מסכת מגילה דף כ״ט עמוד ב׳

1ועל הכלאים.

2בשלמא על הכלאים דזמן זריעה היא, אלא על השקלים מנלן?

3אמר ר' טבי אמר רבי יאשיה, דאמר קרא: ״(במדבר כח״, יד) ״זאת עולת חודש בחדשו״, אמרה תורה: חדש והבא קרבן מתרומה חדשה.

4וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה, קדמינן וקרינן באחד באדר, כי היכי דליתו שקלים למקדש.

5כמאן דלא כרבן שמעון בן גמליאל. דאי רבן שמעון בן גמליאל, האמר שתי שבתות, דתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום. רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות.

6אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל, כיון דאמר מר: בחמשה עשר בו שולחנות יושבין במדינה ובכ"ה יושבין במקדש משום שולחנות קדמינן וקרינן.

7מאי פרשת שקלים? רב אמר: (במדבר כח, ב) ״צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי״. ושמואל אמר: (שמות ל, יב) ״כי תשא״.

8בשלמא למאן דאמר ״כי תשא״, היינו דקרי לה פרשת שקלים דכתיב בה ״שקלים״. אלא למאן דאמר ״את קרבני לחמי״, הכא מידי ״שקלים״ כתיבי התם? אין, טעמא מאי כדר' טבי.

9בשלמא למ"ד ״צו את בני ישראל״ משום דכתיבי ״קרבנות״ התם, כדר' טבי. אלא למ"ד ״כי תשא״, ״קרבנות״ מי כתיבי? שקלים לאדנים כתיבי!

10כדתני רב יוסף: שלש תרומות הן. של מזבח למזבח, ושל אדנים לאדנים, ושל בדק הבית לבדק הבית.

11בשלמא למאן דאמר ״כי תשא״, היינו דשני האי ראש חדש משאר ראשי חדשים,׃

12אלא למ"ד ״צו את קרבני״, מאי שני? שני, דאילו ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא דיומא וחד בדראש חודש, ואילו האידנא כולהו בדראש חודש.

13הניחא למאן דאמר לסדר פרשיות הוא חוזר.

14אלא למאן דאמר לסדר הפטרות הוא חוזר, ופרשתא דיומא קרינן, מאי שני?

15שני, דאילו ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא דיומא וחד קרי בדראש חודש, ואילו האידנא קרו תלתא בעניינא דיומא, וארבעה קרו בדראש חודש.

16מיתיבי: ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים, ומפטירין ביהוידע הכהן. בשלמא למ"ד ״כי תשא״, היינו דמפטירין ביהוידע הכהן דדמי ליה, דכתיב: ״(מלכים ב יב״, ה) ״כסף נפשות ערכו״,׃

17אלא למ"ד ״את קרבני לחמי״, מי דמי? דמי, כדר' טבי.

18מיתיבי: חל להיות בפרשה הסמוכה לה, בין מלפניה ובין מלאחריה קורין אותה וכופלין אותה.

19בשלמא למ"ד ״כי תשא״ היינו דמתרמי בההוא זימנא.

20אלא למ"ד ״צו... את קרבני״, מי מתרמי בההוא זימנא? אין לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין.

ברייתא

21תניא כוותיה דשמואל: ר"ח אדר שחל להיות בשבת, קורין ״כי תשא״ ומפטירין ביהוידע הכהן.

22א"ר יצחק נפחא: ר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות, וקורין בהן אחד בעניינו של יום, ואחד בשל ר"ח ואחד בכי תשא. וא"ר יצחק נפחא: ר"ח טבת שחל להיות בשבת מביאין שלש תורות, וקורין בהן אחד בעניינו של יום, ואחד בדראש חודש, ואחד בחנוכה.

23וצריכא, דאי איתמר בהא בהא קאמר ר' יצחק, אבל בהך כרב ס"ל דאמר פרשת שקלים ״את קרבני לחמי״, ובשתי תורות סגי, קמ"ל׃

24ולימא הא ולא בעיא הך! חדא מכלל חבירתה איתמר.

25איתמר: ר"ח טבת שחל להיות בחול, א"ר יצחק: קרו תלתא בר"ח וחד בחנוכה. ורב דימי דמן חיפא אמר: קרו תלתא בחנוכה, וחד בר"ח׃

26אמר ר' מני: כוותיה דרבי יצחק נפחא מסתברא, דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.

27א"ר אבין: כוותיה דרב דימי מסתברא, מי גרם לרביעי שיבא ר"ח הלכך רביעי בר"ח בעי מיקרי.

28מאי הוי עלה? רב יוסף אמר: אין משגיחין בראש חודש, ורבה אמר: אין משגיחין בחנוכה, והלכתא: אין משגיחין בחנוכה, ור"ח עיקר.

29איתמר: חל להיות בואתה תצוה״, אמר רבי יצחק נפחא: קרו שיתא מואתה תצוה״ עד ״כי תשא״, וחד מכי תשא״ עד ״ועשית. אמר אביי: