בוני התלמוד

    מסכת ערכין דף כ״ז עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    והכא קרא אחרינא אשכח ודרושדהקדישה ואח"כ מת אביו תיהוי אחוזה דאל"כ דלא רבי לן קרא אלא מת אביו ואח"כ הקדישה ניכתוב קרא אשר לא אחוזתו ומתרביא הא דר' מאיר דדריש יצתה זו שהיא כבר אחוזה:

    משדה למה ליש"מ לכדאמרינן למדרש הקדישה ואח"כ מת אביו:

    יצתה זושבשעת הקדש היתה ראויה להיות שדה אחוזה:

    אפי' ישראל נמידהא תניא בריש פירקין (ערכין דף כד.) מקדישין לפני היובל וכו' (ואי משום דקתני מתני' אין מקדישין פחות משתי שנים לפני היובל הא אוקימנא (שם) דעצה טובה קמ״ל):

    הניחא לשמואל דאמרגבי ישראל לא קדשה אצטריך לאשמועי' דגבי כהנים קדשה:

    אלא לרבליכא למימר הכי דמהיכא תיתי לן מקראי:

    איידי דתנא רישאישראל תנא סיפא גבי לוים:

    מתני' המקדיש שדהו בשעה שאין היובלבזמן שאין היובל נוהג:

    פתח אתה ראשוןבכמה אתה רוצה לפדותה ומפני ריוח של הקדש שואלין לו תחלה:

    שהבעלים נותנין חומשולהכי נקט בשעה שאין היובל נוהג דבזמן שנוהג אין צריך לשואלו בכמה תפדנה שהרי דמיה קצובין בית כור בנ' סלע ובשדה אחוזה קא מיירי ובזמן שאין יובל נוהג נפדית בשוייה כדתניא בשילהי פירקין אין שדה אחוזה נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג:

    מפני רעתהשהיתה יציאתה מרובה על השבח:

    לא אמר זה באיסר אלאהרי היא שלי בביצה שהקדש נפדה בכסף ובשוה כסף:

    אמר לוהגזבר:

    הגעתיךהרי היא שלך:

    גמ' והתניא כופיןאת הבעלים לפתוח ראשון:

    דמצות גאולה באדוןבפ"ק דבכורות (דף יג.):

    טפי ופריק להמוסיף ופודה יותר משאר אדם:

    מצות גאולה באדוןדכתיב ואם לא יגאל ונמכר בערכך אלמא מצות גאולה קודמת למכירה:

    והא קי"ל שוה כסף ככסףדאמרי' בבבא קמא (דף ז.) ישיב לרבות שוה כסף אפי' סובין:

    הך סתמאדקתני מפסיד איסר ולא קתני נמצא מפסיד ביצה רבנן היא ולא רבי יוסי:

    מתני' ממשכנין מנכסיו עשר סלעיםנמצא ביד גזבר עשרים וכן שלשים יתן שלשים הרי חמשים:

    אמר אחד הרי היא שלי בכ"אלאחר שאמרו בעלים בעשרים:

    ערכין 27 עמוד א

    1והכא קרא אשכח ודרשי: לכתוב רחמנא ״אם משדה מקנתו אשר לא שדה אחוזתו״, אי נמי: ״אשר לא שדה אחוזה״, מאי משדה אחוזתו שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה, יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה.

    2הכהנים והלוים מקדישין לעולם וכו'. בשלמא גואלין אצטריך, לאפוקי מדישראל דלא פרקי אלא עד יובל, קא משמע לן דכהנים ולוים גואלין לעולם. אלא מקדישין, מאי איריא כהנים ולוים? אפי' ישראל נמי!

    3וכי תימא בשנת היובל עצמה, הניחא לשמואל דאמר: ״בשנת היובל עצמה לא קדשה״, קמ"ל דכהנים ולוים מקדישין לעולם, אלא לרב, מאי איריא כהנים ולוים? אפי' ישראל נמי!

    4ולטעמיך, בין לפני היובל בין לאחר היובל למה לי? אלא, איידי דתנא רישא ״לפני היובל ולאחר היובל״, תנא סיפא נמי ״בין לאחר היובל בין לפני היובל״.

    5ואיידי דתנא רישא ״אין מקדישין ולא גואלין״, תנא נמי סיפא ״מקדישין וגואלין״.

    6הדרן עלך אין מקדישין.

    מתני׳ · משנה

    7המקדיש את שדהו בשעה שאין היובל, אומר לו: ״פתח אתה ראשון״, שהבעלים נותנין חומש, וכל אדם אין נותנין חומש.

    8מעשה באחד שהקדיש שדהו מפני רעתה, אמרו לו: פתח אתה ראשון. אמר: הרי היא שלי באיסר. אמר רבי יוסי: לא אמר זה ״באיסר״, אלא ״בביצה״, שהקדש נפדה בכסף ובשוה כסף, אמר לו: ״הגעתיך״, נמצא מפסיד איסר ושדהו לפניו.

    גמ׳ · גמרא

    9המקדיש שדהו בשעה כו'. אומרין? והתניא כופין! מאי ״אומרין״ נמי? כופין. ואיבעית אימא: מעיקרא אומרין, אי צאית צאית, ואי לא כופין.

    10שהבעלים נותנין חומש וכו'. מאי איריא שהבעלים נותנין חומש? תיפוק ליה דאיידי דחביבה עליה טפי ופריק לה! ועוד, מצות גאולה באדון!

    11חדא ועוד קאמר, חדא: דאיידי דחביבה עליה טפי ופריק לה, ועוד: מצות גאולה באדון היא, ועוד: שהבעלים נותנין חומש כו'.

    12מעשה באחד שהקדיש שדהו וכו'. לימא בהא קמיפלגי, דר"י סבר: שוה כסף ככסף, ורבנן סברי: שוה כסף אינו ככסף.

    13והא קי"ל דשוה כסף ככסף! דכולי עלמא שוה כסף ככסף, והכא בפודין בדבר שאין בחומשו שוה פרוטה קמיפלגי. ת"ק סבר: איסר, דאיכא בחומשו שוה פרוטה פרקינן, ורבי יוסי: כביצה נמי פרקינן.

    14אמר לו: ״הגעתיך״, נמצא מפסיד איסר ושדהו לפניו. סתמא כרבנן.

    מתני׳ · משנה

    15אמר אחד: ״הרי היא שלי בעשר סלעים״, ואחד אומר: ״בעשרים״, ואחד אומר: ״בשלשים״, ואחד אומר: ״בארבעים״, ואחד אומר: ״בחמשים״. חזר בו של חמשים ממשכנין מנכסיו עד עשר. חזר בו של ארבעים ממשכנין מנכסיו עד עשר.

    16חזר בו של שלשים ממשכנין מנכסיו עד עשר, חזר בו של עשרים ממשכנין מנכסיו עד עשר, חזר בו של עשר מוכרין אותו בשוויו, ונפרעין משל עשר את המותר.

    17הבעלים אומרים בעשרים, וכל אדם אומרים בעשרים הבעלים קודמין, מפני שהם מוסיפין חומש. אמר אחד: ״הרי היא שלי בעשרים ואחת״׃

    תוספות

    מתני' המקדיש שדהו בשעה שאין היובל נוהגפירוש בזמן שאין היובל נוהג דאז הוא נפדה בשוייו ויש בו ריוח להקדש לפתוח תחלה הבעלים מפני החומש אבל בזמן שהיובל נוהג הוא נפדה לפי זרעו בנ' סלעים בית זרע חומר שעורים ובשדה אחוזה מיירי ובזמן הבית מיירי דאיכא רווחא להקדש דאי שלא בזמן הבית מחללו אם ירצה אפי' לכתחלה על שוה פרוטה לפי שאין בו ריוח להקדש דלאיבוד אזיל כדאיתא לקמן בסוף פירקין (ערכין דף כט.) ההוא דאחרים לנכסיה אתא לקמיה דרב יהודה א"ל שקול ד' זוזי אחיל עלייהו ושדינהו בנהרא ולישתרי לך וא"ת היאך נמצא בזמן שאין היובל בזמן הבית י"ל בזמן שגלו ישראל דבעינן כל יושביה עליה:

    אמר ר' יוסי כו'תימה איך היה זה המעשה בימי ר' יוסי והלא ר' יוסי לא היה בזמן הבית ואם כן לא הוצרך לפתוח תחילה בבעלים וי"ל דפליג על פי הקבלה ע"פ שאירע בזמן הבית א"נ אפי' שלא בזמן הבית גאולה בבעלים תחילה כדכתיב (ויקרא כ״ז:כ״ז) אם לא יגאל ונמכר:

    מאי אומרין כופיןוא"ת מ"ש דצריך כפיה הכא טפי מכל הני דתנן בסוף פ"ק דבכורות (דף יג.) מצות פדייה קודמת למצות עריפה מצות יעידה קודמת למצות פדייה מצות ייבום קודמת למצות חליצה מצות גאולה באדון קודמת (למצות) לכל אדם ומפיק כולהו מקראי התם ולא אשכחן כפייה כי אם בזה וי"ל דשאני הכא דיכול לבא לידי תקלה אם יהנו העולם ממנה:

    רבי יוסי סבר בכביצה נמי פרקינןובפ' הזהב (ב"מ דף נג:) איכא פלוגתא איכא מ"ד בו ובחומשו ואיכא מאן דאמר בו אע"ג שאין בחומשו ונראה דכביצה היינו שוה פרוטה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ערכין דף כ״ז עמוד א׳

    מסכת ערכין דף כ״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־399 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    והכא קרא אחרינא אשכח ודרוש דהקדישה ואח"כ מת אביו תיהוי אחוזה דאל"כ דלא רבי לן קרא אלא מת אביו ואח"כ הקדישה ניכתוב קרא אשר לא אחוזתו ומתרביא הא דר' מאיר דדריש יצתה זו שהיא כבר אחוזה:

    משדה למה לי ש"מ לכדאמרינן למדרש הקדישה ואח"כ מת אביו:

    יצתה זו שבשעת הקדש היתה ראויה להיות שדה אחוזה:

    אפי' ישראל נמי דהא תניא בריש פירקין (ערכין דף כד.) מקדישין לפני היובל וכו' (ואי משום דקתני מתני' אין מקדישין פחות משתי שנים לפני היובל הא אוקימנא (שם) דעצה טובה קמ״ל):

    הניחא לשמואל דאמר גבי ישראל לא קדשה אצטריך לאשמועי' דגבי כהנים קדשה:

    אלא לרב ליכא למימר הכי דמהיכא תיתי לן מקראי:

    איידי דתנא רישא ישראל תנא סיפא גבי לוים:

    מתני' המקדיש שדהו בשעה שאין היובל בזמן שאין היובל נוהג:

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Arakhin 27a · Sefaria

    תוספות

    מתני' המקדיש שדהו בשעה שאין היובל נוהג פירוש בזמן שאין היובל נוהג דאז הוא נפדה בשוייו ויש בו ריוח להקדש לפתוח תחלה הבעלים מפני החומש אבל בזמן שהיובל נוהג הוא נפדה לפי זרעו בנ' סלעים בית זרע חומר שעורים ובשדה אחוזה מיירי ובזמן הבית מיירי דאיכא רווחא להקדש דאי שלא בזמן הבית מחללו אם ירצה אפי' לכתחלה על שוה פרוטה לפי שאין בו ריוח להקדש דלאיבוד אזיל כדאיתא לקמן בסוף פירקין (ערכין דף כט.) ההוא דאחרים לנכסיה אתא לקמיה דרב יהודה א"ל שקול ד' זוזי אחיל עלייהו ושדינהו בנהרא ולישתרי לך וא"ת היאך נמצא בזמן שאין היובל בזמן הבית י"ל בזמן שגלו ישראל דבעינן כל יושביה עליה:

    אמר ר' יוסי כו' תימה איך היה זה המעשה בימי ר' יוסי והלא ר' יוסי לא היה בזמן הבית ואם כן לא הוצרך לפתוח תחילה בבעלים וי"ל דפליג על פי הקבלה ע"פ שאירע בזמן הבית א"נ אפי' שלא בזמן הבית גאולה בבעלים תחילה כדכתיב (ויקרא כ״ז:כ״ז) אם לא יגאל ונמכר:

    מאי אומרין כופין וא"ת מ"ש דצריך כפיה הכא טפי מכל הני דתנן בסוף פ"ק דבכורות (דף יג.) מצות פדייה קודמת למצות עריפה מצות יעידה קודמת למצות פדייה מצות ייבום קודמת למצות חליצה מצות גאולה באדון קודמת (למצות) לכל אדם ומפיק כולהו מקראי התם ולא אשכחן כפייה כי אם בזה וי"ל דשאני הכא דיכול לבא לידי תקלה אם יהנו העולם ממנה:

    רבי יוסי סבר בכביצה נמי פרקינן ובפ' הזהב (ב"מ דף נג:) איכא פלוגתא איכא מ"ד בו ובחומשו ואיכא מאן דאמר בו אע"ג שאין בחומשו ונראה דכביצה היינו שוה פרוטה:

    Tosafot on Arakhin 27a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת ערכין, דף כ״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־399 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 134 מילים

      נפתחת ב״והכא קרא אשכח ודרשי: לכתוב רחמנא ״אם…״

    2. קטע 231 מילים

      נפתחת ב״הכהנים והלוים מקדישין לעולם וכו'. בשלמא גואלין…״

    3. קטע 327 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא בשנת היובל עצמה, הניחא לשמואל…״

      חכמים: שמואל.

    4. קטע 426 מילים

      נפתחת ב״ולטעמיך, בין לפני היובל בין לאחר היובל…״

    5. קטע 512 מילים

      נפתחת ב״ואיידי דתנא רישא ״אין מקדישין ולא גואלין״,…״

    6. קטע 64 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך אין מקדישין.…״

    7. קטע 720 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ המקדיש את שדהו בשעה שאין היובל,…״

    8. קטע 838 מילים

      נפתחת ב״מעשה באחד שהקדיש שדהו מפני רעתה, אמרו…״

      חכמים: רבי יוסי.

    9. קטע 922 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ המקדיש שדהו בשעה כו'. אומרין? והתניא…״

    10. קטע 1021 מילים

      נפתחת ב״שהבעלים נותנין חומש וכו'. מאי איריא שהבעלים…״

    11. קטע 1120 מילים

      נפתחת ב״חדא ועוד קאמר, חדא: דאיידי דחביבה עליה…״

    12. קטע 1219 מילים

      נפתחת ב״מעשה באחד שהקדיש שדהו וכו'. לימא בהא…״

    13. קטע 1331 מילים

      נפתחת ב״והא קי"ל דשוה כסף ככסף! דכולי עלמא…״

      חכמים: רבי יוסי.

    14. קטע 1410 מילים

      נפתחת ב״אמר לו: ״הגעתיך״, נמצא מפסיד איסר ושדהו…״

    15. קטע 1536 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ אמר אחד: ״הרי היא שלי בעשר…״

    16. קטע 1628 מילים

      נפתחת ב״חזר בו של שלשים ממשכנין מנכסיו עד…״

    17. קטע 1720 מילים

      נפתחת ב״הבעלים אומרים בעשרים, וכל אדם אומרים בעשרים…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ערכין דף כ״ז ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026