בוני התלמוד

    מסכת תמורה דף כ׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לפסחו ולאשמולא מצינו אשם ופסח נקבה:

    ה"ג שאין לך דבר עושה תמורה אלא הרועה להסתאבכלומר שאין לך דבר שעושה תמורה אלא ההוא דקדוש קדושת הגוף שאם אינו ראוי להקריב אינו נמכר בלא מום אלא ירעה הילכך ר"ש סבירא ליה באשם ופסח הואיל ואין שמן חל עליהן בנקבה דנמכר שלא במום הילכך לא עביד תמורה אבל בעולה דאיכא שם עולה עלה בעוף סבירא ליה דתרעה ועבדא תמורה:

    הואיל ומותר הפסח קרב שלמיםהילכך הואיל ושייכים שלמים בפסח ושלמים באין נקבה ואף על גב דהך לא קרבה נקבה אפילו שלמים לאחר הפסח כדאמרן לעיל (תמורה דף יט.) נשתיירה לאחר הפסח תרעה מיהו שם שלמים עלה הואיל והיא (שלמים) נקבה ונחתא לה קדושת הגוף:

    הואיל ומותר אשם קרב עולהואישתכח דהך נקבה דאשם עולה היא ותקדיש קדושת הגוף בעולה נקבה דהא מצינו עולת נקבה בעוף:

    לנדבת צבורואי נמי הויא עולה הואיל ולעולת צבור קיימא לא עבדה תמורה:

    לפרופר יום הכפורים דחטאת דהא איכא שם חטאת עלה דהא אשכחנא פרה אדומה דמיקריא חטאת (חולין דף יא.):

    קדשי בדק הבית היאולא קרבה למזבח ולהכי קרי ליה בדק הבית כלומר דדין בדק הבית אית לה:

    תרי גופי נינהויחיד ונשיא ומיהו בהאי גופא דיחיד לא משכחת שעיר לחטאת ובהאי גופא דנשיא לא משכחת לה שעירה אבל עולה נקבה בהאי גופא משכחת לה דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזיא ליה עולת העוף:

    חטא עד שלא נתמנהשם חטאת עליה בהאי גופא דאילו חטא השתא בר איתויי שעיר הוא:

    (עשיר הוא) לאו עולת העוף מייתיאי הוה מחויב עולה לא הוה מייתי עולת העוף דעשיר הוא וא"נ עני הוא עולת נדבה לא קרבה בדלות אי לא פריש בהדיא עוף:

    רבי שמעון סבר לה כרבי אלעזר בן עזריהדאפילו גבי נדבה דעשיר סתם חזיא עולת העוף:

    ודמיהם יפלו עם שאר נכסים לבדק הביתדסבר ר"א סתם הקדשות לבדק הבית ואפילו בהמה ומיהו מידי דחזי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם. ור' יהושע סבר לא שביק איניש קדושת מזבח ומקדיש לבדק הבית מידי דחזי למזבח הילכך מסתמא למזבח אקדשינהו והן עצמן יקרבו עולות:

    ונקבות ימכרו כו' ויביאו בדמיהן עולותדסתמייהו לעולה אקדשינהו:

    מכח קדושה דחויה אתידכיון דזכרים קרבו עולות ודמי השלמים עולות מכלל דסבירא ליה דסתמא לעולה אקדשינהו והוה ליה מפריש נקבה לעולה והיכי יקרב שלמים הא בעי לרעות כדקתני מתני' (לעיל תמורה יח:) המפריש נקבה לעולה תרעה:

    תמורה 20 עמוד א

    1ולפסחו ולאשמו עושה תמורה.

    2רבי שמעון אומר: לעולתו עושה תמורה, לפסחו ולאשמו אין עושה תמורה.

    3שאין לך דבר עושה תמורה, אלא הרועה להסתאב.

    4אמר רבי: אין אני רואה דבריו של ר"ש בפסח, הואיל ומותר הפסח קרב שלמים.

    5ולימא: אין אני רואה דבריו של ר' שמעון באשם, הואיל ומותר אשם קרב עולה! רבי סבר לה כרבנן, דאמרי: מותרות לנדבת ציבור אזלי, ואין תמורה בצבור.

    6קס"ד היינו טעמא דר"ש גבי מפריש נקבה לעולתו, משום הכי עושה תמורה, דהאיכא שם עולה עליה גבי עולת העוף.

    7אלא מעתה, בכהן גדול שהפריש פרה לפרו תיקדוש, דהאיכא פרת חטאת! קדשי בדק הבית הוא, וקדשי בדק הבית לא עבדי תמורה.

    8יחיד שהפריש שעיר לשעירתו תיקדוש, דהאיכא שעיר נשיא! אי נמי, נשיא שהפריש שעירה לשעירו תיקדוש, דהא יחיד מפריש שעירה!

    9הני תרי גופי נינהו.

    10חטאו עד שלא נתמנו, כי מפריש שעיר לשעירתו תיקדוש, דהא אילו חטא השתא בר איתויי שעיר הוא! הא לא חטא לא איחייב בשעיר.

    11אי הכי, הכא נמי, הא לאו עולת העוף קמייתי!

    12ר"ש סבר לה כר' אלעזר בן עזריה, דתנן: ״הרי עלי עולה״ יביא כבש. ר"א בן עזריה אומר: או תור או בני יונה.

    13תנן התם: המקדיש נכסיו, והיה בהן בהמה ראויה לגבי מזבח, זכרים ונקבות.

    14ר"א אומר: זכרים ימכרו לצרכי עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים, ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית.

    15ר' יהושע אומר: זכרים עצמן יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים, ויביא בדמיהן עולות, ושאר נכסים יפלו לבדק הבית.

    16א"ל ר' חייא בר אבא לרבי יוחנן: לרבי יהושע דאמר זכרים עצמן יקרבו עולות, ונקבות היכי מקרבן שלמים? הא מכח קדושה דחוייה קאתיין!

    17ל"א א"ל ר' חייא בר אבא לרבי יוחנן מדקאמר ר' יהושע זכרים עצמן יקרבו עולות למימרא דקדושת הגוף. אקדשינהו אי הכי נקבות אמאי ימכרו לצרכי שלמים בעיא רעייה׃

    18אמר ליה רבי יהושע סבר לה כרבי שמעון דאמר כל מידי דלא חזי ליה לגופיה לא נחתא ליה קדושת הגוף דתנן רבי שמעון אומר תמכר שלא במום (ולא א"ר שמעון) כיון דלא חזיא נקבה לאשם, לא נחתא ליה קדושת הגוף׃

    19אימור דא"ר שמעון גבי נקבה לאשם׃

    תוספות

    שאין לך דבר שעושה תמורה אלא הרועה ומסתאבכלומר ההוא דקדוש קדושת הגוף שאם אינו ראוי להקריב אינו נמכר בלא מום אלא ירעה הילכך ר"ש סבירא ליה באשם ופסח הואיל ואין אשם ופסח חיילי בנקבה דנמכר בלא מום הילכך לא עבדי תמורה אבל בעולה דאיכא שם עולה בעוף ס"ל דתרעה ועבדא תמורה. לשון רש"י:

    רבי סבר כרבנן דאמרי מותרות לנדבת צבור אזלי ואין תמורה בצבורותימה מאי קאמר דלעיל משמע דתולה תמורה ברעייה והכא משמע דתולה רעייה בתמורה לימא דלירעו ויעשה תמורה ונראה דה"פ כיון דלנדבת צבור אזלי ואין תמורה בצבור אין לומר דליהני ליה למפריש נקבה לאשם להיות קדוש קדושת הגוף משום דמותר אשם קרב עולה כיון דאין דינם שוה (לתמורה דאשם עושה תמורה) ואין מותר אשם עושה תמורה דלנדבת צבור אזיל דלא עביד תמורה ולא דמי למפריש נקבה לפסח דמותר פסח הוי לשלמים שעושים תמורה כמו הפסח עצמו הילכך דין הוא שיחול קדושת הגוף על נקבה שהפרישה לפסח דכך לי הפרישה לפסח כאילו הפרישו למותר פסח דהיינו שלמים דשניהן עושין תמורה:

    דאיכא שם עולה עליהגבי עני בעולת העוף ולפי הא דס"ד השתא רוצה לומר מפריש נקבה לעולתו כגון מצורע עשיר שצריך להביא עולת בהמה זכר ומש"ה קאמר דעושין תמורה בהפריש נקבה לעולתו משום דהאי חיובא דמחויב שייך בנקבה אם היה עני שמפריש עולת העוף דבאה נקבה דאין תמות וזכרות בעוף ומש"ה נקט גבי עני כגון עני מצורע דבהאי חיובא דקמחייב איכא נקבה בעולה:

    דהא איכא פרת חטאתתימה לפי מה דפירשתי דאיכא למצוא נקבה בעולה בהאי חיובא גופיה דקמחייב והכא לא שייך למימר הכי ועוד אמאי נקט פרת חטאת רוב חטאת המזבח נקבה אתיא וי"ל דפריך מכ"ש דהא אפילו מפריש נקבה לעולה דהיא גופה לא חזיא לעולה אפילו הכי קאמר דעושה תמורה משום דאיכא שם עולה עליה בעולת העוף כ"ש מפריש פרה לפרו דהיא גופה חזיא לפרת חטאת אם היא אדומה דאית לן למימר דתיקדוש:

    יחיד שהפריש שעיר לשעירתו תיקדוש דהא איכא שעיר נשיאוה"ה דהוה מצי למיפרך מברייתא גופא דלעיל דאשם בן שנה והביאו בן שתים דקאמר ר' שמעון כל עצמן אינן קדושין ואמאי הא חזי לאשם מעילות וגזילות והאי שינויא דקמשני שייך נמי עלה:

    הני תרי גופיפירש"י יחיד ונשיא ומיהו בהאי גופא דיחיד לא משכחת שעיר חטאת ובהאי גופא דנשיא לא משכחת שעירה אבל עולה נקבה בהאי גופא משכחת לה דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזי ליה עולת העוף עכ"ל ול"נ דמאי קפריך בסמוך אי הכי הא נמי לא עולת העוף קמייתי מ"מ לא דמו דהיא גופה חזי לעולת נקבה אי מפקר נכסיה לכ"נ לפרש הני תרי גופי נינהו דהאי יחיד לא חזי להיות נשיא בעוד הנשיא חי ונשיא לא חזי להיות לו דין יחיד אבל עני ועשיר כחד גופא דמו העשיר ראוי להיות עני ועני ראוי להיות עשיר והשתא פריך שפיר אי הכי דאמר הא לא חטא ולא איחייב בשעיר אע"ג דגופו ראוי להיות נשיא כיון דבההיא שעתא דחטא לא איחייב בשעיר לאו כגוף אחד קרינא ביה הכי נמי בההיא שעתא דחטא לא איחייב בעולת העוף ולא מצי פטר נפשיה בה:

    רבי שמעון סבר כר"א בן עזריה כו'יביא תור או בני יונה פירוש וכיון דמצי פטר נפשיה בעוף אפילו לאחר הפרשת בהמה כדאי' פ' מרובה (ב"ק דף עח:) וא"כ דחי שפיר בעולת נקבה וצ"ל דמיירי השתא הא דר"ש דמפריש נקבה לעולתו באומר הרי עלי עולה דמצי פטר נפשיה בעולת העוף נקבה אפילו לאחר הפרשת בהמה כדאי' פ' מרובה (גם זה שם):

    ימכרו לצרכי עולה ויפלו דמיהן עם שאר נכסים לבדק הביתדקסבר רבי אליעזר סתם הקדש לבדק הבית והוי כמתפיס תמימים לבדק הבית דאינו יוצא מידי מזבח לעולם:

    ורבי יהושע אמר זכרים עצמן יקרבו עולהדקסבר לא שביק אינש קדשי מזבח ואקדיש לקדשי בדק הבית מידי דחזי לקדשי מזבח וסתמא דעתו לעולה דכולה כליל לשם:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמורה דף כ׳ עמוד א׳

    מסכת תמורה דף כ׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־325 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    לפסחו ולאשמו לא מצינו אשם ופסח נקבה:

    ה"ג שאין לך דבר עושה תמורה אלא הרועה להסתאב כלומר שאין לך דבר שעושה תמורה אלא ההוא דקדוש קדושת הגוף שאם אינו ראוי להקריב אינו נמכר בלא מום אלא ירעה הילכך ר"ש סבירא ליה באשם ופסח הואיל ואין שמן חל עליהן בנקבה דנמכר שלא במום הילכך לא עביד תמורה אבל בעולה דאיכא שם עולה עלה בעוף סבירא ליה דתרעה ועבדא תמורה:

    הואיל ומותר הפסח קרב שלמים הילכך הואיל ושייכים שלמים בפסח ושלמים באין נקבה ואף על גב דהך לא קרבה נקבה אפילו שלמים לאחר הפסח כדאמרן לעיל (תמורה דף יט.) נשתיירה לאחר הפסח תרעה מיהו שם שלמים עלה הואיל והיא (שלמים) נקבה ונחתא לה קדושת הגוף:

    הואיל ומותר אשם קרב עולה ואישתכח דהך נקבה דאשם עולה היא ותקדיש קדושת הגוף בעולה נקבה דהא מצינו עולת נקבה בעוף:

    לנדבת צבור ואי נמי הויא עולה הואיל ולעולת צבור קיימא לא עבדה תמורה:

    לפרו פר יום הכפורים דחטאת דהא איכא שם חטאת עלה דהא אשכחנא פרה אדומה דמיקריא חטאת (חולין דף יא.):

    קדשי בדק הבית היא ולא קרבה למזבח ולהכי קרי ליה בדק הבית כלומר דדין בדק הבית אית לה:

    תרי גופי נינהו יחיד ונשיא ומיהו בהאי גופא דיחיד לא משכחת שעיר לחטאת ובהאי גופא דנשיא לא משכחת לה שעירה אבל עולה נקבה בהאי גופא משכחת לה דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזיא ליה עולת העוף:

    ועוד 6 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Temurah 20a · Sefaria

    תוספות

    שאין לך דבר שעושה תמורה אלא הרועה ומסתאב כלומר ההוא דקדוש קדושת הגוף שאם אינו ראוי להקריב אינו נמכר בלא מום אלא ירעה הילכך ר"ש סבירא ליה באשם ופסח הואיל ואין אשם ופסח חיילי בנקבה דנמכר בלא מום הילכך לא עבדי תמורה אבל בעולה דאיכא שם עולה בעוף ס"ל דתרעה ועבדא תמורה. לשון רש"י:

    רבי סבר כרבנן דאמרי מותרות לנדבת צבור אזלי ואין תמורה בצבור ותימה מאי קאמר דלעיל משמע דתולה תמורה ברעייה והכא משמע דתולה רעייה בתמורה לימא דלירעו ויעשה תמורה ונראה דה"פ כיון דלנדבת צבור אזלי ואין תמורה בצבור אין לומר דליהני ליה למפריש נקבה לאשם להיות קדוש קדושת הגוף משום דמותר אשם קרב עולה כיון דאין דינם שוה (לתמורה דאשם עושה תמורה) ואין מותר אשם עושה תמורה דלנדבת צבור אזיל דלא עביד תמורה ולא דמי למפריש נקבה לפסח דמותר פסח הוי לשלמים שעושים תמורה כמו הפסח עצמו הילכך דין הוא שיחול קדושת הגוף על נקבה שהפרישה לפסח דכך לי הפרישה לפסח כאילו הפרישו למותר פסח דהיינו שלמים דשניהן עושין תמורה:

    דאיכא שם עולה עליה גבי עני בעולת העוף ולפי הא דס"ד השתא רוצה לומר מפריש נקבה לעולתו כגון מצורע עשיר שצריך להביא עולת בהמה זכר ומש"ה קאמר דעושין תמורה בהפריש נקבה לעולתו משום דהאי חיובא דמחויב שייך בנקבה אם היה עני שמפריש עולת העוף דבאה נקבה דאין תמות וזכרות בעוף ומש"ה נקט גבי עני כגון עני מצורע דבהאי חיובא דקמחייב איכא נקבה בעולה:

    דהא איכא פרת חטאת תימה לפי מה דפירשתי דאיכא למצוא נקבה בעולה בהאי חיובא גופיה דקמחייב והכא לא שייך למימר הכי ועוד אמאי נקט פרת חטאת רוב חטאת המזבח נקבה אתיא וי"ל דפריך מכ"ש דהא אפילו מפריש נקבה לעולה דהיא גופה לא חזיא לעולה אפילו הכי קאמר דעושה תמורה משום דאיכא שם עולה עליה בעולת העוף כ"ש מפריש פרה לפרו דהיא גופה חזיא לפרת חטאת אם היא אדומה דאית לן למימר דתיקדוש:

    יחיד שהפריש שעיר לשעירתו תיקדוש דהא איכא שעיר נשיא וה"ה דהוה מצי למיפרך מברייתא גופא דלעיל דאשם בן שנה והביאו בן שתים דקאמר ר' שמעון כל עצמן אינן קדושין ואמאי הא חזי לאשם מעילות וגזילות והאי שינויא דקמשני שייך נמי עלה:

    הני תרי גופי פירש"י יחיד ונשיא ומיהו בהאי גופא דיחיד לא משכחת שעיר חטאת ובהאי גופא דנשיא לא משכחת שעירה אבל עולה נקבה בהאי גופא משכחת לה דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזי ליה עולת העוף עכ"ל ול"נ דמאי קפריך בסמוך אי הכי הא נמי לא עולת העוף קמייתי מ"מ לא דמו דהיא גופה חזי לעולת נקבה אי מפקר נכסיה לכ"נ לפרש הני תרי גופי נינהו דהאי יחיד לא חזי להיות נשיא בעוד הנשיא חי ונשיא לא חזי להיות לו דין יחיד אבל עני ועשיר כחד גופא דמו העשיר ראוי להיות עני ועני ראוי להיות עשיר והשתא פריך שפיר אי הכי דאמר הא לא חטא ולא איחייב בשעיר אע"ג דגופו ראוי להיות נשיא כיון דבההיא שעתא דחטא לא איחייב בשעיר לאו כגוף אחד קרינא ביה הכי נמי בההיא שעתא דחטא לא איחייב בעולת העוף ולא מצי פטר נפשיה בה:

    רבי שמעון סבר כר"א בן עזריה כו' יביא תור או בני יונה פירוש וכיון דמצי פטר נפשיה בעוף אפילו לאחר הפרשת בהמה כדאי' פ' מרובה (ב"ק דף עח:) וא"כ דחי שפיר בעולת נקבה וצ"ל דמיירי השתא הא דר"ש דמפריש נקבה לעולתו באומר הרי עלי עולה דמצי פטר נפשיה בעולת העוף נקבה אפילו לאחר הפרשת בהמה כדאי' פ' מרובה (גם זה שם):

    ימכרו לצרכי עולה ויפלו דמיהן עם שאר נכסים לבדק הבית דקסבר רבי אליעזר סתם הקדש לבדק הבית והוי כמתפיס תמימים לבדק הבית דאינו יוצא מידי מזבח לעולם:

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Temurah 20a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמורה, דף כ׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־325 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 14 מילים

      נפתחת ב״ולפסחו ולאשמו עושה תמורה.…״

    2. קטע 211 מילים

      נפתחת ב״רבי שמעון אומר: לעולתו עושה תמורה, לפסחו…״

      חכמים: רבי שמעון.

    3. קטע 38 מילים

      נפתחת ב״שאין לך דבר עושה תמורה, אלא הרועה…״

    4. קטע 414 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי: אין אני רואה דבריו של…״

      חכמים: רב שלמים.

    5. קטע 526 מילים

      נפתחת ב״ולימא: אין אני רואה דבריו של ר'…״

      חכמים: רב עולה, רבי סבר.

    6. קטע 619 מילים

      נפתחת ב״קס"ד היינו טעמא דר"ש גבי מפריש נקבה…״

    7. קטע 721 מילים

      נפתחת ב״אלא מעתה, בכהן גדול שהפריש פרה לפרו…״

    8. קטע 819 מילים

      נפתחת ב״יחיד שהפריש שעיר לשעירתו תיקדוש, דהאיכא שעיר…״

    9. קטע 94 מילים

      נפתחת ב״הני תרי גופי נינהו.…״

    10. קטע 1023 מילים

      נפתחת ב״חטאו עד שלא נתמנו, כי מפריש שעיר…״

    11. קטע 119 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, הכא נמי, הא לאו עולת…״

    12. קטע 1222 מילים

      נפתחת ב״ר"ש סבר לה כר' אלעזר בן עזריה,…״

    13. קטע 1312 מילים

      נפתחת ב״תנן התם: המקדיש נכסיו, והיה בהן בהמה…״

    14. קטע 1417 מילים

      נפתחת ב״ר"א אומר: זכרים ימכרו לצרכי עולות, ונקבות…״

    15. קטע 1519 מילים

      נפתחת ב״ר' יהושע אומר: זכרים עצמן יקרבו עולות,…״

    16. קטע 1623 מילים

      נפתחת ב״א"ל ר' חייא בר אבא לרבי יוחנן:…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבי יהושע, רבן שלמים, אבא.

    17. קטע 1728 מילים

      נפתחת ב״ל"א א"ל ר' חייא בר אבא לרבי…״

      חכמים: רבי יוחנן, אבא.

    18. קטע 1840 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רבי יהושע סבר לה כרבי…״

      חכמים: רבי יהושע, רבי שמעון.

    19. קטע 196 מילים

      נפתחת ב״אימור דא"ר שמעון גבי נקבה לאשם…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תמורה דף כ׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026