בוני התלמוד

    מסכת מגילה דף ל״ב עמוד א׳

    פרק ד׳ - בני העיר

    Also cited as: Megillah 32a, Chapter 4 Benei HaIr

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    משום דאפכי להו - דרבי מאיר לדרבי יהודה ודרבי יהודה לדרבי מאיר:

    איכא למיטעי - ואומר תרגום כתוב בתורה ואתו למיכתב תרגום בתורה:

    אבל ברכות - הכל יודעין שאין ברכות כתובין בתורה:

    הלוחות - לא ידעתי מה הן ויש מפרשין הן העשוין לספרים שלנו שאינן עשוין בגיליון:

    בימה - שהיו עושין למלך בפרשת המלך כדאמרינן במסכת סוטה (מא.):

    יעמידנו על התפר - כנגד התפר ששם ראוי להדקו יפה:

    הגולל ספר תורה - מענין לענין והוא יחיד וספר תורה מונח לו על ברכיו גוללו מבחוץ העמוד שהוא חוצה לו גוללו ויגול מצד חוץ לצד פנים שאם יאחוז עמוד הפנימי ויגול לצד החוץ יתפשט החיצון ויפול לארץ:

    וכשהוא מהדקו - כשגמר מלגלול ובא להדקו יאחוז בפנימי ויהדק על החיצון כדי שלא יכסה הכתב בזרועותיו שמצוה להראות את [הכתב אל] העם כשמהדקו במסכת סופרים:

    עשרה שקראו - שנאספו וקראו השלישי או השביעי כחוק היום ולפי שאין קורין בתורה פחות מעשרה נקט י' שקראו בתורה:

    משתמשין בבת קול - אם בלבו להתחיל דבר ושמע קול או הין או לאו הולך אחריו ואין כאן משום ניחוש:

    קל גברא במתא - קול שאינו מצוי הוא ובת קול באה אליו:

    והוא דאמר הין הין או לאו לאו - שנכפל שתי פעמים:

    נעימה - כגון טעמי המקראות:

    ערום - בלא מטפחת סביב ספר תורה:

    ואל יגלול ספר תורה - בתוך המטפחת:

    וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת - למה הוצרך לכתוב כאן וידבר משה וכי כל המצות כולן לא אמרן משה לישראל מהו וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מלמד שהיה מדבר עמהן הלכות כל מועד ומועד בזמנן להודיע חוקי האלהים ותורותיו וקבלו וקיימו שכר המצות עליהם ועל בניהם בזה ובבא:

    הדרן עלך בני העיר וסליקא לה מסכת מגילה

    מגילה 32 עמוד א

    1משום דאפכי להו.

    ברייתא

    2ת"ר פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: פותח ורואה ומברך וקורא.

    3מאי טעמא דרבי מאיר? כדעולא. דאמר עולא: מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. הכא נמי: כדי שלא יאמרו ברכות כתובין בתורה.

    4ורבי יהודה: תרגום איכא למיטעי, ברכות ליכא למיטעי.

    5אמר רבי זירא אמר רב מתנה: הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא. ולימא: הלכה כר' יהודה! משום דאפכי להו.

    6אמר ר' זירא אמר רב מתנה: הלוחות והבימות אין בהן משום קדושה.

    7אמר ר' שפטיה אמר ר' יוחנן: הגולל ספר תורה צריך שיעמידנו על התפר.

    8ואמר ר' שפטיה א"ר יוחנן: הגולל ספר תורה גוללו מבחוץ, ואין גוללו מבפנים.

    9וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים, ואינו מהדקו מבחוץ.

    10ואמר ר' שפטיה א"ר יוחנן: עשרה שקראו בתורה, הגדול שבהם גולל ספר תורה. הגוללו נוטל שכר כולן, דאמר ר' יהושע בן לוי: עשרה שקראו בתורה, הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן. שכר כולן סלקא דעתך? אלא אימא: קיבל שכר כנגד כולן.

    11ואמר ר' שפטיה אמר ר' יוחנן: מנין שמשתמשין בבת קול, שנאמר: ״(ישעיהו ל״, כא) ״ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר״. והני מילי, דשמע קל גברא במתא, וקל איתתא בדברא. והוא דאמר: ״הין הין״ והוא דאמר: ״לאו לאו״.

    12ואמר ר' שפטיה אמר ר' יוחנן: כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה, עליו הכתוב אומר: (יחזקאל כ, כה) ״וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'״.

    13מתקיף לה אביי: משום דלא ידע לבסומי קלא (יחזקאל כ, כה) ״משפטים לא יחיו בהם״ קרית ביה?! אלא כדרב משרשיא, דאמר: שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה עליהם הכתוב אומר: ״וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם״.

    14אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: כל האוחז ספר תורה ערום, נקבר ערום. ערום סלקא דעתך? אלא אימא: נקבר ערום בלא מצות.

    15בלא מצות סלקא דעתך?! אלא אמר אביי: נקבר ערום בלא אותה מצוה.

    16אמר רבי ינאי בריה דרבי ינאי סבא משמיה דרבי ינאי רבה: מוטב תיגלל המטפחת ואל יגלל ספר תורה.

