בוני התלמוד

    מסכת מגילה דף ל״א עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ברכות וקללותדאם בחקותי להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם ויחזרו בתשובה וינצלו מצרה שהן מתענין עליה:

    אין מפסיקין בקללותכדמפרש מילתא שאין שנים קורין בהן אלא אחד קורא את כולן ושנים הראשונים קורין פרשת ברכות:

    קורין כסדרןבענין סדר הפרשיות ותנאי פליגי בה בברייתא בגמרא היכן מתחיל בשני ובחמישי:

    ואין עולה להן מן החשבוןכשיגיע יום שבת יחזרו מה שקראו בשבת במנחה ובשני ובחמישי:

    שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראלאכולה מתניתין קאי ללמוד מכאן שמצוה לקרות ביום המועד מעניני המועדות:

    גמ' הכי גרסינן ת"ר בפסח קורין בפרשת מועדות כו'ברייתא שלימה היא עד ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג אלא שבעלי הגמרא אפסיקוה לפרש בכל מועד יום ביום מה תיקנו האחרונים שנהגו לעשות ב' ימים לקרות ביום שני לפי שהברייתא נשנית בארץ ישראל שאין עושין י"ט אלא יום אחד:

    בפסח גלגלביהושע:

    ושאר כל ימות הפסח סימן מאפ"ו"משכו וקחו לכם צאן "אם כסף תלוה את עמי "פסל לך "וידבר שבבהעלותך ויום טוב שני קורין כיום ראשון שור או כשב:

    ויהי בשלח פרעהלפי שביום ז' של פסח אמרו שירה על הים:

    ומפטירין וידבר דודשהיא שירה כמותה ומדבר בה מיציאת מצרים עלה עשן באפו וגו' וישלח חציו ויפיצם וגו':

    עוד היוםלפי שמפלתו של סנחריב בליל פסח היה:

    ומפטירין בחבקוקשמדבר במתן תורה אלוה מתימן יבוא במתן תורה:

    במרכבהדיחזקאל על שם שנגלה בסיני ברבוא רבבות אלפי שנאן:

    והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכאדקאמרי אחרים דאינהו בתראי לתנא קמא בחדש השלישי ומפטיר במרכבה ביום הראשון קרינן להו ודקאמר תנא קמא בעצרת שבעה שבועות ומפטירין בחבקוק קרינן ביום השני ואיפכא דמתן תורה בששי בסיון:

    הבן יקיר לי אפריםמשום זכור אזכרנו רחם ארחמנו:

    מפטירין בחנהלפי שפקידתה היתה בראש השנה ועקידת יצחק מזכירין כדי שתזכר לנו היום במשפט:

    כי כה אמר רם ונשאואמר סולו סולו שמדבר במדת התשובה הלא זה צום אבחרהו (ישעיהו נ״ח:ו׳):

    קורין בעריותשמי שיש עבירות בידו יפרוש מהן לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו:

    הנה יום בא לה'דכתיב ביה לחוג את חג הסוכות:

    ויקהלועל שם שחנוכת הבית היתה באותה אסיפה ובחג הסוכות:

    קורין כל הבכוראלא שמתחילין עשר תעשר לפי שיש באותה פרשה מצות וחוקים הרבה הנהוגות בחג באותו זמן שהוא זמן אסיף ועת שהעניים צריכין לאסוף מאכל לביתם ועוד יש באותה פרשה מצות מעשר עני ומצות נתון תתן ופתוח תפתח והענק תעניק לעבד עברי ושילוח חפשי והעבט תעביטנו:

    ויהי ככלות שלמהעל שם ביום השמיני שלח את העם:

    מקרא קרינן ראה אתהשיש שם מצות שבת ורגלים וחולו של מועד דכתיב את חג המצות תשמור ומכאן למדנו איסור מלאכת חולו של מועד במסכת חגיגה (דף יח.):

    בעצמות היבשותשיצאו ממצרים לפני הקץ:

    ביום בא גוגוהיא המלחמה האמורה בזכריה בהנה יום בא לה':

    נרות דזכריהרני ושמחי על שם ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגו':

    נרות דשלמהויעש חירום [וגו'] ואת המנורות חמש מימין וגו':

    רישוי: CC0

    מגילה 31 עמוד א

    1ברכות וקללות. אין מפסיקין בקללות, אלא אחד קורא את כולן.

    2בשני ובחמישי, בשבת במנחה קורין כסדרן, ואין עולים להם מן החשבון.

    3שנאמר: ״(ויקרא כג״, מד) ״וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל״, מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו.

    גמ׳ · גמרא

    4ת"ר בפסח קורין בפרשת מועדות ומפטירין בפסח (יהושע ה י) גלגל והאידנא דאיכא תרי יומי, יומא קמא בפסח, גלגל ולמחר בפסח (מלכים ב כג, טז) יאשיהו׃

    5ושאר ימות הפסח מלקט וקורא מענינו של פסח מאי היא אמר רב פפא מאפ"ו סימן׃

    6יום טוב האחרון של פסח קורין (שמות יג, יז) ויהי בשלח ומפטירין (שמואל ב כב, א) וידבר דוד ולמחר (דברים טו, יט) כל הבכור ומפטירין (ישעיהו י, לב) עוד היום׃

    7אמר אביי והאידנא נהוג עלמא למיקרי משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא׃

    8בעצרת (דברים טז, ט) שבעה שבועות ומפטירין (חבקוק ג, א) בחבקוק אחרים אומרים (שמות יט, א) בחדש השלישי ומפטירין (יחזקאל א, א) במרכבה והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא׃

    9בראש השנה (במדבר כט, א) בחדש השביעי ומפטירין (ירמיהו לא, כ) הבן יקיר לי אפרים ויש אומרים (בראשית כא, א) וה' פקד את שרה ומפטירין (שמואל א ב, א) בחנה׃

    10והאידנא דאיכא תרי יומי יומא קמא כיש אומרים למחר (בראשית כב, א) והאלהים נסה את אברהם ומפטירין הבן יקיר׃

    11ביוה"כ קורין (ויקרא טז, א) אחרי מות ומפטירין (ישעיהו נז, טו) כי כה אמר רם ונשא ובמנחה קורין בעריות ומפטירין ביונה׃

    12אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים׃

    13כתוב בתורה (דברים י, יז) כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים וכתיב ״בתריה עושה משפט יתום ואלמנה שנוי בנביאים (ישעיהו נז״, טו) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וגו' וכתיב ״בתריה ואת דכא ושפל רוח משולש בכתובים דכתיב (תהלים סח״, ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וכתיב ״בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות״׃

    14יו"ט הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ומפטירין (זכריה יד, א) הנה יום בא לה' והאידנא דאיכא תרי יומי למחר מיקרא ה"נ קרינן אפטורי מאי מפטירין (מלכים א ח, ב) ויקהלו אל המלך שלמה׃

    15ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג יו"ט האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור ומפטירין (מלכים א ט, א) ויהי ככלות שלמה למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין (מלכים א ח, כב) ויעמד שלמה׃

    16אמר רב הונא: אמר רב שבת שחל להיות בחולו של מועד בין בפסח בין בסוכות מקרא קרינן (שמות לג, יב) ראה אתה אפטורי בפסח (יחזקאל לז, ד) העצמות היבשות ובסוכות (יחזקאל לח, יח) ביום בא גוג׃

    17בחנוכה בנשיאים ומפטירין (זכריה ב, יד) בנרות דזכריה ואי מיקלעי שתי שבתות קמייתא בנרות דזכריה בתרייתא (מלכים א ז, מ) בנרות שלמה׃

    18בפורים (שמות יז, ח) ויבא עמלק בראשי חדשים (במדבר כח, יא) ובראשי חדשיכם ראש חדש שחל להיות בשבת מפטירין (ישעיהו סו) והיה מדי חדש בחדשו חל להיות באחד בשבת מאתמול מפטירין (שמואל א כ) ויאמר לו יהונתן מחר חדש׃

    19אמר רב הונא׃

    תוספות

    והאידנא נהוג עלמא למקרי משך תורא וכו'אומר ר"י דזה הסדר לא ישתנה רק כשחל פסח ביום חמישי שא' ב' קורין משך תורא וביום שלישי שהוא שבת של חול המועד קורין ראה אתה אומר אלי ובכללה הוי פסל לך כדאמרינן לקמן דשבת של חול המועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה אומר אלי וביום ד' וחמישי וששי של פסח שהוא אב"ג דשבת לא יקראו פסל לך בחמישי של פסח כמו שרגילין בשאר שנים אלא ביום ארבע וחמישי וששי יקראו קדש בכספא במדברא:

    במנחה קורין בעריותלפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן ובמדרש יש שלכך קורין בעריות לפי שישראל עושין רמז להקב"ה שכשם שהזהיר אותם שלא לגלות ערוה כך לא תגלה ערותם בעונותם:

    במנחה קורין בעריותלפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן ובמדרש יש שלכך קורין בעריות לפי שישראל עושין רמז להקב"ה שכשם שהזהיר אותם שלא לגלות ערוה כך לא תגלה ערותם בעונותם:

    למחר קרינן וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמהויש מקומות שנהגו להפטיר בויהי אחרי מות משה ושיבוש הוא שהרי הש"ס אין אומר כן ויש אומרים שרב האי גאון תקן לומר ויהי אחרי מות משה אבל אינן יודעין הסברא אמאי שנה סדר הש"ס:

    מפטיר ויאמר לו יהונתן מחר חדשקשיא אמאי אין עושין כן כשחל ר"ח אדר וראש חדש ניסן באחד בשבת ואמאי מפטירין ביהוידע ובראשון באחד לחדש וי"ל משום דהפטרה דיהוידע מדברת בשקלים ומזכרת שראש חדש אדר יהיה באותו שבוע:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    בפסח קורין בפרשת מועדו' שבתורת כהניםאסיקנא והאידנא נהוג עלמא משך. תורא. קדש. בכספא. פסל. מדברא. שלח. בוכרא. וקורין ומפטירין כאשר כתוב בגמרא.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מגילה דף ל״א עמוד א׳

    מסכת מגילה דף ל״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־472 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ברכות וקללות דאם בחקותי להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם ויחזרו בתשובה וינצלו מצרה שהן מתענין עליה:

    אין מפסיקין בקללות כדמפרש מילתא שאין שנים קורין בהן אלא אחד קורא את כולן ושנים הראשונים קורין פרשת ברכות:

    קורין כסדרן בענין סדר הפרשיות ותנאי פליגי בה בברייתא בגמרא היכן מתחיל בשני ובחמישי:

    ואין עולה להן מן החשבון כשיגיע יום שבת יחזרו מה שקראו בשבת במנחה ובשני ובחמישי:

    שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל אכולה מתניתין קאי ללמוד מכאן שמצוה לקרות ביום המועד מעניני המועדות:

    גמ' הכי גרסינן ת"ר בפסח קורין בפרשת מועדות כו' ברייתא שלימה היא עד ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג אלא שבעלי הגמרא אפסיקוה לפרש בכל מועד יום ביום מה תיקנו האחרונים שנהגו לעשות ב' ימים לקרות ביום שני לפי שהברייתא נשנית בארץ ישראל שאין עושין י"ט אלא יום אחד:

    בפסח גלגל ביהושע:

    ושאר כל ימות הפסח סימן מאפ"ו "משכו וקחו לכם צאן "אם כסף תלוה את עמי "פסל לך "וידבר שבבהעלותך ויום טוב שני קורין כיום ראשון שור או כשב:

    ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Megillah 31a · Sefaria · CC0

    תוספות

    והאידנא נהוג עלמא למקרי משך תורא וכו' אומר ר"י דזה הסדר לא ישתנה רק כשחל פסח ביום חמישי שא' ב' קורין משך תורא וביום שלישי שהוא שבת של חול המועד קורין ראה אתה אומר אלי ובכללה הוי פסל לך כדאמרינן לקמן דשבת של חול המועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה אומר אלי וביום ד' וחמישי וששי של פסח שהוא אב"ג דשבת לא יקראו פסל לך בחמישי של פסח כמו שרגילין בשאר שנים אלא ביום ארבע וחמישי וששי יקראו קדש בכספא במדברא:

    במנחה קורין בעריות לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן ובמדרש יש שלכך קורין בעריות לפי שישראל עושין רמז להקב"ה שכשם שהזהיר אותם שלא לגלות ערוה כך לא תגלה ערותם בעונותם:

    במנחה קורין בעריות לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן ובמדרש יש שלכך קורין בעריות לפי שישראל עושין רמז להקב"ה שכשם שהזהיר אותם שלא לגלות ערוה כך לא תגלה ערותם בעונותם:

    למחר קרינן וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה ויש מקומות שנהגו להפטיר בויהי אחרי מות משה ושיבוש הוא שהרי הש"ס אין אומר כן ויש אומרים שרב האי גאון תקן לומר ויהי אחרי מות משה אבל אינן יודעין הסברא אמאי שנה סדר הש"ס:

    מפטיר ויאמר לו יהונתן מחר חדש קשיא אמאי אין עושין כן כשחל ר"ח אדר וראש חדש ניסן באחד בשבת ואמאי מפטירין ביהוידע ובראשון באחד לחדש וי"ל משום דהפטרה דיהוידע מדברת בשקלים ומזכרת שראש חדש אדר יהיה באותו שבוע:

    Tosafot on Megillah 31a · Sefaria

    רבנו חננאל

    בפסח קורין בפרשת מועדו' שבתורת כהנים אסיקנא והאידנא נהוג עלמא משך. תורא. קדש. בכספא. פסל. מדברא. שלח. בוכרא. וקורין ומפטירין כאשר כתוב בגמרא.

    Rabbeinu Chananel on Megillah 31a · Sefaria

    רשב"א

    ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג בכולה שמעתין משמע שלא היו מוציאין בשאר המועדות ספר תורה לקרות בו פרשת הקרבנות ואנו נוהגין להוציא בפסח ובעצרת וביום ראשון של חג ובראש השנה ויום הכפורים ספר שני לקרות בו בקרבן היום אבל בסדר רב עמרם ישנו ואנו נוהגין כן על פי הקבלה. ואולי נלמוד מראש חדש וחנוכה, דאמרינן לעיל (מגילה כט, ב) מוציאין שלש תורות וקורין אחד בענינו של יום ואחד בראש חדש ואחד בכי תשא וכן בחנוכה אחד בענינו של יום ואחד בראש חדש ואחד בחנוכה. ומה שאנו נוהגין כן בכל החגים ואין אנו נוהגין כן בשבת שאין מוציאין ספר תורה שני לקרות בו וביום השבת, יש נותנין טעם לפי שאין בפרשת קרבן שבת רק שני פסוקים ואין קורין משל מעלה ושל מטה הימנו לפי שאינו מענין של יום, ויש אומרים משום דלא קרינן בפרשת קרבנות אלא משום דאמרינן לקמן בסמוך (עמוד ב) כבר תקנתי להם סדר קרבנות בזמן שקורין בהן מעלה אני עליהן כאילו הקריבו לפני וכו' ובקרבן שבת אין בו לכפר ואינו בא אלא לרצון. ובענין קריאת קרבנות החג יש מחלוקת בין הגאונים ז"ל לדברי רש"י ז"ל, לפי שהגאונים ז"ל אומרים שהראשון קורא וביום השני והשני קורא וביום השלישי והשלישי דולג וחוזר וקורא וביום השלישי והרביעי חוזר ודולג את הכל וקורא וביום השני וביום השלישי שהוא ספק היום אם שני ואם שלישי ורש"י ז"ל כתב שהראשון קורא ביום השני והשני קורא ביום השלישי והשלישי קורא ביום הרביעי והרביעי שהוא נוסף בשביל חולו של מועד הוא קורא ספקו של יום ומה הן וביום השני וביום השלישי.

    ביום טוב האחרון של חג קורין מצות וחוקים וכל הבכור כלומר שמתחיל בפרשת עשר תעשר. מכאן משמע שלעולם מתחיל עשר תעשר, ואין אנו נוהגין כן אלא בשחל להיות בשבת.

    Rashba on Megillah 31a · Sefaria

    מאירי

    ואין מפסיקין בקללות אלא א' קורא את כולם ופרשוה בגמ' דוקא בשל תורת כהנים כמו שיתבאר וכן פי' הטעם מפני שאין אומרי' ברכה על הפורענו' אלא כשהוא מתחיל מתחיל בפסו' שלפניהם וכשהוא מסיי' מסיים בפס' שלאחריהם ובהגדה פי' למה אין מפסיקין בקללות על שם אל תעמוד בדבר רע רבי יהושע אומר על שם עמו אנכי בצרה אמר הקדוש ברוך הוא אינו בדין שיהיו בני מתקללין ואני מתברך בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן ר"ל כסדר השבוע ואין עולה להם מן המנין כלומר שיקרא בב' ממקום שסיים בשבת במנחה ושיקרא בה' ממקום שסיים בשני אלא מקום שמתחיל במנחה מתחיל בב' וה' ובשבת הבאה שנאמר וידבר וגו' כלומר מה שאנו מזקיקין לקרוא בכל זמן מעניינו של יום הוא מטעם מ"ש וידבר משה את מועדי יי' אל בני ישראל:

    זהו ביאור המשנה וזהו מה שבא בגמרא להשלים ענין המכוון בה:

    בימות הפסח שהם ח' בגולה קורין מש"ך תור"א קד"ש בכספ"א פס"ל במדבר"א של"ח בוכר"א וסדר זה כשחל פסח באג"ז אבל אם חל בה' צריכין לקרות בשבת שבחול המועד שהוא יום ג' ראה אתה אומר אלי וכו' וקבעו בה הגאונים שהסדר משתנה מש"ך תור"א פס"ל במדבר"א קדש בכספא שלח בוכרא שלא להפריד אחת מהן מבת זוגה ויש נוהגין בה משך תורא פסל קד"ש בכספ"א במדבר"א וכו' ביום א' מפטירין בפסח גלגל ומחרתו בפסח יאשיהו ביום ז' בשירת דוד כנגד שירת הים ויום אחרון בעוד היום שמפלתו של סנחריב בפסח היתה בעצרת יום א' בחדש השלישי ומפטירין במרכבה יום שני בכל הבכור ומפטירין בחבקוק בראש השנה יום א' וה' פקד את שרה ומפטירין בחנה [יום שני והאלהים נסה את אברהם ומפטירין הבן יקיר לי אפרים וכו' ביה"כ שחרית אחרי מות ומפטירין סולו סולו] במנחה בעריות ומפטירין ביונה בחג בשני ימים הראשונים קורין שור או כשב ומפטירין ביום א' הנה יום בא ליי' ויום שני ויקהלו אל המלך שלמה ובחולו של מועד בקרבנות החג והתבאר במס' סוכה שמדלגין בהם ופרשו הגאונים בענין זה שבשני ימי' הראשונים קורין בספר שני ובחמשה עשר יום בלבד וביום ג' שהוא ראשון לחה"מ והוא ג' ספק שני קורא כהן וביום השני ולוי קורא וביום השלישי וד' קורא וביום השני וביום השלישי ועל פי סדר זה עד יום שביעי ושביעי בכלל ונמצא שלא קראו אלא הלכת היום או ספקו וגדולי הרבנים מסדרין שבראשון של חה"מ קורא כהן ביום השני ולוי ביום השלישי וישראל קורא בשל מחר ביום הד' ורביעי חוזר וקורא שני ושלישי וכן בכל הימים חוץ מיום אחרון שא"א לקרוא של קדש בחול ומסדרין בו שיהא כהן קורא בחמישי ולוי בששי וישראל בשביעי ורביעי בששי ושביעי ואין זה סדר נכון כלל והיאך יקרא בכל יום בהלכת מחר וכן היאך קורא ביום השביעי בשל חמישי והעיקר כדברי הגאונים וכן יש שמשנין את הסדר בדרכים אחרים שאין נראים וכבר כתבנום בפירושנו ושמיני עצרת קורין בכל הבכור ובספרים ישנים ראיתי מצות וחוקים ובכורות ור"ל שמתחילין בעשר תעשר שיש שם מצות וחוקים וכל הבכור ולא נהגו כן אלא כשחל בשבת ומפטירין ויהי ככלות שלמה ולמחר וזאת הברכה ומפטירין באחרי מות משה שבת שחל להיות בחה"מ בין בפסח בין בסוכות קורין ראה אתה אומר אלי ומפטירין בפסח היתה עלי ובתשרי ביום בא גוג בחנוכה בנשיאים ומפטירין בנרות זכריה ואם יש בה ב' שבתות מפטירין בא' בנרות זכריה ובב' בנרות שלמה בפורים ויבא עמלק בר"ח ובראשי חדשיכם ואם חל בשבת מפטירין בהשמים כסאי ור"ח שחל להיות בא' בשבת מפטירין בשבת שלפניו מחר חדש:

    Meiri on Megillah 31a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא בחדש השביעי כו' כצ"ל:

    שם כל הבכור מצות וחוקים כו' עי' בר"ן שיש נוסחות כן אבל ברי"ף ורא"ש אינו וכן נראה מפרש"י:

    תוס' בד"ה מפטיר ויאמר לו יהונתן כו' קשיא אמאי כו' וי"ל משום דהפטורת יהוידע מדברת בשקלים ומזכרת כו' עכ"ל ובמרדכי מסיים וכן הפטורת בראשון באחד לחדש היא מוכחת שבאותה שבוע יהיה ר"ח ניסן עכ"ל מיהו עיקר קושייתם אינה מבוררת לן מאי אולמיה הפטורת דמחר חדש מהפטורת שקלים והחדש שתדחה אותם ועוד אמאי לא תיקשי להו כן בר"ח אדר או ניסן שחל בשבת דלא מפטירין בר"ח וי"ל דודאי בראש חדש אדר או ניסן שחל בשבת הוי הפטורת יהוידע או בראשון לחדש טפי מענין הקריאה במאי דסליק מיניה שהמפטיר קרא בס"ת שלישי בשקלים ובפרשת החדש אבל הפטורת מחר חדש אינה כלל מענין הקריאה ואפ"ה היא דוחה כל הפטרות של סדר השנה שהם מענין הקריאה אמאי לא תדחה גם אלו וק"ל:

    Chidushei Halachot on Megillah 31a · Sefaria

    בן יהוידע

    כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. נראה לי בס"ד שם 'אהיה' יש במילואו מספר עֲנָוָה [131] כזה, א ל " ף ה" י י ו " ד ה" א, וידוע ששם 'אהיה' הוא בבינה, ואיתא בזוהר הקדוש בינה גבוראן מתערין מינא, ולזה אמר כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רוצה לומר בשם 'אהיה' שהוא סוד בינה דגבוראן מתערין מינה, אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ כי בשם זה נרמז מספר עֲנָוָה.

    Ben Yehoyada on Megillah 31a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מגילה, דף ל״א, עמוד א׳, בהיקף של כ־472 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 110 מילים

      נפתחת ב״ברכות וקללות. אין מפסיקין בקללות, אלא אחד…״

    2. קטע 211 מילים

      נפתחת ב״בשני ובחמישי, בשבת במנחה קורין כסדרן, ואין…״

    3. קטע 319 מילים

      נפתחת ב״שנאמר: (ויקרא כג, מד) ״וידבר משה את…״

    4. קטע 427 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ת"ר בפסח קורין בפרשת מועדות ומפטירין…״

    5. קטע 515 מילים

      נפתחת ב״ושאר ימות הפסח מלקט וקורא מענינו של…״

      חכמים: רב פפא.

    6. קטע 630 מילים

      נפתחת ב״יום טוב האחרון של פסח קורין (שמות…״

      חכמים: שמואל.

    7. קטע 714 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי והאידנא נהוג עלמא למיקרי משך…״

      חכמים: אביי.

    8. קטע 830 מילים

      נפתחת ב״בעצרת (דברים טז, ט) שבעה שבועות ומפטירין…״

    9. קטע 930 מילים

      נפתחת ב״בראש השנה (במדבר כט, א) בחדש השביעי…״

      חכמים: שמואל.

    10. קטע 1019 מילים

      נפתחת ב״והאידנא דאיכא תרי יומי יומא קמא כיש…״

    11. קטע 1121 מילים

      נפתחת ב״ביוה"כ קורין (ויקרא טז, א) אחרי מות…״

    12. קטע 1221 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא…״

    13. קטע 1355 מילים

      נפתחת ב״כתוב בתורה (דברים י, יז) כי ה'…״

    14. קטע 1436 מילים

      נפתחת ב״יו"ט הראשון של חג קורין בפרשת מועדות…״

    15. קטע 1534 מילים

      נפתחת ב״ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג…״

    16. קטע 1636 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הונא: אמר רב שבת שחל…״

      חכמים: רב הונא, רב שבת.

    17. קטע 1722 מילים

      נפתחת ב״בחנוכה בנשיאים ומפטירין (זכריה ב, יד) בנרות…״

    18. קטע 1839 מילים

      נפתחת ב״בפורים (שמות יז, ח) ויבא עמלק בראשי…״

      חכמים: שמואל.

    19. קטע 193 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הונא…״

      חכמים: רב הונא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מגילה דף ל״א ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026