חומש - דגמרינן מיעקב דכתיב ביה תרין עישורין. ר' אלעזר בן עזריה אית ליה דרבי אילא דהא אתא לאשמועינן שיהא אדם חס על נכסיו ר"א לית ליה דרבי אילא דאי בזבז טובא לא איכפת לן אלא ששייר לעצמו קצת דומיא דחרם:

מתני' שהחרמים שלהם - דכתיב כל חרם בישראל וגו' וכיון דדידיה הוא מה הנאה בכך אי הוה מחרים איהו גופיה זכי ביה ולא יהב ליה לכהן אחר:

נראין דברי ר' יהודה - דלוים אין מחרימין בקרקעות:

ודברי ר' שמעון במטלטלין - שהרי אין החרמים שלהן הלכך אי מחרימי מטלטלין חיילא עלייהו חרם ויהבי להו לכהנים:

גמ' מדאיצטריך ליה לרבי למימר במטלטלין נראין דברי ר"ש דמשמע אבל בקרקעות אין נראין דבריו מכלל דאקרקעות נמי פליגי:

שאף רבי שמעון לא נחלק עליו כו' - והכי משמע מילתיה דרבי נראין דברי ר' יהודה לר' שמעון בקרקעות שדברי ר"ש במטלטלין:

ערכין 28 עמוד א

1היכי דמי? דאמור בעשרים ואחד הבעלים קודמין, ואם לאו אומר לו: הגעתיך.

מתני׳ · משנה

2מחרים אדם מצאנו ומבקרו, ומעבדיו ומשפחותיו הכנענים, ומשדה אחוזתו, ואם החרים את כולם אינם מוחרמים, דברי ר"א א"ר אלעזר בן עזריה: מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו!

גמ׳ · גמרא

3מנא הני מילי? דתנו רבנן: (ויקרא כז, כח) ״מכל אשר לו״ ולא כל אשר לו, ״מאדם״ ולא כל אדם, ״מבהמה״ ולא כל בהמה, ״משדה אחוזה״ ולא כל שדה אחוזה.

4יכול לא יחרים, ואם החרים יהו מוחרמין? ת"ל ״אך״, דברי רבי אליעזר. אמר ר"א בן עזריה: מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו!

5וצריכא, דאי כתב רחמנא ״מכל אשר לו״, הוה אמינא: כל דאית ליה לא לחרים, אבל מין אחד ליחרמיה כוליה, כתב רחמנא ״מאדם״ ולא כל אדם.

6ואי כתב רחמנא ״מאדם״, דלא סגיא ליה בלא עבודה, אבל שדה סגיא ליה בדיסתורן. ואי אשמעינן הני תרתי, משום דהכא חיותא והכא חיותא, אבל מטלטלין ליחרמינהו כולהו, צריכי.

7״בהמה״ למה לי? לכדתניא: יכול יחרים אדם בנו ובתו, עבדו ושפחתו העבריים, ושדה מקנתו? תלמוד לומר: ״בהמה״, מה בהמה יש לו רשות למוכרה, אף כל שיש לו רשות למוכרה.

8והלא בתו קטנה יש לו רשות למוכרה, יכול יחרימנה? תלמוד לומר: ״בהמה״, מה בהמה יש לו רשות למוכרה לעולם, אף כל שיש לו רשות למוכרה לעולם.

9אמר רבי אלעזר בן עזריה: אם לגבוה אין אדם רשאי כו'. היינו ת"ק׃

10איכא בינייהו דרבי אילא, דאמר רבי אילא: באושא התקינו, המבזבז אל יבזבז יותר מחומש.

11מעשה באחד שבקש לבזבז יותר מחומש, ולא הניחו לו חבריו. ומנו? רבי ישבב, ואמרי לה: רבי ישבב, ולא הניחו לו חביריו. ומנו? רבי עקיבא.

מתני׳ · משנה

12המחרים בנו ובתו, ועבדו ושפחתו העברים, ושדה מקנתו אין מוחרמין, שאין אדם מחרים דבר שאינו שלו. הכהנים והלוים אין מחרימין, דברי רבי יהודה. ר"ש אומר: הכהנים אין מחרימין שהחרמין שלהן, והלוים מחרימין שאין החרמין שלהן.

13אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בקרקעות, שנאמר: ״כי אחוזת עולם היא להם״, ודברי ר"ש במטלטלין, שאין החרמין שלהן:

גמ׳ · גמרא

14ור' יהודה בשלמא כהנים אין מחרימין שחרמין שלהן אלא לוים בשלמא מקרקעי לא מחרמי דכתיב ״כי אחוזת עולם היא להם אלא מטלטלי ליחרמי אמר קרא מכל אשר לו ומשדה אחוזתו מקיש מטלטלין לקרקעות״׃

15ורבי שמעון בשלמא כהנים כדאמרן אלא לוים בשלמא מטלטלים לחרים דלא מקיש אלא מקרקעי אמאי הכתיב ״אחוזת עולם היא להם מאי מחרימין נמי דקאמר מטלטלי״׃

16והא מדקתני סיפא אמר רבי נראין דברי רבי יהודה במקרקעי ודברי רבי שמעון במטלטלי מכלל דרבי שמעון מקרקעי נמי קאמר הכי קאמר אמר רבי נראין דברי רבי יהודה לרבי שמעון בקרקעות שאף ר"ש לא נחלק [עליו] אלא במטלטלין אבל בקרקעות מודה ליה:

17א"ר חייא בר אבין החרים מטלטלין נותנן לכל כהן שירצה, שנאמר: ״כל חרם בישראל״׃

תוספות

דתנו רבנן מכל אשר לו ולא כל אשר לו - וא"ת והא האי קרא בחרם הניתן לכהנים כתיב דהא בסיפיה דקרא כתיב לא ימכר ולא יגאל ואילו חרמי בדק הבית יש להם פדיון כהקדש והיכי קאמר במתני' ומה אם לגבוה כו' והא לאו לגבוה הוא כי אם לכהנים ועוד דאיכא בפרק השולח (גיטין דף לח:) מאדם אלו עבדיו ושפחותיו הכנענים ופריך מינה לרב דאמר המקדיש עבדו יצא לחירות דלמיהוי עם קדוש קאמר ומאי קפריך והא בחרמים אין בהן קדושת הגוף ולא דמי למקדיש לומר דלמיהוי עם קדוש קאמר וי"ל דאפי' בחרמים הניתנין לכהנים יש בהן קדושת הגוף כדתני לקמן בפירקין (ערכין דף כט.) חרמים כל זמן שהן בבית בעלים הרי הן כהקדש לכל דבריהם נתנם לכהן הרי הן כחולין אלמא אית בהו קדושת הגוף:

(אלא) [ת"ל] בהמה מה בהמה יש לו רשות למכור לעולם - וא"ת א"כ שדה אחוזה נמי שהרי אם מכרה חוזרת לבעלים ביובל וי"ל דמ"מ יש לו רשות להוציא מידו לעולם כגון אם הקדישה וגאלה אחר שמתחלקת לכהנים ביובל א"נ י"ל דה"פ מה בהמה יש לו רשות למוכרה ושדה אחוזה נמי כל זמן שהיא בידו יכול הוא למוכרה משא"כ בבתו דמשתגדיל אין לו רשות למוכרה:

החרים מטלטלין נותנן לכל כהן שירצה שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה - אין זה עיקר דרש דהא קרא איצטריך כדדריש ליה לקמיה נתנו לכהן הרי הוא כחולין לכל דבריו שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה והא דאמר הכא נותנן לכל כהן שירצה מסברא הוא כמו תרומה שנותנה לכל כהן ואין צריך ליתנה לכהן שבאותו משמר ועוד אי הוי עיקר דרשא מאי הא דפריך לקמן ליקיש מטלטלין לקרקעות והלא גזירת הכתוב היא אלא ש"מ דלאו עיקר דרשה הוא זה:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רש"ש

[במשנה אראב"ע מה אם לגבוה כו' עאכו"כ שיהא אדם חס על נכסיו - ובגמרא דאתי לאסופי הא דאל יבזבז יותר מחומש. וקשה דמנ"ל הא. נימא דיו וכר"א] :

גמרא מבהמה ולא כל בהמה - עיין בהגרי"פ. ול"נ דמ' מן מאדם מושך עצמו ואחר עמו (וכדפירש הראב"ע בכ"מ) ושב ג"כ על ובהמה דאחריו. ובמסקנא דקאמר בהמה ל"ל היינו משום דידעינן לה מן מכל אשר לו:

שם איכא בינייהו דר"א דאר"א באושא כו' - וכתב התוי"ט דהרמב"ם פסק כראב"ע. נראה טעמו משום דסתמא דגמ' פריך בכתובות (סז ב) מהא דר"א על מר עוקבא דבזבז לפלגי' דממוניה:

רש"י ד"ה חומש - ר"א ל"ל דר"א כו' אלא ששייר לעצמו קצת כו'. נראה דהיינו כדי פרנסתו. דכי ל"ל הא דדרשינן בב"מ (לג) אפס כי לא יהיה בך אביון שלך קודם לשל כ"א ועיין סנהדרין (סד ב) דמשמע דליכא מאן דפליג עלה. אך י"ל דההיא דרשה הוא למעוטי מחיוב. אבל אם רוצה להחמיר על עצמו רשאי וכמש"כ הרמב"ם בפי' בריש פאה אפילו לרבי אילא. ובהכי ניחא ההיא דתענית (כד) שקיל כל דהוה בהדיה ויהיב להו פש ליה חד זוזא וע"ש בגבו"א:

תד"ה ת"ל בהמה - וא"ת שדה אחוזה נמי כו'. ול"נ ליישב משום דאחר היובל יוכל לחזור ולמכרה משא"כ בתו כיון שיוצאה בסימני נערות שוב לא היה יכול למוכרה עיין בר"פ דלקמן בפרש"י ותוספות ד"ה התם. ועי"ל דעד היובל נקרא לעולם כמו ועבדו לעולם. וכן בשמואל וישב שם עד עולם. עיין תמורה (טו) בפרש"י ותוספות. וגם אם מכרה לששים שנה (וה"ה מאה ויותר) אינה חוזרת ביובל כדאיתא בב"מ (עט). ותירוצי הראשון יש לכוונו בא"נ שבתוספות:

גמרא (בסה"ע) ארחב"א החרים כו' - מהתוספות לקמן ריש ע"ב מוכח דגרסי אר"ח ב"א אמר רב חסדא:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת ערכין דף כ״ח עמוד א׳

מסכת ערכין דף כ״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־445 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–34)עמוד

היעד שנמצא: ערכין דף כ״ח ע״א

פתיחה בקורא