בוני התלמוד

    מסכת תמורה דף ל״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ואמר רחמנא עביד לה העמדה והערכהדכתיב בתריה והעמיד והעריך וגו' והא ודאי קדשי מזבח היא מדבעינן מום קבוע דאי בדק הבית תמימים נמי מפרקי דמאי איכפת להו אי תם אי בעל מום. אלמא קדשי מזבח נמי היו בכלל העמדה והערכה לרבנן דהא ברייתא רבנן היא דהא סתם סיפרא היא וסתם סיפרא ר' יהודה (בכורות דף סא.) בר פלוגתא דר"ש והיינו כרבי יוחנן. ומהכא שמעינן קדשי מזבח לרבנן וממתני' שמעינן קדשי ב"ה מדקאמר ר"ש קדשי בדק הבית יפדו מכלל דשמעינהו לרבנן דאמרי יקברו:

    בין טוב ובין רעמשמע אחד טוב ואחד רע דשניהן שוין תם ובעל מום:

    אותה למעוטי קדשי מזבחולא קאי האי והעמיד והעריך ארישא דקרא דמשתעי בקדשי מזבח:

    ור' יוחנןאית ליה ודאי דהאי בין טוב ובין רע בקדשי ב"ה קאי ומיהו והעמיד והעריך ארישא דקרא דאוקימנא בקדשי מזבח ואסיפא דמשתעי בב"ה קאי ואותה למעוטי בעל מום מעיקרו בקדשי מזבח. ולר"ל לא צריך בעל מום מעיקרו למעוטי דהוא אמר לרבנן קדשי מזבח לא היו ואפילו קדם הקדישן למומן וכ"ש האי:

    ואפי' חיה ועופותכגון אווזין ותרנגולין דלא שייכי כלל למזבח:

    בין טוב לרע מבעי ליהמשמע דהוי חילוק בין טוב לרע ובין טוב ובין רע משמע אחד טוב ואחד רע ושניהן שוין:

    מתו תמימים יקברואפילו הנך דליתנהו בכלל העמדה והערכה היכא דמתו תמימים עבוד רבנן מעלה דיקברו הואיל והוו חזי להקרבה:

    בקדשי מזבחקס"ד השתא משום דלא היו בכלל העמדה והערכה:

    אבל בקדשי בד"ה כו'דהיו בהעמדה והערכה:

    ר"ש אומר כו' תמימין יקברומשום מעלה:

    ובעלי מומין יפדולקמיה פריך היכי קאמר ר"ש קדשי מזבח [יפדו] הא בין רבי יוחנן בין ר"ל אמרי דלר"ש קדשי מזבח הוו בכלל העמדה והערכה:

    מרישא תיובתא לרבי יוחנןדקתני לרבנן בקדשי מזבח יפדו:

    בבעל מום מעיקרומשום הכי יפדו ובקדשי ב"ה יקברו דהתם לא שני בין בעל מום מעיקרו לקדם הקדישו למומו:

    והכי מסתברא דאי בשקדם הקדישו את מומווטעמייהו דרבנן כדר"ל דקדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה ליפלוג ר"ש עלה ולימא בקדשי מזבח יקברו דהא לר"ש קדשי מזבח היו בהעמדה והערכה אלא מדלא פליג ש"מ בבעל מום מעיקרו קאי ומשום הכי קדשי מזבח יפדו וקדשי ב"ה נמי יפדו דלר"ש (נמי) קדשי ב"ה לא היו:

    לימא תיהוי תיובתא דר"לדהא מגופה שמעינן דאבעל מום מעיקרו קאי והשתא י"ל טעמא דבעל מום מעיקרו הא קדם הקדישו למומו לרבנן נמי יקברו:

    בשקדם הקדישו את מומווטעמייהו דרבנן משום דקדשי מזבח לא היו:

    נפלוג ר"ש עלהדקדשי מזבח ונימא יקברו ואמאי קתני לר"ש אחד קדשי מזבח וא' קדשי ב"ה יפדו:

    ומשני ר"ל מיפך אפיך והכי מותיב ממכילתא אחריתידאשכח ברייתא אחריתי דמהפך לה ומותיב לה הכי לר' יוחנן דרשב"ל לא מייתי לה להא תיובתא לר' יוחנן כדגרסי' לה הכא דקתני בר"ש בהדיא קדשי מזבח יפדו:

    אלא מיפך אפיך והכי מותיב לה כדאשכחנא במכילתא אחריתי בין תמימים כו'ואע"ג דבין האי לישנא ללישנא דלעיל כי דייקת בה ליכא מידי אלא (לאו) דקתני בהדיא לר"ש קדשי מזבח יפדו:

    במה דברים אמוריםדקאמר ת"ק בעלי מומין יקברו בקדשי ב"ה אבל קדשי מזבח יפדו דלא היו בהעמדה והערכה ואתא ר' שמעון לחלוק בקדשי ב"ה דאמרת יקברו לדידי יפדו:

    תיובתא דר' יוחנן מהך סיפאדקתני לת"ק אבל בקדשי מזבח יפדו:

    בבעל מום מעיקרוובב"ה יקבר דהתם לא שני לן בין תם מעיקרו לבעל מום מעיקרו:

    ניפלוג רבי שמעון עלהונימא תרתי קדשי ב"ה יפדו וקדשי מזבח יקברו אלא מדלא פליג אלא בקדשי ב"ה דקאמרי אינהו יקברו ואינהו יפדו ובקדשי מזבח שתיק ממאי דאמרי רבנן יפדו ש"מ בבעל מום מעיקרו איירי:

    ה"נ דפליגותנא לך פלוגתייהו בב"ה וה"ה דפליג עלייהו נמי בקדשי מזבח דיקברו:

    לריש לקיש דאמר לרבנן כו'הא דקתני בהך ברייתא קדשי מזבח יפדו מוקים לה אפילו בקדם הקדישן את מומן ש"מ כו' בשלמא לר' יוחנן דמוקים לה בבעל מום מעיקרו לא איכפת לן אם נפדה לכלבים דהא לא נחתא מעולם קדושה לגופיה אלא לריש לקיש איכא למיבעי:

    תמורה 33 עמוד א

    1הא מה אני מקיים (ויקרא כז, יא) ״ואם [כל] בהמה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה'״ בבעלי מומין שיפדו.

    2יכול יפדו על מום עובר? ת"ל ״אשר לא יקריבו ממנה״ שאינה קריבה כל עיקר, יצתה זו שאינה קריבה היום אלא למחר.

    3ואמר רחמנא: עביד לה העמדה והערכה.

    4אמר רב גידל, אמר רב: מ"ט דריש לקיש, דאמר לרבנן קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה, קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה? דאמר קרא: ״(ויקרא כז״, יב) ״והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע״.

    5איזהו דבר שאינו חלוק בין טוב לרע? הוי אומר: זה קדשי ב"ה ואמר קרא ״אותה״ למעוטי קדשי מזבח.

    6ורבי יוחנן, ״אותה״ למעוטי מאי? למעוטי בעל מום מעיקרו.

    7ולתנא דבי לוי, דאמר דאפילו בעל מום מעיקרו בכלל העמדה והערכה, דתני לוי: הכל היו בכלל העמדה והערכה, ואפילו בעל מום מעיקרו, וכן תני (ר') לוי במתניתיה: ואפי' חיה, ואפילו עופות, והכתיב ״אותה״! קשיא.

    8אמר רב יהודה, אמר רב: מ"ט דר"ש דאמר, קדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה, קדשי ב"ה לא היו? דאמר קרא: ״(ויקרא כז״, יב) ״והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע״, איזהו דבר שחלוק בין טוב ובין רע? הוי אומר: זה קדשי מזבח, ואמר קרא ״אותה״ למעוטי ב"ה׃

    9אי הכי, ״בין טוב לרע״ מיבעי ליה! קשיא.

    10מיתיבי: מתו תמימין יקברו, ובעלי מומין יפדו. בד"א בקדשי מזבח, אבל בקדשי ב"ה בין תמימין בין בעלי מומים יקברו.

    11ר"ש אומר: אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית, תמימים יקברו, בעלי מומין יפדו. תיובתא דרבי יוחנן מרישא!

    12אמר לך ר' יוחנן: הכא במאי עסקינן? בבעל מום מעיקרו.

    13ה"נ מסתברא, דאי תימא שקדם הקדישן את מומן ליפלוג ר"ש עלה, אלא לאו ש"מ בבעל מום מעיקרו.

    14אלא, לימא תיהוי תיובתיה דר"ל׃

    15ר"ל מוקים לה בשקדם הקדישן את מומן, אי הכי, ניפלוג ר"ש עלה.

