בוני התלמוד

    מסכת ערכין דף כ״ב עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    להא שמעתאדרב חסדא:

    קולפי טאביהכאות גדולות על הדא שמעתא שהיה מלמדיני שום היתומים לרבי מאיר ששים יום והייתי מקשה לו הא אמר ר"מ שלשים והוא אמר לי בא להכריז רצופין שלשים יום בין יתומין בין הקדש:

    ואם בא להכריז שני וחמישישהם ימי הדין הוי השום ששים יום וימי הכרזה שמונה עשר יום צא וחשוב משני בשבת שמונה שבועות הרי לך נ"ו ימים ויהא בהם י"ו שני חמישי הוסיף עוד ארבעה ימים שני ושלישי ורביעי וחמישי בשבת הרי ס' יום משהתחיל ההכרזה ויש בהן שמונה עשר ימי הכרזה:

    אין נזקקין לנכסי יתומיםלמוכרן:

    רבית אוכלת בהןשהיו מחוייבין לעובד כוכבים מעות ברבית:

    משום מזונידכל זמן שאינה גובה כתובתה נזונית משלהם והוי פסידא דידהו:

    אילימא בבעל חוב עובד כוכביםדשקיל רבית ולהכי נזקקין:

    מי צאיתלהמתין ימי הכרזתינו בלא רבית:

    בתובעת כתובתה בב"דדכיון דשוב אין לה מזונות לא מפסדי יתומים מידי בהמתנה:

    לא נזדקיק להלפרוע כתובתה הואיל ומעכשיו אין מזונותיה על היתומים:

    כיון דאזדקקינן לה מעיקראבתחילת תביעת כתובתה להפסידה מזונותיה:

    מזדקקינן לה לבסוףלהגבותה כתובתה:

    הא לא קשיא ר"מ היא דאמר כתובת [אשה] בבינוניתמיניה דידיה כגון אם גירשה וקמ"ל דמיתמי בזיבורית:

    כדשניןבבעל חוב עובד כוכבים:

    כשחייב מודהבשעת מיתה הודה אביהם:

    כולהו נמי כשחייב מודהובעל חוב ישראל:

    גרושהאין לה מזונות:

    ההיא דרבי יוחנןדאמר כתובת אשה מגבינן מיתמי:

    משום חינא מתנינן להכדי שימצאו האנשים חן בעיני הנשים וינשאו להן והלכך אפילו גרושה נמי:

    בתר שיבקייהוימותו כאביהם שהניח להם ממון זה:

    לאו בני מיעבד מצוה נינהודקטנים הן אלא ימתין עד שיגדילו:

    צררי אתפסיהאביהם נתן לבעל חובו מעות או כסף וזהב במשכון בשעת מיתה ולא הספיק ליטול את השטר מידו:

    דשמתיהב"ד לאביהן על שאינו פורע לזה חובו ומת בשמתיה דהשתא ליכא למיחש לצררי דלא היה פורעו אלא בבית דין כדי שיתירו נידויו:

    שלחו מתם בדשמתיה ומית בשמתיהמיתוקמי כל הנך מתנייתא דלעיל דאמרו נזקקין:

    והלכתא כרב הונאדהיכא דלא שמתוה חייש לצררי:

    ערכין 22 עמוד א

    ברייתא

    1תנו רבנן: שום היתומים שלשים יום, ושום ההקדש ששים יום, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שום היתומים ששים יום, ושום ההקדש תשעים יום. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה ששים יום. אמר רב חסדא אמר אבימי: הלכה שום היתומים ששים יום.

    2יתיב רבי חייא בר אבין וקאמר להא שמעתא. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבי חייא בר אבין: ששים קאמרת או שלשים קאמרת? אמר ליה: ששים. דיתומים או דהקדש? אמר ליה: דיתומים.

    3כרבי מאיר או כרבי יהודה? אמר ליה: כרבי מאיר, והא רבי מאיר שלשים קאמר!

    4אמר ליה: הכי אמר רב חסדא: מאבימי קולפי טאבי בלעי עלה דהא שמעתא, בא להכריז רצופים שלשים.

    5בשני ובחמישי, ששים, ואע"ג דכי חשיב להו מר ליומי הכרזה לא הוו אלא תמניסר יומי, כיון דמשכא מילתא שמעי אינשי.

    6אמר רב יהודה אמר רב אסי: אין נזקקין לנכסי יתומים, אלא אם כן היתה רבית אוכלת בהן. ורבי יוחנן אומר: או לשטר שיש בו רבית, או לכתובת אשה משום מזוני.

