בוני התלמוד

    מסכת תמורה דף ו׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אבק רביתהבא ע"י מכר כגון המוכר שדהו ואמר אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך באלף זוז ואם לגורן בי"ב מנה וברבית קצוצה קמיפלגי אביי דאמר מהני כרבי יוחנן ורבא כר' אלעזר דהכא ליכא קרא לא הכי ולא הכי:

    התם בסברא פליגיבתמיה קאמר. התם בקראי פליגי כו':

    לחיים ניתןכלומר שלא יחיה ולא להשבון ואפי' לרבא מהני דהא כתיב קרא:

    בשינוי קונהדאביי סבר שינוי ששינה ועבר על דעת המקום קונה בר מהיכא דכתיבי קראי ולרבא לא קני אלא היכא דכתיבי קראי. ולא איתפרש לן דליהוי מידי בינייהו אלא תירוצי דהני תיובתא דמר אית ליה דמשום דמהני ולא מהני הוא ומר אית ליה משום טעמא דקראי. ונ"ב דמצינו למימר בשינוי קונה כגון גוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים דלאביי קנה ואינו משלם אלא עצים וצמר ולרבא לא קנה ומשלם הבגדים והכלים וכי פרכינן לעיל לרבא מהא דקתני הגוזל עצים ועשאן כלים כו' לא תימא שאני התם דכתיב אשר גזל אלא הכי תימא אנא דאמרי כמאן דאמר שינוי לא קני דפלוגתא היא בבבא קמא בפרק מרובה (בבא קמא דף סו.) ובהגוזל קמא (שם צד.) דאיכא למאן דאמר שינוי קונה ומפיק טעמא מאשר גזל כעין שגזל ואיכא למאן דאמר שינוי לא קני ויליף מוהשיב את הגזילה מכל מקום אם כן מה ת"ל אשר גזל לומר שאינו מוסיף חומש על גזל אביו:

    הכי גרסי' ל"א בהני שינויי דשנינןובין האי לישנא ללישנא דשמיע לי בשינוי קונה ליכא מידי אלא זה ירושלמי וזה בבלי:

    תנו רבנן אם בל תשחטו הרי כבר אמור למטהשלא ישחטו בעל מום למזבח. ולקמן מפרש לה והקטרה נמי וזריקת דמו לקמן מפרש:

    א"כ מה ת"ל לא תקריבו לא תקדישו:

    ה' שמותלקמן יליף להו:

    המקדיש בעלי מומיןוהקטירן כולן לעולה:

    אלו אשיםהקטרת אימורין:

    לרבות שעיר המשתלחשהמקדישו בעל מום לוקה משום לא תקדישו:

    קרבןבשחוטי חוץ כתיב ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו' להקריב קרבן לה':

    הכי גרסינן אי קרבן שומע אני כו'ומהדר אדלעיל בתורת כהנים דקתני לעיל יכול השוחט חולין בפנים יהא חייב ת"ל קרבן על הקרבן הוא חייב ואינו חייב על החולין אי קרבן שומע אני כו' כלומר אי קרבן קא דרשת שומע אני אפילו השוחט בדק הבית בחוץ יהא חייב כרת שהרי הם נקראו קרבן כענין שנאמר ונקרב את קרבן ה' וגו' כלי זהב אצעדה וצמיד דהיינו למלאכת המשכן:

    שאינו ראוי לפתח אהל מועדכגון קדשי בדק הבית שאינם ראויין לבא לפתח אהל מועד שהרי בעלי מומין הן דאמרן לעיל המתפיס תמימין לבדק הבית עובר בלא תעשה:

    אוציא את אלו ולא אוציא את פרת חטאתפרה אדומה שאם שחטה בחוץ שלא כמצוותה שלא ע"ג מערכתה שיתחייב כרת וכן שעיר המשתלח אם שחטו בחוץ יתחייב כרת שהרי תמימין הן דבפרה כתיב (במדבר י״ט:ב׳) אשר אין בה מום ושעיר מרבינן (ליה) לעיל שלא יהא בו מום:

