דף ביאור

מסכת מגילה דף ל״א עמוד א׳

דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

לטקסט המלא במקור

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת מגילה דף ל״א עמוד א׳

מסכת מגילה דף ל״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־383 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

רש"י

ברכות וקללות דאם בחקותי להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם ויחזרו בתשובה וינצלו מצרה שהן מתענין עליה:

אין מפסיקין בקללות כדמפרש מילתא שאין שנים קורין בהן אלא אחד קורא את כולן ושנים הראשונים קורין פרשת ברכות:

קורין כסדרן בענין סדר הפרשיות ותנאי פליגי בה בברייתא בגמרא היכן מתחיל בשני ובחמישי:

ואין עולה להן מן החשבון כשיגיע יום שבת יחזרו מה שקראו בשבת במנחה ובשני ובחמישי:

שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל אכולה מתניתין קאי ללמוד מכאן שמצוה לקרות ביום המועד מעניני המועדות:

גמ' הכי גרסינן ת"ר בפסח קורין בפרשת מועדות כו' ברייתא שלימה היא עד ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג אלא שבעלי הגמרא אפסיקוה לפרש בכל מועד יום ביום מה תיקנו האחרונים שנהגו לעשות ב' ימים לקרות ביום שני לפי שהברייתא נשנית בארץ ישראל שאין עושין י"ט אלא יום אחד:

בפסח גלגל ביהושע:

ושאר כל ימות הפסח סימן מאפ"ו "משכו וקחו לכם צאן "אם כסף תלוה את עמי "פסל לך "וידבר שבבהעלותך ויום טוב שני קורין כיום ראשון שור או כשב:

ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.

Rashi on Megillah 31a · Sefaria · CC0

תוספות

והאידנא נהוג עלמא למקרי משך תורא וכו' אומר ר"י דזה הסדר לא ישתנה רק כשחל פסח ביום חמישי שא' ב' קורין משך תורא וביום שלישי שהוא שבת של חול המועד קורין ראה אתה אומר אלי ובכללה הוי פסל לך כדאמרינן לקמן דשבת של חול המועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה אומר אלי וביום ד' וחמישי וששי של פסח שהוא אב"ג דשבת לא יקראו פסל לך בחמישי של פסח כמו שרגילין בשאר שנים אלא ביום ארבע וחמישי וששי יקראו קדש בכספא במדברא:

במנחה קורין בעריות לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן ובמדרש יש שלכך קורין בעריות לפי שישראל עושין רמז להקב"ה שכשם שהזהיר אותם שלא לגלות ערוה כך לא תגלה ערותם בעונותם:

למחר קרינן וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה ויש מקומות שנהגו להפטיר בויהי אחרי מות משה ושיבוש הוא שהרי הש"ס אין אומר כן ויש אומרים שרב האי גאון תקן לומר ויהי אחרי מות משה אבל אינן יודעין הסברא אמאי שנה סדר הש"ס:

מפטיר ויאמר לו יהונתן מחר חדש קשיא אמאי אין עושין כן כשחל ר"ח אדר וראש חדש ניסן באחד בשבת ואמאי מפטירין ביהוידע ובראשון באחד לחדש וי"ל משום דהפטרה דיהוידע מדברת בשקלים ומזכרת שראש חדש אדר יהיה באותו שבוע:

Tosafot on Megillah 31a · Sefaria

רבנו חננאל

בפסח קורין בפרשת מועדו' שבתורת כהנים אסיקנא והאידנא נהוג עלמא משך. תורא. קדש. בכספא. פסל. מדברא. שלח. בוכרא. וקורין ומפטירין כאשר כתוב בגמרא.

