מסכת תמורה דף ה׳ עמוד א׳

הא נמי לילקי — כלומר תינח לאביי דאמר דהיכא דמהני לילקי להכי קתני הכא דאינו לוקה דהא לא מהני מאי דעבד שיכול להחזירה אלא לרבא דאמר דלא מהני והאי דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא הכא אע"ג דלא מהני לילקי נמי משום דעבר אמימרא דרחמנא:

לא יוכל לשלחה כל ימיו — דמשמע דכל ימיו לא יוכל לשלחה דאם גירש יחזיר דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי והילכך לא עבר אמימרא דרחמנא אבל בעלמא אע"ג דלא מהני ודאי לוקה משום דעבר אמימרא דרחמנא:

ולאביי — דאמר דהיכא דמהני לקי אבל אי לא מהני לא לקי לדידיה למאי איצטריך למיכתב כל ימיו לאשמועינן דקאי בעמוד והחזיר ואהכי לא לקי משום דהוי קום עשה אפי' לא כתיב כל ימיו שמעינן לדידיה דלא לקי כיון דלא מהני דיכול להחזירה:

איסורא עבד לה — שגירשה אבל מילקא לא לקי והרשות בידו ואי בעי ליהדר ואי לא בעי לא ליהדר:

קמ"ל — כל ימיו ולימד לך הכתוב דחובה בידו להחזירה והשתא כל ימיו בעמוד והחזר קאי והלכך לא לקי ולאו משום דהוי קום עשה:

ל"א תיובתא לאביי — דאמר לעיל דמהני דהא חזינא הכא בלא יוכל לשלחה דלא מהני דיכול להחזירה וקשיא לאביי אבל לרבא דאמר לעיל לא מהני ודאי ניחא דהכי קתני הכא דיכול להחזירה דלא מהני. אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא כל ימיו כלומר בעלמא מהני והכא באונס שגירש להכי מחזיר משום דכתיב כל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי:

ורבא אמר לך — כלומר לרבא דאמר דכל לא תעשה שבתורה לא מהני לדידיה למאי הלכתא איצטריך למיכתב כל ימיו לאשמועינן דקאי בעמוד והחזר פשיטא דבכל דוכתא נמי שהוא לא תעשה לא מהני ומשני רבא אי לא כתיב כל ימיו הוה אמינא לילקי משום דעבר אמימרא דרחמנא והדר ניהדר לה שיהא מחזירה לאחר שילקה:

והוה ליה אונס — כלומר להכי תיסק אדעתין דלילקי דהוי אונס דעובר אלאו דלא יוכל לשלחה וליכא אלא לאו גרידתא להכי כתיב כל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזר קאי דלא הוי לאו גרידתא דהא אית ביה קום עשה ולא לקי. ולהך לישנא הויא הכי כולה מסקנא דשמעתא:

חלבו אין — שיהא תורם מן היפה על היפה:

גרוע לא — מן הגרוע כגון מן הרע על היפה הוא דאינו תורם והיינו מילתא דקאמר רחמנא לא ליעביד. ולאו משום דהוי לאו ממש אלא לאו הבא מכלל עשה הוא:

תרומתו תרומה — אלמא דמהני וקשיא לרבא דאמר לא מהני:

ולאביי — דאמר דכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד מהני הכא בתורם מן הרעה על היפה למאי הלכתא איצטריך למכתב ולא תשאו עליו חטא דמשמע דמהני:

המובחר — תורם מן היפה:

חוטא לא מיקרי — דליכא אלא איסורא בעלמא:

קמ"ל — ולא תשאו עליו חטא דאפי' חוטא מיקרי:

ליתן חלב לזה וחלב לזה — דלהכי כתיב חלב חלב תרי זימני חד בתירוש וחד ביצהר לאשמועינן דיתן חלב לזה שיפריש בפני עצמו מן המובחר של זה כגון ממין על מינו דהיינו יצהר על יצהר:

וחלב לזה — מתירוש על תירוש ולא ממין על שאינו מינו כגון מיצהר על תירוש ומתירוש על יצהר:

אין תרומתו תרומה אלמא לא מהני וקשיא לאביי — דאמר מהני:

שאני התם דאמר קרא ראשיתם — כלומר דשנה עליו הכתוב לעכב דלא יתרום ממין על שאינו מינו ואהכי אם תרם לא מהני:

וכן אמר רבי אילעא — דלהכי לא מהני משום דראשיתם כתיב דשנה עליו הכתוב לעכב:

ולרבא — דאמר לא מהני לדידיה אמאי איצטריך למכתב ראשיתם משום דלא מהני: אמר לך רבא איצטריך למכתב ראשיתם דאי לא הוה אמינא חלב חלב אין תורמין מזה על זה:

ה"ג אבל תירוש ודגן דחד חלב כתיב בהו — כלומר דבין תירוש ודגן לא כתיב אלא חד חלב דכתיב וכל חלב תירוש ודגן אימא דמצי תרם מהאי אהאי מדגן על תירוש ומתירוש על דגן ודגן על דגן דכולהו מיני דגנים מזה על זה כגון חטה על שעורה להכי הדר כתב רחמנא ראשיתם כו':

חרמי כהנים — חרמי ישראל הניתנים לכהנים:

אלמא לא מהניא — דאם פדאן לא עשה ולא כלום כדקתני אין להם פדיון:

בהווייתו — שאינו יוצא לחולין על ידי פדיון:

תמורה ה עמוד א

1מיתיבי: אונס שגירש, אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה, ואי אמרת כיון דעבר אמימרא דרחמנא לקי, הא נמי לילקי! תיובתא דרבא.

2אמר לך: שאני התם, דאמר קרא ״(דברים כב״, יט) ״כל ימיו״, כל ימיו בעמוד והחזיר.

3ולאביי, אי לאו דאמר רחמנא ״כל ימיו״, הוה אמינא איסורא הוא דעבד ליה, אי בעי ליהדר ואי בעי לא ליהדר, קמ"ל׃

4לישנא אחרינא. מיתיבי: אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה, ואם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר. קתני: ״אם ישראל הוא מחזיר״ תיובתא דאביי!

5שאני התם, דרחמנא אמר: ״כל ימיו״, כל ימיו בעמוד והחזיר.

6ורבא אמר לך: אי לא כתב רחמנא ״כל ימיו״, הוה אמינא: לילקי וליהדר, דהוה ליה לאו גרידא, דכתיב: ״לא יוכל לשלחה״. אהכי כתב קרא ״כל ימיו״, לשווייה לאונס ללא תעשה שניתק לעשה, דאין לוקין עליו.

7והרי תורם מן הרעה על היפה, דרחמנא אמר: (במדבר יח, כט) ״מכל חלבו״.

8חלבו אין, גירועין לא. ותנן: אין תורמין מן הרעה על היפה, ואם תרם תרומתו תרומה. אלמא מהני, תיובתא דרבא.

9אמר לך רבא: שאני התם, כרבי אילעא, דא"ר אילעא: מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה? שנאמר: ״(במדבר יח״, לב) ״ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו״. אם אינו קדוש, נשיאות חטא למה? מיכן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה.

10ולאביי, אי לאו דאמר רחמנא ״ולא תשאו עליו חטא״, ה"א הכי אמר רחמנא עביד מצוה מן המובחר ואי לא עביד חוטא לא מיקרי קמ"ל׃

11והרי ממין על שאינו מינו דאמר רחמנא (במדבר יח, יב) כל חלב יצהר ליתן חלב לזה וחלב לזה ותנן אין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה אלמא לא מהני תיובתא דאביי׃

12אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא ״(במדבר יח״, יב) ראשיתם ראשית לזה וראשית לזה וכן אמר ר' אילעא ראשית׃

13ולרבא אי לאו דאמר רחמנא ראשית הוה אמינא (במדבר יח, יב) תירוש ויצהר דכתיב ״בהו חלב חלב דאין תורמין מזה על זה״׃

14אבל תירוש ודגן דגן ודגן דחד חלב כתיב ״בהו כי תרים מהאי אהאי לא לקי כתב רחמנא ראשית ליתן חלב לזה וחלב לזה״׃

15ל"א הא תירוש ודגן דחד חלב כתיב ״בהו תרים מהאי אהאי כתב רחמנא ראשית״׃

16והרי חרמים דאמר רחמנא (ויקרא כז, כח) לא ימכר ולא יגאל ותנן חרמי כהנים אין (פודין אותם) אלא נותנין לכהן אלמא לא מהני תיובתא דאביי׃

17אמר לך שאני התם דאמ' רחמנא (ויקרא כז, כח) קודש קדשי' הוא בהווייתו יהא.

