בוני התלמוד

    מסכת תמורה דף כ״ד עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אבל בתרי סדריכגון הפריש שני צבורי מעות לאחריות ונתכפר בא' דדחי להו לאינך אימא לית ליה:

    קמ"לר' אמי:

    חמש חטאות מתותבכל ענין שהן והך חדא מינייהו היא שכיפרו בעליה:

    כרבי סבירא ליהדאמר אבודה בשעת הפרשה מתה משום כפרו בעליה [באחרת] וכי מפריש שניה לאחריות נמי יכפרו הבעלים באחרת והיא מתה לשון זה פשוט:

    כרבי סבירא ליהדמחמיר ואמר מפריש לאבוד כאבוד דמי וש"מ דאפילו היכא דליכא אבוד כגון הכא דלא אבדה הראשונה אלא באחריות שכשהוממה הראשונה הפריש אותה הכי ואפ"ה מתה:

    כאבוה סבירא ליה דאמר חמש חטאות מתותבכל ענין שהן:

    לפי שאין חטאת צבור מתהאשעירי יוה"כ קאי:

    בעלי חיין אינן נדחיןולא נדחה הראשון במיתת חבירו וכשהוא מתכפר אם ירצה יתכפר בשני שבזוג ראשון ואידך בתרא כמפרישו לאחריות כלו' שלא הופרש תחת אבוד שהרי לא מת מזוג ראשון אלא שעיר של עזאזל ולא של שם ואפ"ה מתה וקשיא לר' אושעיא:

    רב סבר להכרבי יוסי דאמר מצוה בראשון דקתני גבי פסחים הפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ונמצא הראשון איזה שירצה יקריב ר' יוסי אומר מצוה בראשון ורב סבר לה כוותיה וכיון דמצוה בראשון הוה ליה מפריש לאיבוד תחלת הפרשתו של שני לא היתה לשם הקדש אלא (לשם) כדי שיאבד וילך למיתה הואיל דס"ל מצוה בראשון אבל גבי שתי חטאות לאחריות כיון דאי הוה בעי מתכפר בהאי דשייך ליכא למימר תחלת הפרשה לאיבוד:

    אין מרגילין בבכורכדרך שמתחילין להפשיט העור דרך הרגלים והופכו שלם לצורך נפחים או לצורך דבש ושאינו רוצה להפשיטו שלם כשמפשיטו בסכין דרך בטנו מגרונו עד זנבו:

    לא בפסולי המוקדשיןשנפדו ושחטן:

    לא ימנה ישראל עם הכהןלאכול עם הכהן בשר בכור בעל מום ששחטו כהן. אלמא אף על גב דהומם בקדושתיה קאי הלכך אין מרגילין בו דדמי כעבודה בקדשים וכעובדין דחולין:

    בעלת מום תפדהקודם הפרשת השניה והנך שתי חטאות לשם חטא אחד הופרשו שנפל מום בראשונה והפריש שניה תחתיה:

    נשחטה הבעלת מוםלאחר פדיונה:

    אסורהדהואי חטאת שכיפרו בעליה:

    יוצא לבית השריפהאת בשר הבעלת מום. אלמא אע"ג דאיפריק ואישתחיט בקדושתה קיימא וחטאת שכיפרו הבעלים מיקרייא הלכך גבי הרגלה נמי אע"ג דאיפריק ואישתחיט בקדושתה קיימא:

    אידי ואידי כבית שמאידודאי כי היכי דמחמרי ב"ש בבכור מחמרי נמי בשאר פסולי המוקדשין מ"ש דאוקים רישא כב"ש וסיפא כרבי [אלעזר ברבי שמעון]:

    בכור אין לו פדיון דכתיב (במדבר יח) לא תפדה ואם פדאו אינו תופס פדיונו בקדושתו:

    נשחטין באיטליזאלמא לאו בקדושתייהו קיימי מכי איפריק ואישתחיט:

    אלמא כיון דשרית ליהלמוכרו באיטליז טפי ופריק ליה מיד הקדש ביוקר הואיל וסופו למוכרו יפה גבי הרגלה נמי לישתרי ליה להרגיל דכיון דידע בשעת פדיון דפסולי המוקדשין דסופו להרגיל ולמכור העור בדמים יקרים טפי ופריק ליה מיד הקדש:

    מה שמשביח בעור פוגם בבשרמה שמשתכר בדמי העור פוגם בדמי הבשר ואין כאן ריוח לפי שמתירא לחתוך העור וחותך הבשר ושוב אינה יפה לימכר:

    שנראה כעובד בקדשיםשעושה מפוח על הבהמה בעודה מחובר ועבודה ממש ודאי לא הוי דאין עבודה לאחר מיתה אבל נראה כעבודה:

    גזרה שמא יגדל מהןמפסולי המוקדשין:

    עדרים עדריםדאי שרית ליה להרגיל משהי להו ולא שחיט עד שיזדמנו לו נפחים ואתי לגדל עדרים ואתי לידי תקלת גיזה ועבודה ופסולי המוקדשין אסורין בגיזה ועבודה אפילו לאחר פדיונן:

    תמורה 24 עמוד א

    1אבל בתרי סדרי לא, קמ"ל׃

    2אמר ר' הושעיא: המפריש שתי חטאות לאחריות, מתכפר באחת מהן, וחבירתה רועה.

    3אליבא דמאן? אילימא אליבא דרבנן השתא המפריש לאיבוד, אמרי רבנן לאו כאיבוד דמי, לאחריות מיבעיא?!

    4אלא אליבא דר"ש האמר ר"ש חמש חטאות מתות!

    5אלא, אליבא דרבי, כי אמר רבי באיבוד אבל אחריות לא.

    6תנן: המפריש חטאת, והרי היא בעלת מום מוכרה, ומביא אחרת תחתיה. ר"א בר"ש אומר: אם קרבה שניה קודם שנשחטה ראשונה תמות, שכבר כיפרו בעליה.

    7קא ס"ד דר' אלעזר בר"ש כרבי סבירא ליה, ואפילו באחריות נמי!

    8לא, דלמא ר"א בר"ש כאבוה סבירא ליה, דאמר: חמש חטאות מתות.

    9תנן: לפי שאין חטאת צבור מתה, הא דיחיד מתה.

    10אמר רב: בעלי חיין אינן נידחין, כשהוא מתכפר בשני שבזוג ראשון מתכפר, ואידך הוה ליה אחריות, וקתני דיחיד מתה!

    11רב לטעמיה, דאמר: מצוה בראשון.

    12תני רב שימי בר זירי קמיה דרב פפא: אבדה בשעת הפרשה לרבי מתה, לרבנן תרעה. אבדה בשעת כפרה לרבנן מתה, לרבי רועה.

    13קל וחומר: ומה אבודה בשעת הפרשה, דאמרי רבנן רועה, אמר רבי מתה אבודה בשעת כפרה, דלרבנן מתה, לרבי לא כ"ש׃

    14אלא תני הכי: אבודה בשעת הפרשה לרבי מתה, לרבנן רועה. בשעת כפרה דברי הכל מתה.

    15רבי אלעזר בר"ש אומר וכו'.

    ברייתא

    16תנו רבנן: אין מרגילין ביום טוב, כיוצא בו אין מרגילין בבכור, ולא בפסולי המוקדשין.

    17בשלמא ביו"ט דקא טרח טירחא דלא חזי ליה, אלא בכור מאן תנא?

    18אמר רב חסדא: בית שמאי היא, דאמר: בכור בקדושתיה קאי, דתנן: ב"ש אומר לא ימנה ישראל עם הכהן על הבכור.

    19פסולי המוקדשין, מאן תנא? אמר רב חסדא: ר' אלעזר בר"ש היא, דתניא: היו לפניו שתי חטאות, אחת תמימה ואחת בעלת מום תמימה תקרב, בעלת מום תפדה.

    20נשחטה בעלת מום, עד שלא נזרק דמה של תמימה מותרת; משנזרק דמה של תמימה אסורה.

    21רבי אלעזר בר"ש אמר: אפילו בשר בעלת מום בקדירה, ונזרק דמה של תמימה יוצא לבית השריפה.

    22ורב חסדא, לוקמה אידי ואידי כב"ש׃

    23דלמא כי אמרי ב"ש בבכור, דקדושתיה מרחם, אבל פסולי המוקדשין לא.

    24ולוקמא אידי ואידי כר"א בר"ש׃

    25דלמא כי אמר ר"א ברבי שמעון בפסולי [מוקדשין], דאלימי למיתפס פדיונן, אבל בבכור לא.

    26ור"א בר"ש לית ליה הא דתנן: כל פסולי המוקדשין נשחטין באיטליז ונמכרין באיטליז ונשקלין בליטרא? אלמא, כיון דשרית ליה טפי וזבין!

    27אמר רב מרי בריה דרב כהנא: מה שמשביח בעור פוגם בבשר.

    28(אמרי) במערבא משמיה דרבי אבין: מפני שנראה כעובד עבודה בקדשים.

    29רבי יוסי בר אבין אמר: גזירה שמא יגדל מהם עדרים עדרים.

    30הדרן עלך ולד חטאת.

    תוספות

    ואידך הוה ליה לאחריות וקתני הא דיחיד מתהוא"ת לעיל פריך מהא לר' אבא דחשיב ליה כמפריש לאיבוד והכא חשיב ליה כמפריש לאחריות וי"ל דמשתמע ליה השתא כיון דבשעה שהפריש השני היה יודע שלא יתכפר בו אלא בשני שבזוג ראשון ה"ל באחריות ולא דמי להפריש לאיבוד דלעיל דהתם היה סובר דהראשון נאבד ומתכפר בזה שמפריש עתה והוה ליה כמפריש לאיבוד ולא הוי באחריות אבל הכא שהיה יודע בשעת הפרשת השני שיתכפר בראשון הוה ליה כמו אחריות ואפ"ה קאמר דיחיד מתה וקשה לרבי אושעיא דאמר מפריש שתי חטאות לאחריות מתכפר באחת מהן והשני רועה ומשני רב לטעמיה דאמר מצוה בראשון ומשעה שהופרש הופרש לאיבוד ואין זה אחריות ולכך מתה והא דמדמי ליה לעיל למפריש לאיבוד היינו מטעם דמצותו בראשון או שמא יש לפרש דס"ל הכא כרב הונא דאמר לעיל אינה אבודה אינה מתה לא לרבי ולא לרבנן ומשום הכי פריך מינה דהיה סבור שהוא כמפריש לאחריות:

    רבי אלעזר בר' שמעון אומר אפילו בשר בעלת מום בקדירה כו'וא"ת מ"ש הכא ממתני' דאמרי רבנן בההיא דמתני' דאפילו נזרק דמה דשניה בעוד ראשונה בעלת מום קיימא אין לה דין מיתה והכא אמר דאם נשחטה בעלת מום משנזרק דם תמימה אסורה ולר' אלעזר בר' שמעון אפילו בשר בקדירה כשנזרק דמה של תמימה תצא לבית השריפה ובמתני' קאמר דאם נשחטה בעלת מום קודם זריקת דמה של תמימה דכשרה ויש לחלק דבההיא דמתני' כיון דהיתה כבר בעלת מום קודם הפרשה של זו אין עליה קדושה כל כך אבל הכא דהופרשו לאחריות ונראו שניהם להקריב עליה קדושה יותר:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמורה דף כ״ד עמוד א׳

    מסכת תמורה דף כ״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 30 קטעים ממוספרים, כ־387 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אבל בתרי סדרי כגון הפריש שני צבורי מעות לאחריות ונתכפר בא' דדחי להו לאינך אימא לית ליה:

    קמ"ל ר' אמי:

    חמש חטאות מתות בכל ענין שהן והך חדא מינייהו היא שכיפרו בעליה:

    כרבי סבירא ליה דאמר אבודה בשעת הפרשה מתה משום כפרו בעליה [באחרת] וכי מפריש שניה לאחריות נמי יכפרו הבעלים באחרת והיא מתה לשון זה פשוט:

    כרבי סבירא ליה דמחמיר ואמר מפריש לאבוד כאבוד דמי וש"מ דאפילו היכא דליכא אבוד כגון הכא דלא אבדה הראשונה אלא באחריות שכשהוממה הראשונה הפריש אותה הכי ואפ"ה מתה:

    כאבוה סבירא ליה דאמר חמש חטאות מתות בכל ענין שהן:

    לפי שאין חטאת צבור מתה אשעירי יוה"כ קאי:

    בעלי חיין אינן נדחין ולא נדחה הראשון במיתת חבירו וכשהוא מתכפר אם ירצה יתכפר בשני שבזוג ראשון ואידך בתרא כמפרישו לאחריות כלו' שלא הופרש תחת אבוד שהרי לא מת מזוג ראשון אלא שעיר של עזאזל ולא של שם ואפ"ה מתה וקשיא לר' אושעיא:

    ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Temurah 24a · Sefaria

    תוספות

    ואידך הוה ליה לאחריות וקתני הא דיחיד מתה וא"ת לעיל פריך מהא לר' אבא דחשיב ליה כמפריש לאיבוד והכא חשיב ליה כמפריש לאחריות וי"ל דמשתמע ליה השתא כיון דבשעה שהפריש השני היה יודע שלא יתכפר בו אלא בשני שבזוג ראשון ה"ל באחריות ולא דמי להפריש לאיבוד דלעיל דהתם היה סובר דהראשון נאבד ומתכפר בזה שמפריש עתה והוה ליה כמפריש לאיבוד ולא הוי באחריות אבל הכא שהיה יודע בשעת הפרשת השני שיתכפר בראשון הוה ליה כמו אחריות ואפ"ה קאמר דיחיד מתה וקשה לרבי אושעיא דאמר מפריש שתי חטאות לאחריות מתכפר באחת מהן והשני רועה ומשני רב לטעמיה דאמר מצוה בראשון ומשעה שהופרש הופרש לאיבוד ואין זה אחריות ולכך מתה והא דמדמי ליה לעיל למפריש לאיבוד היינו מטעם דמצותו בראשון או שמא יש לפרש דס"ל הכא כרב הונא דאמר לעיל אינה אבודה אינה מתה לא לרבי ולא לרבנן ומשום הכי פריך מינה דהיה סבור שהוא כמפריש לאחריות:

    רבי אלעזר בר' שמעון אומר אפילו בשר בעלת מום בקדירה כו' וא"ת מ"ש הכא ממתני' דאמרי רבנן בההיא דמתני' דאפילו נזרק דמה דשניה בעוד ראשונה בעלת מום קיימא אין לה דין מיתה והכא אמר דאם נשחטה בעלת מום משנזרק דם תמימה אסורה ולר' אלעזר בר' שמעון אפילו בשר בקדירה כשנזרק דמה של תמימה תצא לבית השריפה ובמתני' קאמר דאם נשחטה בעלת מום קודם זריקת דמה של תמימה דכשרה ויש לחלק דבההיא דמתני' כיון דהיתה כבר בעלת מום קודם הפרשה של זו אין עליה קדושה כל כך אבל הכא דהופרשו לאחריות ונראו שניהם להקריב עליה קדושה יותר:

    Tosafot on Temurah 24a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמורה, דף כ״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־387 מילים ב־30 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 30 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 15 מילים

      נפתחת ב״אבל בתרי סדרי לא, קמ"ל…״

    2. קטע 212 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' הושעיא: המפריש שתי חטאות לאחריות,…״

    3. קטע 315 מילים

      נפתחת ב״אליבא דמאן? אילימא אליבא דרבנן השתא המפריש…״

    4. קטע 48 מילים

      נפתחת ב״אלא אליבא דר"ש האמר ר"ש חמש חטאות…״

    5. קטע 510 מילים

      נפתחת ב״אלא, אליבא דרבי, כי אמר רבי באיבוד…״

      חכמים: רבי באיבוד.

    6. קטע 624 מילים

      נפתחת ב״תנן: המפריש חטאת, והרי היא בעלת מום…״

      חכמים: רבה.

    7. קטע 711 מילים

      נפתחת ב״קא ס"ד דר' אלעזר בר"ש כרבי סבירא…״

      חכמים: רבי סבירא.

    8. קטע 811 מילים

      נפתחת ב״לא, דלמא ר"א בר"ש כאבוה סבירא ליה,…״

    9. קטע 99 מילים

      נפתחת ב״תנן: לפי שאין חטאת צבור מתה, הא…״

    10. קטע 1019 מילים

      נפתחת ב״אמר רב: בעלי חיין אינן נידחין, כשהוא…״

    11. קטע 115 מילים

      נפתחת ב״רב לטעמיה, דאמר: מצוה בראשון.…״

      חכמים: רב לטעמיה.

    12. קטע 1222 מילים

      נפתחת ב״תני רב שימי בר זירי קמיה דרב…״

      חכמים: רב שימי בר זירי, רב פפא, רבי מתה, רבי רועה.

    13. קטע 1320 מילים

      נפתחת ב״קל וחומר: ומה אבודה בשעת הפרשה, דאמרי…״

      חכמים: רבי מתה, רבי לא.

    14. קטע 1415 מילים

      נפתחת ב״אלא תני הכי: אבודה בשעת הפרשה לרבי…״

      חכמים: רבי מתה.

    15. קטע 155 מילים

      נפתחת ב״רבי אלעזר בר"ש אומר וכו'.…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    16. קטע 1614 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: אין מרגילין ביום טוב, כיוצא…״

    17. קטע 1712 מילים

      נפתחת ב״בשלמא ביו"ט דקא טרח טירחא דלא חזי…״

    18. קטע 1820 מילים

      נפתחת ב״אמר רב חסדא: בית שמאי היא, דאמר:…״

      חכמים: רב חסדא.

    19. קטע 1926 מילים

      נפתחת ב״פסולי המוקדשין, מאן תנא? אמר רב חסדא:…״

      חכמים: רב חסדא.

    20. קטע 2015 מילים

      נפתחת ב״נשחטה בעלת מום, עד שלא נזרק דמה…״

    21. קטע 2116 מילים

      נפתחת ב״רבי אלעזר בר"ש אמר: אפילו בשר בעלת…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    22. קטע 226 מילים

      נפתחת ב״ורב חסדא, לוקמה אידי ואידי כב"ש…״

      חכמים: רב חסדא.

    23. קטע 2311 מילים

      נפתחת ב״דלמא כי אמרי ב"ש בבכור, דקדושתיה מרחם,…״

    24. קטע 245 מילים

      נפתחת ב״ולוקמא אידי ואידי כר"א בר"ש…״

    25. קטע 2514 מילים

      נפתחת ב״דלמא כי אמר ר"א ברבי שמעון בפסולי…״

      חכמים: רבי שמעון.

    26. קטע 2621 מילים

      נפתחת ב״ור"א בר"ש לית ליה הא דתנן: כל…״

    27. קטע 2711 מילים

      נפתחת ב״אמר רב מרי בריה דרב כהנא: מה…״

      חכמים: רב מרי, רב כהנא.

    28. קטע 2810 מילים

      נפתחת ב״(אמרי) במערבא משמיה דרבי אבין: מפני שנראה…״

      חכמים: רבי אבין, רבא.

    29. קטע 2911 מילים

      נפתחת ב״רבי יוסי בר אבין אמר: גזירה שמא…״

      חכמים: רבי יוסי בר אבין.

    30. קטע 304 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך ולד חטאת.…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תמורה דף כ״ד ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026