    7ורב אסי מ"ט לא אמר לכתובת אשה? דהא תקינו ליה רבנן מעשה ידיה, ואידך? זימנין דלא ספקה.

    8תנן: שום היתומים שלשים יום, ושום ההקדש ששים יום, ומכריזין בבקר ובערב. במאי עסקינן? אילימא בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית? אלא פשיטא בבעל חוב ישראל. אי דקאכיל ריביתא, מי שבקינן ליה? ואלא דלא קאכיל ריביתא, וקתני: נזקקין!

    9בשלמא לרבי יוחנן, מוקי לה בכתובת אשה, אלא לרב אסי קשיא. אמר לך רב אסי: ולרבי יוחנן מי ניחא? מי שבקינן מזוני דודאי קא מפסדא, ונקטינן הכרזה דלא ידעינן אי מרווחינן אי לא מרווחינן?

    10הא לא קשיא, בתובעת כתובתה בב"ד כדרב יהודה אמר שמואל, דאמר רב יהודה אמר שמואל: התובעת כתובתה בב"ד אין לה מזונות.

    11אי הכי, איזדקוקי לא מיזדקקינן לה, אלא כיון דאיזדקקינן לה מעיקרא, מיזדקקין לה לבסוף.

    12מ"מ לרב אסי קשיא! לעולם בבעל חוב עובד כוכבים שקיבל עליו לדון בדיני ישראל.

    13אי הכי, רבית נמי לא לישקול! שקיבל עליו לזו, ולא קיבל עליו לזו.

    14ת"ש ״אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית״. במאי עסקינן? אילימא בבעל חוב עובד כוכבים מי צאית? אלא פשיטא בבעל חוב ישראל. אי אכיל ריביתא מי שבקינן ליה? אלא דלא אכיל ריביתא, וקתני: נזקקין!

    15בשלמא לרבי יוחנן, מוקי לה בכתובת אשה, אלא לרב אסי קשיא. אמר לך רב אסי: ולרבי יוחנן מי ניחא? אי כתובה, מאי איריא מיתמי? אפילו מיניה דידיה נמי בזיבורית!

    16הא לא קשיא, ר"מ היא, דאמר: כתובת אשה בבינונית, ומיתמי בזיבורית.

    17מ"מ לרב אסי קשיא! לעולם בבעל חוב עובד כוכבים שקיבל עליו לדון בדיני ישראל. א"ה רבית נמי לא נישקול! שקיבל לזו, ולא קיבל עליו לזו.

    18ת"ש ע"מ ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב חובו. בשלמא בעל חוב, בין מר ובין מר כדשנין.

    19אלא כתובתה, בשלמא לר' יוחנן ניחא, אלא לרב אסי קשיא!

    20הכא במאי עסקינן כשחייב מודה. השתא דאתית להכי, כולהו נמי כשחייב מודה.

    21מרימר אגבי כתובתה לגרושה מנכסי דיתמי. א"ל רבינא לאמימר: והאמר רב יהודה אמר רב אסי: ״אין נזקקין לנכסי יתומין אלא א"כ היתה רבית אוכלת בהן״. רבי יוחנן אומר: או לשטר שיש בו רבית, או לכתובת אשה משום מזוני!

    22ואפי' רבי יוחנן לא קאמר אלא באלמנה, דקמפסדא מזוני, אבל גרושה לא!

    23אמר ליה: הא אנן דרבי יוחנן משום חינא מתנינן לה.

    24אמר רב נחמן: מרישא לא הוה מיזדקיקנא לנכסי יתמי, כיון דשמענא להא דרב הונא חברין משמיה דרב: ״יתמי דאכלי דלא דידהו ליזלו בתר שיבקייהו״, מכאן ואילך מיזדקקנא.

    25מעיקרא מאי טעמא לא אמר רב פפא: פריעת בעל חוב מצוה, ויתמי לא בני מיעבד מצוה נינהו. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: אימר צררי אתפסיה.

    26מאי בינייהו? איכא בינייהו בשחייב מודה, אי נמי שמתוה ומת בשמתיה.

    27שלחו מתם, דשמתוה ומית בשמתיה, והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע.

