בוני התלמוד

    מסכת ערכין דף כ״ו עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    איבעיא להולרבי אליעזר דאמר ביובל שני בת גאולה היא אם לא נגאלה בראשון:

    בעלים ביובל שני כאחר דמוואי פריק לה יוצאה מידו לכהנים:

    או לאכאחר דמו אלא כי היכי דאילו פרקה ביובל ראשון הוה קיימא בידיה השתא נמי קיימא בידיה:

    לכהנים נפקאוביובל שני לאו בת גאולה היא כלל:

    מתני' הלוקח שדה מאביו ומת אביו כו' הרי היא כשדה אחוזהשהרי עד שלא הקדישה נפלה לו בירושה הלכך אם בא לפדותה פודה בית כור בנ' סלעים כשדה אחוזה ואם לא גאלה הוא וגאלה אחר יוצאה לכהנים ביובל:

    כשדה מקנהדבתר שעה שהקדישה אזלינן הלכך אם בא לפדותה פודה בשווייה כדין שדה מקנה ואם לא גאלה הוא וגאלה אחר חוזרת לו ביובל שהרי בשעה שהקדישה לא היה גופה שלו דעתידה היא לחזור לאביו ביובל כדין שאר מכירות וכשאר מקדיש שדה מקנה הוא שהגואלה מיד גזבר מחזירה ביובל לאשר לו אחוזת הארץ דהיינו אביו וזה יורש את כח אביו:

    שדה מקנהשהקדישה וגאלה אחר אינה יוצאה לכהנים ביובל אלא למי שמכרה למקדישה:

    שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלווקרקע זו לא היתה שלו אלא עד היובל:

    מקדישין לעולםמפרש בגמ':

    וגואלין לעולםאם הקדיש כהן קרקע ירושתו גואלה אפי' לאחר היובל דכתיב (ויקרא כ״ה:ל״ב) גאולת עולם תהיה ללוים:

    גמ' רבי מאיר סבר קנין פירותשהיתה קנויה לו לבן בחיי אביו לפירות לאכול הפירות ולא לגופה שהרי עתיד לחזור ביובל כקנין הגוף דמי הלכך כי מת אביו עד שלא הקדישה אי לא אשמועינן קרא דתיהוי כשדה אחוזה ה"א לאו שדה אחוזה היא דבלאו מיתת אביו היתה קנויה לו הילכך איצטריך קרא להכי אבל הקדישה בעודה שדה מקנה ואח"כ מת אביו לא רביא לן קרא דתיהוי אחוזה אלא שדה מקנה היא:

    ורבי יהודה ורבי שמעון סברי לאו כקנין הגוף דמיוכי מת אביו קודם שהקדישה הוא דקא ירית לה לגופה ושדה אחוזה היא והלכך להאי לא איצטריך קרא לרבויי דהא אחוזה גמורה היא שבחיי אביו לא היתה קנויה לו וכי אתא קרא להקדישה ואח"כ מת אביו דאע"ג דבשעת הקדש הואי שדה מקנה השתא דמת אביו קודם פדיון שדה אחוזה היא:

    כקנין הגוף דמיולמת אביו ואח"כ הקדישה נמי איצטריך קרא:

    ערכין 26 עמוד ב

    1איבעיא להו: בעלים ביובל שני, כאחר דמו או לא?

    2תא שמע: (ויקרא כז, כ) ״לא יגאל״ יכול לא תהא נגאלת, שתהא לפניו כשדה מקנה? ת"ל ״עוד״ לכמות שהיתה אינה נגאלת, אבל נגאלת שתהא לפניו כשדה מקנה.

    3אימת? אילימא ביובל ראשון אמאי אינה נגאלת? אחוזה נמי הויא! אלא פשיטא ביובל שני.

    4ולמאן? אי לרבי יהודה ורבי שמעון לכהנים נפקא! אלא לאו לרבי אליעזר, ושמע מינה: בעלים ביובל שני כאחר דמו.

    5ותסברא?! רבי יהודה ורבי שמעון האי ״עוד״ מאי דרשי ביה? אלא, הכא במאי עסקינן? בשדה שיצאה לכהנים, והקדישה כהן, ואתו בעלים למיפרקה. ס"ד אמינא: לא תיפרוק, שתהא כשדה מקנה. ת"ל ״עוד״ לכמות שהיתה אינה נגאלת, אבל נגאלת שתהא לפניו כשדה מקנה.

