בוני התלמוד

    מסכת תמורה דף י״ב עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    א"ללא מחייב:

    מי קרינא ביה כי ירחק ממך המקום וזבחתדמהתם נפקא לן דאסור לשחוט חולין בעזרה דדרשינן בריחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקירוב מקום בעזרה בפרק שני דקדושין (דף נז:) והכא מי קרינא ביה הכי הא אינו יכול לשחוט בהמה זו אלא בעזרה שהרי שלמים היא:

    היא חולין וולדה שלמיםואליבא דמ"ד קדושה חלה על העוברין ושחטה לאם בחוץ מי חייב כרת אעובר משום שחוטי חוץ:

    מי קרינא ביה והביאום לה'דלא מחייב משום שחוטי חוץ אלא באותן דראויין לקרבן והאי עובר לא חזי השתא לקרבן:

    והביאום לה'גבי שחוטי חוץ כתיב:

    מתני' אין המדומע מדמע אלא לפי חשבוןמפרש בגמרא:

    ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבוןעיסה של חולין שנתחמצה בשאור של תרומה הרי כולה אסורה ואם נפל מאותה עיסה לתוך עיסה אחרת של חולין וחימצתה אינה אוסרתה אלא לפי חשבון שאור תרומה שמעורב בה כלומר אם נפל בעיסה אחרונה מן הראשונה שיעור גדול כל כך שיהא בו משאור של תרומה שנתחמצה ממנו כדי לחמץ את האחרונה אסורה אף האחרונה ואם בין הכל מה שנפל מן הראשונה לתוך האחרונה אין בו אלא כדי לחמץ אחרונה מותרת האחרונה שלא נפל בה מן התרומה כדי לחמץ:

    מים שאוביםמפרש בגמרא:

    ואין מי חטאת נעשית מי חטאת אלא עם מתן האפרבשעה שנותן את האפר נעשין מי חטאת הלכך בעינן שיהו מים תחילה בכלי ואח"כ אפר אבל נתן אפר תחילה ואח"כ מים פסול דהא עם מתן אפר לעשות מי חטאת לא הוי שם מים ותו לא עבדי מי חטאת:

    ואין בית הפרס עושה בית הפרסשדה שנחרש בה קבר לשון דבר פרוס אם חזר וחרש בית הפרס ושדות שסביבותיו לא מחזקינן לשאר שדות כבית הפרס דילמא שהמחרישה הוליכה העצמות לשדות שסביבותיה דקבר אחד לא עביד בית הפרס אלא כפי שיעור דמפרש בגמרא:

    ואין תרומה אחר תרומהשאם תרם וחזר ותרם אין השניה תרומה:

    גמ' מאן תנאדאין המדומע מדמע אלא לפי חשבון:

    מדמעת כתרומה ודאישאם נפלה סאה מן הדימוע למקום אחר ואין שם מאה סאין לבד סאה זו כולן אסורין:

    שאני אומר סאה שנפלהלתוך הדימוע היא סאה שעלתה וחזרה ונפלה לתוך האחרים:

    אלא לפי חשבון שבהלפי מה שיש תרומה בסאה זו של דימוע בעינן מאה שיעורין מן החולין אבל מאה סאין לא בעינן כגון אם נפלה תחילה סאה של תרומה לתוך כ' וארבע סאין של חולין נדמעו ועכשיו כל סאה וסאה שיש שם הוי אחד מכ"ד שבו תרומה והיינו לוג תרומה בכל סאה וסאה אם חזרה ונפלה סאה מאותו דימוע לתוך חולין אחרים אם יש שם שבעים ושבעה לוגין אחרים של חולין מצטרפין עם עשרים וארבע לוגין חולין שבסאה זו ומבטלין את לוג התרומה:

    ואין המחומץ מחמץ כו' דלא כרבי אליעזרדר' אליעזר לא בעי שיהא שם מן האיסור כדי לחמץ אלא האיסור וההיתר מצטרפין לאיסור:

    אחר אחרון אני באשהוא גורם את החימוץ ואם נפל האיסור בסוף אסורה ומתני' אע"ג דלא נפל מעיסה ראשונה לתוך האחרונה אלא כדי חימוץ ונמצא שרוב החימוץ חולין היה אפילו הכי קאסר ליה רבי אליעזר דסבירא ליה זה וזה גורם אסור. ואחר אחרון דקאמר רבי אליעזר לאו דוקא דאי נמי נפל האיסור תחילה ואח"כ ההיתר אם לא קדם וסילק את האיסור אלא הניח וחימצוה בין שניהם אסורה דזה וזה גורם אסור אית ליה לרבי אליעזר בפרק קמא דבכורות (דף ז.) וכן בכל דוכתא והכי שני לה אביי בפסחים בפרק כל שעה (פסחים דף כז.) לא שנו אלא שקדם וסילק את האיסור אבל לא קדם וסילק אסור ואף על גב דפרכינן לה התם בהא מילתא סוף סוף מסקנא דשמעתא היא דסבירא ליה לרבי אליעזר דזה וזה גורם אסור:

    מי גשמיםכשרים לטבילה דלא בעינן מים חיים אלא לזב בלבד:

    ממלא בכתףמים שאובין תשעה עשר סאה:

    ופותקן למקוהשלא יערה מן הדלי לתוך המקוה דאפי' בשלשה לוגין מיפסיל למקוה בכי האי גוונא אבל יעשה חריץ וגומא למרחוק ויערה מן הדלי לתוך הגומא ויקלחו המים דרך החריץ לתוך המקוה והיינו המשכה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תמורה 12 עמוד א

    1א"ל מי קרינא ביה (דברים יב, כא) ״כי ירחק ממך המקום... וזבחת״?

    2בעי מיניה אביי מרב יוסף: היא חולין וולדה שלמים, ושחטה בחוץ מהו? מי מחייב עליה משום שחוטי חוץ, או לא?

    3א"ל מי קרינא ביה (ויקרא יז, ה) והביאום לה'?

    4ל"א א"ל ראוי לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ.

    מתני׳ · משנה

    5אין המדומע מדמע, אלא לפי חשבון.

    6ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון, ואין המים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון.

    7ואין מי חטאת, עושין מי חטאת אלא עם מתן אפר, ואין בית הפרס עושין בית הפרס, ואין תרומה אחר תרומה.

    8ואין תמורה עושה תמורה, ולא הולד עושה תמורה. ר' יהודה אומר: הולד עושה תמורה. אמרו לו: הקדש עושה תמורה, ואין הולד עושה תמורה.

    גמ׳ · גמרא

    9מאן תנא? א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: דלא כרבי אליעזר.

    10דתנן: סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין, ונדמעו, ונפל מן המדומע למקום אחר, רבי אליעזר אומר: מדמע כתרומה ודאי (שאני אומר: סאה שנפלה היא שעלתה).

    11וחכ"א אינה מדמעת אלא לפי חשבון שבה.

    12ואין המחומץ מחמץ כו'. אמר רבי אבא אמר רבי יוחנן: מתניתין דלא כרבי אליעזר.

    13דתנן: שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה, ולא בזה כדי להחמיץ, ולא בזה כדי להחמיץ, ונצטרפו וחימצו. רבי אליעזר אומר: אחר אחרון אני בא, וחכמים אומרים: בין שנפל איסור לכתחילה ובין שנפל איסור בסוף, לעולם אין אסור עד שיהא בו כדי להחמיץ.

    14ואין המים שאובין פוסלין את המקוה. מאן תנא? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: רבי אליעזר בן יעקב היא, דתנן: ר' אליעזר בן יעקב אומר: מקוה שיש בו עשרים ואחת סאה מי גשמים, ממלא בכתף תשע עשרה סאה, ופותקן למקוה,׃

    תוספות

    אין המדומע חוזר ומדמע אלא לפי חשבוןכדמפרש בגמרא כגון סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה של חולין ונדמעו ונפל מן המדומע למקום אחר דאינה מדמעת השניה אלא לפי חשבון תרומה שבה ואם יש בשניה שיעור כדי לבטל שיעור מן התרומה שנפל בה בטילה אע"ג דאין בראשונה כדי לבטל שיעור התרומה שנפל בה והיינו כחכמים דגמרא ולא כדברי ר' אליעזר דאמר מדמע כתרומה והוא הדין דמלתא דרבי אליעזר הויא אפילו אם יש (בשניה) מאה כדי לבטל מה שנפל בה כיון דלא עלתה אחת מהן קודם שנפל בשניה וצריך להעלות מפני גזל השבט:

    ואין המחומץ חוזר ומחמץ אלא לפי חשבוןפרש"י עיסה של חולין שנתחמצה בשאור של תרומה כולה אסורה ואם נפל מאותה עיסה לתוך עיסה אחרת של חולין וחמצתה אינה אוסרתה אלא לפי חשבון שאור התרומה שמעורב בה כלומר שאם נפל בעיסה אחרונה מן הראשונה שיעור גדול כל כך שיהא בו משאור של תרומה שנתחמצה ממנו כדי לחמץ האחרונה אסורה אף האחרונה ואם בין הכל מה שנפל מן הראשונה לתוך האחרונה אין בו אלא כדי לחמץ האחרונה מותרת האחרונה כיון שלא נפל מן התרומה כדי לחמץ עכ"ל רש"י ולא נראה דאם כן כי אמר בגמרא עלה [דלא] כרבי אליעזר דתנן שאור של חולין ושל תרומה כו' למה צריך לאתויי דלא כרבי אליעזר [ממתני' דשאור] אלא מההיא משנה שהביא גבי מדומע דמינה מצי לאוכוחי שפיר דלא כר' אליעזר לכן נראה לפרש כגון כזית שאור של תרומה וכזית שאור של חולין שניהם בעין ונפלו לתוך עיסה של חולין וחימצו ואין בכל אחד לבדה כדי לחמץ דאינה אסורה והיינו לפי חשבון כדי לחמץ בשאור של תרומה לבדה וזהו ממש כי ההיא משנה דמייתי עלה בגמרא וחכמים אומרים כו' דסבר זה וזה גורם אסור:

    ואין המים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון [וכו'] רבי אליעזר בן יעקב היא דתנן כו' - שהשאיבה מטהרת ברבייה ובהמשכה והיינו לפי חשבון שאין השאובין פוסלין אלא אם כן יש בהן כהכשרים דהיינו כ' סאה מן השאובין וכ' סאה מן הכשרים אבל אם לא המשיך מן השאובין כי אם תשעה עשר לתוך כ"א הכשרים כשר:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמורה דף י״ב עמוד א׳

    מסכת תמורה דף י״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 14 קטעים ממוספרים, כ־260 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    א"ל לא מחייב:

    מי קרינא ביה כי ירחק ממך המקום וזבחת דמהתם נפקא לן דאסור לשחוט חולין בעזרה דדרשינן בריחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקירוב מקום בעזרה בפרק שני דקדושין (דף נז:) והכא מי קרינא ביה הכי הא אינו יכול לשחוט בהמה זו אלא בעזרה שהרי שלמים היא:

    היא חולין וולדה שלמים ואליבא דמ"ד קדושה חלה על העוברין ושחטה לאם בחוץ מי חייב כרת אעובר משום שחוטי חוץ:

    מי קרינא ביה והביאום לה' דלא מחייב משום שחוטי חוץ אלא באותן דראויין לקרבן והאי עובר לא חזי השתא לקרבן:

    והביאום לה' גבי שחוטי חוץ כתיב:

    מתני' אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון מפרש בגמרא:

    ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון עיסה של חולין שנתחמצה בשאור של תרומה הרי כולה אסורה ואם נפל מאותה עיסה לתוך עיסה אחרת של חולין וחימצתה אינה אוסרתה אלא לפי חשבון שאור תרומה שמעורב בה כלומר אם נפל בעיסה אחרונה מן הראשונה שיעור גדול כל כך שיהא בו משאור של תרומה שנתחמצה ממנו כדי לחמץ את האחרונה אסורה אף האחרונה ואם בין הכל מה שנפל מן הראשונה לתוך האחרונה אין בו אלא כדי לחמץ אחרונה מותרת האחרונה שלא נפל בה מן התרומה כדי לחמץ:

    מים שאובים מפרש בגמרא:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Temurah 12a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    אין המדומע חוזר ומדמע אלא לפי חשבון כדמפרש בגמרא כגון סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה של חולין ונדמעו ונפל מן המדומע למקום אחר דאינה מדמעת השניה אלא לפי חשבון תרומה שבה ואם יש בשניה שיעור כדי לבטל שיעור מן התרומה שנפל בה בטילה אע"ג דאין בראשונה כדי לבטל שיעור התרומה שנפל בה והיינו כחכמים דגמרא ולא כדברי ר' אליעזר דאמר מדמע כתרומה והוא הדין דמלתא דרבי אליעזר הויא אפילו אם יש (בשניה) מאה כדי לבטל מה שנפל בה כיון דלא עלתה אחת מהן קודם שנפל בשניה וצריך להעלות מפני גזל השבט:

    ואין המחומץ חוזר ומחמץ אלא לפי חשבון פרש"י עיסה של חולין שנתחמצה בשאור של תרומה כולה אסורה ואם נפל מאותה עיסה לתוך עיסה אחרת של חולין וחמצתה אינה אוסרתה אלא לפי חשבון שאור התרומה שמעורב בה כלומר שאם נפל בעיסה אחרונה מן הראשונה שיעור גדול כל כך שיהא בו משאור של תרומה שנתחמצה ממנו כדי לחמץ האחרונה אסורה אף האחרונה ואם בין הכל מה שנפל מן הראשונה לתוך האחרונה אין בו אלא כדי לחמץ האחרונה מותרת האחרונה כיון שלא נפל מן התרומה כדי לחמץ עכ"ל רש"י ולא נראה דאם כן כי אמר בגמרא עלה [דלא] כרבי אליעזר דתנן שאור של חולין ושל תרומה כו' למה צריך לאתויי דלא כרבי אליעזר [ממתני' דשאור] אלא מההיא משנה שהביא גבי מדומע דמינה מצי לאוכוחי שפיר דלא כר' אליעזר לכן נראה לפרש כגון כזית שאור של תרומה וכזית שאור של חולין שניהם בעין ונפלו לתוך עיסה של חולין וחימצו ואין בכל אחד לבדה כדי לחמץ דאינה אסורה והיינו לפי חשבון כדי לחמץ בשאור של תרומה לבדה וזהו ממש כי ההיא משנה דמייתי עלה בגמרא וחכמים אומרים כו' דסבר זה וזה גורם אסור:

    ואין המים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון [וכו'] רבי אליעזר בן יעקב היא דתנן כו' - שהשאיבה מטהרת ברבייה ובהמשכה והיינו לפי חשבון שאין השאובין פוסלין אלא אם כן יש בהן כהכשרים דהיינו כ' סאה מן השאובין וכ' סאה מן הכשרים אבל אם לא המשיך מן השאובין כי אם תשעה עשר לתוך כ"א הכשרים כשר:

    Tosafot on Temurah 12a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמורה, דף י״ב, עמוד א׳, בהיקף של כ־260 מילים ב־14 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 14 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 112 מילים

      נפתחת ב״א"ל מי קרינא ביה (דברים יב, כא)…״

    2. קטע 220 מילים

      נפתחת ב״בעי מיניה אביי מרב יוסף: היא חולין…״

      חכמים: רב יוסף, אביי.

    3. קטע 39 מילים

      נפתחת ב״א"ל מי קרינא ביה (ויקרא יז, ה)…״

    4. קטע 49 מילים

      נפתחת ב״ל"א א"ל ראוי לפתח אהל מועד חייבין…״

    5. קטע 57 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ אין המדומע מדמע, אלא לפי חשבון.…״

    6. קטע 615 מילים

      נפתחת ב״ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון, ואין…״

    7. קטע 720 מילים

      נפתחת ב״ואין מי חטאת, עושין מי חטאת אלא…״

    8. קטע 823 מילים

      נפתחת ב״ואין תמורה עושה תמורה, ולא הולד עושה…״

    9. קטע 912 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאן תנא? א"ר חייא בר אבא…״

      חכמים: רבי אליעזר, אבא.

    10. קטע 1026 מילים

      נפתחת ב״דתנן: סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    11. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״וחכ"א אינה מדמעת אלא לפי חשבון שבה.…״

    12. קטע 1214 מילים

      נפתחת ב״ואין המחומץ מחמץ כו'. אמר רבי אבא…״

      חכמים: רבי אבא, רבי יוחנן, רבי אליעזר, אבא.

    13. קטע 1344 מילים

      נפתחת ב״דתנן: שאור של חולין ושל תרומה שנפלו…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    14. קטע 1442 מילים

      נפתחת ב״ואין המים שאובין פוסלין את המקוה. מאן…״

      חכמים: רבי חייא בר אבא, רבי יוחנן, רבי אליעזר, אבא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תמורה דף י״ב ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026