מסכת מגילה דף י׳ עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Megillah 10b, Chapter 1 Megillah Nikreit
רש"י
הא אמרי - לקמן בסיפא דהא מתני' גופה דלא צריכי לקדושי דקא מסיים ואזיל בה וכל שתעלה בידך מסורת מאבותיך:
כל המצות הללו - הנוהגות בערי חומה שילוח מצורע וקריאת מגילה בחמשה עשר והבית חלוט בה לסוף שנה:
אע"פ שאין כו' - אלמא סבירא ליה קדושה קמייתא לא בטלה מחמת חורבן והיינו תנאי:
וחרבו שלופה וגו' - וציערו שהוכיחו על ביטול תורה ותמיד של בין הערבים כדאמר לעיל בפירקין (מגילה ג.):
ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו - וכתיב התם ויהי שאול עוין את דוד בשביל הצלחתו:
אמוץ ואמציה - אמוץ אביו של ישעיה ואמציה מלך יהודה:
מלמד שכיסתה פניה בבית חמיה - לפיכך לא הכירה עכשיו שאף בביתו לא ראה פניה שיהא מכירה:
אינו מן המדה - אינו אוחז למעט מדת קרקע לכל צדדיו כלום כדקתני יש לו עשר אמות לכל רוח באמצע בית קדש הקדשים היה יושב ויש ריוח בינו לבין הכתלים עשר אמות לכל צד וכל הבית אינו אלא כ' על כ' נמצא שאינו ממעט כלום:
לפני הדביר - חלל בית קדש הקדשים שהוא לפנים הדביר היא המחיצה המבדלת בין הקדש ובין קדש הקדשים:
פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא - כשהיה רוצה לדרוש בענין איגרת פורים היה מתחיל לדרוש מקרא זה:
וקמתי עליהם - בפורענות בבל כתיב:
זה הכתב - אין להן כתב אלא מאומה אחרת:
נין - לשון ממשלה וכן ינון שמו (תהילים ע״ב:י״ז) ימשול ויגדל:
בצאת לפני החלוץ - ביהושפט כתיב בדברי הימים כשיצא להלחם על העמונים והגבעונים שבאו עליו:
הודו לה' כי טוב - משמע טוב שיקלסו לפניו על זאת:
אחרים משיש - וכשנתחייבו כלייה בימי המן היו אויביהן שמחין להן:
ושמתי כסאי בעילם - שושן הבירה היתה בעילם דכתיב בספר דניאל בשושן הבירה אשר בעילם המדינה:
1השתא [הא] אמרי לא צריכא לקדושי! אלא: מצאו את אלו ומנאום.
2ולא אלו בלבד, אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל המצות הללו נוהגין בה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא. קשיא דר' ישמעאל אדר' ישמעאל.
3תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל בר' יוסי ואיבעית אימא הא ר' אלעזר: בר יוסי אמרה דתניא ר' אלעזר בר' יוסי אמר אשר לוא חומה (ויקרא כה, ל) אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן:
4ויהי בימי אחשורוש אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ״ויהי אינו אלא לשון צער״׃
5ויהי בימי אחשורוש (אסתר א, א) הוה המן ויהי בימי שפוט השופטים (רות א, א) הוה רעב ויהי כי החל האדם לרוב (בראשית ו, א) וירא ה' כי רבה רעת האדם (בראשית ו, ה)׃
6ויהי בנסעם מקדם (בראשית יא, ב) הבה נבנה לנו עיר (בראשית יא, ד) ויהי בימי אמרפל (בראשית יד, א) עשו מלחמה (בראשית יד, ב) ויהי בהיות יהושע ביריחו (יהושע ה, יג) וחרבו שלופה בידו ויהי ה' את יהושע (יהושע ו, כז) וימעלו בני ישראל (יהושע ז, א) ויהי איש אחד מן הרמתים (שמואל א א, א) כי את חנה אהב וה' סגר רחמה (שמואל א א, ה)׃
7ויהי (כי) זקן שמואל ולא הלכו בניו. בדרכיו (שמואל א ח, ג) ויהי דוד לכל דרכיו משכיל [וה' עמו] (שמואל א יח, יד) ויהי שאול עוין את דוד (שמואל א יח, ט) ויהי כי ישב המלך בביתו (שמואל ב ז, א) רק אתה לא תבנה הבית (מלכים א ח יט)׃
8והכתיב ״(ויקרא ט״, א) ויהי ביום השמיני ותניא אותו היום היתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמים וארץ כתיב ״הכא ויהי ביום השמיני וכתיב התם (בראשית א״, ה) ויהי (בקר) יום אחד׃
9הא שכיב נדב ואביהוא׃
10והכתיב ״(מלכים א ו״, א) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה והכתיב ״(בראשית כט״, י) ויהי כאשר ראה יעקב את רחל והכתיב ״ויהי ערב ויהי בקר יום אחד והאיכא שני והאיכא שלישי והאיכא טובא״׃
11אמר רב אשי כל ויהי איכא הכי ואיכא הכי ויהי בימי אינו אלא לשון צער׃
12חמשה ויהי בימי הוו ויהי בימי אחשורוש ויהי בימי שפוט השופטים ויהי בימי אמרפל (ישעיהו ז, א) ויהי בימי אחז (ירמיהו א, ג) ויהי בימי יהויקים׃
13(א"ר) לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים הוו מאי קמ"ל׃
14כי הא דא"ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים מנלן מתמר דכתיב ״(בראשית לח״, טו) ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה משום דכסתה פניה ויחשבה לזונה׃
15אלא משום דכסתה פניה בבית חמיה ולא הוה ידע לה זכתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים מלכים מדוד נביאים דא"ר לוי מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים היו וכתיב ״(ישעיהו א״, א) חזון ישעיהו בן אמוץ׃
16וא"ר לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה׃
ברייתא
17תניא נמי הכי ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח וכתיב ״(מלכים א ו״, כ) ולפני הדביר עשרים אמה אורך וכתיב ״כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות ארון גופיה היכא הוה קאי אלא לאו שמע מינה בנס היה עומד״׃
18ר' יונתן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא, (ישעיהו יד, כב) וקמתי עליהם וגו' והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם ה' שם זה הכתב שאר זה לשון נין זה מלכות ונכד זו ושתי׃
19רבי שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא (ישעיהו נה, יג) תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס׃
20תחת הנעצוץ תחת המן הרשע שעשה עצמו ע"ז דכתיב ״(ישעיהו ז״, יט) ובכל הנעצוצים ובכל הנהלולים׃
21יעלה ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים שנאמר ״(שמות ל״, כג) ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור ומתרגמינן מרי דכי׃
22תחת הסרפד תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע ששרף רפידת בית ה' דכתיב ״(שיר השירים ג״, י) רפידתו זהב׃
23יעלה הדס זו אסתר הצדקת שנקראת הדסה שנאמר ״(אסתר ב״, ז) ויהי אומן את הדסה והיה לה' לשם זו מקרא מגילה לאות עולם לא יכרת אלו ימי פורים׃
24ר' יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא (דברים כח, סג) והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם כן ישיש להרע אתכם׃
25ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים והא כתיב ״(דברי הימים ב כ״, כא) בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו וא"ר יוחנן מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו לפי שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים׃
26ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב ״(שמות יד״, כ) ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר הקב"ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה׃
27אמר רבי אלעזר הוא אינו שש אבל אחרים משיש ודיקא נמי דכתיב ״כן ישיש ולא כתיב ישוש ש״מ׃
28רבי אבא בר כהנא פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא (קהלת ב, כו) לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה זה מרדכי הצדיק ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס זה המן לתת לטוב לפני האלהים זה מרדכי ואסתר דכתיב ״ותשם אסתר את מרדכי על בית המן״׃
29רבה בר עופרן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא (ירמיהו מט, לח) ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים מלך זו ושתי ושרים זה המן ועשרת בניו׃
30רב דימי בר יצחק פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא׃
תוספות
שאר זה לשון - קשה שעדיין הם מספרין [בבבל] בלשון ארמית ונראה דרוצה לומר [לשון מלכות] שהמלכים משתמשין בו שאין שאר [העם] מכירין בו:
רבה בר עופרן - גרסינן ולא גרסינן עפרון דשם רשעים ירקב ולא מסקו בשמייהו:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
אבל הראשונות בטלו משבטלה הארץ - איני והתניא בסוף ערכין א"ר ישמעאל ב"ר יוסי וכי אלו בלבד הי' והלא כתיב ששים עיר כל חבל ארגוב. וכתיב כל אלו ערים בצורות וגו'. אלא מצאו את אלו ומנאום.
ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה מסורת מאבותיך שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון. כל המצות האלו נוהגות בה. מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה היא וקדושה לעתיד לבוא. קשיא דר' ישמעאל אדר' ישמעאל.
ופרקינן תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל - איבעי תימא הא בתרייתא ר' אלעזר בר' יוסי אמרה. דתניא ר' אלעזר בר' יוסי אומר אשר לו חומה לצמיתות כו'. אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. כלומר אע"פ שחרבה חומתה בקדושתה קיימא:
מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל ויהי לשון צער הוא - ה' ויהי בימי הוו. ועוד מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה אמוץ ואמציה אחים הוו ואסיקנא כל כלה שצנועה בבית חמיה זוכה לצאת ממנה מלכים ונביאים מנא לן מתמר.
ועוד מסורת בידינו מקום ארון [אינו] מן המדה - דתניא ארון שעשה משה יש לו י' אמות ריוח לכל רוח. וכתיב ולפני הדביר עשרים וגו':
מסכת מגילה דף י׳ עמוד ב׳
מסכת מגילה דף י׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 30 קטעים ממוספרים, כ־846 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: מגילה דף י׳ ע״ב
פתיחה בקורא