    16ר"ל מיפך אפיך, והכי מותיב ממכילתא אחריתי: מתו, בין תמימין בין בעלי מומין יקברו.

    17ר"ש אומר: תמימים יקברו, ובעלי מומין יפדו. תיובתא דרבי יוחנן מסיפא!

    18אמר לך ר' יוחנן: הכא במאי עסקינן? בבעל מום מעיקרו. ה"נ מסתברא, דאי תימא בשקדם הקדישן את מומן ניפלוג ר"ש עלה.

    19אלא לימא תיהוי תיובתיה דר"ל אמר לך ר"ל הכא במאי עסקינן בשקדם הקדישן את מומן. וניפלוג ר"ש עלה! אמר לך ר"ל ה"נ דפליג ר"ש׃

    20א"ל ר' ירמיה לרבי זירא: לר"ל דאמר לרבנן: קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה, וקתני קדשי מזבח׃

    תוספות

    הא מה אני מקיים (כל הבהמה) אשר לא יקריב ממנה בבעלי מומין שיפדו - ואין לומר דאימא איפכא דקרא דאשר [לא] יקריבו משמע דאינה פסולה אלא להקרבה אבל להדיוט שריא:

    ואמר רחמנא עביד לה העמדה והערכהדבהאי קרא דאשר לא יקריבו כתיב והעמיד והעריך וסתם סיפרא ר' יהודה אלמא רבנן דעלמא אית להו העמדה בקדשי מזבח ובקדשי ב"ה ק"ל ממתניתין מדקאמר ר"ש יפדו מכלל דלרבנן לא יפדו א"נ קדשי ב"ה ק"ל מדכתיב והעמידו הכהן בין טוב ובין רע איזהו דבר שאין חילוק בין טוב לרע הוי אומר זה קדשי ב"ה ר"ש:

    אפילו חיה ואפילו עוףכגון שמתפיס תרנגולין לב"ה והא דאמרינן מנחות (דף ק:) אין לעופות פדיון ה"מ בשקדשה קדושת הגוף למזבח:

    תמימים יקברו בעלי מומין יפדוהשתא ס"ד משום דקדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה ותמימים יקברו דאין בהן מום ואין רשאין לפדות בלא מום:

    רבי שמעון אומר תמימים יקברודכי נמי קדשי ב"ה לא היו כדמפרש לקמן טעמא משום דחזו להקרבה:

    הכא במאי עסקינן בבעל מום מעיקרוואפ"ה בקדשי ב"ה יקברו דבכל ענין היו דלא שייך לפלוגי בין תם מעיקרו לבעל מום מעיקרו הואיל ואינן עומדות אלא לדמיהן:

    רבי שב"ל מפיק ותני במכילתין אחריתיוהך דלעיל משבשתא אלא בין תמימין בין בעלי מומין יקברו ומיירי בקדשי ב"ה וכדרבנן דאמרי שהיו [בכלל כו'] ר"ש אומר [תמימים] יקברו כדאמר לקמן משום דחזו להקרבה ומחמירין ביה קדושת מזבח במה דברים אמורים בקדשי ב"ה אתאן לת"ק ולכך אמר יקברו אבל קדשי מזבח כו' רש"א תמימין יקברו אבל בעלי מומין יפדו דלא היו בכלל העמדה תיובתא דרבי יוחנן אמר לך רבי יוחנן כו' תיובתא דרשב"ל ה"נ דפליג ר"ש ודקדק רש"י דברייתא קמייתא נמי נימא הכי ומאי אולמיה דהאי בתרייתא וי"ל דלא דמי דהא אקמייתא ליכא למימר הכי דאם בעלי מומין דת"ק מיירי שהוממו אחר הקדשן ובקדשי מזבח סברא הוא לומר דר' שמעון דקאמר במילתיה אחד קדשי מזבח יפדו בבעלי מומין דתנא קמא מיירי שהוממו אחר שהוקדשו אבל בהך בתרייתא דר"ש לא איירי במילתיה כלל בקדשי מזבח ובחד מילתיה הוא דרבנן דאמר אבל בקדשי מזבח בעלי מומין יפדו מיירי שפיר בשקדם הקדשן ור"ש פליג עלייהו אבל לכך שנה התנא למילתיה משום דבמילתיה לא הזכיר כלל קדשי מזבח ולא גילה בדעתו כלל מה אומר בקדשי מזבח:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה תמימים וכו' בלא מוםע' בב"ק דף עו ע"א תוס' ד"ה שחיטה. ועיין ברש"י ריש מעילה ד"ה כמאן דחנקינהו:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמורה דף ל״ג עמוד א׳

