בוני התלמוד

    מסכת תמורה דף כ״א עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הוא עצמוואע"ג דולד התמורה חזי להקרבה:

    מאי הוי משני ליהכלומר מדקאמר משנינא לך שינויי דחיקי בבלאי מכלל דהוה ידע שינויא אחרינא:

    מתני' הרי אלו כבכור ומעשרלכל קדושת בכור ומעשר שלא ימכרו באיטליז לאחר שנפל בהן מום ונפדו:

    חוץ מן הבכור ומן המעשרמפני שאין הנאתן להקדש במכירתם דדמי בכור לכהן ודמי מעשר לבעלים ומשום הנאה דידהו לא מזלזלינן בקדשים:

    נפל בהן מום בבכור ומעשר אינו יכול להוציאן מקדושה דבבכור כתיב לא תפדה ובמעשר כתיב לא יגאל:

    חוץ מן הבכור והמעשרשאין באין לכתחלה מחוצה לארץ כשאר כל הקדשים:

    שהבכור והמעשר יש להן פרנסה במקומןיש להן תקנה במקומן שירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומם לבעלים ושאר כל הקדשים אע"פ שנפל בהן מום הרי הן בקדושתן וצריך אתה לפדותן ולהעלות דמיהן ולהקריבן והואיל וסופו להקריב דמיהן יעלו הן עצמן ויקרבו:

    גמ' לא מחייבמלקות משום כל מום לא יהיה בו:

    ותיבעי בתשיעי של מעשרכגון קרא לט' עשירי דקדש ואינו קרב כדאמרינן בשילהי בכורות (דף ס.) התשיעי נאכל במומו:

    להוציא את התשיעישלא יקרב וכיון דאינו קרב פשיטא לן דלא מיחייב המטיל בו מום הכא נמי כו':

    בן אנטיגנוס ולא קבלו הימנווקשיא אמתני' דקתני אם באו תמימים יקרבו:

    הא ר' ישמעאל כו'(בסיפא אתיא):

    ג' זקניםרבי ישמעאל ור"ע ובן עזאי:

    בכור ומעשר ובכורים דטעונין הבאת מקום דכתיב (דברים י״ב:ה׳-ו׳) והבאתם שמה עולותיכם וגו' ותרומת ידכם אלו בכורים:

    מה בכור אינו נאכל כו'כדמפרש לקמיה דבעי מתן דמים ואימורין למזבח:

    בכורים אינן נאכלין אלא בפני הביתדכתיב (שם כו) והנחתו לפני ה' אלהיך:

    הנחהלפני המזבח דכתיב והנחתו לפני ה' אלהיך:

    וליהדר דינא כו'למה לי קרא ליהדר דינא ולימא בכור יוכיח וחזר הדין הצד השוה שבהן שטעונין הבאת מקום ואינן נאכלין אלא בפני הבית אף אני אביא מעשר:

    ומאי קסברדפשיטא ליה דבכור אינו נאכל ומעשר שני מספקא ליה:

    וקידשה לעתיד לבאתרוייהו בכור ומעשר בני הבאה נינהו ויקריבום הואיל והשתא נמי קדושה היא ירושלים להקריב:

    ואי לא קידשה לעתיד לבאואפילו הכי מספקא ליה ממעשר תיבעי ליה נמי בכור ואמאי יליף מעשר שני מבכור:

    לעולם לא קידשה לעתיד לבאודקשיא מאי שנא בכור דפשיטא ליה בכי האי בכור עסקינן שנזרק דמו בפני הבית וחרב כו' ויליף בשר מדם דכי היכי דאי הוה דם השתא לא היה נזרק דלא קידשה לעתיד לבא בשר נמי לא יאכל:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תמורה 21 עמוד א

    1עצמו לא! הכא במאי עסקינן? כגון שילדה נקבה, ועד סוף העולם לא אוליד חד זכר?! א"ל משנינא שינויי דחיקי בבלאי, כגון שילדה נקבות עד סוף העולם.