Rabbeinu Chananel on Megillah 31a · Sefaria

רשב"א

ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג בכולה שמעתין משמע שלא היו מוציאין בשאר המועדות ספר תורה לקרות בו פרשת הקרבנות ואנו נוהגין להוציא בפסח ובעצרת וביום ראשון של חג ובראש השנה ויום הכפורים ספר שני לקרות בו בקרבן היום אבל בסדר רב עמרם ישנו ואנו נוהגין כן על פי הקבלה. ואולי נלמוד מראש חדש וחנוכה, דאמרינן לעיל (מגילה כט, ב) מוציאין שלש תורות וקורין אחד בענינו של יום ואחד בראש חדש ואחד בכי תשא וכן בחנוכה אחד בענינו של יום ואחד בראש חדש ואחד בחנוכה. ומה שאנו נוהגין כן בכל החגים ואין אנו נוהגין כן בשבת שאין מוציאין ספר תורה שני לקרות בו וביום השבת, יש נותנין טעם לפי שאין בפרשת קרבן שבת רק שני פסוקים ואין קורין משל מעלה ושל מטה הימנו לפי שאינו מענין של יום, ויש אומרים משום דלא קרינן בפרשת קרבנות אלא משום דאמרינן לקמן בסמוך (עמוד ב) כבר תקנתי להם סדר קרבנות בזמן שקורין בהן מעלה אני עליהן כאילו הקריבו לפני וכו' ובקרבן שבת אין בו לכפר ואינו בא אלא לרצון. ובענין קריאת קרבנות החג יש מחלוקת בין הגאונים ז"ל לדברי רש"י ז"ל, לפי שהגאונים ז"ל אומרים שהראשון קורא וביום השני והשני קורא וביום השלישי והשלישי דולג וחוזר וקורא וביום השלישי והרביעי חוזר ודולג את הכל וקורא וביום השני וביום השלישי שהוא ספק היום אם שני ואם שלישי ורש"י ז"ל כתב שהראשון קורא ביום השני והשני קורא ביום השלישי והשלישי קורא ביום הרביעי והרביעי שהוא נוסף בשביל חולו של מועד הוא קורא ספקו של יום ומה הן וביום השני וביום השלישי.

ביום טוב האחרון של חג קורין מצות וחוקים וכל הבכור כלומר שמתחיל בפרשת עשר תעשר. מכאן משמע שלעולם מתחיל עשר תעשר, ואין אנו נוהגין כן אלא בשחל להיות בשבת.

Rashba on Megillah 31a · Sefaria

מאירי

ואין מפסיקין בקללות אלא א' קורא את כולם ופרשוה בגמ' דוקא בשל תורת כהנים כמו שיתבאר וכן פי' הטעם מפני שאין אומרי' ברכה על הפורענו' אלא כשהוא מתחיל מתחיל בפסו' שלפניהם וכשהוא מסיי' מסיים בפס' שלאחריהם ובהגדה פי' למה אין מפסיקין בקללות על שם אל תעמוד בדבר רע רבי יהושע אומר על שם עמו אנכי בצרה אמר הקדוש ברוך הוא אינו בדין שיהיו בני מתקללין ואני מתברך בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן ר"ל כסדר השבוע ואין עולה להם מן המנין כלומר שיקרא בב' ממקום שסיים בשבת במנחה ושיקרא בה' ממקום שסיים בשני אלא מקום שמתחיל במנחה מתחיל בב' וה' ובשבת הבאה שנאמר וידבר וגו' כלומר מה שאנו מזקיקין לקרוא בכל זמן מעניינו של יום הוא מטעם מ"ש וידבר משה את מועדי יי' אל בני ישראל:

זהו ביאור המשנה וזהו מה שבא בגמרא להשלים ענין המכוון בה:

בימות הפסח שהם ח' בגולה קורין מש"ך תור"א קד"ש בכספ"א פס"ל במדבר"א של"ח בוכר"א וסדר זה כשחל פסח באג"ז אבל אם חל בה' צריכין לקרות בשבת שבחול המועד שהוא יום ג' ראה אתה אומר אלי וכו' וקבעו בה הגאונים שהסדר משתנה מש"ך תור"א פס"ל במדבר"א קדש בכספא שלח בוכרא שלא להפריד אחת מהן מבת זוגה ויש נוהגין בה משך תורא פסל קד"ש בכספ"א במדבר"א וכו' ביום א' מפטירין בפסח גלגל ומחרתו בפסח יאשיהו ביום ז' בשירת דוד כנגד שירת הים ויום אחרון בעוד היום שמפלתו של סנחריב בפסח היתה בעצרת יום א' בחדש השלישי ומפטירין במרכבה יום שני בכל הבכור ומפטירין בחבקוק בראש השנה יום א' וה' פקד את שרה ומפטירין בחנה [יום שני והאלהים נסה את אברהם ומפטירין הבן יקיר לי אפרים וכו' ביה"כ שחרית אחרי מות ומפטירין סולו סולו] במנחה בעריות ומפטירין ביונה בחג בשני ימים הראשונים קורין שור או כשב ומפטירין ביום א' הנה יום בא ליי' ויום שני ויקהלו אל המלך שלמה ובחולו של מועד בקרבנות החג והתבאר במס' סוכה שמדלגין בהם ופרשו הגאונים בענין זה שבשני ימי' הראשונים קורין בספר שני ובחמשה עשר יום בלבד וביום ג' שהוא ראשון לחה"מ והוא ג' ספק שני קורא כהן וביום השני ולוי קורא וביום השלישי וד' קורא וביום השני וביום השלישי ועל פי סדר זה עד יום שביעי ושביעי בכלל ונמצא שלא קראו אלא הלכת היום או ספקו וגדולי הרבנים מסדרין שבראשון של חה"מ קורא כהן ביום השני ולוי ביום השלישי וישראל קורא בשל מחר ביום הד' ורביעי חוזר וקורא שני ושלישי וכן בכל הימים חוץ מיום אחרון שא"א לקרוא של קדש בחול ומסדרין בו שיהא כהן קורא בחמישי ולוי בששי וישראל בשביעי ורביעי בששי ושביעי ואין זה סדר נכון כלל והיאך יקרא בכל יום בהלכת מחר וכן היאך קורא ביום השביעי בשל חמישי והעיקר כדברי הגאונים וכן יש שמשנין את הסדר בדרכים אחרים שאין נראים וכבר כתבנום בפירושנו ושמיני עצרת קורין בכל הבכור ובספרים ישנים ראיתי מצות וחוקים ובכורות ור"ל שמתחילין בעשר תעשר שיש שם מצות וחוקים וכל הבכור ולא נהגו כן אלא כשחל בשבת ומפטירין ויהי ככלות שלמה ולמחר וזאת הברכה ומפטירין באחרי מות משה שבת שחל להיות בחה"מ בין בפסח בין בסוכות קורין ראה אתה אומר אלי ומפטירין בפסח היתה עלי ובתשרי ביום בא גוג בחנוכה בנשיאים ומפטירין בנרות זכריה ואם יש בה ב' שבתות מפטירין בא' בנרות זכריה ובב' בנרות שלמה בפורים ויבא עמלק בר"ח ובראשי חדשיכם ואם חל בשבת מפטירין בהשמים כסאי ור"ח שחל להיות בא' בשבת מפטירין בשבת שלפניו מחר חדש:

Meiri on Megillah 31a · Sefaria

מהרש"א — חידושי הלכות

גמרא בחדש השביעי כו' כצ"ל:

שם כל הבכור מצות וחוקים כו' עי' בר"ן שיש נוסחות כן אבל ברי"ף ורא"ש אינו וכן נראה מפרש"י:

תוס' בד"ה מפטיר ויאמר לו יהונתן כו' קשיא אמאי כו' וי"ל משום דהפטורת יהוידע מדברת בשקלים ומזכרת כו' עכ"ל ובמרדכי מסיים וכן הפטורת בראשון באחד לחדש היא מוכחת שבאותה שבוע יהיה ר"ח ניסן עכ"ל מיהו עיקר קושייתם אינה מבוררת לן מאי אולמיה הפטורת דמחר חדש מהפטורת שקלים והחדש שתדחה אותם ועוד אמאי לא תיקשי להו כן בר"ח אדר או ניסן שחל בשבת דלא מפטירין בר"ח וי"ל דודאי בראש חדש אדר או ניסן שחל בשבת הוי הפטורת יהוידע או בראשון לחדש טפי מענין הקריאה במאי דסליק מיניה שהמפטיר קרא בס"ת שלישי בשקלים ובפרשת החדש אבל הפטורת מחר חדש אינה כלל מענין הקריאה ואפ"ה היא דוחה כל הפטרות של סדר השנה שהם מענין הקריאה אמאי לא תדחה גם אלו וק"ל:

Chidushei Halachot on Megillah 31a · Sefaria

בן יהוידע

כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. נראה לי בס"ד שם 'אהיה' יש במילואו מספר עֲנָוָה [131] כזה, א ל " ף ה" י י ו " ד ה" א, וידוע ששם 'אהיה' הוא בבינה, ואיתא בזוהר הקדוש בינה גבוראן מתערין מינא, ולזה אמר כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רוצה לומר בשם 'אהיה' שהוא סוד בינה דגבוראן מתערין מינה, אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ כי בשם זה נרמז מספר עֲנָוָה.

Ben Yehoyada on Megillah 31a · Sefaria

לשון המקור

קטע 1

בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. אֵין מַפְסִיקִין בִּקְלָלוֹת, אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כּוּלָּן.

קטע 2

בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, בַּשַּׁבָּת בַּמִּנְחָה — קוֹרִין כְּסִדְרָן, וְאֵין עוֹלִים לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן.

קטע 3

שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי ה׳ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין כׇּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ.

קטע 4

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: בְּפֶסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת וּמַפְטִירִין בְּפֶסַח גִּלְגָּל, וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי, יוֹמָא קַמָּא — בְּפֶסַח גִּלְגָּל, וּלְמָחָר — בְּפֶסַח יֹאשִׁיָּהוּ.