    17(ויקרא כג, מד) ״וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל״, מצותן שיהיו קורין אותן כל אחד ואחד בזמנו. ת"ר משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום. הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג.

    18הדרן עלך בני העיר וסליקא לה מסכת מגילה׃

    תוספות

    הלוחות והבימות אין בהן משום קדושה - פירש בערוך גליוני ספר תורה שלמעלה ושלמטה ושל בין דף לדף וקשיא דהא פרק כל כתבי (שבת דף קטז.) תנן בהדיא דמטמאין את הידים ויש לומר דהתם ר"ל כל זמן שהן מחוברין בספר תורה והכא מיירי היכא דגייז ואכתי קשה שהרי התם מיבעיא לן היכא דגייזי אי יש בהן קדושה אי לאו ואמאי לא פשיט ליה מהכא:

    גוללו מבחוץ וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים - פר"ח דקאי אקשר מטפחת כשקושר מטפחת סביב הס"ת יהא הקשר מבפנים כלפי הכתב שאם יהיה מאחריו כשיפתח הספר תורה יהיה צריך להופכו על הכתב להתיר הקשר ואין זה דרך כבוד. נהגו לומר כשמוציאין ספר תורה הני פסוקי דרחמי תורת ה' תמימה עדות ה' נאמנה פקודי ה' ישרים מצות ה' ברה לפי שמתן שכרם בצדם ואחר כך אומר גדלו שיש בו שש תיבות כנגד ששה צעדים של נושאי הארון (שמואל ב ו׳:י״ג) ומ' תיבות יש בתורת ה' תמימה כנגד המ' יום שבהם ניתנה התורה ואח"כ פותחו למקום שירצה לקרות בו וקורא כהן ולכתחילה הוא גוללו וסותמו קודם שיברך כדי שלא יאמרו ההמון שהברכות כתובות בו אבל בדיעבד אין לחוש שהרי לא שכיחי עמי הארץ כל כך עתה אבל לאחר שקרא בו ודאי צריך לגוללו קודם שיברך כר' יהודה:

    גדול שבכולן גולל - לפי שהוא כבודו וגם לפי שהוא גדול שבכולן כדיי הוא ליטול שכר כנגד כולם כדאמר רבי יהושע:

    מנין שמשתמשין בבת קול - בירושלמי (שבת פרק במה אשה) תני כתיב לא תנחשו ולא תעוננו ואף ע"פ שאין ניחוש יש סימן:

    והשונה בלא זמרה - שהיו רגילין לשנות המשניות בזמרה לפי שהיו שונין אותן על פה וע"י כך היו נזכרים יותר:

    בלא אותה מצוה - י"מ מצות אחיזה וקשה מאי רבותא פשיטא שאין לו שכר כיון שלא עשה המצוה כהוגן לכך פירש ריב"א בלא אותה מצוה שעשה באותה שעה שאם אחז ספר תורה ערום וקרא בו אין לו שכר מן הקריאה וכן אחזו לגוללו או להגיהו אבל אחזו במטפחת אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד:

    הדרן עלך בני העיר וסליקא לה מסכת מגילה

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ת"ר פותח ורואה מברך וקורא דברי ר' יהודה והלכה כמותו.

    מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. אמר שמואל הלוחות והבימות. פירוש החלק של מעלה ושל מטה ושל בין הדפין של ס"ת אין בהן משום קדושה כלומר אם יכלה ויגנז ויחתך החלק שם אין בו משום קדושה.

    א"ר יוחנן הגולל ספר כו' פירוש שאם יקרע יקרע בתפר - ועוד אמר הגולל ספר כו' פירוש מבחוץ כלומר כשהוא מונח הספר בחיקו הכרך החיצון שם גולל מן הכרך הפנימי. שאם יגלול על הפנימי מן החיצון יפול החיצון לארץ וכשהוא מהדקו מחזיק החיצון ומהדק הפנימי. ואריב"ל י' שקראו בתורה הגולל ס"ת. כלומר המשלים נותנין לו שכר כנגד כולן.

    וא"ר יוחנן מנין שמשתמשין בבת קול שנאמר ואזניך תשמענה דבר מאחריך וגו' והוא דשמע קל גברא במתא וקל איתתא בדברא והוא דאמר הן הן או לאו לאו. ועוד אמר הקורא בלא נעימה והשונה בלא זמרה.

    ומתמהינן משום דלא ידע לבסומי קלא אינון חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם.

    אלא הכי קאמר ב' תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואינן נוחין זה לזה בהלכה עליהם הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים והם לא טובים זה לזה ומשפטים לא יהיו בהם. א"ר יוחנן האוחז ס"ת ערום נקבר ערום. בלא אותה מצוה.

    א"ר ינאי תיגלל המטפחת ואל יגלל ס"ת כלומר בלא מטפחת.

    מצוותן שיהיו קורין כל אחד ואחד בזמנו - ת"ר משה תיקן לישראל שיהו שואלין ודורשין הלכות פסח בפסח ועצרת בעצרת והחג בחג:

    הדרן עלך בני העיר:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מגילה דף ל״ב עמוד א׳

    מסכת מגילה דף ל״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־371 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מגילה דף ל״ב ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026