    מתני׳ · משנה

    2תמורת הבכור והמעשר, ולדן ולד ולדן עד סוף העולם הרי אלו כבכור וכמעשר, ויאכלו במומן לבעלים.

    3מה בין בכור ומעשר לבין כל הקדשים? שכל הקדשים נמכרים באיטלז, ונשחטין באיטלז, ונשקלין בליטרא, חוץ מן הבכור והמעשר.

    4ויש להן פדיון, ולתמורותיהן פדיון, חוץ מן הבכור והמעשר. ובאין מחוצה לארץ, חוץ מן הבכור והמעשר, שאם באו תמימים יקרבו, ואם בעלי מומין יאכלו במומן לבעלים.

    5א"ר שמעון: מה טעם שהבכור והמעשר יש להן פרנסה ממקומן, ושאר כל הקדשים, אע"פ שנולד בהם מום הרי אלו בקדושתן.

    גמ׳ · גמרא

    6אמר רבא בר רב עזא: בען במערבא המטיל מום בתמורת בכור ומעשר מהו? מי אמרינן: כיון דלא קריבן לא מיחייב, או דילמא: כיון דקדשו מיחייב?

    7א"ל אביי: ותיבעי לך המטיל מום בתשיעי של מעשר!

    8אלא מאי שנא תשיעי, דלא קמיבעיא לך? דרחמנא מעטיה, (ויקרא כז, לב) ״עשירי״ להוציא התשיעי.

    9ה"נ רחמנא מעטינהו, (במדבר יח, יז) ״לא תפדה קדש הם״ הם קריבין, ואין תמורתן קריבה.

    10רב נחמן בר יצחק מתני לה הכי: א"ר אחא בריה דרב עזא, בען במערבא: המטיל מום בתשיעי של מעשר מהו? א"ל ותיבעי לך המטיל מום בתמורת בכור ומעשר!

    11אלא מ"ש תמורת בכור ומעשר דלא מיבעיא לך? דרחמנא מעטינהו, ״קדש הם״ הן קריבין ואין תמורתן קריבה. תשיעי של מעשר נמי רחמנא מעטיה, ״העשירי״ להוציא את התשיעי.

    12ואם באו תמימין כו'. ורמינהו: בן אנטיגנוס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו! אמר רב חסדא: לא קשיא, הא ר' ישמעאל, הא ר' עקיבא.

    13דתניא: ר' יוסי אומר ג' דברים משום ג' זקנים, רבי ישמעאל אומר: יכול יעלה אדם מעשר שני בזמן הזה ויאכלנו בירושלים?

    14ודין הוא: בכור טעון הבאת מקום, ומעשר טעון הבאת מקום. מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית, אף מעשר אינו נאכל אלא בפני הבית. לא, אם אמרת בבכור שכן טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח, תאמר במעשר דלא?!

    15אמרת: ביכורים טעונין הבאת מקום, ומעשר טעון הבאת מקום. מה ביכורים אין נאכלין אלא בפני הבית, אף מעשר אין נאכל אלא בפני הבית.

    16מה לביכורים, שכן טעונין הנחה, תאמר במעשר דלא?!

    17תלמוד לומר: (דברים יד, כג) ״ואכלת לפני ה' אלהיך... מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך״, הקיש מעשר לבכור: מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית, אף מעשר אין נאכל אלא בפני הבית.

    18וליהדר דינא, וליתי במה הצד!

    19אמר רב אשי: משום דאיכא למימר, מה להצד השוה שבהן, שכן יש בהן צד מזבח.

    20ומאי קסבר? אי קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא, ל"ש בכור ולא שנא מעשר בני הבאה נינהו. ואי קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא, אפילו בכור נמי תיבעי לך!

    21לעולם קסבר, קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא, והכא במאי עסקינן כגון שנזרק דמו של בכור בפני הבית, וחרב הבית, ועדיין בשרו קיים.