תוספות

מיתיבי אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה — וס"ד דהשתא הא דאינו לוקה לאו מטעם ניתוק הוא אלא משום דלא מהניא גירושין דהא צריך להחזירה ואי אמרת כיון דעבר אמימרא דרחמנא לקי הא נמי לילקי ותיובתא דרבא בשלמא לאביי ניחא דמשום הכי לא לקי דלא מהני מעשיו וא"ת כיון דלא מהני גירושין ליחייב הבא עליה משום אשת איש אפי' קודם חזרה וכהן נמי אמאי לוקה ואינו מחזיר הוה לן למימר דלא חל הגט כלל וי"ל דאיתקש גירושין למיתה כדאמר פרק קמא דקידושין איתקש מיתה לגירושין ה"נ איתקש גירושין למיתה מה מיתה מוציאה מרשות הבעל אף גירושין כו' ומיהו להכי לא מהני שאין שילוח זה לכל ימיו שהרי הוא צריך להחזירה ולא אסיק אדעתיה עתה דכל ימיו הוי ניתוק משום דהוי לאו שקדמו עשה ומש"ה פריך לרבא כיון דלא מהני לילקי:

אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא כל ימיו כל ימיו בעמוד והחזיר קאי - והוי ניתוק גמור ואין זה לאו שקדמו עשה דלהכי איצטריך כל ימיו שאין שילוח זה כל ימיו וה"ק קרא לא יוכל לשלחה ואם שלחה לא יהא שילוח זה כל ימיו שהרי הוא צריך להחזירה ואע"ג דאפשר להעמיד כל ימיו בלא שילוח מ"מ כיון דלא כתיב לו תהיה לאשה כל ימיו וכתיב כל ימיו לאחר לא יוכל לשלחה שמע מינה דלניתוק ללאו כתביה דזה הכלל דכל היכא דיש הוכחה בקרא דעשה קאי אחר הלאו אין זה לאו שקדמו עשה אבל מלו תהיה לאשה בלא כל ימיו לא הוה דייק ליה בניתוק שהרי לו תהיה לאשה מיירי בלא שילוח:

אם אינו קדוש נשיאות חטא למה — וא"ת נימא דנשיאות חטא הוי משום דעבר אמימרא דרחמנא ואומר רבינו שמשון משנ"ץ דה"פ אם אינו קדוש נשיאות חטא למה כתיב בלאו הכי נמי ידעינן דיש בו נשיאות חטא מדכתיב מכל חלבו דמשמע חלבו אין גירועין לא:

שאני התם דאמר קרא ראשיתם ראשית לזה וראשית לזה — וא"ת והרי בריש פ' בתרא דבכורות (דף נד:) דריש אביי האי קרא למעוטי דגן ודגן וי"ל דהך דרשא דהתם מראשית אתיא והך דהכא מראשיתם:

ולרבא אי לאו דאמר רחמנא ראשיתם כו' — וא"ת והא בפרק בתרא דבכורות (שם) אמר בלא ראשיתם נמי כל משמע דגן אחד לא מצית אמרת וצ"ל דהך סוגיא דהכא אתיא כמאן דאמר דראשית איצטריך שפיר לדגן ודגן:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת תמורה דף ה׳ עמוד א׳

מסכת תמורה דף ה׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־378 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

רש"י

הא נמי לילקי כלומר תינח לאביי דאמר דהיכא דמהני לילקי להכי קתני הכא דאינו לוקה דהא לא מהני מאי דעבד שיכול להחזירה אלא לרבא דאמר דלא מהני והאי דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא הכא אע"ג דלא מהני לילקי נמי משום דעבר אמימרא דרחמנא:

לא יוכל לשלחה כל ימיו דמשמע דכל ימיו לא יוכל לשלחה דאם גירש יחזיר דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי והילכך לא עבר אמימרא דרחמנא אבל בעלמא אע"ג דלא מהני ודאי לוקה משום דעבר אמימרא דרחמנא:

ולאביי דאמר דהיכא דמהני לקי אבל אי לא מהני לא לקי לדידיה למאי איצטריך למיכתב כל ימיו לאשמועינן דקאי בעמוד והחזיר ואהכי לא לקי משום דהוי קום עשה אפי' לא כתיב כל ימיו שמעינן לדידיה דלא לקי כיון דלא מהני דיכול להחזירה:

איסורא עבד לה שגירשה אבל מילקא לא לקי והרשות בידו ואי בעי ליהדר ואי לא בעי לא ליהדר:

קמ"ל כל ימיו ולימד לך הכתוב דחובה בידו להחזירה והשתא כל ימיו בעמוד והחזר קאי והלכך לא לקי ולאו משום דהוי קום עשה:

ל"א תיובתא לאביי דאמר לעיל דמהני דהא חזינא הכא בלא יוכל לשלחה דלא מהני דיכול להחזירה וקשיא לאביי אבל לרבא דאמר לעיל לא מהני ודאי ניחא דהכי קתני הכא דיכול להחזירה דלא מהני. אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא כל ימיו כלומר בעלמא מהני והכא באונס שגירש להכי מחזיר משום דכתיב כל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי:

ורבא אמר לך כלומר לרבא דאמר דכל לא תעשה שבתורה לא מהני לדידיה למאי הלכתא איצטריך למיכתב כל ימיו לאשמועינן דקאי בעמוד והחזר פשיטא דבכל דוכתא נמי שהוא לא תעשה לא מהני ומשני רבא אי לא כתיב כל ימיו הוה אמינא לילקי משום דעבר אמימרא דרחמנא והדר ניהדר לה שיהא מחזירה לאחר שילקה:

והוה ליה אונס כלומר להכי תיסק אדעתין דלילקי דהוי אונס דעובר אלאו דלא יוכל לשלחה וליכא אלא לאו גרידתא להכי כתיב כל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזר קאי דלא הוי לאו גרידתא דהא אית ביה קום עשה ולא לקי. ולהך לישנא הויא הכי כולה מסקנא דשמעתא:

ועוד 17 קטעי פירוש על דף זה.

Rashi on Temurah 5a · Sefaria

תוספות

מיתיבי אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה וס"ד דהשתא הא דאינו לוקה לאו מטעם ניתוק הוא אלא משום דלא מהניא גירושין דהא צריך להחזירה ואי אמרת כיון דעבר אמימרא דרחמנא לקי הא נמי לילקי ותיובתא דרבא בשלמא לאביי ניחא דמשום הכי לא לקי דלא מהני מעשיו וא"ת כיון דלא מהני גירושין ליחייב הבא עליה משום אשת איש אפי' קודם חזרה וכהן נמי אמאי לוקה ואינו מחזיר הוה לן למימר דלא חל הגט כלל וי"ל דאיתקש גירושין למיתה כדאמר פרק קמא דקידושין איתקש מיתה לגירושין ה"נ איתקש גירושין למיתה מה מיתה מוציאה מרשות הבעל אף גירושין כו' ומיהו להכי לא מהני שאין שילוח זה לכל ימיו שהרי הוא צריך להחזירה ולא אסיק אדעתיה עתה דכל ימיו הוי ניתוק משום דהוי לאו שקדמו עשה ומש"ה פריך לרבא כיון דלא מהני לילקי:

אם אינו קדוש נשיאות חטא למה וא"ת נימא דנשיאות חטא הוי משום דעבר אמימרא דרחמנא ואומר רבינו שמשון משנ"ץ דה"פ אם אינו קדוש נשיאות חטא למה כתיב בלאו הכי נמי ידעינן דיש בו נשיאות חטא מדכתיב מכל חלבו דמשמע חלבו אין גירועין לא:

שאני התם דאמר קרא ראשיתם ראשית לזה וראשית לזה וא"ת והרי בריש פ' בתרא דבכורות (דף נד:) דריש אביי האי קרא למעוטי דגן ודגן וי"ל דהך דרשא דהתם מראשית אתיא והך דהכא מראשיתם:

ולרבא אי לאו דאמר רחמנא ראשיתם כו' וא"ת והא בפרק בתרא דבכורות (שם) אמר בלא ראשיתם נמי כל משמע דגן אחד לא מצית אמרת וצ"ל דהך סוגיא דהכא אתיא כמאן דאמר דראשית איצטריך שפיר לדגן ודגן:

Tosafot on Temurah 5a · Sefaria

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–34)עמוד

היעד שנמצא: תמורה דף ה׳ ע״א

פתיחה בקורא

רש"י

תוספות

מסכת תמורה דף ה׳ עמוד א׳

רש"י

תוספות

מה תמצאו כאן

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

חכמים הנזכרים בדף

חיפוש מקורות חכם