מסכת תמורה דף ט׳ עמוד א׳

1בוצינא טב מקרא.

מתני׳ · משנה

2ממירין מן הצאן על הבקר, ומן הבקר על הצאן, ומן הכבשים על העזים, ומן העזים על הכבשים, מן הזכרים על הנקבות, ומן הנקבות על הזכרים, מן התמימים על בעלי מומין, מן בעלי מומין על התמימים.

3שנאמר: ״(ויקרא כז״, י) ״לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב״, ואיזהו ״טוב ברע״? בעלי מומין שקדם הקדישן את מומן.

גמ׳ · גמרא

4מנא הני מילי? דתנו רבנן: (ויקרא כז, י) ״בהמה בבהמה״ מכאן שממירין מן הצאן על הבקר, ומן הבקר על הצאן, מן הכבשים על העזים, ומן העזים על הכבשים, ומן הזכרים על הנקבות, ומן הנקבות על הזכרים, ומן בעלי מומין על התמימים, ומן התמימים על בעלי מומין.

5יכול אפילו קדם מום להקדישן? ת"ל ״לא יחליפנו ולא ימיר אותו ״טוב? ברע, או רע בטוב, ואיזהו טוב ברע בעלי מומין שקדם הקדישן את מומן׃

6מאי תלמודא אמר: אביי נימא קרא לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בו, בטוב אחרינא ל"ל שמע מינה טוב מעיקרו עושה תמורה רע מעיקרו אין עושה תמורה׃

7רבא אמר תרווייהו טוב ייתורי מייתרי אם כן נכתוב קרא לא יחליפנו ולא ימיר אותו ברע או רע בו, למה לי למכתב תרוייהו טוב חד טוב אפי' בטוב נמי כי ממיר לקי ואידך טוב מעיקרו עושה תמורה רע מעיקרו אין עושה תמורה׃

8ואביי אמר קל וחומר הוא ומה טוב ברע דעלויי קא מעלי ליה לקי טוב בטוב דכי הדדי נינהו לא כל שכן דלקי׃

9ורבא אין עונשין מן הדין ואביי אמר לך הא לאו דינא הוא מי גרע טוב מרע׃

ברייתא

10תנו רבנן לא יחליפנו בשל אחרים ולא ימיר אותו בשל עצמו ולכתוב לא יחליפנו ולא בעי לא ימיר אותו׃

11אי כתב הכי הוה אמינא תצא זו ותכנס זו הוא דתילקי אבל ממיר דתרווייהו קא מקדיש להו אימא לא לקי קא משמע לן׃

12האי בשל אחרים היכי דמי אי נימא בהמה דהקדש דידיה וחולין דעלמא מי מצי מקדיש (ויקרא כז, יד) איש כי יקדיש את ביתו קדש לה' אמר רחמנא מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו ואלא בהמה דהקדש דעלמא וחולין דידיה מי מתפיס בדבר שאינו שלו׃

13לעולם בבהמה דהקדש דעלמא וחולין דידיה כגון דאמר מריה דבהמה דהקדש כל הרוצה להמיר בבהמתו יבא וימיר׃

מתני׳ · משנה

14ממירין אחד בשנים ושנים באחד אחד במאה ומאה באחד ר"ש אומר אין ממירין אלא אחד באחד שנאמר ״(ויקרא כז״, י) והיה הוא ותמורתו יהיה קדש מה הוא מיוחד אף היא מיוחדת׃

גמ׳ · גמרא

15מנא ה"מ דת"ר בהמה בבהמה מכאן שממירין אחד בב' וב' באחד אחד במאה ומאה באחד ר"ש אומר אין ממירין אלא אחד באחד שנאמר ״בהמה בבהמה ולא בהמה בבהמות ולא בהמות בבהמה״׃

16אמר לו מצינו בהמות שקרויה בהמה שנאמר ״(יונה ד״, יא) ובהמה רבה ור"ש בהמה רבה איקרי בהמה סתם לא איקרי׃

17וטעמא דר"ש משום בהמה הוא והא טעמא דר"ש משום הוא מה הוא מיוחד אף תמורה מיוחדת׃

18מעיקרא אמר להן ר"ש מן והיה הוא ותמורתו וכי חזא דדרשי רבנן מבהמה בבהמה אמר להם איהו מהתם נמי מצינן למילף טעמא דידי׃

19אמר ר"ל מודה ר"ש שממירין וחוזרין וממירין מ"ט קדושה ראשונה דהקדש להיכן הלכה ורבי יוחנן אמר כשם שאין ממירין ב' באחד כן אין ממירין וחוזרין וממירין׃

ברייתא

20תניא כוותיה דרבי יוחנן תניא כוותיה דר"ל תניא כוותיה דרבי יוחנן כשם שאין ממירין אחד בשנים כך אין ממירין וחוזרין וממירין תניא כוותיה דר"ל יכול כשם שאר"ש שאין ממירין שנים באחד כך אין ממירין וחוזרין וממירין ת"ל והיה הוא ותמורתו אפילו במאה׃

21בעי רבי אבין לדברי האומר אין ממירין וחוזרין וממירין הפריש אשם להתכפר בו והמיר בו׃