    22כיון דאי איתיה לדם לא בר זריקה הוא, אתי בשר יליף מדם,׃

    תוספות

    המטיל מום בתמורת בכור ומעשר מהובפ' כל המנחות באות מצה (מנחות דף נו:) פליגי תנאי במטיל מום בבעל מום איכא למ"ד לוקה ואיכא למ"ד אינו לוקה והך בעיא דהכא לתרוייהו אפילו למ"ד התם לוקה משום דחזיא להקרבה קודם המום אבל הני דלא חזיא לעולם להקרבה לא לקי או לא שנא ולמ"ד התם אינו לוקה היינו משום דמעיקרא נמי היה בו מום אבל הכא דמעיקרא היה תם לקי או לא שנא:

    אי קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא בכור נמי נייתיפרש"י בזבחים (דף קז:) דלמ"ד קדשה לעתיד לבא מקריבין אע"פ שאין בית וא"ת והא בעינן מזבח וליכא וי"ל דפריך מבכור שנשחט ונזרק דמו קודם שחרב הבית דאין חסר אלא אכילה לפנים מן החומה דומיא דמעשר אי נמי י"ל דפריך הכי בכור נמי נייתי ויבנה מזבח ואי קסבר לא קדשה לעתיד לבא בכור נמי תיבעי ה"ג רש"י וקשה דלמ"ד לא קדשה לעתיד לבא אין קדושה בירושלים יותר משאר ערים ועוד דאמר פ' בתרא דזבחים (ג"ז שם) דלמאן דאמר לא קדשה לעתיד לבא מעשר שני נאכל בכל ערי ישראל ויש לתרץ מיהא קושיא שניה דמיירי הכא במעשר שנזרע קודם שחרב הבית שהיה טעון הבאה בירושלים דבההיא לא אמר דנאכל בכל ערי ישראל:

    הכי גריס רש"י לעולם קסבר לא קדשה לעתיד לבאוקשה דאם כן למה לי האי טעמא דאיתקש בשר לדם תיפוק ליה דנפסל ביוצא דכמי שאין לו חומה דמי ועוד דאמר בזבחים (דף ס.) מזבח שנפגם אין אוכלין בגינו קדשים קלים ומפיק ליה מהאי טעמא דאיתקש בשרו לדמו והכא אמר דהך היקשא דבשר לדם הוי למ"ד לא קדשה לעתיד לבא לכן נראה לר"י דה"ג אי קסבר לא קדשה לעתיד לבא מעשר שני לא לייתי ובמעשר שנזרע קודם שחרב הבית כדפ"ל וה"ג לעולם קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא ודקשיא לך בכור נמי לייתי הכא במאי עסקינן שנזרק דמו לפני הבית וחרב הבית כו' והשתא מיתרצו כל קושיין ודקדק מורי בשלמא בכור שנזרק דמו לפני הבית דאינו נאכל אלא בפני הבית כדמפרש גמרא דאיתקש בשר לדם אבל בכורים שהיה להם הנחה לפני הבית מ"ט אין נאכלין אלא בפני הבית ואמר מורי ה"ר מ"ר דשפיר הם נאכלין אפילו בזמן הזה והא דאמר דאין נאכלין דלא היה להן הנחה לפני הבית והדברים מוכיחין מדפריך עלה מה לבכורים שכן טעונין הנחה והא דמוקי בבכור שנשחט ונזרק דמו לפני הבית אמסקנא דברייתא קאי דמקיש מעשר לבכור ומסתמא בכור דומיא דמעשר דאינו חסר אלא הבאת מקום והיינו כשנזרק דמו לפני הבית אבל ברייתא לא מיירי אלא בבכורים שלא הונחו אבל הונחו לפני הבית אפשר דנאכלין אף לאחר חורבן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמורה דף כ״א עמוד א׳

    מסכת תמורה דף כ״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־466 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הוא עצמו ואע"ג דולד התמורה חזי להקרבה:

    מאי הוי משני ליה כלומר מדקאמר משנינא לך שינויי דחיקי בבלאי מכלל דהוה ידע שינויא אחרינא:

    מתני' הרי אלו כבכור ומעשר לכל קדושת בכור ומעשר שלא ימכרו באיטליז לאחר שנפל בהן מום ונפדו:

    חוץ מן הבכור ומן המעשר מפני שאין הנאתן להקדש במכירתם דדמי בכור לכהן ודמי מעשר לבעלים ומשום הנאה דידהו לא מזלזלינן בקדשים:

    נפל בהן מום בבכור ומעשר אינו יכול להוציאן מקדושה דבבכור כתיב לא תפדה ובמעשר כתיב לא יגאל:

    חוץ מן הבכור והמעשר שאין באין לכתחלה מחוצה לארץ כשאר כל הקדשים:

    שהבכור והמעשר יש להן פרנסה במקומן יש להן תקנה במקומן שירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומם לבעלים ושאר כל הקדשים אע"פ שנפל בהן מום הרי הן בקדושתן וצריך אתה לפדותן ולהעלות דמיהן ולהקריבן והואיל וסופו להקריב דמיהן יעלו הן עצמן ויקרבו:

    גמ' לא מחייב מלקות משום כל מום לא יהיה בו:

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Temurah 21a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    המטיל מום בתמורת בכור ומעשר מהו בפ' כל המנחות באות מצה (מנחות דף נו:) פליגי תנאי במטיל מום בבעל מום איכא למ"ד לוקה ואיכא למ"ד אינו לוקה והך בעיא דהכא לתרוייהו אפילו למ"ד התם לוקה משום דחזיא להקרבה קודם המום אבל הני דלא חזיא לעולם להקרבה לא לקי או לא שנא ולמ"ד התם אינו לוקה היינו משום דמעיקרא נמי היה בו מום אבל הכא דמעיקרא היה תם לקי או לא שנא:

    אי קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא בכור נמי נייתי פרש"י בזבחים (דף קז:) דלמ"ד קדשה לעתיד לבא מקריבין אע"פ שאין בית וא"ת והא בעינן מזבח וליכא וי"ל דפריך מבכור שנשחט ונזרק דמו קודם שחרב הבית דאין חסר אלא אכילה לפנים מן החומה דומיא דמעשר אי נמי י"ל דפריך הכי בכור נמי נייתי ויבנה מזבח ואי קסבר לא קדשה לעתיד לבא בכור נמי תיבעי ה"ג רש"י וקשה דלמ"ד לא קדשה לעתיד לבא אין קדושה בירושלים יותר משאר ערים ועוד דאמר פ' בתרא דזבחים (ג"ז שם) דלמאן דאמר לא קדשה לעתיד לבא מעשר שני נאכל בכל ערי ישראל ויש לתרץ מיהא קושיא שניה דמיירי הכא במעשר שנזרע קודם שחרב הבית שהיה טעון הבאה בירושלים דבההיא לא אמר דנאכל בכל ערי ישראל:

    הכי גריס רש"י לעולם קסבר לא קדשה לעתיד לבא וקשה דאם כן למה לי האי טעמא דאיתקש בשר לדם תיפוק ליה דנפסל ביוצא דכמי שאין לו חומה דמי ועוד דאמר בזבחים (דף ס.) מזבח שנפגם אין אוכלין בגינו קדשים קלים ומפיק ליה מהאי טעמא דאיתקש בשרו לדמו והכא אמר דהך היקשא דבשר לדם הוי למ"ד לא קדשה לעתיד לבא לכן נראה לר"י דה"ג אי קסבר לא קדשה לעתיד לבא מעשר שני לא לייתי ובמעשר שנזרע קודם שחרב הבית כדפ"ל וה"ג לעולם קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא ודקשיא לך בכור נמי לייתי הכא במאי עסקינן שנזרק דמו לפני הבית וחרב הבית כו' והשתא מיתרצו כל קושיין ודקדק מורי בשלמא בכור שנזרק דמו לפני הבית דאינו נאכל אלא בפני הבית כדמפרש גמרא דאיתקש בשר לדם אבל בכורים שהיה להם הנחה לפני הבית מ"ט אין נאכלין אלא בפני הבית ואמר מורי ה"ר מ"ר דשפיר הם נאכלין אפילו בזמן הזה והא דאמר דאין נאכלין דלא היה להן הנחה לפני הבית והדברים מוכיחין מדפריך עלה מה לבכורים שכן טעונין הנחה והא דמוקי בבכור שנשחט ונזרק דמו לפני הבית אמסקנא דברייתא קאי דמקיש מעשר לבכור ומסתמא בכור דומיא דמעשר דאינו חסר אלא הבאת מקום והיינו כשנזרק דמו לפני הבית אבל ברייתא לא מיירי אלא בבכורים שלא הונחו אבל הונחו לפני הבית אפשר דנאכלין אף לאחר חורבן:

    Tosafot on Temurah 21a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמורה, דף כ״א, עמוד א׳, בהיקף של כ־466 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 126 מילים

      נפתחת ב״עצמו לא! הכא במאי עסקינן? כגון שילדה…״

    2. קטע 217 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ תמורת הבכור והמעשר, ולדן ולד ולדן…״

    3. קטע 319 מילים

      נפתחת ב״מה בין בכור ומעשר לבין כל הקדשים?…״

    4. קטע 426 מילים

      נפתחת ב״ויש להן פדיון, ולתמורותיהן פדיון, חוץ מן…״

    5. קטע 520 מילים

      נפתחת ב״א"ר שמעון: מה טעם שהבכור והמעשר יש…״

    6. קטע 626 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ אמר רבא בר רב עזא: בען…״

      חכמים: רב עזא, רבא.

    7. קטע 79 מילים

      נפתחת ב״א"ל אביי: ותיבעי לך המטיל מום בתשיעי…״

      חכמים: אביי.

    8. קטע 815 מילים

      נפתחת ב״אלא מאי שנא תשיעי, דלא קמיבעיא לך?…״

    9. קטע 915 מילים

      נפתחת ב״ה"נ רחמנא מעטינהו, (במדבר יח, יז) ״לא…״

    10. קטע 1028 מילים

      נפתחת ב״רב נחמן בר יצחק מתני לה הכי:…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק, רב עזא, רבא.

    11. קטע 1127 מילים

      נפתחת ב״אלא מ"ש תמורת בכור ומעשר דלא מיבעיא…״

    12. קטע 1224 מילים

      נפתחת ב״ואם באו תמימין כו'. ורמינהו: בן אנטיגנוס…״

      חכמים: רב חסדא.

    13. קטע 1321 מילים

      נפתחת ב״דתניא: ר' יוסי אומר ג' דברים משום…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    14. קטע 1438 מילים

      נפתחת ב״ודין הוא: בכור טעון הבאת מקום, ומעשר…״

    15. קטע 1523 מילים

      נפתחת ב״אמרת: ביכורים טעונין הבאת מקום, ומעשר טעון…״

    16. קטע 168 מילים

      נפתחת ב״מה לביכורים, שכן טעונין הנחה, תאמר במעשר…״

    17. קטע 1733 מילים

      נפתחת ב״תלמוד לומר: (דברים יד, כג) ״ואכלת לפני…״

    18. קטע 185 מילים

      נפתחת ב״וליהדר דינא, וליתי במה הצד״!…״

    19. קטע 1915 מילים

      נפתחת ב״אמר רב אשי: משום דאיכא למימר, מה…״

      חכמים: רב אשי.

    20. קטע 2034 מילים

      נפתחת ב״ומאי קסבר? אי קסבר קדושה ראשונה קידשה…״

    21. קטע 2125 מילים

      נפתחת ב״לעולם קסבר, קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא…״

      חכמים: רב הבית.

    22. קטע 2212 מילים

      נפתחת ב״כיון דאי איתיה לדם לא בר זריקה…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תמורה דף כ״א ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026