מסכת תמורה דף ל״א עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Temurah 31b, Chapter 7 Yesh BeKodshei Mizbeach
רש"י
ולדן וחלבן - נפקא לן לעיל בס"פ כל האסורין בשר ולא חלב. ולדן מפרש בפ"ב דבכורות (דף יד.) בדאיעבר לפני פדיונה ואתיליד לאחר פדיונה דלית ליה תקנתא ליקרבינהו מכח קדושה דחויה אתי ליפרקינהו לא אלימי למתפס פדיונן אבל נתעבר לאחר פדיונה ולד צבי ואיל נינהו ומותרין ובקדשי בדק הבית אפי' דאיעבור קודם פדיונם שרו דלא אקדשינהו אלא לדמי ולא חמירא קדושתייהו כולי האי:
חל על הכל - אפי' על האבנים ועל העצים:
ומועלין בגידולן - מפרש טעמא בגמ':
גמ' אמר מר סתם הקדשות לבדק הבית - ואפי' בהמה במשמע:
מאן תנא - דאפי' בהמות אי אקדשינהו סתם דלא אמר למזבח אמרינן לבדק הבית אקדשינהו דלא כר' יהושע:
ודמיהן יפלו עם שאר נכסים כו' - קסבר ר' אליעזר סתם הקדשות לבדק הבית ואפי' בהמה ומיהו כל הראוי למזבח כשהוא פודהו מיד הגזבר אינו פודהו אלא למזבח דאינו יוצא מיד מזבח לעולם כדתניא לקמן בהאי פירקא המתפיס תמימים לבדק הבית כשהן נפדין אינן נפדין אלא למזבח:
ר' יהושע אומר כו' - אלמא מידי דחזי למזבח סתם קדושתיה למזבח:
ופליגא דרב אדא - הא דאוקמיה מתני' כרבי אליעזר פליגא אדרב אדא דאמר לר"א נמי סתם מקדיש בהמה למזבח מקדיש לה והכא היינו טעמא משום דאין אדם חולק נדרו חציו לחדא קדושה וחציו לחדא קדושה:
אדם חולק את נדרו - זכרים לעולה ונקבות לדמי עולה דשלמים ליכא למימר דליקרבו בלא פדיון דכיון דאיהו אכיל להו אתי לידי מעילה דמסתמא לא אמר שלמים נינהו וכיון דהקדיש הכל אינו יכול ליהנות מהן:
אלא בהמה - כל בהמותיו אפילו רבי אליעזר מודה דאע"ג דאיכא נקבות הואיל וחזיין כל הבהמות למזבח אמרינן סתמייהו למזבח וזכרים יקרבו עולות ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ודמיהן עולה הואיל דאיכא למימר כל הנדר למזבח:
אלא ללישנא קמא - דאמר רב אדא בעדר שהוא מחצה זכרים ומחצה נקבות א"ר אליעזר אין אדם חולק נדרו חציו להקרבת הגוף וחציו להקרבת דמים ואפילו ליכא שאר נכסים ואיכא למימר דכל הנדר למזבח פליג רבי אליעזר אמאי תני דמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית הא זימנין דליכא שאר נכסים כלל:
שפויי ונבייה - שאם הקדיש אילן לבדק הבית יש מעילה בשפאין אם שפאו ויש מעילה בנבייתו עליו שנושרין בימות החורף והויין לו לזבל:
חלב המוקדשין - חלב של מוקדשין. גבי קדשי מזבח נקיט תורין לגבי מזבח וגבי קדשי בדה"ב נקט תרנגולת ולא תורין דאורחא דמילתא נקט דאין דרך להקדיש לבדה"ב דבר הראוי למזבח:
חמורה - רבותא היא דאע"ג דטמאה היא חיילא עלה קדושת בדק הבית כדבר טהור:
גידולין דחזו למזבח - כגון ולדות קדשים:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
1ולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן, והשוחטן בחוץ חייב. אין נותנין מהן לאומנין בשכרן מה שאין כן בקדשי בדק הבית.
2יש בקדשי בדק הבית, שסתם הקדשות לבדק הבית, הקדש בדק הבית חל על הכל, ומועלין בגידוליהן, ואין בהן הנאה לבעלים.
גמ׳ · גמרא
3וכללא הוא דכל קדשי מזבח עושין תמורה? והרי עופות דקדשי מזבח הן, ותנן: המנחות והעופות אין עושין תמורה! כי קתני אבהמה.
4והרי ולד קדשי מזבח הוא, ותנן: אין הולד עושה תמורה. הא מני? ר' יהודה היא, דאמר: ולד עושה תמורה.
5והרי תמורה עצמה, דקדשי מזבח, ותנן: אין תמורה עושה תמורה! כי קתני אעיקר זיבחא.
6השתא דאתית להכי, אפי' תימא רבנן, כי קתני אעיקר זיבחא.
7ואין נותנין מהן לאומנין כו'. הא קדשי בדק הבית נותנין? א"ר אבהו: דאמר קרא ״(שמות כה״, ח) ״ועשו לי״ משלי.
8יש בקדשי בדק הבית כו'. אמר מר: סתם הקדשות לבדק הבית, וחל על הכל. מאן תנא? א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: דלא כר' יהושע.
9דתניא: המקדיש נכסיו, והיה בהן בהמה ראויה לגבי מזבח, זכרים ונקבות רבי אליעזר אומר: זכרים ימכרו לצרכי עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים, ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית.
10רבי יהושע אומר: זכרים הן עצמן יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ויביא בדמיהן עולות, ושאר נכסים לבדק הבית.
11ופליגא דרב אדא בר אהבה, דאמר רב אדא בר אהבה אמר רב: בעדר שכולו זכרים, אפי' ר' אליעזר מודה, דלא שביק איניש קדשי מזבח ומקדיש לבדק הבית.
12לא נחלקו אלא בעדר שיש בו מחצה זכרים ומחצה נקבות, ור' אליעזר סבר: אין חולק את נדרו, ומדנקבות לאו עולות זכרים נמי לאו עולות.
13ור' יהושע סבר: חולק את נדרו.
14ל"א אמרי לה אמר רב אדא בר אהבה אמר רב בשלא הקדיש אלא בהמה אפי' ר"א מודה דלא שביק איניש קדשי מזבח ומקדיש לבדק הבית׃
15לא נחלקו אלא כשיש שאר נכסים עמהן ור"א סבר אין אדם חולק את נדרו מדשאר נכסים לא לקדשי מזבח בהמה נמי לא לקדשי מזבח ורבי יהושע סבר אדם חולק את נדרו׃
16ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית בשלמא ללישנא בתרא היינו דקתני עם שאר נכסים לבדק הבית׃
17אלא ללישנא קמא ליתני יפלו לבדק הבית תניא נמי הכי ודמיהן יפלו לבדק הבית׃
18הקדש בדק הבית חל על הכל לאיתויי מאי אמר רבינא לאיתויי שפויי וניבא׃
19ומועלין בגידוליהן לאתויי מאי אמר רב פפא לאתויי (בקדושת מזבח) חלב המוקדשין וביצי תורין׃
20כדתניא חלב המוקדשין וביצי תורין לא נהנין ולא מועלין בד"א בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית הקדיש תרנגולת מועלין בביצתה חמורה מועלין בחלבה׃
21ואפילו למאן דאמר מועלין בגידולי מזבח ה"מ גידולין דחזו למזבח אבל גידולין דלא חזו למזבח אין מועלין בהן.
תוספות
ולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן - בבכורות (דף יד.) מוקי לה באיעבור קודם פדיונם ואוליד לאחר פדיונם דאי איעבור ואוליד קודם פדיונם אמר לעיל בפרק אלו קדשים (תמורה דף יז:) אם לרבות ולד בעלי מומין או ליקרב למאן דאית ליה או לרעייה למאן דאית ליה ואי איעבור לאחר פדיונם ולד איל וצבי מיקרו אלא ודאי מיירי דאיעבור קודם פדיונם ואוליד לאחר פדיונם דלא מהני להו פדיון אמן שהן תמימים במעי אמן אפי' אם יפול בהן מום כשיולדו אינן מותרין כדתניא התם דלא אלימי למיתפס פדיונם והם קדושין דכיון דאיעבור לפני פדיונם קדשו מיד למ"ד במעי אמן הם קדושים ואפי' למאן דאמר בהוייתן ובשעת הויית אמן חולין מכל מקום תפסינהו קדושה בשעת הוייתן:
הא קדשי בדק הבית נותנין מנא ה"מ - תימה אלא מאי עבדינן מינייהו אי לא דיהבינן להו לאומנין בשכרן לחזק בדק הבית ואומר מורי הרמ"ר דס"ד דאין מותר לקנות אלא עצים ואבנים שהן צורך הבנין וקדושתן נשארה עליהן אבל ליתן לאומנין בשכרם להוציאן לחולין אסור אלא מתנדבין מעות בפני עצמן לפרוע לאומנין משום הכי איצטריך קרא דמאותן עצמן שהוקדשו נותנין לאומנין:
זכרים ימכרו לצרכי עולות - משום דקיימא לן לקמן (תמורה דף לג:) דמתפיס תמימים לבדק הבית אינן יוצאין מידי מזבח ורבי יהושע סבר זכרים יקרבו עולות דלא שביק איניש קדשי מזבח ומקדיש קדושת דמים אלמא לר' יהושע אין סתם הקדשות לבדק הבית:
ופליגא דרב אדא בר אהבה - דאמר אפי' לר' אליעזר אין סתם הקדשות לבדה"ב והכא היינו טעמא משום דאין אדם חולק נדרו וכיון שיש כאן הנקבות צריכות לימכר:
לאתויי שיפוי ונבייה - ומיירי במקדיש את הקורה דאי בגזברים שלקחו עצים אומר במעילה סוף פרק ולד חטאת (מעילה דף יד.) דאין מועלין בשיפוי ולא בנבייה והשתא צריך לומר פירוש מאי מה שאין כן בקדשי מזבח היכי שייך שיפוי ונבייה בקדשי מזבח וי"ל כגון מקדיש שני גזרי עצים למערכה:
ומועלין בגדוליהן לאיתויי מאי - הלשון קשה דה"ל למימר למעוטי מאי:
ואפי' למ"ד מועלין בקדשי מזבח ה"מ גידולי דחזו למזבח - פירש רש"י כגון וולדות ולי נראה דודאי וולדות אינן קדושים מטעם גידולין אלא מטעם דכתיב יהיו לך (לעיל תמורה יז:) אלו וולדות וע"ק דלא אשכחנא שום תנא דאית ליה מועלין בגידולי מזבח דודאי בגידולי קדשי בדק הבית אשכחנא תנאי דפליגי במעילה (דף יג.) אבל בקדשי מזבח לכ"ע אין מועלין ואומר מורי הרמ"ר דשמא היינו זעירי דאמר במעילה פרק ולד חטאת (מעילה דף יב:) המקיז דם לבהמת קדשים מועלין בו ופריך עלה רב המנונא והתנן חלב מוקדשין וביצי תרנגולים לא נהנין ולא מועלין ומדפריך ליה מגדולין אלמא חשיב דם לגידולין ולהכי קאמר אפילו למאן דאמר מועלין בגידולין וה"פ אפילו למ"ד יש מעילה בדם ה"מ דם דחזי ליזרק אבל גידולין כגון חלב המוקדשין וביצי תורין לא:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רש"ש
במשנה ולדן וחלבן אסור כו' - התוי"ט כתב דשייר הא דא"י לחולין להגזז ולהעבד הנשנה בחולין ובבכורות. והוא ז"ל שייר הא דפטור מן הבכורה דנשנה שם ג"כ. ממתנות לק"ל. דהא א"נ אלא בשור ושה והמקדישן תמימים לבד"ה א"י מידי מזבח. ובע"מ אפילו למזבח נמי אבל בכור שייך במקדיש חמור לבד"ה. ואולי משום דקולא הוא בקדשי מזבח. ומש"כ עוד ושייר נמי הקדש עילוי דלקמן עמש"כ שם בס"ד. אמנם לדעת הראב"ד ורש"י שהביא התוי"ט שם. שייר נמי דבקד"מ אין משנין מקדושה לחברתה. ובקדב"ה משנין אף מהיכל למזבח. ואפילו לדעת הרמב"ם בקדב"ה משנין עכ"פ מקל לחמור. ובקד"מ כלל לא:
גמרא וכללא הוא כו' עד כי קתני אעיקר זיבחא - נראה לפמש"כ לעיל ברפ"ב גם הכא ה"מ לשנויי מי קתני כל קד"מ. יש בקד"מ קתני. והגמרא סמיך בכאן על הואב"א דשם:
תד"ה ואפילו (בסופו) - אפילו למ"ד יש מעילה בדם ה"מ דם דחזי כו'. וק"ל דשם במעילה כי מקשה ליה מהא דחלב המוקדשין כו' מתרץ ומחלק בין דם דלא מתקיימא בלעדו אבל בלא חלב מתקיימא. ומדוע לא מחלק כי הכא וכן הכא כהתם:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
מסכת תמורה דף ל״א עמוד ב׳
מסכת תמורה דף ל״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־409 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: תמורה דף ל״א ע״ב
פתיחה בקורא