מ) עד שנת היובל יעבוד עמך׃

16ואין שדה החרם נוהגת אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר ״(ויקרא כה״, כח) ויצא ביובל ושב לאחוזתו אין בתי ערי חומה נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר ״(ויקרא כה״, ל) לא יצא ביובל׃

17ר"ש בן יוחי אומר אין שדה חרמין נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר ״(ויקרא כז״, כא) והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה' כשדה החרם ר"ש בן אלעזר אומר אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג׃

18אמר רב ביבי מ"ט אתיא טוב טוב כתיב ״הכא (דברים טו״, טז) כי טוב לו עמך וכתיב ״התם (דברים כג״, יז) בטוב לו לא תוננו׃

19לא קשיא הא במקרקעי הא במטלטלי והא מעשה דפומבדיתא במקרקעי נמי הוה מקרקעי דחוצה לארץ כמטלטלי דארץ ישראל דמי:

מתני׳ · משנה

20רבי ישמעאל אומר כתוב אחד אומר תקדיש וכתוב אחד אומר לא יקדיש א"א לומר תקדיש שהרי כבר נאמר לא יקדיש א"א לומר לא יקדיש שהרי כבר נאמר תקדיש׃

21הא כיצד מקדישו אתה הקדש עלוי ואי אתה מקדישו הקדש מזבח:

גמ׳ · גמרא

22ורבנן {ויקרא כז } אל תקדיש מיבעי ליה ללאו תקדיש מיבעי ליה לכדתניא מנין לנולד בכור בעדרו שמצוה להקדישו שנאמר ״(דברים טו״, יט) הזכר תקדיש׃

23ורבי ישמעאל אי לא מקדיש ליה לא קדוש קדושתו מרחם הוה וכיון דכי לא מקדיש ליה קדוש לא צריך לאקדושיה.

24הדרן עלך המקדיש שדהו.