    יצאו אלואלמא להוציא שעיר הוא:

    התםדאל פתח אהל מועד מרבה כל התמימין הקדושין להתחייב עליהן בחוץ לה' תו למה לי ודאי להוציא הוא:

    אבל הכא דאשה להוציאגבי בעלי מומין כתיב (שם כב) ואשה לא תתנו מהם וגו' ומשמע העולה לאישים חייב עליו מקדישו בעל מום משום לא תקדישו אבל שאינו עולה לאשים לא ואימעיט ליה שעיר הילכך לה' להוציא למה לי הא מיעטיה מואשה אלא ודאי לרבות הוא:

    שפיר דמילאקדושיה:

    הא אין הגורלשל שם קובע אלא בדבר הראוי לשם דכי מייתי ומגריל לא ידע אהי מינייהו סליק גורל של שם הלכך בעל כרחיך תרוייהו בעינן תמימין וקרא למה לי:

    כגון שהומםלאחר הגרלה וחיללו על חבירו והוא בעל מום נמי וקמ"ל דהאי שחיללו לקי משום דהקדיש בעל מום ולהכי נקט חיללו דאי לאו דחיללו על בעל מום ליכא מלקות דלא תקדישו על השני:

    תמורה ו עמוד ב

    1אבק רבית אינה יוצאה בדיינין, ור' יוחנן אמר: אפי' רבית קצוצה אינה יוצאה בדיינין.

    2א"ל התם בסברא פליגי? התם בקראי פליגי! דא"ר יצחק: מ"ט דרבי יוחנן? אמר קרא: ״(יחזקאל יח״, יג) ״בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה״, לחיים ניתן ולא להישבון.

    3רב אחא בר אדא אמר מהכא: (ויקרא כה, יז) ״ויראת מאלהיך... אני ה'״ למורא נתתיו, ולא להישבון.

    4רבא אמר מהכא: (יחזקאל יח, יג) ״התועבות האל עשה מות יומת דמיו בו [יהיה]״, ״והוליד בן פריץ שופך דם״ הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים: מה שופכי דמים לא ניתנו להישבון, אף מלוי רבית לא ניתנו להישבון.

    5ואמר רב נחמן בר יצחק: מ"ט דרבי אלעזר? דאמר קרא: ״(ויקרא כה״, לו). וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי עמך׃

    6ואלא במאי קמיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה׃

    7ל"א בהני שינויי דשנינן ברבית קצוצה לאביי לא מהדר רבית לרבא מהדר רבית׃

    8והא אביי נמי סבר מפקינן ריבית קצוצה בדיינין דאמר אביי הדין דמסיק בחבריה ארבע (מאה) זוזי בריביתא ויהביה ליה למלוה בחנותיה גלימא דשוי חמשא בארבעה כי מפקינן מיניה ד' מפקינן מיניה והאי זוזא במתנה הוא דיהב ליה ורבא אמר חמשא מפקינן מיניה מ"ט כולה בתורת ריביתא קאתי לידיה׃

    9אלא כי קא מיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה׃

    ברייתא

    10ת"ר (ויקרא כב, כ) כל אשר בו מום לא תקריבו מה ת"ל אם בלא תשחטו הרי כבר אמור למטה אלא מה ת"ל בל תקריבו בל תקדישו מכאן אמרו המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח עובר משום חמשה שמות׃

    11משום בל תקריבו בל תקדישו בל תשחטו ומשום בל תזרקו ומשום בל תקטירו כולו ומשום בל תקטירו מקצתו משום ר' יוסי בר' יהודה אמרו אף קבלת הדם׃

    12אמר מר אם בל תשחטו הרי אמור למטה היכן אמור דתניא (ויקרא כב, כב) עורת או שבור או חרוץ או יבלת לא תקריבו מה ת"ל אם בל תקדישו הרי כבר אמור למעלה אלא מה ת"ל בל תקריבו בל תשחטו׃