    תוספות

    תנן שום היתומים כו' במאי עסקינן אלימא בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית - ואם תאמר למה ליה לאותובי לרב אסי ממתניתין ממילתיה דרב אסי גופיה הוה מצי למיפרך דאמר דאין נזקקין לנכסי יתומים אלא אם כן רבית אוכלת בהם במאי עסקינן האי דאין נזקקין אילימא בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית להמתין עד שיגדילו ואי בבעל חוב ישראל מי שבקינן ליה דקאכיל רבית וי"ל דממילתא דרב אסי לא מצי למיפרך דאפשר לאוקמה בדלא תבע להו ולעולם בב"ח עובד כוכבים איירי ומש"ה אין נזקקין לנכסים לפרוע החוב אלא אם כן רבית אוכלת בהן [ואז] נזקקין אפי' לא תבע להו עובד כוכבים חובו לפי שלא ירבה עליהן הרבית אבל ממתניתין פריך שפיר דודאי מדנחתי בית דין לשום בדתבע להו מיירי לפיכך פריך אי בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית עד אחר השלמת הכרזה שלא להרבות הרבית ואי לא ציית אם כן שמא יפסידו בהארכת הזמן יותר ממה שירויחו דודאי אי לא ידעינן אי מרווחינן אי לא מרווחינן לא צריכי הכרזה כדקאמר הש"ס בסמוך על מילתא דר' יוחנן:

    אמר רב נחמן מריש לא הוה מזקיקינן ליתמי כו' מכאן ואילך מזקיקינן כו' - והלכה כרב נחמן בדיני דנזקקין לנכסי יתומים והכי נמי איתא בהכותב (כתובות דף פד.) גבי הא דתנן מי שמת והניח אשה ובעל חוב ויורשים והיה לו מלוה או פקדון ביד אחרים ינתן לכושל שבהם ואמר ר' יוחנן עלה (שם) לכתובת אשה משום חינא אלמא נזקקין:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ערכין דף כ״ב עמוד א׳

    מסכת ערכין דף כ״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 27 קטעים ממוספרים, כ־578 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    להא שמעתא דרב חסדא:

    קולפי טאבי הכאות גדולות על הדא שמעתא שהיה מלמדיני שום היתומים לרבי מאיר ששים יום והייתי מקשה לו הא אמר ר"מ שלשים והוא אמר לי בא להכריז רצופין שלשים יום בין יתומין בין הקדש:

    ואם בא להכריז שני וחמישי שהם ימי הדין הוי השום ששים יום וימי הכרזה שמונה עשר יום צא וחשוב משני בשבת שמונה שבועות הרי לך נ"ו ימים ויהא בהם י"ו שני חמישי הוסיף עוד ארבעה ימים שני ושלישי ורביעי וחמישי בשבת הרי ס' יום משהתחיל ההכרזה ויש בהן שמונה עשר ימי הכרזה:

    אין נזקקין לנכסי יתומים למוכרן:

    רבית אוכלת בהן שהיו מחוייבין לעובד כוכבים מעות ברבית:

    משום מזוני דכל זמן שאינה גובה כתובתה נזונית משלהם והוי פסידא דידהו:

    אילימא בבעל חוב עובד כוכבים דשקיל רבית ולהכי נזקקין:

    מי צאית להמתין ימי הכרזתינו בלא רבית:

    ועוד 17 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Arakhin 22a · Sefaria

    תוספות

    תנן שום היתומים כו' במאי עסקינן אלימא בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית - ואם תאמר למה ליה לאותובי לרב אסי ממתניתין ממילתיה דרב אסי גופיה הוה מצי למיפרך דאמר דאין נזקקין לנכסי יתומים אלא אם כן רבית אוכלת בהם במאי עסקינן האי דאין נזקקין אילימא בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית להמתין עד שיגדילו ואי בבעל חוב ישראל מי שבקינן ליה דקאכיל רבית וי"ל דממילתא דרב אסי לא מצי למיפרך דאפשר לאוקמה בדלא תבע להו ולעולם בב"ח עובד כוכבים איירי ומש"ה אין נזקקין לנכסים לפרוע החוב אלא אם כן רבית אוכלת בהן [ואז] נזקקין אפי' לא תבע להו עובד כוכבים חובו לפי שלא ירבה עליהן הרבית אבל ממתניתין פריך שפיר דודאי מדנחתי בית דין לשום בדתבע להו מיירי לפיכך פריך אי בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית עד אחר השלמת הכרזה שלא להרבות הרבית ואי לא ציית אם כן שמא יפסידו בהארכת הזמן יותר ממה שירויחו דודאי אי לא ידעינן אי מרווחינן אי לא מרווחינן לא צריכי הכרזה כדקאמר הש"ס בסמוך על מילתא דר' יוחנן:

    אמר רב נחמן מריש לא הוה מזקיקינן ליתמי כו' מכאן ואילך מזקיקינן כו' - והלכה כרב נחמן בדיני דנזקקין לנכסי יתומים והכי נמי איתא בהכותב (כתובות דף פד.) גבי הא דתנן מי שמת והניח אשה ובעל חוב ויורשים והיה לו מלוה או פקדון ביד אחרים ינתן לכושל שבהם ואמר ר' יוחנן עלה (שם) לכתובת אשה משום חינא אלמא נזקקין:

    Tosafot on Arakhin 22a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת ערכין, דף כ״ב, עמוד א׳, בהיקף של כ־578 מילים ב־27 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 27 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 142 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: שום היתומים שלשים יום, ושום…״

      חכמים: רבי מאיר, רבי יהודה, רב חסדא.