    6והתניא: (ויקרא כז, כד) ״ישוב השדה לאשר קנהו מאתו״, יכול יחזור לגזבר שלקחה הימנו? ת"ל (ויקרא כז, כד) ״לאשר לו אחוזת הארץ״.

    7מה תלמוד לומר ״לאשר קנהו״? שדה שיצאה לכהנים, ומכרה כהן, והקדישה לוקח, וגאלה אחר יכול תחזור לבעלים הראשונים? ת"ל ״לאשר קנהו״.

    8ואיצטריך למיכתב ״לא יגאל״, ואיצטריך למיכתב ״לאשר קנהו״, דאי כתב רחמנא ״לא יגאל״ דלא קא הדרא כלל, כתב רחמנא ״לאשר קנהו״.

    9ואי כתב רחמנא ״לאשר קנהו״, דלא קיהבי בעלים דמי, אבל הכא, דיהבי בעלים דמי, דתיקום בידיהו, כתב רחמנא ״לא יגאל״.

    10ואי כתב רחמנא ״לא יגאל״, ולא כתב ״עוד״, הוה אמינא לא תיפרוק כלל, כתב רחמנא ״עוד״, לכמות שהיתה אינה נגאלת, אבל נגאלת שתהא לפניו כשדה מקנה.

    11מאי הוי עלה? ת"ש ר' אליעזר אומר: גאלה בעלים ביובל שני יוצאה לכהנים ביובל.

    12א"ל רבינא לרב אשי: האנן לא תנן הכי, רבי אליעזר אומר: אין הכהנים נכנסין לתוכה עד שיגאלנה אחר! אמר ליה: בעלים ביובל שני כאחר דמו.

    13איכא דאמרי: ר' אליעזר אומר: גאלה ביובל שני אינה יוצאה לכהנים ביובל. א"ל רבינא לרב אשי: אף אנן נמי תנינא, ר' אליעזר אומר: אין הכהנים נכנסין לתוכה עד שיגאלנה אחר! א"ל אי ממתני' ה"א בעלים ביובל שני כאחר דמו, קמ"ל:

    מתני׳ · משנה

    14הלוקח שדה מאביו, ומת אביו, ואח"כ הקדישה הרי היא כשדה אחוזה. הקדישה ואח"כ מת אביו הרי היא כשדה מקנה, דברי ר"מ׃

    15רבי יהודה ור"ש אומרים: הרי היא כשדה אחוזה, שנאמר: ״(ויקרא כז״, טז) אם משדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה, יצתה זו שהיא ראויה להיות שדה אחוזה.

    16שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל, שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. הכהנים והלוים מקדישין לעולם, וגואלין לעולם, בין לפני היובל בין לאחר היובל.

    גמ׳ · גמרא

    17תנו רבנן: מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה ואחר כך מת אביו, מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה? ת"ל {ויקרא כ״ז:כ״ב } ואם (משדה) מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה, יצתה זו, שראויה להיות שדה אחוזה, דברי רבי יהודה ורבי שמעון.

    18רבי מאיר אומר: מנין ללוקח שדה מאביו, ומת אביו ואחר כך הקדישה, מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה? ת"ל ואם משדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאינה שדה אחוזה, יצאת זו שהיא שדה אחוזה.

    19לימא בהא קא מיפלגי, דר"מ סבר: קנין פירות כקנין הגוף דמי.

    20ר' יהודה ור"ש סברי: קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי.

    21אמר רב נחמן בר יצחק: בעלמא לר"ש ור"י קנין פירות כקנין הגוף דמי,׃

    תוספות

    איבעיא להו בעלים ביובל שניפירוש לרבי אליעזר כאחר דמו או לא דכיון דלא גאלה ולא נתחלקה לכהנים ביובל שעדיין היא ביד הגזבר יכולים הבעלים לגאלה דהא דכתיב לא יגאל עוד כדדרשינן מיניה שאינה נגאלת לכמו שהיתה היינו שגאלה אחר מיד הגזבר ובלא נתחלקה מעולם לכהנים בהכי לא מיירי ביה קרא דלא יגאל עוד אלא תעמוד ביד הבעלים כשגאלה מיד הגזבר:

    אלא הכא במאי עסקינן בשדה שיצתה לכהניםפירוש כגון שדה אחוזה שהקדישה בעלים וגאלה אחר לפני היובל שיוצאה לכהנים ביובל ובא כהן אשר הגיע לו אותו שדה והקדיש והיינו ביובל שני ואתו בעלים למיפרק דסד"א אי לא כתיב (כי) אם לא יגאל דלא תפריק שתהא לפניו אפי' כשדה מקנה ת"ל עוד לכמות שהיתה אינה נגאלת [אבל נגאלת] שתהא כשדה מקנה פירוש ותחזור לכהנים ביובל והשתא קאי והיה השדה בצאתו ביובל וגו' אשני דרכים דמיירי בהו קרא בין אואם לא יגאל השדה בין אואם מכר לאיש אחר דלעולם קרא בשני ענינים איירי כדפירשתי לעיל וא"כ לר"א נמי פירושא דקרא הכי הוא ולעיל מיבעי לי' מאי טעם דרבי אליעזר ומסיק מאי הוי עלה (פירוש מ"ט) דרבי אליעזר אמר רבא אמר קרא והיה השדה בצאתו ביובל וגו' בצאתו מתחת ידי אחר פירוש כי ביציאתו משמע שיוצא מיד אחר שגאלה מיד הגזבר אבל כל זמן שהיא ביד הגזבר לא יצא ביובל:

    שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובלשאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו לפום ריהטא משמע אם גאל האחר מהגזבר לפני היובל ורש"י פירש בפירוש חומש שלו דאפי' לא גאלה אחר אלא שעדיין היא ביד הגזבר תצא בחנם ביובל לבעלים הראשונים אשר לו אחוזת הארץ:

    לרבי יהודה ור"ש קנין פירות כקנין הגוף דמיא כו'פירשתי בהשולח (גיטין דף מח.):

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ערכין דף כ״ו עמוד ב׳

    מסכת ערכין דף כ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־490 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    איבעיא להו לרבי אליעזר דאמר ביובל שני בת גאולה היא אם לא נגאלה בראשון:

    בעלים ביובל שני כאחר דמו ואי פריק לה יוצאה מידו לכהנים:

    או לא כאחר דמו אלא כי היכי דאילו פרקה ביובל ראשון הוה קיימא בידיה השתא נמי קיימא בידיה:

    לכהנים נפקא וביובל שני לאו בת גאולה היא כלל:

    מתני' הלוקח שדה מאביו ומת אביו כו' הרי היא כשדה אחוזה שהרי עד שלא הקדישה נפלה לו בירושה הלכך אם בא לפדותה פודה בית כור בנ' סלעים כשדה אחוזה ואם לא גאלה הוא וגאלה אחר יוצאה לכהנים ביובל:

    כשדה מקנה דבתר שעה שהקדישה אזלינן הלכך אם בא לפדותה פודה בשווייה כדין שדה מקנה ואם לא גאלה הוא וגאלה אחר חוזרת לו ביובל שהרי בשעה שהקדישה לא היה גופה שלו דעתידה היא לחזור לאביו ביובל כדין שאר מכירות וכשאר מקדיש שדה מקנה הוא שהגואלה מיד גזבר מחזירה ביובל לאשר לו אחוזת הארץ דהיינו אביו וזה יורש את כח אביו:

    שדה מקנה שהקדישה וגאלה אחר אינה יוצאה לכהנים ביובל אלא למי שמכרה למקדישה:

    שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו וקרקע זו לא היתה שלו אלא עד היובל:

    ועוד 5 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Arakhin 26b · Sefaria

    תוספות

    איבעיא להו בעלים ביובל שני פירוש לרבי אליעזר כאחר דמו או לא דכיון דלא גאלה ולא נתחלקה לכהנים ביובל שעדיין היא ביד הגזבר יכולים הבעלים לגאלה דהא דכתיב לא יגאל עוד כדדרשינן מיניה שאינה נגאלת לכמו שהיתה היינו שגאלה אחר מיד הגזבר ובלא נתחלקה מעולם לכהנים בהכי לא מיירי ביה קרא דלא יגאל עוד אלא תעמוד ביד הבעלים כשגאלה מיד הגזבר:

    אלא הכא במאי עסקינן בשדה שיצתה לכהנים פירוש כגון שדה אחוזה שהקדישה בעלים וגאלה אחר לפני היובל שיוצאה לכהנים ביובל ובא כהן אשר הגיע לו אותו שדה והקדיש והיינו ביובל שני ואתו בעלים למיפרק דסד"א אי לא כתיב (כי) אם לא יגאל דלא תפריק שתהא לפניו אפי' כשדה מקנה ת"ל עוד לכמות שהיתה אינה נגאלת [אבל נגאלת] שתהא כשדה מקנה פירוש ותחזור לכהנים ביובל והשתא קאי והיה השדה בצאתו ביובל וגו' אשני דרכים דמיירי בהו קרא בין אואם לא יגאל השדה בין אואם מכר לאיש אחר דלעולם קרא בשני ענינים איירי כדפירשתי לעיל וא"כ לר"א נמי פירושא דקרא הכי הוא ולעיל מיבעי לי' מאי טעם דרבי אליעזר ומסיק מאי הוי עלה (פירוש מ"ט) דרבי אליעזר אמר רבא אמר קרא והיה השדה בצאתו ביובל וגו' בצאתו מתחת ידי אחר פירוש כי ביציאתו משמע שיוצא מיד אחר שגאלה מיד הגזבר אבל כל זמן שהיא ביד הגזבר לא יצא ביובל:

    שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו לפום ריהטא משמע אם גאל האחר מהגזבר לפני היובל ורש"י פירש בפירוש חומש שלו דאפי' לא גאלה אחר אלא שעדיין היא ביד הגזבר תצא בחנם ביובל לבעלים הראשונים אשר לו אחוזת הארץ:

    לרבי יהודה ור"ש קנין פירות כקנין הגוף דמיא כו' פירשתי בהשולח (גיטין דף מח.):

    Tosafot on Arakhin 26b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת ערכין, דף כ״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־490 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 19 מילים

      נפתחת ב״איבעיא להו: בעלים ביובל שני, כאחר דמו…״

    2. קטע 227 מילים

      נפתחת ב״תא שמע: (ויקרא כז, כ) ״לא יגאל״…״

    3. קטע 314 מילים

      נפתחת ב״אימת? אילימא ביובל ראשון אמאי אינה נגאלת?…״

    4. קטע 419 מילים

      נפתחת ב״ולמאן? אי לרבי יהודה ורבי שמעון לכהנים…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי שמעון, רבי אליעזר.

    5. קטע 541 מילים

      נפתחת ב״ותסברא?! רבי יהודה ורבי שמעון האי ״עוד״…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי שמעון.

    6. קטע 622 מילים

      נפתחת ב״והתניא: (ויקרא כז, כד) ״ישוב השדה לאשר…״

    7. קטע 721 מילים

      נפתחת ב״מה תלמוד לומר ״לאשר קנהו״? שדה שיצאה…״

    8. קטע 821 מילים

      נפתחת ב״ואיצטריך למיכתב ״לא יגאל״, ואיצטריך למיכתב ״לאשר…״

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״ואי כתב רחמנא ״לאשר קנהו״, דלא קיהבי…״

    10. קטע 1026 מילים

      נפתחת ב״ואי כתב רחמנא ״לא יגאל״, ולא כתב…״

    11. קטע 1114 מילים

      נפתחת ב״מאי הוי עלה? ת"ש ר' אליעזר אומר:…״

    12. קטע 1225 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבינא לרב אשי: האנן לא תנן…״

      חכמים: רב אשי, רבי אליעזר.

    13. קטע 1340 מילים

      נפתחת ב״איכא דאמרי: ר' אליעזר אומר: גאלה ביובל…״

      חכמים: רב אשי.

    14. קטע 1422 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ הלוקח שדה מאביו, ומת אביו, ואח"כ…״

    15. קטע 1532 מילים

      נפתחת ב״רבי יהודה ור"ש אומרים: הרי היא כשדה…״

      חכמים: רבי יהודה.

    16. קטע 1624 מילים

      נפתחת ב״שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל, שאין…״

    17. קטע 1745 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תנו רבנן: מנין ללוקח שדה מאביו…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי שמעון.

    18. קטע 1834 מילים

      נפתחת ב״רבי מאיר אומר: מנין ללוקח שדה מאביו,…״

      חכמים: רבי מאיר.

    19. קטע 1911 מילים

      נפתחת ב״לימא בהא קא מיפלגי, דר"מ סבר: קנין…״

    20. קטע 2010 מילים

      נפתחת ב״ר' יהודה ור"ש סברי: קנין פירות לאו…״

    21. קטע 2113 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן בר יצחק: בעלמא לר"ש…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ערכין דף כ״ו ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026