    13ואשה לא תתנו מהם אלו אשים אין לי אלא כולן מקצתן מנין ת"ל מהם׃

    14זריקת דמים מנין ת"ל על המזבח לה' לרבות שעיר המשתלח׃

    15ולה' לרבות הוא והתניא אי (ויקרא יז, ד) קרבן שומע אני אף קדשי בדק הבית שנקראו קרבן כענין שנאמר ״(במדבר לא״, נ) ונקרב את קרבן ה'׃

    16ת"ל ואל פתח אהל מועד וגו' הראוי לפתח אהל מועד חייבין עליו משום שוחטי חוץ שאין ראוי לפתח אהל מועד אין חייבין עליו משום שוחטי חוץ׃

    17אוציא אני את אלו ולא אוציא פרת חטאת ושעיר המשתלח שהן ראויין לפתח אהל מועד ת"ל לה' מי שמיוחדין לה' יצאו אלו שאין מיוחדין לה'׃

    18אמר רבא התם מעניינא דקרא ואל פתח לרבות לה' להוציא הכא דאשה להוציא לה' לרבות׃

    19טעמא דכתב קרא לה' הוא דלא מייתי שעיר המשתלח הא לא רבי קרא לה' הוה אמינא שעיר המשתלח בעל מום שפיר דמי מכדי אין הגורל קבוע אלא בדבר הראוי׃

    20אמר רב יוסף הא מני חנן המצרי היא דאמר אפילו דם בכוס מביא חבירו. ומזווג ליה׃

    21נהי דשמעת ליה לחנן המצרי דלא הוי דיחוי דלא צריך הגרלה מי שמעת ליה דילמא מייתי ומגריל׃

    22אלא אמר רב יוסף הא מני ר"ש היא דתניא מת אחד מהן מביא חבירו בלא הגרלה דברי ר"ש׃

    23רבא אמר לא נצרכא כגון שהומם בו ביום וחיללו על חבירו׃

    תוספות

    ולא אוציא פרת חטאת ושעיר המשתלחפירש"י ביומא פ' שני שעירי (יומא דף סג:) דל"ג פרת חטאת שהרי בפ' בתרא דזבחים (דף קיב.) תנן פרת חטאת ששרפה חוץ מגיתה ושעיר המשתלח שהקריבו בחוץ פטור שנאמר ואל פתח אהל מועד לא הביאו כל שאינו ראוי לפתח אהל מועד ופריך בגמ' עלה ושעיר המשתלח לא ראוי לפתח אהל מועד הוא והתניא ומייתי הך ברייתא דהכא ואי גרס בה פרת חטאת כי היכי דפריך משעיר המשתלח הכי נמי הוה מצי למיפרך מפרת חטאת ואין התירוץ שייך אפרת חטאת ומשום הכי פרש"י דל"ג ליה וקשה על הא דמשני עלה בזבחים (דף קיג:) לא קשיא כאן קודם הגרלה כאן לאחר הגרלה קודם הגרלה הוה ראוי לפתח אהל מועד ואפילו הכי ממעט ליה קרא דאם הקריבו בחוץ פטור והא תניא בהדיא ביומא (דף סב:) דקודם הגרלה חייב השוחטו בחוץ וי"ל דלפי המסקנא דזבחים (שם) ניחא דמסיק לא קשיא כאן קודם ודוי כאן לאחר ודוי ולפי זה אפשר תרווייהו לאחר הגרלה אבל קודם הגרלה אפשר דחייב השוחט בחוץ כי ההיא דיומא:

    וקרא למה לי כגון שהומם לאחר הגרלה וחיללו על חבירווהוא נמי בעל מום וקמ"ל דהאי שחיללו לקי משום דהקדישו בעל מום ולהכי נקט חיללו דאי לאו דחיללו על בעל מום ליכא מלקות דלא תקדישו על השני:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמורה דף ו׳ עמוד ב׳