    מסכת תמורה דף ל״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־367 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ואמר רחמנא עביד לה העמדה והערכה דכתיב בתריה והעמיד והעריך וגו' והא ודאי קדשי מזבח היא מדבעינן מום קבוע דאי בדק הבית תמימים נמי מפרקי דמאי איכפת להו אי תם אי בעל מום. אלמא קדשי מזבח נמי היו בכלל העמדה והערכה לרבנן דהא ברייתא רבנן היא דהא סתם סיפרא היא וסתם סיפרא ר' יהודה (בכורות דף סא.) בר פלוגתא דר"ש והיינו כרבי יוחנן. ומהכא שמעינן קדשי מזבח לרבנן וממתני' שמעינן קדשי ב"ה מדקאמר ר"ש קדשי בדק הבית יפדו מכלל דשמעינהו לרבנן דאמרי יקברו:

    בין טוב ובין רע משמע אחד טוב ואחד רע דשניהן שוין תם ובעל מום:

    אותה למעוטי קדשי מזבח ולא קאי האי והעמיד והעריך ארישא דקרא דמשתעי בקדשי מזבח:

    ור' יוחנן אית ליה ודאי דהאי בין טוב ובין רע בקדשי ב"ה קאי ומיהו והעמיד והעריך ארישא דקרא דאוקימנא בקדשי מזבח ואסיפא דמשתעי בב"ה קאי ואותה למעוטי בעל מום מעיקרו בקדשי מזבח. ולר"ל לא צריך בעל מום מעיקרו למעוטי דהוא אמר לרבנן קדשי מזבח לא היו ואפילו קדם הקדישן למומן וכ"ש האי:

    ואפי' חיה ועופות כגון אווזין ותרנגולין דלא שייכי כלל למזבח:

    בין טוב לרע מבעי ליה משמע דהוי חילוק בין טוב לרע ובין טוב ובין רע משמע אחד טוב ואחד רע ושניהן שוין:

    מתו תמימים יקברו אפילו הנך דליתנהו בכלל העמדה והערכה היכא דמתו תמימים עבוד רבנן מעלה דיקברו הואיל והוו חזי להקרבה:

    בקדשי מזבח קס"ד השתא משום דלא היו בכלל העמדה והערכה:

    ועוד 17 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Temurah 33a · Sefaria

    תוספות

    הא מה אני מקיים (כל הבהמה) אשר לא יקריב ממנה בבעלי מומין שיפדו - ואין לומר דאימא איפכא דקרא דאשר [לא] יקריבו משמע דאינה פסולה אלא להקרבה אבל להדיוט שריא:

    ואמר רחמנא עביד לה העמדה והערכה דבהאי קרא דאשר לא יקריבו כתיב והעמיד והעריך וסתם סיפרא ר' יהודה אלמא רבנן דעלמא אית להו העמדה בקדשי מזבח ובקדשי ב"ה ק"ל ממתניתין מדקאמר ר"ש יפדו מכלל דלרבנן לא יפדו א"נ קדשי ב"ה ק"ל מדכתיב והעמידו הכהן בין טוב ובין רע איזהו דבר שאין חילוק בין טוב לרע הוי אומר זה קדשי ב"ה ר"ש:

    אפילו חיה ואפילו עוף כגון שמתפיס תרנגולין לב"ה והא דאמרינן מנחות (דף ק:) אין לעופות פדיון ה"מ בשקדשה קדושת הגוף למזבח:

    תמימים יקברו בעלי מומין יפדו השתא ס"ד משום דקדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה ותמימים יקברו דאין בהן מום ואין רשאין לפדות בלא מום:

    רבי שמעון אומר תמימים יקברו דכי נמי קדשי ב"ה לא היו כדמפרש לקמן טעמא משום דחזו להקרבה:

    הכא במאי עסקינן בבעל מום מעיקרו ואפ"ה בקדשי ב"ה יקברו דבכל ענין היו דלא שייך לפלוגי בין תם מעיקרו לבעל מום מעיקרו הואיל ואינן עומדות אלא לדמיהן:

    רבי שב"ל מפיק ותני במכילתין אחריתי והך דלעיל משבשתא אלא בין תמימין בין בעלי מומין יקברו ומיירי בקדשי ב"ה וכדרבנן דאמרי שהיו [בכלל כו'] ר"ש אומר [תמימים] יקברו כדאמר לקמן משום דחזו להקרבה ומחמירין ביה קדושת מזבח במה דברים אמורים בקדשי ב"ה אתאן לת"ק ולכך אמר יקברו אבל קדשי מזבח כו' רש"א תמימין יקברו אבל בעלי מומין יפדו דלא היו בכלל העמדה תיובתא דרבי יוחנן אמר לך רבי יוחנן כו' תיובתא דרשב"ל ה"נ דפליג ר"ש ודקדק רש"י דברייתא קמייתא נמי נימא הכי ומאי אולמיה דהאי בתרייתא וי"ל דלא דמי דהא אקמייתא ליכא למימר הכי דאם בעלי מומין דת"ק מיירי שהוממו אחר הקדשן ובקדשי מזבח סברא הוא לומר דר' שמעון דקאמר במילתיה אחד קדשי מזבח יפדו בבעלי מומין דתנא קמא מיירי שהוממו אחר שהוקדשו אבל בהך בתרייתא דר"ש לא איירי במילתיה כלל בקדשי מזבח ובחד מילתיה הוא דרבנן דאמר אבל בקדשי מזבח בעלי מומין יפדו מיירי שפיר בשקדם הקדשן ור"ש פליג עלייהו אבל לכך שנה התנא למילתיה משום דבמילתיה לא הזכיר כלל קדשי מזבח ולא גילה בדעתו כלל מה אומר בקדשי מזבח:

    Tosafot on Temurah 33a · Sefaria

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה תמימים וכו' בלא מום ע' בב"ק דף עו ע"א תוס' ד"ה שחיטה. ועיין ברש"י ריש מעילה ד"ה כמאן דחנקינהו:

    Gilyon HaShas on Temurah 33a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמורה, דף ל״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־367 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 119 מילים

      נפתחת ב״הא מה אני מקיים (ויקרא כז, יא)…״

      חכמים: רבן לה.

    2. קטע 221 מילים

      נפתחת ב״יכול יפדו על מום עובר? ת"ל ״אשר…״

    3. קטע 36 מילים

      נפתחת ב״ואמר רחמנא: עביד לה העמדה והערכה.…״

    4. קטע 436 מילים

      נפתחת ב״אמר רב גידל, אמר רב: מ"ט דריש…״

      חכמים: רב גידל.

    5. קטע 518 מילים

      נפתחת ב״איזהו דבר שאינו חלוק בין טוב לרע?…״

    6. קטע 69 מילים

      נפתחת ב״ורבי יוחנן, ״אותה״ למעוטי מאי? למעוטי בעל…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    7. קטע 734 מילים

      נפתחת ב״ולתנא דבי לוי, דאמר דאפילו בעל מום…״

    8. קטע 847 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה, אמר רב: מ"ט דר"ש…״

      חכמים: רב יהודה.

    9. קטע 98 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, ״בין טוב לרע״ מיבעי ליה!…״

    10. קטע 1019 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי: מתו תמימין יקברו, ובעלי מומין יפדו.…״

    11. קטע 1118 מילים

      נפתחת ב״ר"ש אומר: אחד קדשי מזבח ואחד קדשי…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    12. קטע 1210 מילים

      נפתחת ב״אמר לך ר' יוחנן: הכא במאי עסקינן?…״

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״ה"נ מסתברא, דאי תימא שקדם הקדישן את…״

    14. קטע 145 מילים

      נפתחת ב״אלא, לימא תיהוי תיובתיה דר"ל…״

    15. קטע 1512 מילים

      נפתחת ב״ר"ל מוקים לה בשקדם הקדישן את מומן,…״

    16. קטע 1614 מילים

      נפתחת ב״ר"ל מיפך אפיך, והכי מותיב ממכילתא אחריתי:…״

    17. קטע 1711 מילים

      נפתחת ב״ר"ש אומר: תמימים יקברו, ובעלי מומין יפדו.…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    18. קטע 1821 מילים

      נפתחת ב״אמר לך ר' יוחנן: הכא במאי עסקינן?…״

    19. קטע 1924 מילים

      נפתחת ב״אלא לימא תיהוי תיובתיה דר"ל אמר לך…״

    20. קטע 2018 מילים

      נפתחת ב״א"ל ר' ירמיה לרבי זירא: לר"ל דאמר…״

      חכמים: רבי זירא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תמורה דף ל״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026