בוני התלמוד

    מסכת תמורה דף י״ד עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מתני' קרבנות ציבורכולם זכרים דרובן עולות ועולה זכר הוא ואין ציבור מביאין שלמים אלא כבשי עצרת דזכרים הן וחטאות שלהן שעירים כדכתיב בכולהו ושעיר חטאת אחד:

    קרבנות היחיד חייבין באחריותןכלומר יש מהן מאותן שקבוע להן זמן שאפי' עבר זמנם חייבין להקריבן כגון קרבן עולת יולדת (וקרבנה) וקרבנות מצורע אם עבר שמיני שלו יכול להקריבו לאחר זמן אבל קרבנות ציבור שיש להן זמן אם עבר זמנם בטל קרבנן כדמפרש בגמ':

    משקרב הזבחשאם קרב הזבח בזמנו ולא קרבו נסכים עמו חייבין להקריבם אפי' מכאן ועד עשרה ימים כדמפרש בגמ':

    חביתי כהן גדולדוחין שבת וטומאה דכתיב בה מנחה תמיד הרי היא לך כמנחת תמידין בשילהי [התכלת] במנחות (דף נ:):

    פר יום הכיפוריםפרו של אהרן:

    אלא שזמנו קבועכלומר אין הטעם תלוי אלא בקביעות זמן אותן שזמנן קבוע שאם עבר הזמן אין להן תשלומין דוחין שבת וטומאה אפילו דיחיד וכל שאין להן זמן קבוע אינם דוחין שבת וטומאה ואפי' דציבור כגון פר העלם דבר של ציבור ושעירי עבודת כוכבים:

    גמ' עיקר זיבחאהקדש ראשון:

    אפי' תימא רבנןדלית להו ולד עושה תמורה:

    בין בזכרים בין בנקבותמשמע כל קרבן שחייב היחיד להביא בין זכר בין נקבה:

    הא איכא עולת העוףתירוצא הוא:

    אשםהוי זכר דכבש או איל כתיב ביה ולא כבשה:

    מאי ניהו שלמיםאבל שלמי צבור זכרים הם דכתיב בהו (ויקרא כ״ג:י״ט) ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים. זבחי שלמי צבור כבשי עצרת:

    מנא הני מילידקרבנות צבור אין להן תשלומין:

    דבר יום ביומובמוספי המועדים משתעי בפרשת שור או כשב דכתיב אלה מועדי ה' מקראי קדש וגו' להקריב אשה ואיזה אשה מקריבין במועד יותר משאר ימים הוי אומר מוספין:

    שכל היום כשר למוספיןובלבד שיקדמו מוספין לתמיד של בין הערבים דאמר (ביומא דף לג.) עליה השלם כל הקרבנות כולן:

    מנחתם ונסכיהם אפי' בלילה ואפי' למחראם קרב הקרבן בזמנו ואפי' מכאן ועד עשרה ימים ולעולם ובלא נזדמנו לו קא מיירי:

    מלבד שבתות ה'דהכי כתי' זבח ונסכים דבר יום ביומו מלבד שבתות ה' ומשום דדרשינן סמוכים דבר יום ביומו הקרב נסכים מלבד אותן של שבתות דאם יו"ט אחר שבת הוא הקרב נסכיו עם קרבנותיו והקרב נסכים ששכחת אתמול ולא הקרבת:

    ביום אין בלילה לאדהא דבר יום ביומו כתיב וסמיך ליה מלבד שבתות ה' כלומר נסכי השבת תקריב היום ביו"ט אבל בלילה לא:

    ואי כתב מנחתם ונסכיהם הוה אמינאללמדך שתקריב נסכי היום בלילה הבא אבל ביממא דלמחר לא:

    ומ"שכלומר וכי תימא מאי שנא דלימא בלילה אין ביממא לא הא קרא סתמא הוה כתיב:

    משום דבקדשים הלילה הולך אחר היוםשעבר דכתיב (ויקרא ז) ביום קרבנו יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אלמא כל הלילה קרי יום קרבנו הלכך סד"א בלילה יקרב דהנסכים הוי מיום שעבר אבל ביממא דלמחר לא:

    אין לי כו'בת"כ היא ואקרא קאי דכתיב היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה שיהא נותנן מבוא השמש ומתעכלין כל הלילה:

    אין לי אלא דברים שדרכן ליקרב בלילה כגוןאברים דעולה ופדרים כדרבי להו לעיל שיהא נותנן מבוא השמש כלומר לאחר שקיעת החמה נותנן על המערכה:

    דברים שדרכן ליקרב ביוםדאינן קריבין בלילה כלל דכולהו קרבנות כתיב בהו ביום צוותו דמשמע ביום ולא בלילה אבל אברים ופדרים הוא דאיתרבו הכא בלילה מהאי קרא שמקריבין מבוא השמש וקא מקטירן על המערכה והם מתעכלין מאיליהן דאם לא כן היא העולה מאי ממעט:

    ופריך מבוא השמש והאמרת דרכו ליקרב ביום:

    אלא עם בא השמשקודם שקיעה:

    ליקדשבלילה אם ניתנו בכלי שרת קדשי דתו לא נפקי לחולין אבל מיקרב לא קרבי עד היום:

    אי מקדש קדשיבלילה מיקרב נמי קרבי:

    סמי מכאן נסכיםלא תימני להו עם דברים שדרכן ליקרב ביום:

    עם הזבחשמביאין עם הזבח וקידשן שחיטת הזבח דהוי כי זבח גופיה ואינן קריבין אלא ביום:

    אמר רב דימי אי אשכחיה אינשי כתיב איגרתאאם הייתי מוצא אדם הייתי כותב איגרתי והייתי שולח לרב יוסף לבבל:

    תמורה 14 עמוד א

    מתני׳ · משנה

    1יש בקרבנות יחיד שאין בקרבנות הציבור, ויש בקרבנות הציבור שאין בקרבנות היחיד, שקרבנות היחיד עושין תמורה, ואין קרבנות הציבור עושין תמורה.

    2קרבנות היחיד נוהגות בין בזכרים בין בנקבות, וקרבנות הציבור אין נוהגין אלא בזכרים. קרבנות היחיד חייבין באחריותן ובאחריות נסכיהם, וקרבנות הציבור אין חייבין באחריותן ולא באחריות נסכיהן, אבל חייבין באחריות נסכיהן משקרב הזבח.

    3יש בקרבנות הציבור מה שאין בקרבנות יחיד, שקרבנות הציבור דוחין את השבת ואת הטומאה, וקרבנות יחיד אינן דוחות לא את השבת ולא את הטומאה.

    4א"ר מאיר: והלא חביתי כ"ג ופר של יוה"כ קרבנות היחיד הן, ודוחין את השבת ואת הטומאה! אלא שזמנו קבוע.

    גמ׳ · גמרא

    5קרבן יחיד עושה תמורה כו'. וכללא הוא? והרי עופות דקרבן יחיד, ואין עושה תמורה! כי קתני בבהמה קתני.

    6והרי ולד דקרבן יחיד הוא, ואין עושה תמורה! הא מני? רבי יהודה היא, דאמר: הולד עושה תמורה.

    7והרי תמורה עצמה, דקרבן יחיד היא, ואין תמורה עושה תמורה! כי קתני בעיקר זיבחא קתני.

    8השתא דאתית להכי, אפילו תימא רבנן, בעיקר זיבחא קתני.

    9קרבנות היחיד נוהגות בין בזכרים בין בנקבות. וכללא הוא? והרי עולה, דקרבן יחיד, וזכר אתיא, נקבה לא אתיא!

    10האיכא עולת העוף, דתניא: תמות וזכרות בבהמה, ואין תמות וזכרות בעופות.

    11והרי חטאת, דקרבן יחיד היא, ונקבה אתיא, זכר לא אתיא? האיכא שעיר נשיא, דמייתי זכר.

    12והאיכא אשם יחיד, דזכר אתי, נקבה לא אתי? כי קאמרי רבנן קרבן דשוי בין ביחיד בין בציבור אשם ביחיד איתיה, בצבור ליתיה. ואיבעית אימא: מי קתני ״כל קרבנות״? ״יש בקרבנות״ קתני, ומאי ניהו שלמים, ואי בעי נקבה מייתי, ואי בעי זכר מייתי.

    13קרבנות יחיד חייבין באחריותן [כו']. מנא לן?

    14דת"ר (ויקרא כג, לז) ״דבר יום״ ״[ביומו]״ מלמד שכל היום כשר למוספין (ויקרא כג, לז) ביומו מלמד שאם עבר היום, ולא הביאן אינו חייב באחריותן׃

    15יכול לא יהא חייב באחריות נסכיהם ואע"פ שקרב הזבח ת"ל (במדבר כט, יח) מנחתם ונסכיהם בלילה מנחתם ונסכיהם למחר׃

    16ר"ל אמר: מהכא (ויקרא כג, לח) מלבד שבתות ה'׃

    17וצריכא דאי כתב רחמנא מלבד שבתות ה' הוה אמינא ביום אין ובלילה לא אמר קרא ״ומנחתם ונסכיהם ואי כתב רחמנא מנחתם ונסכיהם ולא כתב מלבד שבתות ה' הוה אמינא בלילה אין ביממא לא״׃

    18ומאי שנא משום דבקדשים לילה הולך אחר היום צריכי׃

    19ונסכים מי קרבי בלילה והתנן אין לי אלא דברים שדרכן ליקרב בלילה כגון אברים ופדרים שמקריבין מבוא השמש ומתעכלין והולכין כל הלילה כולו׃

    20דברים שדרכן ליקרב ביום כגון הקומץ הלבונה ומנחת נסכים שמעלן מבוא השמש מבוא השמש סלקא דעתך והאמרת דברים שדרכן ליקרב ביום נינהו אלא עם בא השמש שמתעכלין והולכין כל הלילה מנין תלמוד לומר (ויקרא ו, ב) זאת תורת העולה ריבה׃

    21קתני מיהא נסכים ביום אמר רמי בר חמא לא קשיא כאן ליקדש כאן ליקרב׃

    22אמר ליה רבא אי מיקדש קדשי קרובי מיקרבי והא תניא זה הכלל כל הקרב ביום אין קדוש אלא ביום וכל הקרב בלילה קדוש בלילה בין ביום בין בלילה קדוש בין ביום בין בלילה אלא אמר רב יוסף, סמי מנחת נסכים מהא מתניתא׃

    23כי סליק רב דימי אשכחיה לרב ירמיה דיתיב וקאמר משמיה דרבי יהושע בן לוי מנין לנסכים הבאים עם הזבח שאין קריבין אלא ביום ת"ל (במדבר כט, לט) ולנסכיכם ולשלמיכם מה שלמים ביום אף נסכים ביום׃

    24אמר אי אשכחיה דכתיב ״איגרתא שלחי ליה לרב יוסף״׃

    תוספות

    וכל הקרב בלילהפרש"י שילהי שתי הלחם (מנחות דף ק.) כגון שמן למנורה ולא נראה דמה קדושה שייכי ביה הא לית ביה קדושת כלי לכך נראה לומר דלא מצינו קרב בלילה אלא מנחת נסכים ומשו"ה ניחא דלא משני הכא דילמא אינו קדוש ליקדש אבל קדוש ליפסל דהכי מסיק התם שילהי פ' שתי הלחם (גז"ש) דסמיך אהא דתני וכל הקרב בלילה דלא מצינו קרב בלילה אלא מנחת נסכים בלבד וה"ה דמצי למיפרך מינה הכא בהדיא מדקתני וכל הקרב בלילה ולא מצינו דבר זה אלא מנחת נסכים בלבד אלא דמהדר לפרוכי אף לפי מה דס"ד מעיקרא התם בפ' שתי הלחם:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמורה דף י״ד עמוד א׳

    מסכת תמורה דף י״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 24 קטעים ממוספרים, כ־509 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מתני' קרבנות ציבור כולם זכרים דרובן עולות ועולה זכר הוא ואין ציבור מביאין שלמים אלא כבשי עצרת דזכרים הן וחטאות שלהן שעירים כדכתיב בכולהו ושעיר חטאת אחד:

    קרבנות היחיד חייבין באחריותן כלומר יש מהן מאותן שקבוע להן זמן שאפי' עבר זמנם חייבין להקריבן כגון קרבן עולת יולדת (וקרבנה) וקרבנות מצורע אם עבר שמיני שלו יכול להקריבו לאחר זמן אבל קרבנות ציבור שיש להן זמן אם עבר זמנם בטל קרבנן כדמפרש בגמ':

    משקרב הזבח שאם קרב הזבח בזמנו ולא קרבו נסכים עמו חייבין להקריבם אפי' מכאן ועד עשרה ימים כדמפרש בגמ':

    חביתי כהן גדול דוחין שבת וטומאה דכתיב בה מנחה תמיד הרי היא לך כמנחת תמידין בשילהי [התכלת] במנחות (דף נ:):

    פר יום הכיפורים פרו של אהרן:

    אלא שזמנו קבוע כלומר אין הטעם תלוי אלא בקביעות זמן אותן שזמנן קבוע שאם עבר הזמן אין להן תשלומין דוחין שבת וטומאה אפילו דיחיד וכל שאין להן זמן קבוע אינם דוחין שבת וטומאה ואפי' דציבור כגון פר העלם דבר של ציבור ושעירי עבודת כוכבים:

    גמ' עיקר זיבחא הקדש ראשון:

    אפי' תימא רבנן דלית להו ולד עושה תמורה:

    ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Temurah 14a · Sefaria

    תוספות

    וכל הקרב בלילה פרש"י שילהי שתי הלחם (מנחות דף ק.) כגון שמן למנורה ולא נראה דמה קדושה שייכי ביה הא לית ביה קדושת כלי לכך נראה לומר דלא מצינו קרב בלילה אלא מנחת נסכים ומשו"ה ניחא דלא משני הכא דילמא אינו קדוש ליקדש אבל קדוש ליפסל דהכי מסיק התם שילהי פ' שתי הלחם (גז"ש) דסמיך אהא דתני וכל הקרב בלילה דלא מצינו קרב בלילה אלא מנחת נסכים בלבד וה"ה דמצי למיפרך מינה הכא בהדיא מדקתני וכל הקרב בלילה ולא מצינו דבר זה אלא מנחת נסכים בלבד אלא דמהדר לפרוכי אף לפי מה דס"ד מעיקרא התם בפ' שתי הלחם:

    Tosafot on Temurah 14a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמורה, דף י״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־509 מילים ב־24 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 24 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 122 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ יש בקרבנות יחיד שאין בקרבנות הציבור,…״

    2. קטע 233 מילים

      נפתחת ב״קרבנות היחיד נוהגות בין בזכרים בין בנקבות,…״

      חכמים: רב הזבח.

    3. קטע 324 מילים

      נפתחת ב״יש בקרבנות הציבור מה שאין בקרבנות יחיד,…״

    4. קטע 419 מילים

      נפתחת ב״א"ר מאיר: והלא חביתי כ"ג ופר של…״

    5. קטע 519 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ קרבן יחיד עושה תמורה כו'. וכללא…״

      חכמים: רבן יחיד.

    6. קטע 617 מילים

      נפתחת ב״והרי ולד דקרבן יחיד הוא, ואין עושה…״

      חכמים: רבי יהודה, רבן יחיד.

    7. קטע 715 מילים

      נפתחת ב״והרי תמורה עצמה, דקרבן יחיד היא, ואין…״

      חכמים: רבן יחיד.

    8. קטע 89 מילים

      נפתחת ב״השתא דאתית להכי, אפילו תימא רבנן, בעיקר…״

    9. קטע 918 מילים

      נפתחת ב״קרבנות היחיד נוהגות בין בזכרים בין בנקבות.…״

      חכמים: רבן יחיד.

    10. קטע 1011 מילים

      נפתחת ב״האיכא עולת העוף, דתניא: תמות וזכרות בבהמה,…״

    11. קטע 1115 מילים

      נפתחת ב״והרי חטאת, דקרבן יחיד היא, ונקבה אתיא,…״

      חכמים: רבן יחיד.

    12. קטע 1242 מילים

      נפתחת ב״והאיכא אשם יחיד, דזכר אתי, נקבה לא…״

      חכמים: רבן דשוי.

    13. קטע 137 מילים

      נפתחת ב״קרבנות יחיד חייבין באחריותן [כו']. מנא לן?…״

    14. קטע 1425 מילים

      נפתחת ב״דת"ר (ויקרא כג, לז) ״דבר יום״ ״[ביומו]״…״

    15. קטע 1519 מילים

      נפתחת ב״יכול לא יהא חייב באחריות נסכיהם ואע"פ…״

      חכמים: רב הזבח.

    16. קטע 169 מילים

      נפתחת ב״ר"ל אמר: מהכא (ויקרא כג, לח) מלבד…״

    17. קטע 1733 מילים

      נפתחת ב״וצריכא דאי כתב רחמנא מלבד שבתות ה'…״

    18. קטע 189 מילים

      נפתחת ב״ומאי שנא משום דבקדשים לילה הולך אחר…״

    19. קטע 1923 מילים

      נפתחת ב״ונסכים מי קרבי בלילה והתנן אין לי…״

      חכמים: רבי בלילה, רב בלילה.

    20. קטע 2040 מילים

      נפתחת ב״דברים שדרכן ליקרב ביום כגון הקומץ הלבונה…״

      חכמים: רב ביום.

    21. קטע 2114 מילים

      נפתחת ב״קתני מיהא נסכים ביום אמר רמי בר…״

    22. קטע 2242 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רבא אי מיקדש קדשי קרובי…״

      חכמים: רבי והא, רב ביום, רב בלילה, רב יוסף, רבא.

    23. קטע 2335 מילים

      נפתחת ב״כי סליק רב דימי אשכחיה לרב ירמיה…״

      חכמים: רב דימי, רב ירמיה, רבי יהושע.

    24. קטע 249 מילים

      נפתחת ב״אמר אי אשכחיה דכתיב איגרתא שלחי ליה…״

      חכמים: רב יוסף.

    חכמים הנזכרים בדף

    • רב יוסף · דור שלישי לאמוראים

      סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.

      מקור: מסכת תמורה דף י״ד עמוד א׳ · קטע 22 — “…בלילה אלא אמר רב יוסף, סמי מנחת נסכים מהא…

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תמורה דף י״ד ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026