דופי של סמיכה — דעד יוסף בן יועזר לא נחלקו בסמיכה ולא בשום דבר שעדיין לא נתמעט הלב. ולהכי נקט סמיכה דהיא היתה מחלוקת ראשונה שנחלקו בו חכמים מעולם ומיוסף בן יועזר ואילך היה בהן דופי של סמיכה שנחלקו בסמיכת שלמים ביום טוב כדאמרי' בחגיגה (דף טז.) שמאי אומר לסמוך והלל אומר שלא לסמוך:
והא יוסף גופיה איפליג — ביה במסכת חגיגה (שם):
דבצר ליבא — שנתמעט הלב בסוף שנותיו נשתכחו:
נשתכחה בימי אבלו של משה — אם מתה אם רועה והיא מאותם הלכות. יאפ"ש יהושע שאלו תחלה ואחריו שמואל ואחריו פנחס ואחריו אלעזר. יאפ"ש יהושע אלעזר פנחס שמואל. יפל"ל יהושע פנחס אלעזר שמואל:
ונשתכחו ממנו — מיהושע בעון שגרם להחליש דעתו של משה שנצטער משה על יהושע בעצמו שהיה גדול כמותו:
להרגו — עד שיאמר להם:
קלין וחמורין — מדרשי ק"ו:
דקדוקי סופרים — מפרש בשקלים (פ"ה ה"א) שעשו התורה ספירות ספירות כגון ט"ו נשים פוטרות צרותיהן י"ג דברים נאמרו בנבלת עוף טהור חמשה לא יתרומו שצירפו הדברים ומנאום יחד שלא ישתכחו ומאותן דקדוקין שעדיין לא צירפום נשתכחו בימי אבלו של משה:
וילכדה עתניאל — לקרית ספר ומאי קרית ספר הלכות:
כועס על אשתו — מתוך יופיה:
ותצנח — לשון צווחה צועקת:
מנוגב — חרב ויבש מכל טוב:
[אלא תורה בלבד — שהתורה נקראת מים] ועתניאל לא היה עשיר אלא חכם:
גולות מים — התורה כלומר אדם שהתורה גלויה לו:
יבקש ממנו מזונות — דהאי ודאי לא יצטרך דכתיב בה (משלי ל״א:י״ד) היתה כאניות סוחר וגו':
בן קנז — דכתיב לעיל עתניאל בן קנז אחי כלב אלמא כלב בן קנז היה דכתיב בדוכתא אחריתי (יהושע י״ד:ו׳) כלב בן יפונה הקניזי ולא כתיב בן קנז:
הוליד את עזובה אשה — מפרש בפ"ק דסוטה (דף יב.) שנשא את מרים שהיתה עזובה מחמת חולי וכיון שנשאה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה:
חורגיה דקנז — ועתניאל אחיו מן האם:
דיקא נמי — דכלב לאו בן קנז הוא דכתיב בדוכתא אחריתי כלב בן יפונה הקנזי ולא כתיב בן קנז אלמא גידלו קנז ולא ילדו:
ועשית לי מרעה לבלתי — כלומר לבלתי ישגבני יצר הרע מלשנות שלא ישגבני יצר הרע לבטל מתלמוד תורה:
עצבי — משמע לשון עצב והכי אמר לפניו אם אתה עושה לי כך מוטב ואם לאו הריני הולך בנסיסי לשאול הריני מת בעצבוני כדמתרגמינן (בראשית לד) ויתעצבו ואיתנסיסו:
כיוצא בדבר אתה אומר — שכל המוסר עצמו לחזר אחר תורה ממלאין לו שאלותיו:
ואיש תככים — בינוני שיודע שני סדרים או שלשה שמוסמך בינוני:
מאיר עיני שניהם — שאף הרב צריך עדיין לימוד ומלמדו הקב"ה:
עושה שניהם — עכשיו הוא מתחיל לעשותם חדשים לזה חכם ולזה טיפש:
כיוצא בדבר כו' — שהמבקש על מזונותיו ועל צרכיו שנזקקין לו מן השמים למלא שאלותיו:
סתום — שכיפרו בעליה ושעיברה שנתה:
מפורש — ולד ותמורתו ושמתו בעליה שמפורש לנו דאינן בצבור:
