בוני התלמוד

    מסכת תמורה דף י״א עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    יהיה קדשההוא אבר וכיון דההוא אבר הוי קדוש תו לא מצי למשחט ההיא בהמה לשם חולין אלא תמכר כולה חוץ מדמי אותו אבר שבה דדמי אותו אבר לא יטול שהרי הקדישו ואינו יכול למוכרו:

    הכי גרסי' דברי רבי מאיר ור' יהודה:

    מחוסרת אברשהרי אותו האבר אינו שלו אלא לחובת המוכר הוא קרב נמצא שהלוקח זה לא הקריב עולה שלימה והוא נדר להקריב כל הבהמה לחובתו:

    באומר הרי עלי עולה בחייההרי עלי להקריב כל האברין שהבהמה חיה ממנה והרי כן עשה דהמוכר לא הקדיש אלא אבר שאינה חיה ממנו כגון רגל מן הארכובה ולמטה שאם היה מקדיש דבר שהנשמה תלויה בו הוה פשטה קדושה בכולה כדאמר מודה ר' יהודה בדבר שעושה אותה טריפה שאם הקדיש אבר שממנו נטרפת אם היה ניטל פשטה קדושה בכולה אפי' לר' יהודה. לישנא אחרינא ירושלמי והא מייתי בהמה דמקדיש גופה כי ליתיה כולה לדידיה כלומר האי לוקח הא מייתי בהמה שאין הגוף שלו ומשני כגון דאמר כזוזא מן הדא בהמה לעולה כלומר שוה זוז מבהמה זו לעולה והרי קנה זוז (וזוז) הלכך יצא דהא לא נדר עולה שלימה:

    מודה ר' יהודהדפשטה קדושה בכולה:

    שעושה אותה נבלהכגון הירך וחלל שלה אבל בדבר העושה אותה טרפה כמו רגלה מן הארכובה ולמעלה לא מודה וטעמא מפרש לקמיה: כגון הלב או הוושט:

    כמ"ד טרפה אינה חיהפלוגתא היא באלו טרפות (חולין דף מב.) הלכך כיון דאינה חיה הרי הקדיש דבר שהנשמה תלויה בו הלכך מודי:

    ורבא ס"ל טרפה חיהואינו דבר שהנשמה תלויה בו:

    ניטל הירך וחלל שלה נבלהאע"פ שהיא עדיין חיה מטמאה כנבלה דכמתה היא ולא כחיה:

    רבא סבירא ליה כרבי אלעזרהילכך אקדיש ירך וחלל שלה הוי דבר שהנשמה תלויה בו:

    ורב ששת לית ליה דר' אלעזרבפ"ק דחולין (דף כא.) מפרש היכי דמי חלל שלה כל שרבוצה ונראית חסרה:

    הכי קאמר נראין דברי רבי יוסי לר' יהודהדר' יהודה מודה ליה בדבר שהנשמה תלויה בו:

    בעוף מהולר' יוסי קא בעי לה הקדיש רגל עוף דתור או בן יונה מי פשטה קדושה בכוליה או לא:

    בהמה אמר רחמנאבהאי קרא מכל אשר יתן ממנו כתיב בהמה וקרבן:

    הקדיש אבר לדמיו מהו דתיחות קדושת הגוףלכל הבהמה ותיקרב עולה מי אמר לרבי יוסי מדאקדיש חד אבר לדמיו פשטה קדושה לכולה בהמה לדמיה ומיגו דנחתא לה קדושת דמים לכולה בהמה נחתא לה קדושת הגוף הואיל והיא גופא חזיא לעולה למה לי למוכרה ולהביא בדמיה עולה הלכך בעל כרחיה קדשי קדושת הגוף:

    תרי מיגוחד דהוא לא אקדיש אלא אבר ולדמיו ואנן צריכין לומר מגו דחייל אאבר חייל אכולה בהמה לדמיה ומגו דנחית כולה לדמיה נחית נמי כולה לקדושת הגוף:

    ותפשוט ליה מדידיהדודאי נחתא לה קדושת הגוף:

    דהא אמר רבא הקדיש זכראיל זכר. ולהכי נקט רבא זכר דבעולה איירי רבא ונקבה לא חזיא לעולה וליכא למימר קדושת הגוף:

    לדמיולהביא בדמיו עולה קדוש קדושת הגוף ואינו יכול למכרו הואיל והוא גופיה חזיא לעולה והוא עצמו יקרב לעולה. והכא נמי הואיל ולרבי יוסי נחתא קדושה לכולה על ידי האבר קדשה נמי לגופה:

    התם דאקדשה לכולהוליכא אלא חד מיגו:

    הקדיש אבר מהו בגיזהבעבודה לא תיבעי לך דאסור דהא מכחיש לה:

    בשלו ושל אחריםעובד כוכבים. אם יש לך בכור בשותפות עם העובד כוכבים מותר לגוזזו הכא נמי הואיל והחולין והקדש שותפין בו מותר:

    התםגבי בכור לא נחתא ליה שום קדושה ואפי' לחלקו של ישראל דשותפות עובד כוכבים פוטרת מן הבכורה הכא נחתא קדושה להך אבר:

    אין בידו להקדישוהואיל ויש לעובד כוכבים שותפות בו:

    הקדיש עורהשל בהמה מהו בעבודה בגיזה לא תיבעי לך דלא מכחיש ליה לעור אבל עבודה מכחשא ליה לעור:

    מפני כחוש העוברוהכא נמי איכא כחוש עור:

    מדרבנןוכי מיבעיא ליה מדאורייתא ולמילקי עליה:

    היא שלמים וולדה חוליןהקדיש בהמה מעוברת חוץ מעוברה דלדברי הכל אין העובר קדוש:

    למאן דאמר וולדות קדשים בהווייתן הן קדושיןכלומר אדם שהקדיש בהמה ואחר כך נתעברה ומיבעיא לי אליבא דמאן דאמר וולדות קדשים בהווייתן הן קדושין והשתא מיהא לא קדיש עובר ושחטה לאם בפנים בעזרה מי הוי ולד חולין בעזרה ומחייב דהא לא הקדיש עובר או לא:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תמורה 11 עמוד ב

    ברייתא

    1תנו רבנן: יכול האומר ״רגלה של זו עולה״ תהא כולה עולה? ת"ל (ויקרא כז, ט) ״כל אשר יתן ממנו לה יהיה קדש״ ממנו לה', ולא כולו לה'.

    2יכול תצא לחולין? ת"ל ״יהיה קדש״. הא כיצד? תמכר לצרכי עולות, ודמיה חולין, חוץ מדמי אבר שבה דברי רבי מאיר ורבי יהודה.

    3ור' יוסי ור' שמעון אומר: מנין לאומר ״רגלה של זו עולה״, שכולה עולה? שנאמר: ״כל אשר יתן ממנו לה״, כשהוא אומר ״יהיה קדש״ לרבות את כולה.

    4אמר מר: תמכר לצרכי עולות, והא קמייתי בהמה מחוסרת אבר? אמר רבא: באומר ״הרי עלי עולה בחייה״.

    5אמר רב חסדא: מודה רבי יהודה בדבר שעושה אותה טרפה. רבא אמר: בדבר שעושה אותה נבילה. ורב ששת אמר: בדבר שהיא מתה.

    6מאי איכא בין רב חסדא לרבא? איכא בינייהו טרפה חיה. רב חסדא סבר לה כמאן דאמר טרפה אינה חיה, ורבא סבר לה כמ"ד טרפה חיה.

    7ומאי איכא בין רבא לרב ששת? איכא בינייהו דרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: ניטלה ירך וחלל שלה נבילה. רבא סבר לה כרבי אלעזר, רב ששת לא סבר לה כר' אלעזר.

    8מיתיבי: אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בדבר שאין הנשמה תלויה בו, ודברי רבי יוסי בדבר שהנשמה תלויה בו. לאו מכלל דפליג עליה דרבי יהודה?

    9בשלמא נראין דברי רבי יהודה בדבר שאין הנשמה תלויה בו, מכלל דפליג עליה דר' יוסי. אלא נראין דברי רבי יוסי בדבר שהנשמה תלויה בו לאו מכלל דפליג עליה דרבי יהודה? ותיובתא דכולהו!

    10לא, חסורי מיחסרא והכי קתני: נראין דברי רבי יוסי לר' יהודה בדבר שהנשמה תלויה בו, שאף רבי יהודה לא נחלק עליו אלא בדבר שאין הנשמה תלויה בו, אבל בדבר שהנשמה תלויה בו מודי ליה.

    11בעי רבא: בעוף מהו? ״בהמה״ אמר רחמנא, והא לאו ״בהמה״ היא, או דלמא ״קרבן״ אמר רחמנא, והאי נמי ״קרבן״ הוא? תיקו.

    12בעי רבא: הקדיש אבר לדמיו, מהו דתיחות ליה קדושת הגוף? מי אמר: כיון דנחתא ליה קדושת דמים נחתא ליה נמי קדושת הגוף, ומדאקדשיה לחד אבר אקדשיה לכולה, או דלמא חד מגו אמר, תרי מגו לא אמר?

    13תפשוט ליה מדידיה, דהאמר רבא: הקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף!

    14התם דאקדשיה לכוליה, הכא דאקדשיה חד אבר, מאי? תיקו.

    15בעי מיניה מרבא: הקדיש חד אבר, מהו בגיזה? תפשוט לך מהא דתניא: (דברים טו, יט) ״לא תגוז בכור צאנך״, אבל אתה גוזז בשלך ושל אחרים.

    16התם, לא נחתא ליה קדושה כלל; הכא, נחתא ליה קדושה. לישנא אחרינא: התם, אין בידו להקדישו; הכא, בידו להקדישו.

    17בעא מיניה אביי מרבא: הקדיש עורה, מהו בעבודה? תא שמע: האומר ״מה שבמעיה של זו עולה״ מותרת בגיזה, ואסורה בעבודה, מפני כחוש עובר שבה.

    18אמר ליה: כי קתני אסורה בעבודה מדרבנן. אי הכי, אפילו בגיזה נמי תיתסר! אמר ליה: עבודה דמיכחשא גזרי בה רבנן, גיזה לא גזרי בה רבנן.

    19בעא מיניה אביי מרב יוסף: היא שלמי' וולדה חולין, ושחטה בפנים, מהו? למ"ד ולדי קדשים בהוייתן הן קדושין, מי הוי חולין בעזרה או לא?

    תוספות

    רב חסדא סבר כמאן דאמר טריפה אינה חיה ורבא סבר כמאן דאמר טריפה חיה - ובפ"ק דבכורות (דף ג.) נהפכה סוגיא זאת גבי שותפות עובד כוכבים דרב חסדא סבר טריפה חיה וזו מן הסוגיות הפוכות שבהש"ס וכן מצינו בשאר דוכתי גבי פלוגתא דאביי ורבא דידים מוכיחות במסכת נדרים (דף ה:) ובמסכת נזיר (דף סב. ע"ש) ומיהו צריך עיון לפי הא דאמר רבא הכא טריפה חיה דבפרק החולץ (יבמות דף לו) אמר רבא גבי ספק טרפה משהינן לה י"ב חדש:

    התם לא נחתא ליה קדושת הגוףפירש רש"י דסבר דשותפות העובד כוכבים פוטרת מן הבכורה ובפ"ק דבכורות (דף ג:) קאמר אפי' למ"ד שותפות העובד כוכבים אינו פוטר והא דאמר התם לא נחתא ליה קדושה ר"ל להקריב:

    היא שלמים וולדה חולין ושחטה בפנים מהופירוש אם הולד אסור משום חולין בעזרה ונראה דמצי למיפשטיה מההיא דלעיל דהשוחט את החטאת ומצא בה בן ד' חי משמע דלא הוי חולין בעזרה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמורה דף י״א עמוד ב׳

    מסכת תמורה דף י״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־454 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    יהיה קדש ההוא אבר וכיון דההוא אבר הוי קדוש תו לא מצי למשחט ההיא בהמה לשם חולין אלא תמכר כולה חוץ מדמי אותו אבר שבה דדמי אותו אבר לא יטול שהרי הקדישו ואינו יכול למוכרו:

    הכי גרסי' דברי רבי מאיר ור' יהודה:

    מחוסרת אבר שהרי אותו האבר אינו שלו אלא לחובת המוכר הוא קרב נמצא שהלוקח זה לא הקריב עולה שלימה והוא נדר להקריב כל הבהמה לחובתו:

    באומר הרי עלי עולה בחייה הרי עלי להקריב כל האברין שהבהמה חיה ממנה והרי כן עשה דהמוכר לא הקדיש אלא אבר שאינה חיה ממנו כגון רגל מן הארכובה ולמטה שאם היה מקדיש דבר שהנשמה תלויה בו הוה פשטה קדושה בכולה כדאמר מודה ר' יהודה בדבר שעושה אותה טריפה שאם הקדיש אבר שממנו נטרפת אם היה ניטל פשטה קדושה בכולה אפי' לר' יהודה. לישנא אחרינא ירושלמי והא מייתי בהמה דמקדיש גופה כי ליתיה כולה לדידיה כלומר האי לוקח הא מייתי בהמה שאין הגוף שלו ומשני כגון דאמר כזוזא מן הדא בהמה לעולה כלומר שוה זוז מבהמה זו לעולה והרי קנה זוז (וזוז) הלכך יצא דהא לא נדר עולה שלימה:

    מודה ר' יהודה דפשטה קדושה בכולה:

    שעושה אותה נבלה כגון הירך וחלל שלה אבל בדבר העושה אותה טרפה כמו רגלה מן הארכובה ולמעלה לא מודה וטעמא מפרש לקמיה: כגון הלב או הוושט:

    כמ"ד טרפה אינה חיה פלוגתא היא באלו טרפות (חולין דף מב.) הלכך כיון דאינה חיה הרי הקדיש דבר שהנשמה תלויה בו הלכך מודי:

    ורבא ס"ל טרפה חיה ואינו דבר שהנשמה תלויה בו:

    ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Temurah 11b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    רב חסדא סבר כמאן דאמר טריפה אינה חיה ורבא סבר כמאן דאמר טריפה חיה - ובפ"ק דבכורות (דף ג.) נהפכה סוגיא זאת גבי שותפות עובד כוכבים דרב חסדא סבר טריפה חיה וזו מן הסוגיות הפוכות שבהש"ס וכן מצינו בשאר דוכתי גבי פלוגתא דאביי ורבא דידים מוכיחות במסכת נדרים (דף ה:) ובמסכת נזיר (דף סב. ע"ש) ומיהו צריך עיון לפי הא דאמר רבא הכא טריפה חיה דבפרק החולץ (יבמות דף לו) אמר רבא גבי ספק טרפה משהינן לה י"ב חדש:

    התם לא נחתא ליה קדושת הגוף פירש רש"י דסבר דשותפות העובד כוכבים פוטרת מן הבכורה ובפ"ק דבכורות (דף ג:) קאמר אפי' למ"ד שותפות העובד כוכבים אינו פוטר והא דאמר התם לא נחתא ליה קדושה ר"ל להקריב:

    היא שלמים וולדה חולין ושחטה בפנים מהו פירוש אם הולד אסור משום חולין בעזרה ונראה דמצי למיפשטיה מההיא דלעיל דהשוחט את החטאת ומצא בה בן ד' חי משמע דלא הוי חולין בעזרה:

    Tosafot on Temurah 11b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמורה, דף י״א, עמוד ב׳, בהיקף של כ־454 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 127 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: יכול האומר ״רגלה של זו…״

    2. קטע 222 מילים

      נפתחת ב״יכול תצא לחולין? ת"ל ״יהיה קדש״. הא…״

      חכמים: רבי מאיר, רבי יהודה.

    3. קטע 326 מילים

      נפתחת ב״ור' יוסי ור' שמעון אומר: מנין לאומר…״

    4. קטע 417 מילים

      נפתחת ב״אמר מר: תמכר לצרכי עולות, והא קמייתי…״

      חכמים: רבא.

    5. קטע 522 מילים

      נפתחת ב״אמר רב חסדא: מודה רבי יהודה בדבר…״

      חכמים: רב חסדא, רבי יהודה, רב ששת, רבא.

    6. קטע 625 מילים

      נפתחת ב״מאי איכא בין רב חסדא לרבא? איכא…״

      חכמים: רב חסדא, רבא.

    7. קטע 730 מילים

      נפתחת ב״ומאי איכא בין רבא לרב ששת? איכא…״

      חכמים: רב ששת, רבי אלעזר, רבא.

    8. קטע 825 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי: אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי יוסי.

    9. קטע 932 מילים

      נפתחת ב״בשלמא נראין דברי רבי יהודה בדבר שאין…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי יוסי.

    10. קטע 1034 מילים

      נפתחת ב״לא, חסורי מיחסרא והכי קתני: נראין דברי…״

      חכמים: רבי יוסי, רבי יהודה.

    11. קטע 1121 מילים

      נפתחת ב״בעי רבא: בעוף מהו? ״בהמה״ אמר רחמנא,…״

      חכמים: רבא.

    12. קטע 1236 מילים

      נפתחת ב״בעי רבא: הקדיש אבר לדמיו, מהו דתיחות…״

      חכמים: רבא.

    13. קטע 1311 מילים

      נפתחת ב״תפשוט ליה מדידיה, דהאמר רבא: הקדיש זכר…״

      חכמים: רבא.

    14. קטע 149 מילים

      נפתחת ב״התם דאקדשיה לכוליה, הכא דאקדשיה חד אבר,…״

    15. קטע 1525 מילים

      נפתחת ב״בעי מיניה מרבא: הקדיש חד אבר, מהו…״

      חכמים: רבא.

    16. קטע 1619 מילים

      נפתחת ב״התם, לא נחתא ליה קדושה כלל; הכא,…״

    17. קטע 1724 מילים

      נפתחת ב״בעא מיניה אביי מרבא: הקדיש עורה, מהו…״

      חכמים: אביי, רבא.

    18. קטע 1825 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: כי קתני אסורה בעבודה מדרבנן.…״

    19. קטע 1924 מילים

      נפתחת ב״בעא מיניה אביי מרב יוסף: היא שלמי'…״

      חכמים: רב יוסף, אביי.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תמורה דף י״א ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026