    2. קטע 232 מילים

      נפתחת ב״יתיב רבי חייא בר אבין וקאמר להא…״

      חכמים: רבי חייא בר אבין, רב נחמן בר יצחק.

    3. קטע 314 מילים

      נפתחת ב״כרבי מאיר או כרבי יהודה? אמר ליה:…״

      חכמים: רבי מאיר, רבי יהודה.

    4. קטע 417 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: הכי אמר רב חסדא: מאבימי…״

      חכמים: רב חסדא.

    5. קטע 520 מילים

      נפתחת ב״בשני ובחמישי, ששים, ואע"ג דכי חשיב להו…״

    6. קטע 630 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה אמר רב אסי: אין…״

      חכמים: רב יהודה, רב אסי, רבי יוחנן.

    7. קטע 717 מילים

      נפתחת ב״ורב אסי מ"ט לא אמר לכתובת אשה?…״

      חכמים: רב אסי.

    8. קטע 838 מילים

      נפתחת ב״תנן: שום היתומים שלשים יום, ושום ההקדש…״

    9. קטע 934 מילים

      נפתחת ב״בשלמא לרבי יוחנן, מוקי לה בכתובת אשה,…״

      חכמים: רבי יוחנן, רב אסי.

    10. קטע 1021 מילים

      נפתחת ב״הא לא קשיא, בתובעת כתובתה בב"ד כדרב…״

      חכמים: רב יהודה, שמואל.

    11. קטע 1114 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, איזדקוקי לא מיזדקקינן לה, אלא…״

    12. קטע 1214 מילים

      נפתחת ב״מ"מ לרב אסי קשיא! לעולם בבעל חוב…״

      חכמים: רב אסי.

    13. קטע 1313 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, רבית נמי לא לישקול! שקיבל…״

    14. קטע 1434 מילים

      נפתחת ב״ת"ש ״אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן…״

    15. קטע 1529 מילים

      נפתחת ב״בשלמא לרבי יוחנן, מוקי לה בכתובת אשה,…״

      חכמים: רבי יוחנן, רב אסי.

    16. קטע 1611 מילים

      נפתחת ב״הא לא קשיא, ר"מ היא, דאמר: כתובת…״

    17. קטע 1725 מילים

      נפתחת ב״מ"מ לרב אסי קשיא! לעולם בבעל חוב…״

      חכמים: רב אסי.

    18. קטע 1816 מילים

      נפתחת ב״ת"ש ע"מ ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב…״

    19. קטע 1910 מילים

      נפתחת ב״אלא כתובתה, בשלמא לר' יוחנן ניחא, אלא…״

      חכמים: רב אסי.

    20. קטע 2012 מילים

      נפתחת ב״הכא במאי עסקינן כשחייב מודה. השתא דאתית…״

    21. קטע 2138 מילים

      נפתחת ב״מרימר אגבי כתובתה לגרושה מנכסי דיתמי. א"ל…״

      חכמים: רב יהודה, רב אסי, רבי יוחנן.

    22. קטע 2212 מילים

      נפתחת ב״ואפי' רבי יוחנן לא קאמר אלא באלמנה,…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    23. קטע 2310 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: הא אנן דרבי יוחנן משום…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    24. קטע 2427 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן: מרישא לא הוה מיזדקיקנא…״

      חכמים: רב נחמן, רב הונא.

    25. קטע 2526 מילים

      נפתחת ב״מעיקרא מאי טעמא לא אמר רב פפא:…״

      חכמים: רב פפא, רב הונא, רב יהושע.

    26. קטע 2611 מילים

      נפתחת ב״מאי בינייהו? איכא בינייהו בשחייב מודה, אי…״

    27. קטע 2711 מילים

      נפתחת ב״שלחו מתם, דשמתוה ומית בשמתיה, והלכתא כרב…״

      חכמים: רב הונא, רב יהושע.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ערכין דף כ״ב ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026