    מסכת תמורה דף ו׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 23 קטעים ממוספרים, כ־503 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אבק רבית הבא ע"י מכר כגון המוכר שדהו ואמר אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך באלף זוז ואם לגורן בי"ב מנה וברבית קצוצה קמיפלגי אביי דאמר מהני כרבי יוחנן ורבא כר' אלעזר דהכא ליכא קרא לא הכי ולא הכי:

    התם בסברא פליגי בתמיה קאמר. התם בקראי פליגי כו':

    לחיים ניתן כלומר שלא יחיה ולא להשבון ואפי' לרבא מהני דהא כתיב קרא:

    בשינוי קונה דאביי סבר שינוי ששינה ועבר על דעת המקום קונה בר מהיכא דכתיבי קראי ולרבא לא קני אלא היכא דכתיבי קראי. ולא איתפרש לן דליהוי מידי בינייהו אלא תירוצי דהני תיובתא דמר אית ליה דמשום דמהני ולא מהני הוא ומר אית ליה משום טעמא דקראי. ונ"ב דמצינו למימר בשינוי קונה כגון גוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים דלאביי קנה ואינו משלם אלא עצים וצמר ולרבא לא קנה ומשלם הבגדים והכלים וכי פרכינן לעיל לרבא מהא דקתני הגוזל עצים ועשאן כלים כו' לא תימא שאני התם דכתיב אשר גזל אלא הכי תימא אנא דאמרי כמאן דאמר שינוי לא קני דפלוגתא היא בבבא קמא בפרק מרובה (בבא קמא דף סו.) ובהגוזל קמא (שם צד.) דאיכא למאן דאמר שינוי קונה ומפיק טעמא מאשר גזל כעין שגזל ואיכא למאן דאמר שינוי לא קני ויליף מוהשיב את הגזילה מכל מקום אם כן מה ת"ל אשר גזל לומר שאינו מוסיף חומש על גזל אביו:

    הכי גרסי' ל"א בהני שינויי דשנינן ובין האי לישנא ללישנא דשמיע לי בשינוי קונה ליכא מידי אלא זה ירושלמי וזה בבלי:

    תנו רבנן אם בל תשחטו הרי כבר אמור למטה שלא ישחטו בעל מום למזבח. ולקמן מפרש לה והקטרה נמי וזריקת דמו לקמן מפרש:

    א"כ מה ת"ל לא תקריבו לא תקדישו:

    ה' שמות לקמן יליף להו:

    ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Temurah 6b · Sefaria

    תוספות

    ולא אוציא פרת חטאת ושעיר המשתלח פירש"י ביומא פ' שני שעירי (יומא דף סג:) דל"ג פרת חטאת שהרי בפ' בתרא דזבחים (דף קיב.) תנן פרת חטאת ששרפה חוץ מגיתה ושעיר המשתלח שהקריבו בחוץ פטור שנאמר ואל פתח אהל מועד לא הביאו כל שאינו ראוי לפתח אהל מועד ופריך בגמ' עלה ושעיר המשתלח לא ראוי לפתח אהל מועד הוא והתניא ומייתי הך ברייתא דהכא ואי גרס בה פרת חטאת כי היכי דפריך משעיר המשתלח הכי נמי הוה מצי למיפרך מפרת חטאת ואין התירוץ שייך אפרת חטאת ומשום הכי פרש"י דל"ג ליה וקשה על הא דמשני עלה בזבחים (דף קיג:) לא קשיא כאן קודם הגרלה כאן לאחר הגרלה קודם הגרלה הוה ראוי לפתח אהל מועד ואפילו הכי ממעט ליה קרא דאם הקריבו בחוץ פטור והא תניא בהדיא ביומא (דף סב:) דקודם הגרלה חייב השוחטו בחוץ וי"ל דלפי המסקנא דזבחים (שם) ניחא דמסיק לא קשיא כאן קודם ודוי כאן לאחר ודוי ולפי זה אפשר תרווייהו לאחר הגרלה אבל קודם הגרלה אפשר דחייב השוחט בחוץ כי ההיא דיומא:

    וקרא למה לי כגון שהומם לאחר הגרלה וחיללו על חבירו והוא נמי בעל מום וקמ"ל דהאי שחיללו לקי משום דהקדישו בעל מום ולהכי נקט חיללו דאי לאו דחיללו על בעל מום ליכא מלקות דלא תקדישו על השני:

    Tosafot on Temurah 6b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמורה, דף ו׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־503 מילים ב־23 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 23 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 114 מילים

      נפתחת ב״אבק רבית אינה יוצאה בדיינין, ור' יוחנן…״

    2. קטע 228 מילים

      נפתחת ב״א"ל התם בסברא פליגי? התם בקראי פליגי!…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    3. קטע 317 מילים

      נפתחת ב״רב אחא בר אדא אמר מהכא: (ויקרא…״

      חכמים: רב אחא בר אדא.

    4. קטע 436 מילים

      נפתחת ב״רבא אמר מהכא: (יחזקאל יח, יג) ״התועבות…״

      חכמים: רבא.

    5. קטע 522 מילים

      נפתחת ב״ואמר רב נחמן בר יצחק: מ"ט דרבי…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק, רבי אלעזר.

    6. קטע 67 מילים

      נפתחת ב״ואלא במאי קמיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה…״

      חכמים: אביי, רבא.

    7. קטע 713 מילים

      נפתחת ב״ל"א בהני שינויי דשנינן ברבית קצוצה לאביי…״

      חכמים: אביי, רבא.

    8. קטע 848 מילים

      נפתחת ב״והא אביי נמי סבר מפקינן ריבית קצוצה…״

      חכמים: אביי, רבא.

    9. קטע 98 מילים

      נפתחת ב״אלא כי קא מיפלגי אביי ורבא בשינוי…״

      חכמים: אביי, רבא.

    10. קטע 1037 מילים

      נפתחת ב״ת"ר (ויקרא כב, כ) כל אשר בו…״

    11. קטע 1127 מילים

      נפתחת ב״משום בל תקריבו בל תקדישו בל תשחטו…״

    12. קטע 1239 מילים

      נפתחת ב״אמר מר אם בל תשחטו הרי אמור…״

    13. קטע 1314 מילים

      נפתחת ב״ואשה לא תתנו מהם אלו אשים אין…״

    14. קטע 1410 מילים

      נפתחת ב״זריקת דמים מנין ת"ל על המזבח לה'…״

    15. קטע 1526 מילים

      נפתחת ב״ולה' לרבות הוא והתניא אי (ויקרא יז,…״

      חכמים: רב את, רבן שומע, רבן כענין.

    16. קטע 1626 מילים

      נפתחת ב״ת"ל ואל פתח אהל מועד וגו' הראוי…״

    17. קטע 1725 מילים

      נפתחת ב״אוציא אני את אלו ולא אוציא פרת…״

    18. קטע 1815 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא התם מעניינא דקרא ואל פתח…״

      חכמים: רבא.

    19. קטע 1929 מילים

      נפתחת ב״טעמא דכתב קרא לה' הוא דלא מייתי…״

      חכמים: רבי קרא.

    20. קטע 2016 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יוסף הא מני חנן המצרי…״

      חכמים: רב יוסף.

    21. קטע 2117 מילים

      נפתחת ב״נהי דשמעת ליה לחנן המצרי דלא הוי…״

    22. קטע 2218 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר רב יוסף הא מני ר"ש…״

      חכמים: רב יוסף.

    23. קטע 2311 מילים

      נפתחת ב״רבא אמר לא נצרכא כגון שהומם בו…״

      חכמים: רבא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תמורה דף ו׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026