קטע 5

וּשְׁאָר יְמוֹת הַפֶּסַח מְלַקֵּט וְקוֹרֵא מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל פֶּסַח. מַאי הִיא? אָמַר רַב פָּפָּא: מֵאַפּ״‎וֹ סִימָן.

קטע 6

יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח קוֹרִין ״וַיְהִי בְּשַׁלַּח״, וּמַפְטִירִין ״וַיְדַבֵּר דָּוִד״. וּלְמָחָר ״כׇּל הַבְּכוֹר״, וּמַפְטִירִין ״עוֹד הַיּוֹם״.

קטע 7

אָמַר אַבָּיֵי, וְהָאִידָּנָא נְהוּג עָלְמָא לְמִיקְרֵי: מְשַׁךְ תּוֹרָא, קַדֵּשׁ בְּכַסְפָּא, פְּסַל בְּמַדְבְּרָא, שַׁלַּח בּוּכְרָא.

קטע 8

בָּעֲצֶרֶת ״שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת״, וּמַפְטִירִין בַּחֲבַקּוּק. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי״, וּמַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה. וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי, עָבְדִינַן כְּתַרְוַיְיהוּ וְאִיפְכָּא.

קטע 9

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי״, וּמַפְטִירִין: ״הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: ״וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה״, וּמַפְטִירִין בְּחַנָּה.

קטע 10

וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי — יוֹמָא קַמָּא כְּיֵשׁ אוֹמְרִים, לִמְחַר: ״וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם״, וּמַפְטִירִין ״הֲבֵן יַקִּיר״.

קטע 11

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים קוֹרִין ״אַחֲרֵי מוֹת״, וּמַפְטִירִין ״כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא״. וּבַמִּנְחָה קוֹרִין בָּעֲרָיוֹת וּמַפְטִירִין בְּיוֹנָה.

קטע 12

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה מוֹצֵא עִנְוְותָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים.

קטע 13

כָּתוּב בַּתּוֹרָה: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״עוֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה״. שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים: ״כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ״, מְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: ״סוֹלּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּין אַלְמָנוֹת״.

קטע 14

יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וּמַפְטִירִין ״הִנֵּה יוֹם בָּא לַה׳״. וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי, לִמְחַר מִיקְרָא הָכִי נָמֵי קָרֵינַן, אַפְטוֹרֵי מַאי מַפְטִירִין — ״וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה״.

קטע 15

וּשְׁאָר כׇּל יְמוֹת הַחַג קוֹרִין בְּקׇרְבְּנוֹת הֶחָג. יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן קוֹרִין ״כׇּל הַבְּכוֹר״, מִצְוֹת וְחוּקִּים וּבְכוֹר, וּמַפְטִירִין ״וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה״. לְמָחָר קוֹרִין ״וְזֹאת הַבְּרָכָה״, וּמַפְטִירִין ״וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה״.

קטע 16

אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: שַׁבָּת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, בֵּין בַּפֶּסַח, בֵּין בַּסּוּכּוֹת — מִקְרָא קָרֵינַן ״רְאֵה אַתָּה״. אַפְטוֹרֵי, בַּפֶּסַח — ״הָעֲצָמוֹת הַיְּבֵשׁוֹת״. וּבַסּוּכּוֹת — ״בְּיוֹם בֹּא גוֹג״.

קטע 17

בַּחֲנוּכָּה — בַּנְּשִׂיאִים, וּמַפְטִירִין בְּנֵרוֹת דִּזְכַרְיָה. וְאִי מִיקַּלְעִי שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת — קַמַּיְיתָא בְּנֵרוֹת דִּזְכַרְיָה, בָּתְרָיְיתָא בְּנֵרוֹת שְׁלֹמֹה.

קטע 18

בַּפּוּרִים — ״וַיָּבֹא עֲמָלֵק״. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים — ״וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם״. רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, מַפְטִירִין ״וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ״. חָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, מֵאֶתְמוֹל מַפְטִירִין ״וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ״.

קטע 19

אָמַר רַב הוּנָא:

מסכת מגילה דף ל״א עמוד א׳

מסכת מגילה דף ל״א עמוד א׳

רש"י

תוספות

רבנו חננאל

רשב"א

מאירי

מהרש"א — חידושי הלכות

בן יהוידע

מה תמצאו כאן

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

חכמים הנזכרים בדף

לשון המקור